Riyāʾ (Ostentation / Hypocritical Display)

וְכַאֲשֶׁר יִתְיָאֵשׁ הַיֵּצֶר מִפַּתּוֹתְךָ מִן הַפָּנִים הָאֵלֶּה יִשְׁתַּדֵּל לְפַתּוֹתְךָ בְּהַנָּחַת הַחֹנֶף וְיֹאמַר לְךָ לֹא יִתָּכֵן שֶׁתִּהְיֶה עֲבוֹדָתְךָ לָאֵל בְּלֵב שָׁלֵם גְּמוּרָה עַד ש

Tap to expand

בוא וראה מדת הענוה והצניעות, שאפי' התורה והמצות שאדם משובח בהם, יותר שבח הם לו אם עשאן בצנעה. כדגרסינן בפרק לולב וערבה. תאנא דבי רב ענן, מאי דכתי’ (סוכה מט:) חמוקי יריכיך, למה נמשלה דברי תורה לירך, לו

Tap to expand

(ב) ואולם התיחדות אלו הי"ב דברים אשר עליהם באו ההכרזות ההנה משאר כל מצות שבתורה הנה לא כתבו בו הקדמונים טעם מספיק אמנם מה שעלה בלבי אומר אותו אתר שאציע הראוי להציע אליו והוא כי מהמלאכה ומהטבע גם מהתור

Tap to expand

הַחֵלֶק הַשְּׁמִינִי – מִי שֶׁמִּשְׁתַּבֵּחַ בְּמַעֲלוֹת שֶׁאֵינָן נִמְצָאוֹת בּוֹ. אָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם (משלי י"ז:ז') לֹא נָאוָה לְנָבָל שְׂפַת יֶתֶר אַף כִּי לְנָדִיב שְׂפַת שׁ

Tap to expand

בְּמִצְחֵיהּ אִית ד' קְמִיטִין רַבְרְבִין, לְזִמְנִין בְּשַׁעֲתָא דְּמַלִּיל קָמִיט לוֹן בְּמִצְחֵיהּ, וּלְזִמְנִין דְּאִתְפְּשַׁט מִצְחֵיהּ בְּמַשְׁכֵיהּ, וְלָא אִתְחָזוּן. אִינּוּן קְמִיטִין אִתְחָז

Tap to expand

אשר מצד המקבל הוא שיתן למקבל דבר שיקבל בו תועלת, כי מי שיתן הסייף לנער והספר לאשה והפלך לאיש אין זה נדיבות לתת הדבר למי שלא יקבל תועלת במתנה, כי הראוי הוא לתת הפלך לאשה והסייף לאיש והספר לנער שילמוד ב

Tap to expand

*והנה להבין דבריו צריך אתה לדעת, כי כמו שיחדו העמים הקדמונים אלהים אחרים כמעט לכל הר וגבעה, עמק ועיר, כמו שנמצא במ"א כ', שאמרו לפי דעתם הנפסדת גם מהי"ת "כי אלהי הרים ולא אלהי עמקים הוא", כן יחדו גם לכ

Tap to expand

ואמר אם בני אדם יכבדוך לעושר או לשררה. אל יערב לך. כי הכבוד ההוא יפנה בפנותם. אבל יערב לך אם יכבדוך בשביל החכמה או בעבור יראה או בעבור מוסר:

Tap to expand

5 אשר לניקיון הבגדים ורחיצת הגוף וניקוי הטינופים – גם הם מִמטרות התורה הזאת, אבל זאת לאחר טיהור המעשים וטיהור הלבבות מן הדעות והמידות המטמאות. ואילו להסתפק בניקיון חיצוני, ברחיצה ובטיהור הבגדים, ובו ז

Tap to expand

הַחֵלֶק הַשֵּׁנִי – מִי שֶׁלּוֹעֵג לִבְנֵי אָדָם כִּי יָבוּז לָהֶם בְּלִבּוֹ לְקֹצֶר הַשָּׂגָתָם בְּמַעֲלוֹת, אוֹ בְּהַצְלָחוֹת הַזְּמַן, בְּכָבוֹד וּבִשְׂרָרָה. אוֹ יָבוּז אוֹתָם לְעָנְיָם וְרִישָׁם.

Tap to expand

ויהיה חונן לבריות, חומל לאביון, מושיע לעני, חבר לחכמים, אח לצדיקים, עמית לתמימים, רע לחסידים, רחמן לתלמידים, אב ליתום, בעל לאלמנה, מזכיר למשכיל, מלמד לפתי, שמחה לקשה יום. וכל המשמח לעגומים ונכאבים, ומ

Tap to expand

ספר הזוהר [פנחס רמ"א ב'] על רזא דא א"ר שמעון אסור לאדם שיטעום כלום עד דייכול מלכא עילאה. <תרגום - על סוד זה אמר רבי שמעון אסור לאדם לטעום כלום עד שיאכל המלך העליון>. ומאי ניהו צלותא דבר נש כגוונ

Tap to expand

פָּתַח וְאָמַר זַרְקָא מקף שׁוֹפָר הוֹלֵךְ סְגוֹלְתָּא. נָטִיל תְּלָת אַבְנִין וְזָרִיק לוֹן לְגַבֵּי עֵלָּא. וְכַד זָרִיק לוֹן אִתְעֲבִידוּ אַבְנָא חֲדָא, וְאָמַר לְמָארֵי מְתִיבְתָּא, קַבִּילוּ הַאי

Tap to expand

שוחטין בראש הגג משום שיש מקום להוציא מהחשד שאם יאמרו לצבא השמים הוא שוחט א"כ גם למטה לא ישחוט עד שיהא מכוסה מצבא השמים, וגם שוחטין בראש הספינה ואין לחוש שמא לשידא דימא הוא שוחט שיש לתלות ששוחט שם שלא

Tap to expand

מכשפה לא תחיה כי שוכב עם בהמה מות יומת. זובח לאלהים יחרם בלתי ליי'. כבר ביארנו כי כשפים ומעשה שדים נשפעין מרוח הטומאה ואף כי ענייני הכשוף קצתם נעשים בעירוב היסודות והרכבתם כמו שאמרו רז"ל קמיע של עיקרי

Tap to expand

וּמַאן דְּאִתְחַבָּר עִמֵּיהּ, וּמַאן דְּאִשְׁתָּעֵי (ס"א משתתף) בַּהֲדֵיהּ, כְּמַאן דְּאִתְחַבָּר בְּכּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת מַמָּשׁ. מַאי טַעְמָא. בְּגִין דְכּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת מַמָּשׁ שָׁארֵי בְּ

Tap to expand