Dash (Threshing)
On Shabbat, you cannot separate food from its natural wrapping or squeeze juice from fruit.
Dash is one of the thirty-nine categories of creative work forbidden on Shabbat. The name comes from threshing — the ancient process of beating grain to separate the edible kernel from its protective husk. But the concept extends much further: it covers any act of extracting or separating useful material from what contains or protects it. This includes squeezing juice from grapes or olives, peeling vegetables, removing seeds from fruit, or cracking nuts. The underlying principle is that such work involves processing raw material into a more refined, usable form — exactly the kind of productive labor that Shabbat asks us to set aside.
Why does Jewish law group all these seemingly different actions together? Because they share a common purpose: taking something from nature and transforming it into something more immediately useful. A grape in its skin is one thing; juice is another. The Talmud recognized that you could spend an entire day doing nothing but extracting, squeezing, and separating — the very kind of industrious, creative activity that Shabbat invites us to pause from. Whether you're harvesting grain in an ancient field or squeezing fresh lemon juice in a modern kitchen, you're engaging in the same fundamental act of transformation.
How it traveled
- Tosefta ShabbatEretz Yisrael (travels) · 190explains
- Jerusalem Talmud ShabbatTiberias · 400explains
- ShabbatSura (Babylonia) · 500explains
- ChullinSura (Babylonia) · 500explains
- BeitzahSura (Babylonia) · 500explains
- MenachotSura (Babylonia) · 500explains
- Rif ShabbatKairouan · 1085explains
- Mishneh Torah, SabbathFostat (Old Cairo) · 1180explains
- Mishneh Torah, Rest on a HolidayFostat (Old Cairo) · 1180explains
- Sefer HaTerumahWorms (Rhineland) · 1190explains
- Tosafot on ShabbatTroyes (Champagne) · 1230explains
- Kol BoNarbonne (Provence) · 1250explains
- Sefer Mitzvot KatanCorbeil-Essonnes · 1263explains
- Chiddushei Ramban on ShabbatGirona · 1265explains
- Meiri on ShabbatPerpignan · 1300explains
- Meiri on BeitzahPerpignan · 1300explains
- Meiri on Bava MetziaPerpignan · 1300explains
- TurToledo (Castile) · 1335explains
- Ran on ShabbatBarcelona · 1340explains
- Ran on BeitzahBarcelona · 1340explains
- Bartenura on Mishnah ShabbatJerusalem · 1482explains
- Shulchan Arukh, Orach ChayimTzfat · 1565explains
- Chidushei Halachot on ShabbatPosen (Poznań) · 1612explains
- BachKrakow (Cracow) · 1631explains
- Turei Zahav on Shulchan Arukh, Orach ChayimLviv (Lemberg) · 1646explains
- Magen AvrahamKalisz · 1665explains
- Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach ChayimPrague · 1712explains
- Brit MosheAmsterdam · 1721explains
- Penei Yehoshua on BeitzahFrankfurt am Main · 1730explains
- Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach ChayimPrague · 1742explains
- Shulchan Arukh HaRavLiozna · 1795explains
- Kitzur Shulchan ArukhOfen (Buda / Budapest) · 1864explains
- Arukh HaShulchanNovardok (Novogrudok) · 1884explains
- Ben Ish HaiBaghdad · 1894explains
- Torah Temimah on TorahPinsk · 1904explains
- Mishnah BerurahRadin · 1907explains
- Tosefta Kifshutah on ShabbatJerusalem · 1949explains
- Introductions to the Babylonian TalmudJerusalem · 1950explains
- Shibbolei HaLeketRomeexplains
- Tosefta Shabbat (Lieberman)Eretz Yisrael (travels)explains
Key passages(20)
הָדָא אִיתְּתָא כַד מְעָרְבָא בְחִיטַּיָּא. מִשֵּׁם מְרַקְּדָה. כַּד מַפְרְכַיָיא בְרָאשַׁיָיא. מִשֵּׁם דָּשָׁה. כַּד מַתְבְּרָא בִּצְדָדַיָּא. מִשֵּׁם בּוֹרֶרֶת. כַּד מְסַפְיָיא. מִשֵׁם טוֹחֶנֶת. כַּ
Tap to expand
הָהֵן כִּיתַנַּיָיא בְקוֹפָּנָה. מִשֵּׁם דָּשׁ. בְּמַעֲרוֹבָה. מִשֵׁם טוֹחֵן. בְּאַפְּסְטִיתָה. מִשֵׁם זוֹרֶה. בְּכַף. מִשּׁוּם בּוֹרֵר. כַּד מְפַלֵּג. מִשֵּׁם מְנַפֵּס. כַּד מְתַלֵּשׁ. מִשֵּׁם מְחַתֵ
Tap to expand
הָהֵן סִיקוֹרָה. כַּד מְכַחֵד בִּגְרָרֵיהּ בְּקְלּוּפִּיָתֵיהּ. מִשּׁוּם בּוֹרֵר. כַּד מְכַתֵּת בְּמַרְגָּזִיֵיהּ. מִשּׁוּם דָּשׁ. כַּד שְׁחִיק בִּמְדוֹכְתֵיהּ. מִשּׂוּם טוֹחֵן. כַּד יְהִיב מַשְׁקִין.
Tap to expand
Shabbat · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
מַתְנִי׳ אֲבוֹת מְלָאכוֹת אַרְבָּעִים חָסֵר אַחַת: הַזּוֹרֵעַ, וְהַחוֹרֵשׁ, וְהַקּוֹצֵר, וְהַמְעַמֵּר, וְהַדָּשׁ, וְהַזּוֹרֶה. הַבּוֹרֵר, הַטּוֹחֵן, וְהַמְרַקֵּד, וְהַלָּשׁ, וְהָאוֹפֶה.
Tap to expand
Mishneh Torah, Sabbath · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
מְפָרֵק חַיָּב מִשּׁוּם דָּשׁ. וְהַסּוֹחֵט זֵיתִים וַעֲנָבִים חַיָּב מִשּׁוּם מְפָרֵק. לְפִיכָךְ אָסוּר לִסְחֹט תּוּתִים וְרִמּוֹנִים הוֹאִיל וּמִקְצָת בְּנֵי אָדָם סוֹחֲטִים אוֹתָם כְּזֵיתִים וַעֲנָב
Tap to expand
Mishneh Torah, Sabbath · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
הַדָּשׁ כִּגְרוֹגֶרֶת חַיָּב וְאֵין דִּישָׁה אֶלָּא בְּגִדּוּלֵי קַרְקַע. וְהַמְפָרֵק הֲרֵי הִיא תּוֹלֶדֶת הַדָּשׁ וְחַיָּב וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה. הַחוֹלֵב אֶת הַבְּהֵמָה חַיָּב מִשּׁוּם מְפָרֵ
Tap to expand
Sefer Mitzvot Gadol · Moshe of Coucy (Sefer Mitzvot Gadol) · 1243 CE
הדש (יט) תולדה דאורייתא היא דתניא הדש והמנפץ והמנפט כולן מלאכה אחת הן פי' דש בתבואה מנפץ, פשתן מנפט צמר גפן בקשת מגרעינים, תולדה (כ) דרבנן היא דמסקינן בשבת [דף קמ"ג] זתים וענבים אין סוחטין אותם ואם יצ
Tap to expand
Meiri on Bava Metzia · Menachem HaMeiri · 1280 CE
לא סוף דבר בחסימה בשעת הדישה שהוא עובר אלא אף אם חסמה קודם שתכנס לדישה הואיל ודש בה כשהיא חסומה לוקה אין סוף הכונה לומר לא תחסום שור בדישו אלא סוף הכונה לא ידוש בחסימה כמה דאת אמר יין ושכר אל תשת בבאכ
Tap to expand
החולב בשבת חייב משום מפרק שהוא תולדת דדש שמוציא האוכל מכונס בתוך הקליפות מפרק הוא והמחבץ חייב משום בורר והמגבן חייב משום בונה ואע"פ שאין בנין בכלים להתחייב עליו בדיעבד וכ"ש באוכלין לא נאמר אלא במנורה
Tap to expand
הדש והמנפץ נפוץ עפרורית מן האוכל וי"מ המנפץ פשתן מגבעוליו והמנפט צמר גפן בקשת כדרך שהאומנין עושין ומפרק הגרעינין ממנו כלן תולדת דש הן ואם עשאן בהעלם אחד אינו חייב אלא אחת אבל נפוץ של צמר הוא אב בפני ע
Tap to expand
יש שואלים ומה ענין פריקה בכאן ואין כאן דמיון לדישה כלל שאם תפרש מפני שהוא מפרק האילן מן הפירות שעליו אין זה דומה לדש ומתוך כך פירשו קצת רבני צרפת שיש על התמרים קליפה עליונה וכשמכה את התמרים משיר אותה
Tap to expand
מפרק. תולדה דדש שמפרק תבואה משבוליה לשון פורק מן החמור ופרשי" ז"ל שאף זה מפרק תמרים מן הדקל ולא נהירא דאי הכי מאי איריא תמרים בוצר וגודר ומוסק ואורה נמי ליחייב תרתי אלא דווקא בתמרים הוא דמיחייב תרתי ל
Tap to expand
Shulchan Arukh, Orach Chayim · Joseph Karo · 1563 CE
דיני סחיטה בשבת. ובו כ סעיפים:זיתים וענבים אסור לסחטן [ע"ל סי' רנ"ב סעיף ה'] ואם יצאו מעצמן אסורים אפי' לא היו עומדים אלא לאכילה ותותין ורמונים אסור לסחטן ואם יצאו מעצמן אם עומדים לאכילה מותר ואם עומד
Tap to expand
ויש מחמירין. דדוקא לרכך שרי אבל לפרק הדגן מתוך השבלים הוי תולדה דדש ואסור אבל כשנתפרקו הדגן מן השבלים מע"ש מותר לקלפו לכ"ע כדאיתא בגמרא וב"י בשם התוס' ע' ססי' שכ"א ושרביטין של קטניות משמע דאסור לפרכן
Tap to expand
Shulchan Arukh HaRav · Shneur Zalman of Liadi · 1795 CE
הַדָּשׁ הוּא מֵאֲבוֹת מְלָאכוֹת, וְכָל הַמְפָרֵק אֹכֶל אוֹ מַשְׁקֶה מִמָּקוֹם שֶׁנִּתְכַּסֶּה בּוֹ, כְּגוֹן הַחוֹלֵב אֶת הַבְּהֵמָה, שֶׁמְּפָרֵק הֶחָלָב מֵהַדַּד — הֲרֵי זֶה תּוֹלֶדֶת הַדָּשׁ, שֶׁהַדּ
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
הדש והצובע והמלבן המה אבות מלאכות, ודישה היתה במשכן שהרי היו זורעים הסממנים, וממילא שהיו דשין אותן (תוספות ע"ג: ד"ה 'מפרק' ע"ש). וצובע שהרי היו צובעין את התכלת, ובירושלמי דכלל גדול אומר מה צביעה היתה
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
ותולדותיהם: תולדת דש כתב הרמב"ם בפרק ח' דמפרק הוא תולדת דש, משום דדישה היא מפריש התבואה מהשיבלים, ולכן כל מפרק שמפריש דבר מדבר - הוי תולדה דדש. ותניא (ע"ג.): "הדש והמנפץ והמנפט - כולן מלאכה אחת הן". ו
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
ובירושלמי דכלל גדול איתא: "ההן דכתית אורז שערין חלוקה - חייב משום דש", כלומר האי מאן דכותש אורז או שעורין או חילקא כדי להסיר קליפתן - חייב משום דש. "הדא איתתא כד מפרכיא בראשי דחיטתא - חייבת משום דש",
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
כתב הרמב"ם בפרק ח': הסוחט את הפירות להוציא מימיהן - חייב משום מפרק, ואינו חייב עד שיהא במשקין שסחט כגרוגרות. ואין חייבין מן התורה אלא על דריכת זיתים וענבים בלבד, ומותר לסחוט אשכול של ענבים לתוך האוכל,
Tap to expand
Tosefta Kifshutah on Shabbat · Saul Lieberman · 1949 CE
50-51. הדש והכותש והנופט מלאכה אחת. וכ"ה בד ובכי"ע. ובכי"ל: הנופס (במקום: והנופט). ובבבלי ע"ג ב': תנא הדש והמנפץ והמנפט כולן מלאכה אחת הן. ופירשו הגאונים (אוה"ג, הפירושים, עמ' 30) והר"ח (ע"ד א'): הדש
Tap to expand