Karpas, Maror, Charoset (Seder Foods)
Three foods on the Passover plate each tell part of the liberation story through taste and symbol.
Passover is a meal built on memory. At the Seder—the ceremonial dinner that opens this week-long festival—you sit down with a plate containing specific symbolic foods, three of which became especially important: karpas (a green vegetable, usually parsley), maror (a bitter herb, often horseradish), and charoset (a sweet paste made from fruit, nuts, and spices).
Think of these foods as anchors for the senses. When you dip the karpas in salt water, the freshness and the tears evoke spring and the crossing of the sea. The maror brings sharp bitterness—the sting of slavery itself. Then the charoset offers something unexpected: sweetness and comfort, a reminder that even in hardship there are moments of hope. You eat them in sequence, and in doing so, your palate becomes part of telling the story of Egypt and freedom.
Over centuries, Jewish communities elaborated what these foods could be and what prayers or gestures should accompany them. The Mishnah (Jewish oral law compiled around 200 CE) already assumes these three are central, though earlier and later interpreters kept finding new layers of meaning in them. They remain among the most tactile, memorable parts of the Seder ritual.
How it traveled
- Mishnah PesachimYavneh · 200explains
- Jerusalem Talmud PesachimTiberias · 400explains
- PesachimSura (Babylonia) · 500explains
- Rif Pesachim— · 1085explains
- Mishneh Torah, Leavened and Unleavened BreadFostat (Old Cairo) · 1180explains
- Kol Bo— · 1250explains
- Meiri on PesachimPerpignan · 1300explains
- Abudarham— · 1330explains
- Ran on PesachimBarcelona · 1340explains
- Shulchan Arukh, Orach ChayimTzfat · 1565explains
- Tosafot Yom Tov on Mishnah PesachimPrague · 1613explains
- BachKrakow (Cracow) · 1631explains
- Turei Zahav on Shulchan Arukh, Orach ChayimLviv (Lemberg) · 1646explains
- Ein Yosef on Sefer HaMitzvotKrakow (Cracow) · 1680explains
- Chok Yaakov on Shulchan Arukh, Orach ChayimLviv (Lemberg) · 1696explains
- Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach ChayimPrague · 1712explains
- Shulchan Arukh HaRav— · 1795explains
- Kitzur Shulchan ArukhOfen (Buda / Budapest) · 1864explains
- Arukh HaShulchanNovardok (Novogrudok) · 1884explains
- Torah Temimah on TorahPinsk · 1904explains
- Mishnah BerurahRadin · 1907explains
- Commentary on Sefer Hamitzvot of RasagLviv (Lemberg) · 1914explains
- Shibbolei HaLeket—explains
Key passages(20)
הביאו לפניו מצה וחזרת וחרוסת. לאחר טבול ראשון מביאין לפניו מצה וחזרת וחרוסת ואע"פ שאין אוכל מהן עד לאחר הגדה מקדימין להביאן לפניו כדי שיראו התינוקות וישאלו ושני תבשילין מפרש בגמרא אחד זכר לפסח ואחד זכ
Tap to expand
Kitzur Shulchan Arukh · Shlomo Ganzfried · 1844 CE
אַחַר כָּךְ נוֹטֵל כַּזַּיִת מָרוֹר, וְכֵן הוּא נוֹתֵן לְכָל אֶחָד מִבְּנֵי בֵיתוֹ, וְטוֹבְלוֹ בַּחֲרֹסֶת וּמְנַעֵר אֶת הַחֲרֹסֶת מֵעָלָיו, שֶׁלֹּא יִתְבַּטֵּל הַמָּרוֹר, וּמְבָרֵךְ עַל אֲכִילַת מָרוֹ
Tap to expand
משנה: הֵבִיאוּ לְפָנָיו יְרָקוֹת וַחֲזֶרֶת מְטַבֵּל בַּחֲזֶרֶת עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לְפַרְפֶּרֶת הַפַּת. הֵבִיאוּ לְפָנָיו מַצָּה וַחֲזֶרֶת וַחֲרוֹסֶת וּשְׁנֵי תַבְשִׁילִין אַף עַל פִּי שֶׁאֵין חֲרוֹס
Tap to expand
Pesachim · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
אָמַר רַב שִׁימִי בַּר אָשֵׁי: מַצָּה לִפְנֵי כׇּל אֶחָד וְאֶחָד, מָרוֹר לִפְנֵי כׇּל אֶחָד וְאֶחָד, וַחֲרוֹסֶת לִפְנֵי כׇּל אֶחָד וְאֶחָד. וְאֵין עוֹקְרִין אֶת הַשֻּׁלְחָן אֶלָּא לִפְנֵי מִי שֶׁאוֹמֵ
Tap to expand
Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
סֵדֶר עֲשִׂיַּת מִצְוֹת אֵלּוּ בְּלֵיל חֲמִשָּׁה עָשָׂר כָּךְ הוּא. בַּתְּחִלָּה מוֹזְגִין כּוֹס לְכָל אֶחָד וְאֶחָד וּמְבָרֵךְ בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן וְאוֹמֵר עָלָיו קִדּוּשׁ הַיּוֹם וּזְמַן וְשׁוֹת
Tap to expand
ונוטלין ידיהם ומברכין על נטילת ידים. ואחר כך יקח שתי המצות יחד הפרוסה והשלמה ויברך על הפרוסה המוציא ועל השלמה אכילת מצה ומטבל בחרוסת ואוכל ומאכיל לכל בני החבורה. ואחר כך יקח מן החזרת ויברך על אכילת מר
Tap to expand
ואחר כך מברך על אכילת מרור ומטבל בחרוסת ואוכל בלא הסבה לפי שהוא זכר לשעבוד לא זכר לחרות ונותן לכל בני ביתו. ולא ישהא אותו בחרוסת שמא יבטל טעמו. ומצוה זו מדברי סופרים. וצריך להשקיעו בחרוסת מפני התולעת
Tap to expand
Shulchan Arukh, Orach Chayim · Joseph Karo · 1563 CE
מביאין לפני בעל הבית קערה שיש בה שלש מצו' ומרור וחרוסת וכרפס או ירק אחר (וחומץ או מי מלח) ושני תבשילין אחד זכר לפסח וא' זכר לחגיג' ונהגו בבשר וביצה: הגה ויסדר הקערה לפניו בענין שאינו צריך לעבור על המצ
Tap to expand
ומ"ש וכתב ר"ע שטיבול זה בחרוסת כו' כן נראה גם מדברי הר"י גיאת שהביא רבינו בסימן תפ"ג ע"ש ונראה בעיני דראייתם על זה מדאמר בגמרא אמר רב פפא ש"מ האי חסא צריך לשקועיה בחרוסת משום קפא דאי סלקא דעתך לא צריך
Tap to expand
Shulchan Arukh HaRav · Shneur Zalman of Liadi · 1795 CE
וְצָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה הַיָּרָק מִמִּינֵי יְרָקוֹת שֶׁבִּרְכָתָן הִיא "בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה" כְּשֶׁאוֹכְלָן חַיִּים, כְּדֵי שֶׁיִּפָּטֵר מִלְּבָרֵךְ "בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה" עַל הַמָּרוֹר שֶׁיֹּא
Tap to expand
הֵבִיאוּ לְפָנָיו, מְטַבֵּל בַּחֲזֶרֶת, עַד שֶׁמַּגִּיעַ לְפַרְפֶּרֶת הַפַּת. הֵבִיאוּ לְפָנָיו מַצָּה וַחֲזֶרֶת וַחֲרֹסֶת וּשְׁנֵי תַבְשִׁילִין, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין חֲרֹסֶת מִצְוָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶ
Tap to expand
Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
מְרוֹרִים הָאֲמוּרִים בַּתּוֹרָה הֵן הַחֲזֶרֶת וְהָעֳלָשִׁין וְהַתַּמְכָא וְהָחַרְחְבִינָא וְהַמָּרוֹר. כָּל אֶחָד מֵחֲמֵשֶׁת מִינֵי יָרָק אֵלּוּ נִקְרָא מָרוֹר. וְאִם אָכַל מֵאֶחָד מֵהֶן אוֹ מֵחֲמִשּ
Tap to expand
ואחר הקדוש נוטלין ידיהם ומברכין על נטילת ידים. ומביאין סל ובו ירקות כגון כרפס וחזרת והזרוע צלי זכר לפסח וביצה מבושלת זכר לחגיגה וג׳ מצות. ואמרינן בירושלמי שהמנהג לקחת זרוע וביצה כלומר בעא רחמנא למפרק
Tap to expand
כבר ביארנו במשנה שחרוסת מצוה אלא שנחלקו בענין המצוה מהם שאמרו זכר לתפוח שמשימים אותו בחרוסת שהיו יושבות בשדות תחת התפוח כמו שאמרו בסוטה י"א ב' ומהם שאמרו זכר לטיט שהחרוסת דומה לו ומתוך כך אמרו צריך לק
Tap to expand
אמר המאירי אין נותנין את הקמח לתוך החרוסת פי' חרוסת הוא כמין כותח עשוי במיני פירות על ידי מים ומטבילין בו בשר ונותנין לתוכו חומץ ולפעמים נותנין בתוכו קמח להחליש כח החומץ והחדות שבו ומתוך שיש שם מים הק
Tap to expand
Abudarham · Rabbi David Abudarham · 1330 CE
ואחר שאוכל המרור לוקח המצה השלישית וכורך ממנה בחזרת ואוכל. וכת' הר"מ במז"ל לטבול אותם בחרוסת. ואוכל מהם כזית בהיסבה הוא וכל א' מן המסובין עמו זכר למקדש כהלל שהיה עושה כן במקדש. ולא יברך על אכילתו וכן
Tap to expand
Shulchan Arukh, Orach Chayim · Joseph Karo · 1563 CE
אלו ירקות שיוצא בהם ידי חובתו חזרת עולשין תמכ' חרחבינ' (פי' מיני עשבים מרים) מרור ויוצאי' בעלין שלהן ובקלחן אבל לא בשורש אלא שבעלין אין יוצאין אא"כ הם לחים ובקלחים יוצאין בין לחים בין יבשים אבל לא כבו
Tap to expand
Tosafot Yom Tov on Mishnah Pesachim · Yom Tov Lipmann Heller · 1613 CE
מטבל בחזרת. כתב הר"ב לפי שאכילתן ע"י טבול היתה קרי לאכילה טבול. והל"ל מטבל החזרת וכתבו התוספות דבקרא נמי משתעי הכי (ירמיהו ד׳:ל׳) כי תקרעי בפוך עיניך. שמנחת הפוך בעינים. ומ"ש הר"ב דטבול זה לאו בחרוסת.
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
וזה לשון הרמב"ם בפרק שמיני דין ו: ואחר כך מברך "על נטילת ידים"… ואחר כך כורך מצה ומרור כאחת, ומטבל בחרוסת ומברך "ברוך… אשר קדשנו במצותיו וצונו על אכילת מצות ומרורים", ואוכלן. ואם אכל מצה בפני עצמה ומר
Tap to expand
Commentary on Sefer Hamitzvot of Rasag · Yerucham Fishel Perla · 1915 CE
ואמנם אפשר לומר לפי חומר הנושא דס"ל להרמב"ם ז"ל דחובת פסח האידנא לפי מאי דקיי"ל מקריבין אע"פ שאין בית איתא נמי בזה"ז. דאפשר למנות מזבח ולהקריב. וכמש"כ התוס' בזבחים (ס' ע"ב) בד"ה מאי קסבר וכו' עיי"ש. ו
Tap to expand