Maaser Kesafim (Tithing Money)
A Jewish practice of setting aside one-tenth of your income for those in need, grounded in biblical promise and refined by medieval law.
Maaser Kesafim—literally 'the tithe of money'—is one of Judaism's oldest practices of planned charitable giving. The idea appears first in the Torah when Jacob makes a vow to God: if protected on his journey, he promises to give a tenth of everything back to God's purposes. Over centuries, Jewish teachers developed this from a personal pledge into a structured custom: intentionally set aside 10% of your earnings for tzedakah (usually translated as 'charity,' though it really means 'justice' or 'rightness').
What's interesting is that maaser kesafim sits in a particular spot in Jewish thinking. Unlike some forms of charity, which flow from impulse or generosity, this tithe is treated almost like an obligation—a way of saying that not everything you earn is entirely yours to keep. Medieval rabbis debated whether it was a strict legal requirement or a highly recommended practice, but the custom became widespread across Jewish communities. The idea is spiritual accounting: you recognize that your income comes with a responsibility woven in.
Over time, the practice evolved differently in different communities. Some gave the full 10% annually; others interpreted it more flexibly. Kabbalists, who loved symbolic layers, saw in the tithe a deeper idea: that by giving away a portion, you align yourself with divine flow and abundance. You're not losing money—you're participating in a circulation of blessing.
How it traveled
- DeuteronomyEretz Yisrael (travels) · -1000explains
- Targum Jonathan on Deuteronomy— · 30explains
- Tosefta Maaser Sheni— · 190explains
- Tosefta Sheviit— · 190explains
- Tosefta Peah— · 190explains
- Mishnah Maaser SheniYavneh · 200explains
- Mishnah MaasrotYavneh · 200explains
- Mishnah PeahYavneh · 200explains
- Mishnah DemaiYavneh · 200explains
- Mishnah BekhorotYavneh · 200explains
- Sifrei DevarimEretz Yisrael (travels) · 250explains
- Sifra— · 250explains
- Jerusalem Talmud Maaser SheniTiberias · 400explains
- Jerusalem Talmud MaasrotTiberias · 400explains
- Jerusalem Talmud DemaiTiberias · 400explains
- Jerusalem Talmud PeahTiberias · 400explains
- Jerusalem Talmud TerumotTiberias · 400explains
- Jerusalem Talmud SheviitTiberias · 400explains
- Jerusalem Talmud SotahTiberias · 400explains
- Jerusalem Talmud ShekalimTiberias · 400explains
- BekhorotSura (Babylonia) · 500explains
- PesachimSura (Babylonia) · 500explains
- TemurahSura (Babylonia) · 500explains
- Rosh HashanahSura (Babylonia) · 500explains
- Bava MetziaSura (Babylonia) · 500explains
- MakkotSura (Babylonia) · 500explains
- SanhedrinSura (Babylonia) · 500explains
- MenachotSura (Babylonia) · 500explains
- GittinSura (Babylonia) · 500explains
- ZevachimSura (Babylonia) · 500explains
Key passages(20)
כֵּיצַד מְעַשְּׂרָן, כּוֹנְסָן לַדִּיר וְעוֹשֶׂה לָהֶן פֶּתַח קָטָן כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיוּ שְׁנַיִם יְכוֹלִין לָצֵאת כְּאַחַת, וּמוֹנֶה בַשֵּׁבֶט, אֶחָד, שְׁנַיִם, שְׁלשָׁה, אַרְבָּעָה, חֲמִשָּׁה, שִׁ
Tap to expand
מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, נִתָּן לַאֲכִילָה וְלִשְׁתִיָּה וּלְסִיכָה, לֶאֱכֹל דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לֶאֱכֹל, לָסוּךְ דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לָסוּךְ. לֹא יָסוּךְ יַיִן וְחֹמֶץ, אֲבָל סָךְ הוּא אֶת הַשֶּׁמֶן. אֵין מְ
Tap to expand
Yalkut Shimoni on Nach · Shimon HaDarshan of Frankfurt (attrib.) · 1100 CE
נבהל להון איש רע עין. זה עפרון שהכניס עין הרע בממונו של אברהם ארץ ארבע מאות שקל כסף, ולא ידע כי חסר יבואנו שחסרו התורה וא"ו הדא הוא דכתיב וישקל אברהם לעפרן חסר וא"ו. אמר רבי חנינא כל שקלים שנאמרו בתור
Tap to expand
Yalkut Shimoni on Torah · Shimon HaDarshan of Frankfurt (attrib.) · 1100 CE
אָמַר רַבִּי יִצְחָק, מִנַּיִן לְעָרֵל שֶׁאָסוּר בְּמַעֲשֵׂר, נֶאֱמַר מִמֶּנּוּ בְּפֶסַח, וְנֶאֱמַר "מִמֶּנּוּ" בְּמַעֲשֵׂר, מַה מִּמֶּנּוּ הָאָמוּר בְּפֶסַח עָרֵל אָסוּר בּוֹ אַף מִמֶּנּוּ הָאָמוּר ב
Tap to expand
Yalkut Shimoni on Torah · Shimon HaDarshan of Frankfurt (attrib.) · 1100 CE
תָּנוּ רַבָּנָן: כֵּיצַד מְעַשְּׂרָן, כּוֹנְסָן לַדִּיר, וְעוֹשֶׂה לָהֶן פֶּתַח קָטָן כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהוּ יְכוֹלִין לָצֵאת שְׁנַיִם כְּאֶחָד, וּמַעֲמִיד אִמּוֹתֵיהֶן מִבַּחוּץ וְהֵן מִבִּפְנִים, (וּג
Tap to expand
Mishneh Torah, Gifts to the Poor · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
מַעֲשַׂר עָנִי אֵין פּוֹרְעִין מִמֶּנּוּ מִלְוֶה. וְאֵין מְשַׁלְּמִין מִמֶּנּוּ אֶת הַתַּגְמוּלִין. אֲבָל מְשַׁלְּמִין מִמֶּנּוּ דָּבָר שֶׁל גְּמִילוּת חֲסָדִים וְצָרִיךְ לְהוֹדִיעוֹ שֶׁהוּא מַעֲשַׂר
Tap to expand
Sefer Mitzvot Gadol · Moshe of Coucy (Sefer Mitzvot Gadol) · 1243 CE
שלא (א) לבקר מעשר בהמה שנ' לא יבקר בין טוב לרע ולא ימירנו ואם המר ימירנו והיה הוא ותמורתו יהיה קדש לא יגאל ותניא בת"כ [סוף פרשת בחוקתי] לא יבקר מה ת"ל לפי שנ' וכל מבחר נדריכם יכול יהא בורר ומוציא את ה
Tap to expand
Sefer Mitzvot Gadol · Moses of Coucy · 1243 CE
שלא (א) לבקר מעשר בהמה שנ' לא יבקר בין טוב לרע ולא ימירנו ואם המר ימירנו והיה הוא ותמורתו יהיה קדש לא יגאל ותניא בת"כ [סוף פרשת בחוקתי] לא יבקר מה ת"ל לפי שנ' וכל מבחר נדריכם יכול יהא בורר ומוציא את ה
Tap to expand
מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מעשר שני פ"ב, מ"א), שֶׁמֻּתָּר לְהוֹצִיאוֹ בִּדְבָרִים שֶׁיָּסוּךְ גּוּפוֹ בָּהֶם, שֶׁהַסִּיכָה בִּכְלַל אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, דִּכְעֵין מָזו
Tap to expand
Meiri on Bava Metzia · Menachem HaMeiri · 1280 CE
כבר בארנו במסכת יום טוב פרק רביעי שהטבל אע"פ שנגמרה מלאכתו אינו נקבע למעשר עד שיכנס לבית או לחצר הדומה לבית והוא שהכלים נשמרים בתוכה ושיכנס בהם דרך הפתח ומ"מ המקח קובע מדברי סופרים ר"ל שאם מכרה קודם ש
Tap to expand
ישראל שאמר ללוי מעשר יש לך בידי או כור מעשר יש לך בידי אם הוא נותנו לו אין כאן מקום לחוש לתרומת מעשר שבו שהרי הוא נותנו לו והוא יחוש לעצמו והוא שאמרו כאן מאי קאמר כלומר והיאך נחוש לתרומת מעשר שבו הואי
Tap to expand
הפודה מעשר שני שלו הן שהוא מקרקע שלו הן שנפל לו בירושה הן שניתן לו במתנה מוסיף חומש והוא שמחלל ופודה שוה ארבעה בחמשה ואפילו פדה על ידי שלוחו ופדאו שלוחו במעות של בעל הבית הרי שלוחו כמותו ומוסיף חומש ו
Tap to expand
אין לוקחין בהמה במעות מעשר שני חוץ לירושלם ולא סוף דבר בעירו או שלוקח בהמות הרבה שאסור שיש לחוש שמא יגדלם עדרים עדרים וישהא אותם שלא לבערם בשנה שלישית כמו שביארנו בשלישי של סכה אלא אף בבהמה אחת ובדרך
Tap to expand
כבר ביארנו במשנה שהאוכל מעשר שני חוץ לירושלים קודם שנפדה שלוקה שנאמר לא תוכל לאכול בשעריך מעשר דגנך תירושך ויצהרך ויתבאר במסכת כריתות שאם אכל משלשתן לוקה שלש ואע"פ שזה לאו שבכללות והטעם ממה שכתוב ואכל
Tap to expand
כל שהוא חייב במעשרות מטמא טומאת אוכלים שמאחר שחייב במעשר אוכל הוא שאין חיוב מעשר אלא באוכל אדם ושהוא נשמר ושגדוליו מן הארץ ויש שמטמא טומאת אוכלין ואינו חייב במעשר ופי' בגמ' לאתויי בשר ביצים ודגים שאין
Tap to expand
Meiri on Rosh Hashanah · Menachem HaMeiri · 1280 CE
כל פרי שאין ראוי לאכילה כגון הבוסר וכיוצא בו אינו חייב במעשר עד שיגדיל שנאמר מזרע הארץ מפרי העץ עד שיהא פרי וכן הדין בתבואה וקטנית שנאמר עשר תעשר את כל תבואת זרעך עד שתעשר תבואה וקודם שיגיעו לעונה זו
Tap to expand
Menorat HaMaor · Yisrael ben Yosef Alnaqua · 1391 CE
הואיל וכל כך הוא גדול כח המעשרות, אל ירפה אדם את ידו מהם ויתנם כראוי מכל דבר שיבא לידו, או אם ימצא מציאה או אם יתנו לו מתנה הן כסף והן שוה כסף. ואפי' המשתכר ללמד או לכתוב או לעשות שום מלאכה, מן הכל יפ
Tap to expand
Bartenura on Mishnah Oktzin · Ovadia Bartenura · 1482 CE
אַף הֵן לֹא יִלָּקְחוּ בְכֶסֶף מַעֲשֵׂר. דְּרַחֲמָנָא אָמַר (דברים יד) וְנָתַתָּ הַכֶּסֶף וְגוֹ' וְאָכַלְתָּ שָׁם, דָּבָר שֶׁהוּא נֶאֱכָל כְּמוֹת שֶׁהוּא, אַתָּה קוֹנֶה בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר, שֶׁאֵינוֹ נ
Tap to expand
Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah · Zechariah Mendel ben Aryeh Leib · 1665 CE
מצוה. מהרש"ל והדרישה כתבו בשם תשובת מהר"מ דכל מצוה שתבא לידו כגון להיות בעל ברית או להכניס חתן וכלה לחופה וכה"ג וכן לקנות ספרים ללמוד בהם ולהשאילם לאחרים ללמוד בהם אם לא היה יכולת בידו ולא היה עושה
Tap to expand
Penei Yehoshua on Rosh Hashanah · R. Yaakov Yehoshua Falk (Pnei Yehoshua) · 1702 CE
בתוס' בד"ה תנא דרבנן כו' משמע דכל שאר פירות מעשרן מדאורייתא עד סוף הדיבור. והרמב"ם ז"ל כתב להדיא בפ"א מהלכות מעשר שני דכל מעשר פירות מדאורייתא ומפרש להא דאמרינן לקמן מעשר חרובין מדרבנן דהיינו בחרובי
Tap to expand