PaRDeS (Four Levels of Interpretation)
Torah has four levels of meaning — literal, allegorical, interpretive, and mystical — and serious readers engage all four.
PaRDeS is an acronym standing for four approaches to reading sacred texts: peshat (the plain, straightforward meaning), remez (allegorical or hint-based reading), derash (creative interpretation drawing connections across scripture), and sod (the hidden, mystical dimension). The word itself means 'orchard' in Hebrew, suggesting a rich space where multiple meanings grow together. Each letter of the acronym names one level, and the full system encourages readers to hold all four simultaneously rather than choosing one. The four-level idea developed gradually. Rabbinic midrash had long practiced derash; medieval philosophers such as Maimonides emphasized remez, reading biblical narratives as allegories of philosophical truths; and the peshat tradition was championed by commentators like Rashi and his grandson Rashbam. Kabbalistic writers, particularly those associated with the Zohar in 13th-century Spain, gave sod its central place and began using the acronym PaRDeS to bind all four together. Later teachers across legal, philosophical, and mystical streams adopted the framework as a shared vocabulary for describing the richness of Torah interpretation.
How it traveled
- Guide for the PerplexedCairo · 1190explains
- Sha'arei OrahGuadalajara · 1260explains
- ZoharGuadalajara · 1280explains
- Tikkunei ZoharGuadalajara · 1280explains
- Zohar ChadashGuadalajara · 1290redefines
- Recanati on the TorahRecanati · 1300explains
- Abarbanel on TorahNaples · 1505explains
- Avodat HaKodesh (Ibn Gabbai)Cairo · 1523explains
- Pardes RimmonimTzfat · 1548explains
- Ketem Paz on ZoharTzfat · 1561explains
- Sha'ar HaPesukimTzfat · 1570explains
- Sefer Etz ChaimTzfat · 1573explains
- Ohr HaChammah on ZoharTzfat · 1620redefines
- Mikdash Melekh, RaMaZ Commentary on ZoharTzfat · 1680explains
- Maaseh Rokeach on MishnahAmsterdam · 1735explains
- Mikdash Melekh on ZoharTzfat · 1750redefines
- Ben Porat YosefPolonne (Polnoye, Volhynia) · 1760explains
- Be'er Mayim ChaimCzernowitz (Chernivtsi) · 1775explains
- Ketonet PasimPolonne (Polnoye, Volhynia) · 1777explains
- Toldot Yaakov YosefPolonne (Polnoye, Volhynia) · 1780explains
- Arvei NachalKrakow (Cracow) · 1780explains
- Tzofnat PaneachPolonne (Polnoye, Volhynia) · 1782explains
- Yismach MosheSátoraljaújhely (Ujhel) · 1790explains
- Yahel Ohr on ZoharVilna (Vilnius) · 1790explains
- Nefesh HaChayimVolozhin · 1800explains
- Agra DeKalaDinov (Dynów) · 1801explains
- Likutei MoharanBreslov (Ukraine) · 1802explains
- Likkutei TorahLiadi · 1810redefines
- Torah OhrLiadi · 1813explains
- Bnei YissascharDinov (Dynów) · 1820explains
- Bat AyinTzfat · 1820explains
- Likutei HalakhotBreslov (Ukraine) · 1840explains
- Malbim on LeviticusBucharest · 1860explains
- Ben Ish HaiBaghdad · 1894explains
- Torah Temimah on TorahPinsk · 1904explains
- BePardes HaChasidut VeHakabbalahWarsaw · 1910explains
- Shem MiShmuelSochaczew · 1925explains
- Sulam on ZoharJerusalem · 1945explains
- Sources and References on Likkutei TorahLiadiredefines
- Sources and References on Torah OhrLiadiexplains
Key passages(20)
Sha'ar HaGilgulim · Isaac Luria (The Arizal) · 1570 CE
גם דע, כי האדם שאינו עוסק בתורה, פוגם בספירת הת"ת, שבכל עולם מד' עולמות אבי"ע, כי התורה היא בת"ת שבכל עולם. האמנם יש בה ד' מדרגות וסימנם פרד"ס, והם, פשט, רמז, דרש, סוד. ומי שזכה לירד לעומק ארבעתם זוכה
Tap to expand
גם דע, כי האדם שאינו עוסק בתורה, פוגם בספירת הת"ת, שבכל עולם מד' עולמות אבי"ע, כי התורה היא בת"ת שבכל עולם. האמנם יש בה ד' מדרגות וסימנם פרד"ס, והם, פשט, רמז, דרש, סוד. ומי שזכה לירד לעומק ארבעתם זוכה
Tap to expand
ארבעה נכנסו לפרדס בן עזאי ובן זומא אחר ורבי עקיבה אחד הציץ ומת אחד הציץ ונפגע אחד הציץ וקיצץ בנטיעות ואחד עלה בשלום וירד בשלום בן עזאי הציץ ומת עליו הכתוב אומר (תהילים קטו) יקר בעיני ה' המותה לחסידיו
Tap to expand
הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו, תַּמָּן תְּנֵינַן אַרְבָּעָה נִכְנְסוּ לַפַּרְדֵּס, בֶּן עַזַּאי, וּבֶן זוֹמָא, אֱלִישָׁע בֶּן אֲבוּיָה וְרַבִּי עֲקִיבָא. בֶּן עַזַּאי, הֵצִיץ וְנִפְגַּע, וְעָלָיו נֶאֱ
Tap to expand
Mishneh Torah, Foundations of the Torah · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
וְעִנְיְנֵי אַרְבָּעָה פְּרָקִים אֵלּוּ שֶׁבְּחָמֵשׁ מִצְוֹת הָאֵלּוּ הֵם שֶׁחֲכָמִים הָרִאשׁוֹנִים קוֹרְאִין אוֹתוֹ פַּרְדֵּס כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ אַרְבָּעָה נִכְנְסוּ לַפַּרְדֵּס. וְאַף עַל פִּי שֶׁגְּ
Tap to expand
וּמָארֵי קַבָּלָה, אִינּוּן מָארֵי תַּלְמוּד. וְאִתְּמַר עָלַיְיהוּ, (דברים ו) וְשִׁנַּנְתָּם. וְאוֹקְמוּהָ מָארֵי מָתְנִיתִין, אַל תִּקְרֵי וְשִׁנַּנְתָּם, אֶלָּא וְשִׁלַּשְׁתָּם, דְּאִינּוּן שְׁלִּי
Tap to expand
Menorat HaMaor · Yisrael ben Yosef Alnaqua · 1391 CE
ד' נכנסו לפרדס. ואילו הן. בן עזאי, ובן זומא, ואחר, ור' עקיבא. בן עזאי הציץ ומת, עליו הכת' אומר יקר בעיני י"י המותה לחסידיו, ואומר דבש וחלב תחת לשונך. בן זומא הציץ ונפגע, עליו הכת' או' דבש מצאת אכל דיי
Tap to expand
והנה מתוך המאמר הזה נראה בפי' כי חלוקת התורה הם ד' ותחת כל א' מאלו הד' אלף אלפי אלפים בחינות. החלוקה הראשונה היא שמכנה אותה בשם לבוש עליון שהוא ספור דברים שנתגשמה כדי שתובן אלינו. והלומד בתורה לדעת כמ
Tap to expand
והנה אל ג' חלוקים הקודמים כינה הרשב"י ע"ה בשם מארי מקרא מארי משנה מארי קבלה. החלוקה הראשונה היא נקרא מארי מקרא, והחלוקה הב' נקרא מארי משנה, והחלוקה הג' נק' מארי קבלה. והחלוקה הרביעית אינה נמצא כמעט, ו
Tap to expand
ואמר בתים לבדים הני עזקאן עילאין אינון בתים ואתרין לבדים דאינון רתיכין לתתא קרא בדים לעולם הנפרדים לפי שנפרדו כחתיהם זה מזה והיו בד בבד כל א' מתפרד מחבירו ואמר שאלה הטבעות שהם אבני הבנין הם בתים ומקומ
Tap to expand
עוד צריך שתדע, כי האדם צריך לקיים כל התרי"ג מצות, במעשה, ובדבור, ובמחשבה. וכמ"ש ז"ל על פסוק זאת התורה לעולה ולמנחה וכו', כל העוסק בפרשת עולה, כאלו הקריב עולה וכו'. וכוונו בזה שהאדם מחוייב לקיים כל התר
Tap to expand
Sha'ar HaGilgulim · Isaac Luria (The Arizal) · 1570 CE
עוד צריך שתדע, כי האדם צריך לקיים כל התרי"ג מצות, במעשה, ובדבור, ובמחשבה. וכמ"ש ז"ל על פסוק זאת התורה לעולה ולמנחה וכו', כל העוסק בפרשת עולה, כאלו הקריב עולה וכו'. וכוונו בזה שהאדם מחוייב לקיים כל התר
Tap to expand
Chidushei Agadot on Eruvin · Shmuel Eidels (Chiddushei Halachot/Aggadot) · 1580 CE
עד בא זכריה ופירשו כו'. יש לעיין במאמר זה שראו את התורה בפנים שונים דוד לא ראה רק רחבה ואיוב הוסיף לראות גם ארכה ויחזקאל ראה אותה פנים ואחור וזכריה ראה אותה עפה ע"י קילוף הוא מבואר במ"ש כי דרכי התורה
Tap to expand
Megalleh Amukkot on Parashat VaEtchanan · Nathan Nota Spira · 1607 CE
אופן רבידוע שמשה קיבל התורה שלשה פעמים, בסיני, באהל מועד, בערבות מואב (סוטה ל"ז:). ולפי שסוד התורה שיש לה ארבעה לבושים, רצה משה ליכנס לארץ ולהשיג לטעם רביעי ד' תיקונים של תורה. ועל זה אמר ואתחנן אל אד
Tap to expand
הקדמה ג' עוד יש מיני יחודי' אחרים לזכך הנפש ולצחצח אות' וסוד הענין הוא דע כי התור' היא מחצב של נשמותיה' של ישראל כי ממנ' חוצבו ולכן היא תור' אחת וישראל גוי אחד והקב"ה אחד הוא סוד שש ספי' חג"ת נה"י שבה
Tap to expand
Chesed LeAvraham · Abraham Azulai · 1618 CE
ודע כי מי שלא רצה פשט המקרא פגם בת"ת דעשייה, ומי שלא רצה להביא ראיה לדבר פגם ביצירה בת"ת שבו, ומי שלא רצה בדרש התורה פגם בת"ת דבריאה, ומי שלא רצה בסוד התורה פגם בת"ת דאצילות, וסימנך פרד"ס. והזוכה לירד
Tap to expand
Maaseh Rokeach on Mishnah · Elazar Rokeach of Amsterdam · 1685 CE
ובכל מסכתא שיש כמה משניות שהמה תמוהים מאוד. וגם יסוד כל מסכת על מה הוטבעה פרשתי בס"ד בדרך פשט ובדרך רמז וסוד, וגם הגמרות השייכים לזה כאשר יראה עיני הקורא וישמח לבו. ובטוח אני בחסדי ה' שפתחתי פתח ושער
Tap to expand
Maaseh Rokeach on Mishnah · Elazar Rokeach of Amsterdam · 1685 CE
בפרק ב' משנה א' (משנה מדות ב:א): "הר הבית היה חמש מאות אמה" – כבר כתבתי למעלה דרך דרש. ובדרך רמז – כשתחשוב ה' מאות אמה עם ג' כוללים תמצא כמנין זהו רקיע וילון עם הכולל. ובדרך סוד – המקדש היה בסוד ה' רא
Tap to expand
Or HaChaim on Exodus · Chaim Ibn Attar (Ohr HaChaim) · 1718 CE
עוֹד יֵרָאֶה לִי טַעַם אַחֵר, כִּי לְצַד שֶׁהַתּוֹרָה יֵשׁ בָּהּ אַרְבַּע דְּרָכִים כְּלָלִיִּים, וְהֵן מִנְיַן פַּרְדֵּ״ס, וְיֵשׁ לְךָ לָדַעַת שֶׁהֵם מֵאַרְבָּעָה הַדְרָגוֹת אוֹרוֹת עֶלְיוֹנִים הַמִּ
Tap to expand
Or HaChaim on Leviticus · Chaim Ibn Attar (Ohr HaChaim) · 1718 CE
עוֹד יִרְצֶה עַל פִּי מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זוהר ח״ג רב.) כִּי הַתּוֹרָה יֵשׁ בָּהּ אַרְבַּע דְּרָכִים, וְהֵם: פְּשָׁט, רֶמֶז, דְּרוּשׁ, סוֹד, וּמֵאֵלּוּ נִפְרְדוּ שִׁבְעִים פָּנִים, וְכָל א
Tap to expand