Ikhlāṣ (Sincerity of Intention)

וְכַאֲשֶׁר יִתְיָאֵשׁ הַיֵּצֶר מִפַּתּוֹתְךָ מִן הַפָּנִים הָאֵלֶּה יִשְׁתַּדֵּל לְפַתּוֹתְךָ בְּהַנָּחַת הַחֹנֶף וְיֹאמַר לְךָ לֹא יִתָּכֵן שֶׁתִּהְיֶה עֲבוֹדָתְךָ לָאֵל בְּלֵב שָׁלֵם גְּמוּרָה עַד ש

Tap to expand

ויש דברים שהתירו חז"ל לתלמידי חכמים ליהנות מן התורה, כגון שיתן ממון לאחרים להתעסק לו בפרקמטיא, והמתעסק לו שכרו הרבה מאד. והוא שאז"ל המטיל מלאי לכיס תלמידי חכמים, ויקנה להם פרקמטיא תחלה ואחר כך קונין ש

Tap to expand

הפרט הרביעי שיעזוב העבירות שהיה עושה מפני שהוא מתבושש מהב"ה ולא מבשר ודם, אלא שתהיה תשובתו לשם שמים זכה ואמיתית בלא שום דופי, ולא יעשה התשובה במרמה כדי שישבחוהו בני אדם ויאמינו בו ויראה עצמו כאלו הוא

Tap to expand

*תוכן דעת הרב ז"ל הוא הנה ידוע כי גם בכל פועל מלאכותי אם יעשה ויוגמר על מתכונתו כראוי להשגת התכלית הנרצה בו, צריך האומן הפועל אותו להשים תמיד התכלית המכוון בו לנגד עיניו, למען יעשה הדבר ההוא באופן שיו

Tap to expand

והתר הספק הזה הוא על זה הדרך, כי בעשית כל מצוה ומצוה יש שתי בחינות, האחד מצד העשות מעשה המצוה והגיעה אל הפעל השלם, והשנית מצד כונת העושה אותה. והשלמות הנמשך אל המצוה איננו מצד המעשה, שהרי אמרו רבותינו

Tap to expand

(ה) אָמַר הֶחָבֵר: הֶחָסִיד הוּא מִי שֶׁהוּא מוֹשֵׁל, נִשְׁמָע בְּחוּשָׁיו וְכֹחוֹתָיו הַנַּפְשִׁיִּים וְהַגּוּפִיִּים, וּמַנְהִיגָם הַהַנְהָגָה הַגּוּפִיִּית, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וּמֹשֵׁל בְּרוּחוֹ

Tap to expand

ואמר מי שהיו בו שלשה דברים כבר נשלמה אמונתו. כשהוא רוצה אין רצונו מוציא אותו אל השקר. וכשהוא כועס אין כעסו מוציא אותו מן האמת. וכשהוא יכול אינו שולח יד במה שאינו שלו:

Tap to expand

עובדי עבודה זרה נענשים אף על פי שלא כפרו באל5 אבל אף על פי שהכופרים הללו מאמינים במציאות האלוה, מכל מקום כיוון שכפירתם עוסקת בחובה שהיא כלפיו יתעלה בלבד, כלומר בעבודה ובהערצה, כמו שנאמר "[לֹא תִשְׁתַּ

Tap to expand

והנני מאיר עיניך בסוד חתום וסתום. יעקב היה קו האמצעי והוא סוד התיומת, והחזיק בין שתי מידות ונכנס באמצע, ולקח מידת אברהם שהיא מצוות עשה והיא חסד, ולקח מידת יצחק שהיא מצוות לא תעשה והיא פחד יצחק, והחזיק

Tap to expand

וְאִי תֵּימָא, הָא כְּתִיב (ישעיהו נ״ה:א׳) לְכוּ שִׁבְרוּ וֶאֱכֹלוּ וּלְכוּ שִׁבְרוּ בְּלא כֶסֶף וּבְלא מְחִיר יַיִן וְחָלָב, דְּהָא אִיהוּ בְּמַגָּנָא, (ואשתדלותה בלא כסף) וְאִיהוּ אִשְׁתַּדְלוּתָא ד

Tap to expand

ונאמר שאחר שי' בכאן טענות מתחייבות מציאות טבע האפשר. וטענות מחייבות העדרו הנה לא נשאר אלא שיהיה טבע האפשר נמצא בצד מה ובלתי נמצא בצד מה. ומה הם אלו הצדדין מי יתן ואדע. ואומר שכאשר עיינו בטענות המחייבו

Tap to expand

*תוכן דעת הרב ז"ל הוא, כי הפעולות אשר יעשה אותם האדם יוכל לפעול בעבור א' מג' סבות, אם מכח הבחירה או באהבה או בעבור הפעלות הרצון, והנה בעבור הבחירה יעשה לפעמים האדם דבר מה אשר לא יחפוץ וירצה בו ויותר ט

Tap to expand

תנאי גדול התנה החסיד ב"חובות הלבבות"22שער עבודת האלהים פרק ה', וע' שם פ' ט. עם הנפש שתתרצה לקבל מרירות הסם. וזהו דבר מוכרח מאד, וכל־זמן שיאמר לעצמו שלום שלום, ורק בנועם לבד ילך באורח סלולה, הוא קרוב א

Tap to expand

אך העובד, הוא אשר יחד לו מצוה אחת, לא יעברנה כל ימי חייו, שאם יסכים בזולתה או יחלק בה ‏לא יקצר בזאת כלל, כאלו שם לעצמו שלא יאבד תפלה בזמנה, או שלא יקנה ממון מצד אסורא ‏בשום פנים, או שלא יבעל בעילת אסו

Tap to expand

ואם תאמר יכול לחטוא בפיו ובלבבו, אחר שהעבירות נמצאות בג' מקומות ראשונות שהם הלב, והפה, והמעשה, הנה תשמע כוונתי בזה בחלק השני, ואולם המצות אשר יחשוב לקיימם ידוע שהן נמשכות כולן אחר המצוה האחת המיוחדת,

Tap to expand

אֶלָּא רְחִימוּ וּדְחִילוּ דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, שְׁלִים בְּכָל פִּקּוּדָא וּפִקּוּדָא דְעָבִיד, בֵּין דִּיְהִיב לֵיהּ אַגְרָא בְטִיבוּ בֵין דְּלָא יְהִיב לֵיהּ, וּבְגִין דָּא מַנִּי בְאוֹרַיְיתָ

Tap to expand

וכיון שהקדמנו ההקדמה הזאת אומר פותח, הודיענו אלהינו יתברך בדברי נביאיו, שיש לו עלינו ‏תורה נעבדהו בה, ובה מצות שצוה אותנו בם, אנחנו חייבים לשמרם ולעשותם בלב שלם. הוא אמרו ‏‏(דברים כ "ו ט"ז) היום הזה י

Tap to expand

וְדַע כִּי מַעֲלוֹת הַהַכְנָעָה רַבּוֹת כַּאֲשֶׁר יִתְבָּאֵר בְּשַׁעֲרֵי הָעֲנָוָה בע"ה. וְהַמַּדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה בַּהַכְנָעָה הַמְחֻיֶּבֶת מִדֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה. שֶׁיַּגְדִּיל וְיַאְדִּיר עֲבוֹדַ

Tap to expand

וְהַסֵר כָּל דִבְרֵי הָעוֹלָם מִלִבְּךָ בְּעֵת הַתְּפִלָּה, וְהָכֵן לִבְּךָ לִפְנֵי הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא. וְטַהֵר רַעֲיוֹנֶיךָ, וַחֲשֹׁב הַדִּבּוּר קֹדֶם שֶׁתּוֹצִיאֶנּוּ מִפִּיךָ.

Tap to expand

אֲבָל צַדִּיקִים הַיּוֹדְעִים לְקַדֵּשׁ עַצְמָם, כְּתִיב בְּהוּ (ירמיהו ב׳:כ״א) וְאָנֹכִי נְטַעְתִּיךְ שׂוֹרֵק כֻּלֹּה זֶרַע אֱמֶת. מַאי אֱמֶת, אָמַר רִבִּי אַחָא, אֱמֶת בְּכָל שֶׁאֵינוֹ מְהַרְהֵר בְּ

Tap to expand