Mashpia U'Mekabel (Giver and Receiver)

ומזרעך לא תתן להעביר למולך וגו'. סמך איסור העבודה זרה לאיסור הזנות כי עבודה זרה נדמית בכל מקום לזנות והוא מקנא אם אותם שנולדו לו יזנו אחר עבודה זרה וכל ענין עבודה זרה נמשל לניאוף ככתוב בספר משלי. והבן

Tap to expand

וייצר ה' אלהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה. התעוררו רז"ל בשני היודין שבמלת וייצר ודרשו שני יצירות אחת לזכר ואחת לנקבה. ואמרו מלמד שדיו פרצופין נבראו והרמז למידת רחמים

Tap to expand

זכר ונקבה בראם וגומר. אמר כי ההויות היו זכר ונקבה דוגמת משפיע ומקבל והשפיע להם הברכה מן הבריכה העליונה. ויקרא את שמם אדם כשהם כלולין זה בזה נקרא שמם אדם כמו שאמרו רז"ל במסכת יבמות כל אדם שאין לו אשה א

Tap to expand

ואם בשדה ימצא האיש את הנערה המאורשה וגו'. השדה הנזכר הוא שדה של תפוחים שנהרג בו הבל. וכבר פירשתי בסוד עגלה ערופה ונתעוררו רבותינו ז"ל בספר הזוהר על מה שכתוב בכל הפרשה נער חסר הא והטעם כי הה"א רומזת לה

Tap to expand

והגבורה הגדולה ואת המשכן תעשה עשר יריעות וגו' תפארת העשר יריעות רומזים לעשר ספירות וההוד והנצח ואורך היריעה כ"ח אמות ורחבה ד' ובין צדיק הכל ל"ב רמז לל"ב נתיבות והיו ה' כנגד עטרה' שנאמר חמש יריעות תהיי

Tap to expand

ספר הזוהר [נשא קכ"א א'] ת"ח בשעתא דצלותא דמנחה דינא שריא בעלמא. <תרגום - בוא וראה בשעת תפלת המנחה הדין שורה בעולם>. ויצחק תיקן צלותא דמנחה. <ויצחק שהוא גבורה תיקן תפלת מנחה>. וגבורה עילאה

Tap to expand

ובאמרי בכח התפאר' ר"ל שלא יתנהג כח הע' בעולם השפל כי הוא הכח הנמשך אליה מן הפחד כי אם בשפע הבא אליה מן התפארת שהוא הרחמים דרך חיסו' וזהו עקר השתוף והשם מלא שהזכירו אשר עוד הולך ומתבאר. והבאור בזה הוא

Tap to expand

ציון בשם זה מצאנו להרשב"י ע"ה שני פירושים האחד הוא במלכות שנקרא לפעמים נקודת ציון. השני הוא היסוד. ונראה לנו לומר כי כמו שביחוד הזכר והנקבה במין האנושי יש מקום מיוחד לגוף היא השדרה משפיע ומקבל, ומקום

Tap to expand

אחר שבפרקים הקודמים כללנו קבלת הצנורות כפי אשר נמצא בפי כל המקובלים הראשונים ואחרונים. עתה נרחיב ביאור ונבאר ענין צנורות האלה כפי בחינתם וכפי המובן אלינו מתוך דברי הרשב"י ע"ה אחר עבור על דעתנו כלל ערכ

Tap to expand

וחזר לענינו הראשון שבו פתח והמשכילים יזהירו ואמר זוהר דכליל כל גוונין כלומר כי שם עומדים כל הציורים בהשואה אחת כוללת כלם בלתי נבדלים. ואמר כגוונא דא הכא יי' אלהינו יי' אלין תלת דרגין ר"ל על זה אנו מי

Tap to expand

פתח רבי יהודה ואמר הנגלו לך שערי מות וכו' יבאר כי הזכירה והפקידה הנז' הבאה על שני פנים אם לטובה או לרעה נתיחד לכל אחת מהנה שערים ידועים כי כשם שיש למעלה שערי רחמים וחמלה וחנינה כן יש בעולם הקליפה שערי

Tap to expand

ואתחבר כלא בעמודא דאמצעיתא ואפיק יסודא דעלמא ר"ל כי מכח מה שקבל מהימין יצא יסוד עולם. ואחר משך היסוד מצד ימין חזר לבאר משך המלכו"ת מצד שמאל ואמר בנהירו ובתיאובתא שמאלא להיט בתוקפא וארח בכלהו דרגין וכ

Tap to expand

אבל הא איתמר לעילא דעלמא דדכורא אתקשר בתתאה דאיהו עלמא דנוקבא ותתאה אתקשר בעילאה וכך חייבה החכמה שיהיה עולם הזכ"ר מתתקן בעולם הנקב"ה ועולם הנקב"ה מתתקן בעולם הזכ"ר וכלא דא כגוונא דא כלומר וכל מדותיו י

Tap to expand

בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ ראשי תיבין אהו"ה כבר קדם לנו למעלה כי כל פעולות התחתונים נאצלות מהכחות העליונות אלא שהכחות ההם פועלות בכל עולם ועולם כפי מה שהוא וכל הכחות ההם באו ונאצלו מכח אותיות

Tap to expand

לפי שאמר שהשכלת המשכילים הנז' ותשוקתם לקבל מלמעלה ולהשפיע אל האפריון הנז' בכל מה שתצטרך הביא זה הכתוב הנז' בשיר השירים כי הוא יגיד חבור המדות בסוד משפיע ומקבל ואמר כי כל מלך המכונה בשם שלמה ר"ל שבא בכ

Tap to expand

ויברא אלהים את התנינים הגדולים. אלין לויתן ובת זוגו. כבר נתבאר שאין דבר נמצא למטה בעולם השפל שאין דוגמתו ושורשו למעלה. ולפי מה שביאר ר' אבא למעלה התנינים הגדולים הם הממונים על ד' מחנות שכינה ויש מי

Tap to expand

תו אר"ש כתיב וכל שיח השדה וכו' בא להודיע מעלת האדם וכי הוא עיקר תכלית הבריאה שכ"ב יכול לא נתקן עולם העליון המתיחס לאד"ם עד שנתקן האדם התחתון להיו' פנים אל פנים ובכן נתקנו הצל"ם והדמו"ת למעלה להיות משפ

Tap to expand

יחוד ח"י ועקרו הוא ביום ר"ח או בלילו אחר חצות לילה לפי שיחוד זה מיוסד ע"ש שדי אשר שם זה במלואו הוא בגי' רא"ש חד"ש ואפילו להשתטח על קברי הצדיקים ביום ר"ח יועיל יחוד זה משא"כ בשאר היחודים וזה ענין היחוד

Tap to expand

דומה דודי לצבי וגו'. מה צבי רץ ומחזיר לאחוריו וכו' (זוהר שמות די"ד ע"א), דוד"י הוא התענוג מלשון דד, כמו דד שהוא משפיע ומקבל, והב' דלתי"ן רומז על ב' בחינת נוקבין, ועל ידי אמצעי שהוא ו, היינו ו' קצוות ו

Tap to expand

וזהו שאמרו לית טיבו וכו' כי אין טוב בא ונשפע אלא על ידי משפיע ומקבל, שהוא בחינת נוקבא, והוא מדת הצמצום כמו שאמרו (ב"מ דפ"ז ע"א) אשה עיניה צרה באורחין היינו לצמצם שיוכלו לקבלו.

Tap to expand