Kotzer (Reaping)
On Shabbat, you cannot cut or pick anything still growing from the ground or trees.
Kotzer is one of the 39 principal categories of work forbidden on Shabbat—the Jewish day of rest. The name comes from the Hebrew word for 'reaping' or 'harvesting,' and it covers any act of separating plant matter from its living source: picking an apple from a tree, plucking a flower from a garden, cutting lettuce from the earth. The rabbis understood this as a fundamental act of work because it transforms raw nature into usable material, just as a farmer transforms a field into a crop.
Why does this matter for Shabbat? The Jewish tradition sees Shabbat as a day when we step back from the work of transforming the world. By refraining from kotzer—and the other 38 forbidden labors—we mirror God's rest on the seventh day of creation. We're saying: today, I accept the world as it is rather than reshaping it to my needs.
The rule sounds simple, but medieval and modern rabbis developed intricate discussions around it. What if you're picking produce that's already fallen? What about flowers with no practical use? These questions became a way of thinking carefully about intention, utility, and what counts as genuine 'work.' The conversation continues today whenever someone asks whether they can pick a tomato or cut a stem on Shabbat.
How it traveled
- Mishnah ShabbatYavneh · 200explains
- Jerusalem Talmud ShabbatTiberias · 400explains
- ShabbatSura (Babylonia) · 500explains
- ChullinSura (Babylonia) · 500explains
- MenachotSura (Babylonia) · 500explains
- Moed KatanSura (Babylonia) · 500explains
- BeitzahSura (Babylonia) · 500explains
- Bava MetziaSura (Babylonia) · 500explains
- SanhedrinSura (Babylonia) · 500explains
- PesachimSura (Babylonia) · 500explains
- MakkotSura (Babylonia) · 500explains
- Sheiltot d'Rav Achai GaonPumbedita · 750explains
- Halakhot GedolotSura (Babylonia) · 760explains
- Rav Nissim Gaon on ShabbatKairouan · 1020explains
- Rif Shabbat— · 1085explains
- Sefer Yereim— · 1135explains
- Bekhor Shor— · 1145explains
- HaMaor HaKatan on ShabbatLunel (Provence) · 1170explains
- Mishneh Torah, SabbathFostat (Old Cairo) · 1180explains
- Mishneh Torah, Sabbatical Year and the JubileeFostat (Old Cairo) · 1180explains
- Sefer HaTerumah— · 1190explains
- Tosafot on ShabbatTroyes (Champagne) · 1230explains
- Tosafot on PesachimTroyes (Champagne) · 1230explains
- Sefer Mitzvot Gadol— · 1243explains
- Kol Bo— · 1250explains
- Sefer Mitzvot Katan— · 1263explains
- Chiddushei Ramban on ShabbatGirona · 1265explains
- Meiri on ShabbatPerpignan · 1300explains
- Meiri on BeitzahPerpignan · 1300explains
- Meiri on Moed KatanPerpignan · 1300explains
Key passages(20)
Shabbat · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
מַתְנִי׳ אֲבוֹת מְלָאכוֹת אַרְבָּעִים חָסֵר אַחַת: הַזּוֹרֵעַ, וְהַחוֹרֵשׁ, וְהַקּוֹצֵר, וְהַמְעַמֵּר, וְהַדָּשׁ, וְהַזּוֹרֶה. הַבּוֹרֵר, הַטּוֹחֵן, וְהַמְרַקֵּד, וְהַלָּשׁ, וְהָאוֹפֶה.
Tap to expand
Shabbat · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
אָמַר רַב כָּהֲנָא: זוֹמֵר וְצָרִיךְ לָעֵצִים — חַיָּיב שְׁתַּיִם: אַחַת מִשּׁוּם קוֹצֵר, וְאַחַת מִשּׁוּם נוֹטֵעַ. אָמַר רַב יוֹסֵף: הַאי מַאן דְּקָטֵל אַסְפַּסְתָּא חַיָּיב שְׁתַּיִם: אַחַת מִשּׁוּם
Tap to expand
Shabbat · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
וְהַקּוֹצֵר. תָּנָא: הַקּוֹצֵר, הַבּוֹצֵר, וְהַגּוֹדֵר וְהַמַּסִּיק, וְהָאוֹרֶה — כּוּלָּן מְלָאכָה אַחַת. אָמַר רַב פָּפָּא: הַאי מַאן דִּשְׁדָא פִּיסָּא לְדִיקְלָא וְאַתַּר תַּמְרֵי חַיָּיב שְׁתַּיִ
Tap to expand
גמ' (דף עג:) תאנא הזורע והזומר והנוטע והמבריך והמרכיב כולן מלאכה אחת הן אמר רב יוסף האי מאן דקטל אספסתא בשבתא חייב שתים אחת משום קוצר ואחת משום נוטע:
Tap to expand
Sefer Yereim · R. Eliezer ben Shmuel of Metz (Re'em) · 1135 CE
הקוצר. תולדה דאורייתא בפ' כלל גדול (שבת ע"ג ב') הקוצר הבוצר הגודר המוסק והאורה כולן מלאכה אחת הן . תולדה דרבנן דתנן בפ' המצניע (שבת צ"ד ב') הנוטל צפרניו זו בזו או בשיניו וכן שערו וזקנו ר"א מחייב חטאת
Tap to expand
Mishneh Torah, Sabbath · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
התּוֹלֵשׁ חַיָּב מִשּׁוּם קוֹצֵר. לְפִיכָךְ אָסוּר לִרְדּוֹת דְּבַשׁ מִכַּוֶּרֶת בְּשַׁבָּת מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּתוֹלֵשׁ. אֵין עוֹלִין בְּאִילָן בֵּין לַח בֵּין יָבֵשׁ וְאֵין נִתְלִין בְּאִילָן וְאֵין
Tap to expand
Mishneh Torah, Sabbath · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
וְכֵן הַקּוֹצֵר תְּבוּאָה אוֹ קִטְנִית אוֹ הַבּוֹצֵר עֲנָבִים אוֹ הַגּוֹדֵר תְּמָרִים אוֹ הַמּוֹסֵק זֵיתִים אוֹ הָאוֹרֶה תְּאֵנִים. כָּל אֵלּוּ אַב מְלָאכָה אַחַת הֵן. שֶׁכָּל אַחַת מֵהֶן לַעֲקֹר דָּב
Tap to expand
Mishneh Torah, Sabbath · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
הַקּוֹצֵר כִּגְרוֹגֶרֶת חַיָּב. וְתוֹלֵשׁ תּוֹלֶדֶת קוֹצֵר הוּא. וְכָל הָעוֹקֵר דָּבָר מִגִּדּוּלוֹ חַיָּב מִשּׁוּם קוֹצֵר. לְפִיכָךְ צְרוֹר שֶׁעָלוּ בּוֹ עֲשָׂבִים וּכְשׁוּת שֶׁעָלָה בַּסְּנֶה וַעֲשׂ
Tap to expand
Mishneh Torah, Sabbath · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
כָּל זֶרַע שֶׁקְּצִירָתוֹ מַצְמַחַת אוֹתוֹ וּמְגַדַּלְתּוֹ כְּגוֹן אַסְפַּסְתָּא וְסִלְקָא. הַקּוֹצְרוֹ בִּשְׁגָגָה חַיָּב שְׁתֵּי חַטָּאוֹת. אַחַת מִפְּנֵי שֶׁהוּא קוֹצֵר וְאַחַת מִפְּנֵי שֶׁהוּא נוֹ
Tap to expand
קסוכ' הרמב"ם בפ"ו מהל' תמומ"ו ד"ו מצותו להקצר בלילה בין בחול בין בשבת וכו' ואם קצרוהו ביום כשר וזהו הפך סוגיא ערוכה ושלמה בשילהי פר"י וכבר הניח דבר זה בצ"ע בס' לח"מ ובס' בה"ז האריך הרבה מאוד בדברים שב
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
איתא בירושלמי שם: "ההן דגזז ספוג גומי קרולין - חייב משום קוצר ומשום נוטע". והן מיני אילנות, ולא פירש כשצריך לעצים דוקא. ולפי זה חולק על הש"ס שלנו, ואין הלכה כן, או אפשר דזהו מיני אילנות העומדים להסקה,
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
שיעור קצירה הוא כגרוגרות, כפי שיעורי אוכלים לענין הוצאה כמ"ש בסימן ש"א. ואיתא בגמרא (ע"ג:): דזומר ענפי הגפן כדי שיצמיחו יותר וצריך גם להעצים - חייב שתים, אחת משום קוצר ואחת משום נוטע. אבל אם אין צריך
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
עוד אמרו שם: האי מאן דקטל אספסתא, שקוצר שחת וחוזר וצומח - חייב שתים, אחת משום קוצר ואחת משום נוטע. ומאן דקניב סילקא, והוא מין ירק - חייב שתים, משום קוצר ומשום זורע, ובכאן לא אמרו שצריך להשחת ולהסילקא,
Tap to expand
Tosefta Kifshutah on Shabbat · Saul Lieberman · 1949 CE
51. התולש והקוצר והבוצר וכו'. בירושלמי פ"ז ה"ב, ט' רע"ג: דתני ר' חייא הקוצר הבוצר המוסק הגודר התולש האורה כולהן משום קוצר. וכ"ה להלן שם י' ע"א. ובבבלי (ע"ג ב'): תנא הקוצר הבוצר וכו', כולן מלאכה אחת. ו
Tap to expand
Introductions to Tanaitic Literature · Jacob Nachum Epstein
כאן נשנו אפוא במשנת התוס' פרטי האבות: החורש והקוצר, הדש, הבורר, הטוחן והמרקיד והלש והאופה, הגוזז ("הנוטל מלא זוג משערו" ועי' תוס' פ"ח א: הגוזז, ב': המוסיך), המלבן (="המכבס") והצובע.
Tap to expand
התולש, בין בימינו, בין בשמאלו, הרי זה חייב. באחת ידו, ברגלו, בפיו, ובמרפקו, או שהיה מהלך על גבי הארץ ונתזו צרורות מתחת רגליו ונפלו על גבי עשבים ותלש, פטור. מהלך אדם על גבי עשבים ועל גבי צרורות בשבת, ו
Tap to expand
החופר והחורש והחורץ, מלאכה אחת. הדש והכותש והנופט, מלאכה אחת. התולש והקוצר והבוצר והמוסק והגודר והעודר, מלאכה אחת הן.
Tap to expand
משנה: הַחוֹרֵשׁ כָּל שֶׁהוּא הַמְנַכֵּשׁ וְהַמְקַרְסֵם וְהַמְזָרֵד כָּל שֶׁהוּא חַיָיב. הַמְלַקְּט עֵצִים לְתַקֵּן כָּל שֶׁהֵן. אִם לְהַסִּיק כְּדֵי לְבַשֵּׁל בֵּיצָה קַלָּה. הַמְלַקֵּט עֲשָׂבִים לְתַ
Tap to expand
Makkot · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
הֲדַר אָמַר רָבָא: לָאו מִילְּתָא הִיא דַּאֲמַרִי. קְצִירָה דּוּמְיָא דַּחֲרִישָׁה, מָה חֲרִישָׁה, מָצָא חָרוּשׁ – אֵינוֹ חוֹרֵשׁ, אַף קְצִירָה נָמֵי, מָצָא קָצוּר אֵינוֹ קוֹצֵר, וְאִי סָלְקָא דַעְתָּ
Tap to expand
Rav Nissim Gaon on Shabbat · Nissim Gaon · 995 CE
ומשכחת עיקר דילה במסכת כריתות בפרק ספק אכל חלב (כריתות דף יט) אמר רב נחמן אמר שמואל [המתעסק] בחלבים ובעריות (בחלבים פטור ובעריות) חייב שכבר נהנה מתעסק בשבת פטור מלאכת מחשבת אסרה תורה ומשכחת לה בסנהדרי
Tap to expand