Mesartet (Ruling Lines / Marking)
On Shabbat, you cannot draw lines to guide future cutting or writing work.
In Jewish law, there's a category of work called melachot—thirty-nine types of creative labor forbidden on Shabbat. One of these is mesartet, the act of marking guidelines. Imagine you're about to cut fabric or write on parchment: you might first draw faint lines to ensure your cuts or letters are straight. That preparatory marking—even if you don't complete the cutting or writing itself—counts as work and breaks Shabbat rest.
The rabbis identified this practice because it resembles the work done in the ancient Tabernacle, where craftspeople would mark leather and materials before cutting them to size. The principle is subtle: you're not doing the final creative act, just preparing the path for it. Yet that preparation itself is considered a melacha, a forbidden creative act, because it's a purposeful intervention that shapes the material for a specific outcome.
Over time, interpreters refined what counts as 'marking'—is a light scratch different from pressing a line? Does it matter if you plan to erase it? These questions helped define the boundaries of Shabbat observance and showed how the ancient law needed careful thinking for everyday life.
How it traveled
- Mishneh Torah, SabbathFostat (Old Cairo) · c. 1180 CEexplains
- Meiri on ShabbatPerpignan · c. 1300 CEexplains
- Magen AvrahamKalisz · c. 1665 CEexplains
- Shulchan Arukh HaRavLiozna · c. 1795 CEexplains
- Arukh HaShulchanNovardok (Novogrudok) · c. 1884 CEexplains
Key passages(20)
Each passage is tagged by what it does with the idea: explains it, applies it in practice, redefines it with a new meaning, or challenges it. Relevance shows how directly the passage is about this idea.
הסורט סריטה אחת ע"ג שני נסרים [כאחת] ה"ז חייב א"ר יוסי לא חייבו שתי אותיות אלא משום רושם שכן רושמין על קרשי המשכן לידע [איזהו בן] זוגו כתב אות אחת בראש [יריעה מכן] ואות אחת בראש [יריעה מכן אם כשמדביקן
Tap to expand
Shulchan Arukh HaRav · Shneur Zalman of Liadi · c. 1795 CE
דֶּרֶךְ הָרַצְעָנִים כְּשֶׁהוּא בָּא לַחְתּוֹךְ הָעוֹר מְשַׂרְטְטוֹ תְּחִלָּה כְּפִי מַה שֶּׁהוּא רוֹצֶה לְהַאֲרִיךְ לְהַרְחִיב וּלְקַצֵּר הַחִתּוּךְ, וְאַחַר כָּךְ מַעֲבִיר הַסַּכִּין דֶּרֶךְ הַשִּׂר
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · c. 1865 CE
וזה לשון הרמב"ם סוף פרק י"א: המשרטט כדי לכתוב שתי אותיות תחת אותו שרטוט – חייב. חרשי העצים המעבירים חוט של סיקרא על גבי הקורה כדי שינסור בשוה - הרי זה תולדת משרטט, וכן הגבלים שעושים כן באבנים כדי שיפצ
Tap to expand
Mishneh Torah, Sabbath · Moses ben Maimon (Rambam) · c. 1176 CE
רוֹשֵׁם תּוֹלֶדֶת כּוֹתֵב הוּא. כֵּיצַד. הָרוֹשֵׁם רְשָׁמִים וְצוּרוֹת בְּכֹתֶל וּבְשָׁשַׁר וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן כְּדֶרֶךְ שֶׁהַצַּיָּרִין רוֹשְׁמִים הֲרֵי זֶה חַיָּב מִשּׁוּם כּוֹתֵב. וְכֵן הַמּוֹחֵק א
Tap to expand
המסתת את האבן ר"ל שמפצל ממנה בליטות שנשארו שם ומרבעה ויתבאר בגמ' לדעת רב שאף הוא חייב משום בונה שכל שהוא מתאר את האבן ומיפה אותה לצורך בנין בנין הוא ואין אנו צריכים למה שפירשו בו שמחליקין אותן שהמחליק
Tap to expand
ועייל שרטוט. כשהוא בא לחתכו משרטט תחלה כפי מה שהוא רוצה להאריך ולהרחיב ולקצר החתוך ואח"כ מעביר הסכין דרך השרטוט שכך עשו בעורות המשכן כשחתכום:
Tap to expand
במשקין. ואם כ' פטור וה"ה הכותב בדיו על עלי ירקות ועל כל דבר שאינו עומד פטור עד שיכתוב דבר העומד על דבר העומד וכן המוחק, הכותב על בשרו חייב מפני שהוא עור אף על פי שחמימות בשרו מעברת הכתב לאחר זמן ה"ז ד
Tap to expand
הסורט סרטה אחת על גבי שני נסרים כאחד הרי זה חייב. אמ' ר' עקיבא לא חייבו שתי אותות אלא משם רושם, שכן רושמין על קרשי המשכן לידע אי זהו בן זוגו.
Tap to expand
כ"ה הצד את הצבי על הדרך שהיו צדין שם את התחש והוא הדין לשאר חיות ודברים הצריכין צידה כ"ו והשוחטו שהרי תחש שבימי משה טהור היה וכן שהיו שם אלים מאדמים וחיובו משום נטילת נשמה ובכללם מנבל או מעקר כ"ז המפש
Tap to expand
הַכּוֹתֵב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת בְּהֶעְלֵם אֶחָד, חַיָּב. כָּתַב בִּדְיוֹ, בְּסַם, בְּסִקְרָא, בְּקוֹמוֹס וּבְקַנְקַנְתּוֹם, וּבְכָל דָּבָר שֶׁהוּא רוֹשֵׁם, עַל שְׁנֵי כָתְלֵי זָוִיּוֹת וְעַל שְׁנֵי לוּח
Tap to expand
משנה: הַכּוֹתֵב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת בְּהֶעְלֵם אֶחָד חַיָיב. כָּתַב בִּדְיוֹ בְּסַם בְּסִיקְרָא בְּקוֹמוֹס וְקַלְקַנְתּוֹס וּבְכָל דָּבָר שֶׁהוּא רוֹשֵׁם עַל שְׁנֵי כוֹתְלֵי הַבַּיִת וְעַל שְׁנֵי דַפֵּ
Tap to expand
אָמַר שְׁמוּאֵל: הַמְשָׂרֵט בִּכְלִי – חַיָּיב. מֵיתִיבִי: שְׂרִיטָה וּגְדִידָה אַחַת הִיא, אֶלָּא שֶׁשְּׂרִיטָה בַּיָּד וּגְדִידָה בִּכְלִי! הוּא דְּאָמַר כְּרַבִּי יוֹסֵי.
Tap to expand
הַמְסָרֵט עַל בְּשָׂרוֹ. תַּנְיָא, אָמַר לָהֶן רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לַחֲכָמִים: וַהֲלֹא בֶּן סָטָדָא הוֹצִיא כְּשָׁפִים מִמִּצְרַיִם בִּסְרִיטָה שֶׁעַל בְּשָׂרוֹ? אָמְרוּ לוֹ: שׁוֹטֶה הָיָה, וְאֵין מְבִי
Tap to expand
מָר זוּטְרָא מְשַׂרְטֵט וְכָתֵיב לְכוּלַּהּ פָּרָשָׁה. מַתְקֵיף לַהּ מָר בַּר אִידִי: וְהָא לֹא נִיתַּן לִיכָּתֵב! וְהִלְכְתָא כְּווֹתֵיהּ דְּמָר זוּטְרָא.
Tap to expand
Machzor Vitry · Simchah of Vitry · c. 1055 CE
קיו.אסור לשרטט על הקלף בשום דבר בשבת. כדי לסמן שום דבר. שכן מצינו בקרשי המשכן שרושמין לידע איזהו בן זוגו. ת':
Tap to expand
Mishneh Torah, Sabbath · Moses ben Maimon (Rambam) · c. 1176 CE
הַכּוֹתֵב עַל בְּשָׂרוֹ חַיָּב מִפְּנֵי שֶׁהוּא עוֹר אַף עַל פִּי שֶׁחֲמִימוּת בְּשָׂרוֹ מַעֲבֶרֶת הַכְּתָב לְאַחַר זְמַן הֲרֵי זֶה דּוֹמֶה לִכְתָב שֶׁנִּמְחַק. אֲבָל הַמְשָׂרֵט עַל בְּשָׂרוֹ צוּרַת כ
Tap to expand
רושם תולדת כתב כיצד הרושם רושמין וצורות בכותל בששר וכיוצא בהן חייב וכן המוחק הרשום על מנת לתקן. המשרטט כדי לכתו׳ תחת אותו שרטוט חייב. ואסור ללוות ולהלוו׳ למכו׳ ולקנות לשכור ולהשכיר לדון לחלוץ וליבם ול
Tap to expand
ומ"ש ומי שאינו יודע ליישר השיטה בלא שרטוט טוב הוא שישרטט וכו' פירוש כיון שאינו יודע ליישר יאמרו לו שטוב הוא שישרטט משא"כ אם יודע ליישר בלא שרטוט דאין שם ציווי ואמירה כלל אלא בדידיה תליא מילתא אם ירצה
Tap to expand
ואם אינו יודע וכו'. ולא אמרו בירושלמי הפטור מן הדבר ועושיהו נקרא הדיוט אלא כשעושה אותו בדרך חומרא אבל הכא שאינו מכוין לכך שהרי אינו דבר איסור דשייך ביה חומרא ואינו משרטט אלא כדי לכתוב ביושר יותר אינו
Tap to expand
ויש ליזהר מלשרטט באבר. אף על גב דמשרטטי' מבחוץ מ"מ נראה קצת מבפנים כ"כ הב"י מיהו נראה אם כבר נכתב אין קפידא בדבר:
Tap to expand