Mashpia U'Mekabel (Giver and Receiver)
The most basic pair in the whole system — a "giver" (source) and a "receiver" (recipient). Every complete system, every "world," is built of this relationship.
Mashpia u'Mekabel, "giver and receiver," is the simplest building block of the whole system: a source that gives and a recipient that takes in. A teacher who explains and a student who understands; a parent who gives and a child who takes it in. A "complete system" — and a human being is the one creation that is, on its own, a complete system — is exactly this split between one who gives and one who receives. The whole architecture, at every level, is this single pattern repeating.
How it traveled
- Recanati on the TorahRecanati · c. 1300 CEattested_hebrew_phrase
- Ketem Paz on ZoharTzfat · c. 1561 CEattested_hebrew_phrase
- Agra DeKalaDinov (Dynów) · c. 1801 CEattested_hebrew_phrase
- Likkutei TorahLiadi · c. 1810 CEattested_hebrew_phrase
- Zera KodeshRopshitz (Ropczyce) · c. 1810 CEattested_hebrew_phrase
- Torah OhrLiadi · c. 1813 CEattested_hebrew_phrase
- Maor VaShemeshKrakow (Cracow) · c. 1817 CEattested_hebrew_phrase
- Ohr LaShamayimApt (Opatów) · c. 1820 CEattested_hebrew_phrase
- Beit AharonKarlin (Pinsk) · c. 1830 CEattested_hebrew_phrase
- Likutei HalakhotBreslov (Ukraine) · c. 1840 CEattested_hebrew_phrase
- Chanah ArielHomil · c. 1840 CEattested_hebrew_phrase
- Sod YesharimRadzin (Radzyń Podlaski) · c. 1859 CEattested_hebrew_phrase
- Shem MiShmuelSochaczew · c. 1925 CEattested_hebrew_phrase
Key passages(20)
Each passage is tagged by what it does with the idea: explains it, applies it in practice, redefines it with a new meaning, or challenges it. Relevance shows how directly the passage is about this idea.
Recanati on the Torah · Menachem Recanati · c. 1250 CE
ומזרעך לא תתן להעביר למולך וגו'. סמך איסור העבודה זרה לאיסור הזנות כי עבודה זרה נדמית בכל מקום לזנות והוא מקנא אם אותם שנולדו לו יזנו אחר עבודה זרה וכל ענין עבודה זרה נמשל לניאוף ככתוב בספר משלי. והבן
Tap to expand
Recanati on the Torah · Menachem Recanati · c. 1250 CE
וייצר ה' אלהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה. התעוררו רז"ל בשני היודין שבמלת וייצר ודרשו שני יצירות אחת לזכר ואחת לנקבה. ואמרו מלמד שדיו פרצופין נבראו והרמז למידת רחמים
Tap to expand
Recanati on the Torah · Menachem Recanati · c. 1250 CE
זכר ונקבה בראם וגומר. אמר כי ההויות היו זכר ונקבה דוגמת משפיע ומקבל והשפיע להם הברכה מן הבריכה העליונה. ויקרא את שמם אדם כשהם כלולין זה בזה נקרא שמם אדם כמו שאמרו רז"ל במסכת יבמות כל אדם שאין לו אשה א
Tap to expand
Recanati on the Torah · Menachem Recanati · c. 1250 CE
ואם בשדה ימצא האיש את הנערה המאורשה וגו'. השדה הנזכר הוא שדה של תפוחים שנהרג בו הבל. וכבר פירשתי בסוד עגלה ערופה ונתעוררו רבותינו ז"ל בספר הזוהר על מה שכתוב בכל הפרשה נער חסר הא והטעם כי הה"א רומזת לה
Tap to expand
Recanati on the Torah · Menachem Recanati · c. 1250 CE
והגבורה הגדולה ואת המשכן תעשה עשר יריעות וגו' תפארת העשר יריעות רומזים לעשר ספירות וההוד והנצח ואורך היריעה כ"ח אמות ורחבה ד' ובין צדיק הכל ל"ב רמז לל"ב נתיבות והיו ה' כנגד עטרה' שנאמר חמש יריעות תהיי
Tap to expand
Recanati on the Torah · Menachem Recanati · c. 1250 CE
ספר הזוהר [נשא קכ"א א'] ת"ח בשעתא דצלותא דמנחה דינא שריא בעלמא. <תרגום - בוא וראה בשעת תפלת המנחה הדין שורה בעולם>. ויצחק תיקן צלותא דמנחה. <ויצחק שהוא גבורה תיקן תפלת מנחה>. וגבורה עילאה
Tap to expand
Ma'arekhet HaElokut · Perez HaKohen / anonymous (Ma'arekhet HaElokut author) · c. 1295 CE
ובאמרי בכח התפאר' ר"ל שלא יתנהג כח הע' בעולם השפל כי הוא הכח הנמשך אליה מן הפחד כי אם בשפע הבא אליה מן התפארת שהוא הרחמים דרך חיסו' וזהו עקר השתוף והשם מלא שהזכירו אשר עוד הולך ומתבאר. והבאור בזה הוא
Tap to expand
Pardes Rimmonim · Moses Cordovero (Ramak) · c. 1548 CE
ציון בשם זה מצאנו להרשב"י ע"ה שני פירושים האחד הוא במלכות שנקרא לפעמים נקודת ציון. השני הוא היסוד. ונראה לנו לומר כי כמו שביחוד הזכר והנקבה במין האנושי יש מקום מיוחד לגוף היא השדרה משפיע ומקבל, ומקום
Tap to expand
Pardes Rimmonim · Moses Cordovero (Ramak) · c. 1548 CE
אחר שבפרקים הקודמים כללנו קבלת הצנורות כפי אשר נמצא בפי כל המקובלים הראשונים ואחרונים. עתה נרחיב ביאור ונבאר ענין צנורות האלה כפי בחינתם וכפי המובן אלינו מתוך דברי הרשב"י ע"ה אחר עבור על דעתנו כלל ערכ
Tap to expand
Ketem Paz on Zohar · Shimon Lavi · c. 1561 CE
וחזר לענינו הראשון שבו פתח והמשכילים יזהירו ואמר זוהר דכליל כל גוונין כלומר כי שם עומדים כל הציורים בהשואה אחת כוללת כלם בלתי נבדלים. ואמר כגוונא דא הכא יי' אלהינו יי' אלין תלת דרגין ר"ל על זה אנו מי
Tap to expand
Ketem Paz on Zohar · Shimon Lavi · c. 1561 CE
פתח רבי יהודה ואמר הנגלו לך שערי מות וכו' יבאר כי הזכירה והפקידה הנז' הבאה על שני פנים אם לטובה או לרעה נתיחד לכל אחת מהנה שערים ידועים כי כשם שיש למעלה שערי רחמים וחמלה וחנינה כן יש בעולם הקליפה שערי
Tap to expand
Ketem Paz on Zohar · Shimon Lavi · c. 1561 CE
ואתחבר כלא בעמודא דאמצעיתא ואפיק יסודא דעלמא ר"ל כי מכח מה שקבל מהימין יצא יסוד עולם. ואחר משך היסוד מצד ימין חזר לבאר משך המלכו"ת מצד שמאל ואמר בנהירו ובתיאובתא שמאלא להיט בתוקפא וארח בכלהו דרגין וכ
Tap to expand
Ketem Paz on Zohar · Shimon Lavi · c. 1561 CE
אבל הא איתמר לעילא דעלמא דדכורא אתקשר בתתאה דאיהו עלמא דנוקבא ותתאה אתקשר בעילאה וכך חייבה החכמה שיהיה עולם הזכ"ר מתתקן בעולם הנקב"ה ועולם הנקב"ה מתתקן בעולם הזכ"ר וכלא דא כגוונא דא כלומר וכל מדותיו י
Tap to expand
Ketem Paz on Zohar · Shimon Lavi · c. 1561 CE
בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ ראשי תיבין אהו"ה כבר קדם לנו למעלה כי כל פעולות התחתונים נאצלות מהכחות העליונות אלא שהכחות ההם פועלות בכל עולם ועולם כפי מה שהוא וכל הכחות ההם באו ונאצלו מכח אותיות
Tap to expand
Ketem Paz on Zohar · Shimon Lavi · c. 1561 CE
לפי שאמר שהשכלת המשכילים הנז' ותשוקתם לקבל מלמעלה ולהשפיע אל האפריון הנז' בכל מה שתצטרך הביא זה הכתוב הנז' בשיר השירים כי הוא יגיד חבור המדות בסוד משפיע ומקבל ואמר כי כל מלך המכונה בשם שלמה ר"ל שבא בכ
Tap to expand
Ketem Paz on Zohar · Shimon Lavi · c. 1561 CE
ויברא אלהים את התנינים הגדולים. אלין לויתן ובת זוגו. כבר נתבאר שאין דבר נמצא למטה בעולם השפל שאין דוגמתו ושורשו למעלה. ולפי מה שביאר ר' אבא למעלה התנינים הגדולים הם הממונים על ד' מחנות שכינה ויש מי
Tap to expand
Ketem Paz on Zohar · Shimon Lavi · c. 1561 CE
תו אר"ש כתיב וכל שיח השדה וכו' בא להודיע מעלת האדם וכי הוא עיקר תכלית הבריאה שכ"ב יכול לא נתקן עולם העליון המתיחס לאד"ם עד שנתקן האדם התחתון להיו' פנים אל פנים ובכן נתקנו הצל"ם והדמו"ת למעלה להיות משפ
Tap to expand
Sha'ar Ruach HaKodesh · Chaim Vital · c. 1610 CE
יחוד ח"י ועקרו הוא ביום ר"ח או בלילו אחר חצות לילה לפי שיחוד זה מיוסד ע"ש שדי אשר שם זה במלואו הוא בגי' רא"ש חד"ש ואפילו להשתטח על קברי הצדיקים ביום ר"ח יועיל יחוד זה משא"כ בשאר היחודים וזה ענין היחוד
Tap to expand
Sefer Baal Shem Tov al HaTorah · Ba'al Shem Tov · c. 1700 CE
דומה דודי לצבי וגו'. מה צבי רץ ומחזיר לאחוריו וכו' (זוהר שמות די"ד ע"א), דוד"י הוא התענוג מלשון דד, כמו דד שהוא משפיע ומקבל, והב' דלתי"ן רומז על ב' בחינת נוקבין, ועל ידי אמצעי שהוא ו, היינו ו' קצוות ו
Tap to expand
Mekor Mayim Chayim on Baal Shem Tov · Chaim Tyrer of Czernowitz · c. 1700 CE
וזהו שאמרו לית טיבו וכו' כי אין טוב בא ונשפע אלא על ידי משפיע ומקבל, שהוא בחינת נוקבא, והוא מדת הצמצום כמו שאמרו (ב"מ דפ"ז ע"א) אשה עיניה צרה באורחין היינו לצמצם שיוכלו לקבלו.
Tap to expand