Maaseh Merkavah (The Chariot Account)
The 'Account of the Chariot' (Ezekiel 1) — the rabbinic discipline of contemplating the throne-vision of God, treated in Mishnah Chagigah 2:1 as so esoteric that it cannot be taught even one-on-one without a qualified student. Foundation of Heikhalot mysticism and later Kabbalah.
The mystical account of Ezekiel's chariot vision (Ezekiel 1, 10). Mishnah Chagigah 2:1 designates as esoteric, transmissible only to a qualified individual. Foundational to Heichalot literature and to all subsequent Jewish mysticism. Distinct from maaseh-bereshit.
How it traveled
- EzekielEretz Yisrael (travels) · -571explains
- Mekhilta DeRabbi YishmaelEretz Yisrael (travels) · 250explains
- Jerusalem Talmud ChagigahTiberias · 400explains
- ChagigahSura (Babylonia) · 500explains
- SanhedrinSura (Babylonia) · 500explains
- Bereshit RabbahTiberias · 600explains
- Midrash TanchumaTiberias · 600explains
- Pirkei DeRabbi EliezerEretz Yisrael (travels) · 800explains
- Mishneh Torah, Foundations of the TorahFostat (Old Cairo) · 1180explains
- Radak on Ezekiel— · 1185explains
- Radak on Genesis— · 1185explains
- Guide for the Perplexed— · 1190explains
- Chizkuni— · 1220explains
- Yalkut Shimoni on NachTiberias · 1250explains
- Yalkut Shimoni on TorahTiberias · 1250explains
- Ramban on GenesisGirona · 1265explains
- Ohr Hashem— · 1399explains
- Sefer HaIkkarim— · 1425explains
- Bartenura on Mishnah ChagigahJerusalem · 1482explains
- Akeidat YitzchakTarragona · 1490explains
- Abarbanel on TorahNaples · 1505explains
- Chidushei Agadot on ChagigahPosen (Poznań) · 1612explains
- Chidushei Agadot on SanhedrinPosen (Poznań) · 1612explains
- Chidushei Agadot on EruvinPosen (Poznań) · 1612explains
- Chidushei Agadot on PesachimPosen (Poznań) · 1612explains
- Malbim on EzekielBucharest · 1860explains
- Malbim on DanielBucharest · 1860explains
- Malbim on ZechariahBucharest · 1860explains
- Torah Temimah on TorahPinsk · 1904explains
- Tosefta Kifshutah on Chagigah— · 1949explains
Key passages(20)
וְלֹא בַּמֶּרְכָּבָה בְּיָחִיד. עוֹד הִיא כְרִבִּי עֲקִיבָה. דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא. כְּדֵי שֶׁיְּהֵא אָדָם יוֹדֵעַ לָחוּס עַל כְּבוֹד קוֹנוֹ. לֹא כֵן אָמַר רַב. אֵין אָדָם רַשַּׁאי לוֹמַר דָּבָר (בְּנֶ
Tap to expand
Chagigah · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
כׇּל הַמִּסְתַּכֵּל בְּאַרְבָּעָה דְּבָרִים, רָתוּי לוֹ כְּאִילּוּ לֹא בָּא לָעוֹלָם: מָה לְמַעְלָה, מָה לְמַטָּה, מָה לְפָנִים, וּמָה לְאָחוֹר. וְכׇל שֶׁלֹּא חָס עַל כְּבוֹד קוֹנוֹ, רָתוּי לוֹ שֶׁלֹּ
Tap to expand
Chagigah · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
הָכִי קָאָמַר: אֵין דּוֹרְשִׁין בָּעֲרָיוֹת לִשְׁלֹשָׁה, וְלֹא בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית לִשְׁנַיִם, וְלֹא בַּמֶּרְכָּבָה לַיָּחִיד, אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה חָכָם וּמֵבִין מִדַּעְתּוֹ.
Tap to expand
Chagigah · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
רַב יוֹסֵף הֲוָה גְּמִיר מַעֲשֵׂה הַמֶּרְכָּבָה. סָבֵי דְפוּמְבְּדִיתָא הֲווֹ תָּנוּ בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. אֲמַרוּ לֵיהּ: (לִיגְמוֹר לַן) [לַיגְמְרַן] מָר מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה. אֲמַר לְהוּ: אַגְמְרוּ
Tap to expand
Chagigah · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
תָּנוּ רַבָּנַן: מַעֲשֶׂה בְּרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי שֶׁהָיָה רוֹכֵב עַל הַחֲמוֹר, וְהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ, וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ מְחַמֵּר אַחֲרָיו. אָמַר לוֹ: רַבִּי, שְׁנֵה לִי פּ
Tap to expand
Chagigah · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
מִיָּד יָרַד רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי מֵעַל הַחֲמוֹר, וְנִתְעַטֵּף, וְיָשַׁב עַל הָאֶבֶן תַּחַת הַזַּיִת. אָמַר לוֹ: רַבִּי, מִפְּנֵי מָה יָרַדְתָּ מֵעַל הַחֲמוֹר? אָמַר: אֶפְשָׁר אַתָּה דּוֹרֵשׁ
Tap to expand
Chagigah · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
וּכְשֶׁנֶּאֶמְרוּ הַדְּבָרִים לִפְנֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, הָיָה הוּא וְרַבִּי יוֹסֵי הַכֹּהֵן מְהַלְּכִים בַּדֶּרֶךְ. אָמְרוּ: אַף אָנוּ נִדְרוֹשׁ בְּמַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה. פָּתַח רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְדָר
Tap to expand
Mishneh Torah, Foundations of the Torah · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
דְּבָרִים אֵלּוּ שֶׁאָמַרְנוּ בְּעִנְיָן זֶה בִּשְׁנֵי פְּרָקִים אֵלּוּ כְּמוֹ טִפָּה מִן הַיָּם הֵם מִמַּה שֶּׁצָּרִיךְ לְבָאֵר בְּעִנְיָן זֶה. וּבֵאוּר כָּל הָעִקָּרִים שֶׁבִּשְׁנֵי פְּרָקִים אֵלּוּ
Tap to expand
Mishneh Torah, Foundations of the Torah · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
וּמָה בֵּין עִנְיַן מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה לְעִנְיַן מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית. שֶׁעִנְיַן מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה אֲפִלּוּ לְאֶחָד אֵין דּוֹרְשִׁים בּוֹ אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה חָכָם וּמֵבִין מִדַּעְתּוֹ מוֹסְרִין
Tap to expand
Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE
5 ידוע לך כבר מפתיחת חיבורי זה, שצירו סובב רק על ביאור מה שאפשר להבין ממעשה בראשית ומעשה מרכבה, והבהרת קשיים הנוגעים לנבואה ולידיעת האלוה. על כן כל פרק שאתה מוצא שאני דן בו בביאור דבר שהוכח כבר במדעי
Tap to expand
Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE
רמות השגה שונות3 יד ה') וממה שראוי שתשים לב אליו הוא שאף על פי שכּל התיאור הזה היה בלי ספק במראה הנבואה, כמו שנאמר: "וַתְּהִי עָלָיו שָׁם יַד ה'" (יחזקאל א,ג) – אף על פי כן יש שוני רב מאוד בדרך ההתבטא
Tap to expand
אמר המאירי אין דורשין פי' בגמ' לשלשה שיהיו ד' עם הדורש ופי' הדבר בעריות שאין איסור שלהם מפורש בתורה ואם ידרוש אותן לשלשה שיהא האחד נושא ונותן עם הרב והשנים הנשארים יהיו נושאים ונותנים בין שניהם ולא יכ
Tap to expand
Ohr Hashem · Chasdai Crescas (Or Hashem) · 1399 CE
הדרוש העשירי המכוון כמעשה בראשית ומעשה מרכבה ואם הוא חכמת הטבע ומה שאחריו כמו שמשכו קצת מחכמי אומתינו: ואמנם המכוון בהם אינו מה שדמו הוא מבואר בעצמו למי שהרגיל מאמריהם על זה אם להגדלתם המעשים במעלה וק
Tap to expand
Bartenura on Mishnah Chagigah · Ovadia Bartenura · 1482 CE
וְלֹא בְּמַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה. שֶׁרָאָה יְחֶזְקֵאל וְשֶׁרָאָה יְשַׁעְיָה. וְרַמְבַּ"ם פֵּרֵשׁ, מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, הַחָכְמָה הַטִּבְעִית. וּמַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה, מְצִיאוּת הָאֵל וּתְאָרָיו וְהַמַּלְאָכ
Tap to expand
Introductions to the Babylonian Talmud · Adin Steinsaltz · 1965 CE
אגב הדיונים הכלליים בדיני קרבנות החג, שבתורה דובר עליהם רק ברמז, הורחבו הדברים עד כדי חלק שלם נוסף של המסכת העוסק באותם תחומים בתורה שאין מפורשים ומפורסמים. אם משום שהם כתובים בתורה רק ברמזים קלים בלב
Tap to expand
Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE
האדם שעל הכיסא – שיא מעשה המרכבהשלושת המראות מייצגים שלוש השגות1 ממה שראוי שתשים לב אליו הוא דבריו "מַרְאוֹת אֱלֹהִים" (יחזקאל א,א). הוא לא אמר "מראָה" בלשון יחיד אלא "מראות", כי אלה כמה השגות ממינים
Tap to expand
Chidushei Agadot on Chagigah · Shmuel Eidels (Chiddushei Halachot/Aggadot) · 1580 CE
ונתעטף וישב על האבן כו'. שכן מצינו במשה ויקחו אבן וגו' וישב עליה ואמר תחת הזית כו' הוא רמז על מאור תורה כמ"ש פרק הרואה הרואה זית בחלום שם טוב כו' הרואה שמן זית בחלום יצפה למאור תורה. ואמר אפשר כו' ושכ
Tap to expand
וָאֶרְאֶ֗ה וְהִנֵּ֤ה אֶל־הָרָקִ֙יעַ֙ אֲשֶׁר֙ עַל־רֹ֣אשׁ הַכְּרֻבִ֔ים כְּאֶ֣בֶן סַפִּ֔יר כְּמַרְאֵ֖ה דְּמ֣וּת כִּסֵּ֑א נִרְאָ֖ה עֲלֵיהֶֽם׃
Tap to expand
וּמִמַּ֗עַל לָרָקִ֙יעַ֙ אֲשֶׁ֣ר עַל־רֹאשָׁ֔ם כְּמַרְאֵ֥ה אֶבֶן־סַפִּ֖יר דְּמ֣וּת כִּסֵּ֑א וְעַל֙ דְּמ֣וּת הַכִּסֵּ֔א דְּמ֞וּת כְּמַרְאֵ֥ה אָדָ֛ם עָלָ֖יו מִלְמָֽעְלָה׃
Tap to expand
כְּמַרְאֵ֣ה הַקֶּ֡שֶׁת אֲשֶׁר֩ יִהְיֶ֨ה בֶעָנָ֜ן בְּי֣וֹם הַגֶּ֗שֶׁם כֵּ֣ן מַרְאֵ֤ה הַנֹּ֙גַהּ֙ סָבִ֔יב ה֕וּא מַרְאֵ֖ה דְּמ֣וּת כְּבוֹד־יְהֹוָ֑ה וָֽאֶרְאֶה֙ וָאֶפֹּ֣ל עַל־פָּנַ֔י וָאֶשְׁמַ֖ע ק֥וֹל מְד
Tap to expand