Kaddish DeRabbanan (Rabbis' Kaddish)
The Kaddish recited after Torah study — with a special addition praying for the welfare of Torah scholars.
The Kaddish recited after Torah study (publicly after a derashah or mishnayot recitation), with a special addition praying for the welfare of Torah scholars.
How it traveled
- Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach ChayimPrague · 1712explains
- Arukh HaShulchanNovardok (Novogrudok) · 1884explains
- Mishnah BerurahRadin · 1907explains
Key passages(20)
Mishneh Torah, The Order of Prayer · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
יִתְגַדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵיהּ רַבָּא בְּעָלְמָא דִּבְרָא כִרְעוּתֵיהּ וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵיהּ וְיַצְמַח פּוּרְקָנֵיהּ וִיקָרֵב מְשִׁיחֵיהּ וְיִפְרֹק עַמֵּיהּ בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיּ
Tap to expand
Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Eliyahu Spira · 1680 CE
[א] ילך לבית המדרש וכו'. באליהו זוטא כתבתי זה לשוני, ונוהגין ללמוד בבית הכנסת אחר התפילה ואומרים קדיש דרבנן ואפילו שנים לומדים אומרים קדיש כשיש עשרה בבית הכנסת כמו בפורס שמע ואפילו תינוקות שלומדים, לח
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
כתב הרמב"ם בסדר התפילה בנוסח הקדיש: כל עשרה מישראל או יותר, שעוסקין בתלמוד תורה שבעל פה, ואפילו במדרשות או בהגדות, כשהן מסיימין אומר אחד מהן קדיש בנוסח זה… והוא הנקרא קדיש דרבנן. עד כאן לשונו. ומבואר
Tap to expand
Biur Halacha · Israel Meir Kagan (Chafetz Chaim) · 1875 CE
ויקבע וכו' - והנה עצם הלמוד אף שכשהוא לומד ביחידי הוא ג"כ מקיים מ"ע של ת"ת מ"מ לכתחלה מצוה להדר כל מה שיכול ללמוד בחבורה שעי"ז יש כבוד שמים יותר וכן אמרו חז"ל בכמה מקומות ברב עם הדרת מלך וכבר אמרו ח
Tap to expand
Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Yehudah ben Shimon Ashkenazi · 1665 CE
א"ל אשרי. ואם אמרו אשרי בלא מנין ואח"כ באו מנין יאמרו מזמור אחד ואח"כ יאמרו קדיש וה"ה כשלומדים בבה"כ וליכא מנין ואח"כ קוראין י' לומר קדיש לא יאות עבדי אלא בעי שיהיו י' בשעת הלימוד מ"א. אבל הט"ז בסי'
Tap to expand
אסור לומר קדיש רק אחר פסוקים או תפלה או לימוד (סי' נ"ד) ודוקא כשהיו י' בשעת אמירת הפסוקים והלימוד אבל אם לא היו שם י' אעפ"י שאח"כ באו י' אסור לאומרו עד שיאמרו עכ"פ ג' פסוקים (ומגן אברהם סי' רל"ד וסי'
Tap to expand
Kitzur Shulchan Arukh · Shlomo Ganzfried · 1844 CE
יָאהרְצַיְיט וְכֵן בֶּן שְׁלֹשִׁים, קוֹדְמִין לִשְׁאָר אֲבֵלִים שֶׁהֵם בְּתוֹךְ הַשָּׁנָה. וּמִכָּל מָקוֹם יֵשׁ לָהֶם לָתֵת גַּם לָהֶם אֵיזֶה קַדִּישִׁים. וְיֵשׁ לִנְהֹג שֶׁקַּדִּישׁ דְּרַבָּנָן, וְגַ
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
איתא בשבת (שבת קיח ב): אמר אביי: תיתי לי דכי חזינא צורבא מרבנן דשלים מסכת – עבידנא יומא טבא לרבנן. ולכן כתב רבינו הרמ"א בסוף סימן זה (שולחן ערוך יורה דעה רמו) דכשמסיים מסכתא – מצוה לשמוח ולעשות סעודה,
Tap to expand
גרסינן בפרק כל כתבי הקדש (שבת דף קיט:) א"ר יהושע בן לוי כל העונה אמן יהא שמיה רבא מברך בכל כחו קורעין לו גזר דינו של ע' שנה שנאמר (שופטים ה׳:ב׳) בפרוע פרעות בישראל מה טעם משום דברכו ה':
Tap to expand
Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Yehudah ben Shimon Ashkenazi · 1665 CE
לבה"מ. ואם צריך לעשות דבר נחוץ ילמוד פסוק א' או הלכה א' ע"ת. והמנהג בכ"מ שקובעים ללמוד אחר התפלה בבה"כ ואומרים קדיש דרבנן ואין חילוק בין גדולים שעוסקים בתורה או קטנים ובלבד שיהא עשרה גדולים שיענו אי
Tap to expand
Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Eliyahu Spira · 1680 CE
[יח] [לבוש] פרקי וכו'. בכלבו דף מ"א אחר הפרקים יאמר קדיש על ישראל ועל רבנן וכו', עד כאן, ולא ידעתי למה אין נוהגין כך רק אומרים קדיש יתום ואולי הטעם כיון שכל הקהל אומרים. כתב מגן אברהם אם נמשך הדרשה עד
Tap to expand
Ben Ish Hai · Yosef Hayyim · 1894 CE
פה עירנו יע"א נהגו לומר בקדיש בתרא זה הן בשחרית הן בערבית "רבנן ברכו את ה' המבורך", אך בעיר הקודש תבנה ותכונן במהרה בימינו לא נהגו לומר רבנן, והקהילות כל אחת יעשה כמנהגו בזה, ובספרי הק' "רב פעלים" עשי
Tap to expand
Mishnah Berurah · Israel Meir Kagan (Chafetz Chaim) · 1875 CE
(ח) מקצת פסד"ז - ואם לא אמר פסוקים לא יאמר קדיש רק יתחיל ברכו בלא קדיש שלעולם לא תמצא קדיש בלי פסוקים שלפניו אם לא הש"ץ אחר חזרת התפלה או בלחש בערבית שהקדיש קאי על התפלה וכתב המ"א שלכן נהגו לומר פריסת
Tap to expand
Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah · Zechariah Mendel ben Aryeh Leib · 1665 CE
לשמוח. כ' מהרש"ל דאפי' אחרים שלא סיימו מצוה לשמוח עם זה שסיים. ובתשו' מוהר"מ מינץ כתב דכשבאין לסוף מסכתא ישייר מעט בסוף עד שעת הכושר יומא דראוי לתקן בו סעודה ולכך נהגו כל בעלי בתים לילך על הישיבה בת
Tap to expand
אין לומר אשרי. ואם אמר אשרי בלא מנין ואח"כ באו למנין יאמרו מזמור א' ואחר כך יאמרו קדיש ונ"ל דה"ה כשלומדים בב"הכ וליכא מנין ואחר כך קוראין י' לומר קדיש לא יאות עבדי וק"ו הוא דהא עיקר טעם קדיש על הלימוד
Tap to expand
Mishnah Berurah · Israel Meir Kagan (Chafetz Chaim) · 1875 CE
(ה) אין לומר אשרי וכו' - ואם אמרו בלא מנין ואח"כ בא מנין יאמרו מזמור א' ואח"כ יאמרו קדיש וה"ה כשלומדים בבהמ"ד בלא מנין ואח"כ קורין בבהמ"ד אנשים להשלים המנין לא יפה עושים דהא עיקר טעם קדיש על הלימוד הו
Tap to expand
Mishnah Berurah · Israel Meir Kagan (Chafetz Chaim) · 1875 CE
(כ) שלאחריה - אבל הקדיש שאחר עלינו לא יאמר בזה ואפילו אם התחיל לומר עלינו בעשרה ויצאו מקצתן ג"כ לא יאמר הקדיש דאינו אלא מנהג ומכ"ש לשיר היחוד או לקדיש שאומרים למזמור או אחר הלימוד דצריך דוקא מנין בשעת
Tap to expand
Abudarham · Rabbi David Abudarham · 1330 CE
וכשאומ' קדיש אחר סדור כל תפלה מוסיפין בסופו תתקבל צלותהון ובעותהון דכל ישראל על שם אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי ומתרגמינן בתרגום ירושלמי בצלותי ובבעותי ולכן סמכן זה לזה. קדם אבוהן די בשמיא ואמרו
Tap to expand
Ben Ish Hai · Yosef Hayyim · 1894 CE
כשם שצריך להזהר מברכה שאינה צריכה כך יזהר שלא להרבות בקדישים, מיהו אם למד תורה שבכתב ורוצה לומר קדיש יהא שלמא, ואחר כך למד תורה שבעל פה ואומר קדיש על ישראל או להפך לית לן בה שאין בזה מרבה בקדישים, ולכ
Tap to expand
Menorat HaMaor · Yisrael ben Yosef Alnaqua · 1391 CE
סדר התפלה. ערבית ליל ט' באב, חולצין מנעליהן, והולכים לבית הכנסת, ואין מדליקין נרות, ויושבין כאבלים, ומתפללין ערבית כשאר הלילות, ואומרים עננו בשומע תפלה. ואחר שמתפללין אומר ש"צ קדיש עד למעלה, וקורין אי
Tap to expand