Niyya (Intention)

וזה כי כשיעשה היושר או המשפט האיש הנימוסיי על איזו כונה שיהיה, יגיע ממנו התכלית המכוון שהוא תקון הקבוץ המדיני, וזהו שלמותו בלבד ואין בו תכלית אחר נוסף. אבל המשפטים התוריים עם שיש בעשיתם שלמות שעל ידם

Tap to expand

*תוכן דעת הרב ז"ל הוא הנה ידוע כי גם בכל פועל מלאכותי אם יעשה ויוגמר על מתכונתו כראוי להשגת התכלית הנרצה בו, צריך האומן הפועל אותו להשים תמיד התכלית המכוון בו לנגד עיניו, למען יעשה הדבר ההוא באופן שיו

Tap to expand

מחשבתו כיצד. דתניא צריך המתפלל לכוין את לבו בתפלתו, שנא' (תהלים י, יז) תכין לבם תקשיב אזנך. פי' שצריך לכוין המלות שמוציא בשפתיו, ויעיר הכוונה, ויסיר כל המחשבות הטורדות אותו, עד שתשאר מחשבתו פנויה וכוו

Tap to expand

אֶחָד מֵהֶם שֶׁתֵּדַע מָה אַתָּה מְקַוֶּה בַּמַּעֲשֶׂה הַהוּא מִן הַגְּמוּל וּמִמִּי אַתָּה מְקַוֶּה אוֹתוֹ אִם מִן הָאֱלֹהִים הוּא שָׁלֵם וְאִם מִזּוּלָתוֹ אֵינֶנּוּ שָׁלֵם.

Tap to expand

והעשירי הוא השב. המקים עניני התשובה. ועניני התשוב' ארבעה, העזיבה, והחרטה, ‏ובקשת הכפרה, ושיקבל על עצמו שלא ישנה. וארבעתם מקובצים במקרא במקום התשובה, באמרו ‏‏(הושע י"ד ב-ה) שובה ישראל עד יי' אלהיך כי כ

Tap to expand

וזהו אצלי מה שנזכר בפרק קמא דשבת (י"ב:) אמר רבי יוחנן כי הוה אזילנא בתריה דרבי אלעזר לשיולי בתפיחה זמנין אמר המקום יפקדך לשלום וזמנין אמר רחמנא ידכרינך לשלום. והיכי עביד הכי והאמר רב יהודה אמר רב אל י

Tap to expand

ארבעה סוגי כוונה בעובר עבירה19 דע שביצוע העבירות על איסורי התורה מתחלק לארבעה חלקים: האחד – האנוס, השני – השוגג, השלישי – המזיד, והרביעי – עושה ביד רמה.

Tap to expand

(נ) אָמַר הֶחָבֵר: וְתוֹרַת מֹשֶׁה לֹא הֶעֱבִידָה אוֹתָנוּ בִּפְרִישׁוּת, אַךְ בַּדֶּרֶךְ הַשָּׁוֶה וְלָתֵת לְכָל כֹּחַ מִכֹּחוֹת הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף חֶלְקוֹ בְצֶדֶק מִבְּלִי רִבּוּי בְּכֹחַ אֶחָד, קִ

Tap to expand

וכן נאמר בעניין חנה: והיא מרת נפש ותתפלל על י"י ובכה תבכה (שמואל, א, י). תדע לך שאותה הצדקת כל שערי היכלות היתה יודעת, וכל מעשיה היו בכוונה ידועה להיכנס לחדרי מרכבה. מה כתיב בתריה? ותדור נדר ותאמר י"י

Tap to expand

כל דבר שאדם מכוין אליו, צריך שיביא אל תועלת קטנה או גדולה, שאם לא יכוין לזה, תהיה פעולתו בלתי השגחה, שענין השגחה מורה על כוונה ורצון ובחירה, ומי שפועל פעולה בלעדיהם תקרא פעולתו מקרית, עד שאפילו אם בא

Tap to expand

רַב הוּנָא אָמַר, לְכַוֵּין וּלְקַדֵּשׁ עַצְמוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים קכ״ז:א׳) אִם ה' לֹא יִבְנֶה בַיִת שָׁוְא עָמְלוּ בוֹנָיו בּוֹ. כְּלוֹמַר, אִם אֵין הַכַּוָּנָה לְשֵׁם שָׁמַיִם, לִב

Tap to expand

אך העובד, הוא אשר יחד לו מצוה אחת, לא יעברנה כל ימי חייו, שאם יסכים בזולתה או יחלק בה ‏לא יקצר בזאת כלל, כאלו שם לעצמו שלא יאבד תפלה בזמנה, או שלא יקנה ממון מצד אסורא ‏בשום פנים, או שלא יבעל בעילת אסו

Tap to expand

ועל דרך זה גם כן מספקת הקבלה מפי הנבואה על הנביא ולזולתו מן השומעין מפיו או הלומדין מספרו. כי הספרים מורים על דעת בעליהם וגם מעידים על עצמן מאיזה כת הם מכל כיתות המחברים, כי המחברים נחלקים לדעות רבות.

Tap to expand

ומשלו רז"ל בזה לשני בני אדם שהיה אחד מהן דר בעלייה ואחד דר בבית. זה שהיה דר בעלייה היה צדיק גמור והיה כל ימיו עושה צדקות ומישרים והיה מצער עצמו על תלמוד תורה. וזה שהיה דר בבית היה רשע גמור והיה אוכל ו

Tap to expand

(כז) אָמַר הֶחָבֵר: זֶה אֱמֶת כַּאֲשֶׁר יִמָּנַע הַמַּעֲשֶׂה, אֲבָל הָאָדָם מֻנָּח לוֹ בֵּינוֹ וּבֵין מַאֲוַיָּיו וּמַעֲשֵׂהוּ, וְהָאָדָם נֶאֱשָׁם כַּאֲשֶׁר אֵינֶנּוּ מֵבִיא הַשָּׂכָר הַנִּרְאֶה אֶל ה

Tap to expand

ובספר הזוהר [קדושים פ"ו א'] אמרו רבותינו ז"ל כד ברא קדוש ברוך הוא עלמא אתקין כל מלה ומלה כל חד וחד בסטרוי. <תרגום - כשברא הקב"ה את העולם התקין כל דבר ודבר כל אחד ואחד בצד שלו>. ומני עלייהו חילין

Tap to expand

ויאמר יעקב אלהי אבי אברהם ואלהי אבי יצחק יי' האומר אלי שוב לארצך ולמולדתך ואטיבה עמך. בהצטרך יעקב הנזכר להשפיע למטה שיתף עמו זרועות עולם הנרמזים באלהי אברהם ואלהי יצחק שלא יראה כקציצה בנטיעה על כן לא

Tap to expand

מַחֲשַׁבְתֵּיהּ הֲוָה בְהַהוּא אֲתַר דְּאִתְּמַר בֵּיהּ, (דניאל ז ט) וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִיב לְבוּשֵׁהּ כִּתְלָג חִוָּור וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מַחֲשַׁבְתֵּיהּ ט

Tap to expand

וְתִקּוּנָא דָּא בָּעֵי בְּכַוָּונָא דְּלִבָּא וּכְדֵין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מְרַחֵם עֲלוֹי, וּמְכַפֵּר לֵיהּ לְחוֹבֵיהּ. זַכָּאָה הוּא בַּר נָשׁ דְּיָדַע לְמִפְּתֵּי לֵיהּ, וּלְמִפְלַח לְמָארֵיהּ,

Tap to expand

אל"ר א"כ נבלה אע"פ שהם טהורין הואיל והם רחוקים מהאכילה יהיו רחוקים ג"כ לכתוב עליהן מצוה, א"ל בני נבילה וטריפה קבלו דיניהם וכתיבת מצוה בעורן זכות הוא להם שכן בהמה טריפה נזדמנה ביד ישראל לזכותה זכות מע

Tap to expand