Tzove'a (Dyeing)
On Shabbat, you cannot dye or color fabric, one of the 39 creative acts forbidden by Jewish law.
Tzove'a—dyeing—is one of the foundational creative activities prohibited on Shabbat, the Jewish day of rest. When the ancient rabbis looked at the work involved in creating textiles in the Temple and in daily life, they identified dyeing as a core act of human craftsmanship: taking raw material and permanently changing its appearance through color. Just as weaving transforms fibers into cloth, dyeing transforms cloth into something visibly new.
The concept appears in the Mishnah (an early Jewish legal text) as part of a list of 39 forbidden labors—work categories that were essential to building and maintaining the Tabernacle in the desert. Over time, Jewish interpreters wrestled with what 'dyeing' actually meant in practice. Does it apply only to fabric, or to any material? What about adding food coloring, or staining wood? These questions became increasingly important as new technologies emerged, and different Jewish communities developed different answers based on how they understood the core principle: that Shabbat is a day when humans stop reshaping the world and rest from creative labor.
How it traveled
- Jerusalem Talmud ShabbatTiberias · 400explains
- ShabbatSura (Babylonia) · 500explains
- Rif Shabbat— · 1085explains
- Sefer Yereim— · 1135explains
- Mishneh Torah, SabbathFostat (Old Cairo) · 1180explains
- Kol Bo— · 1250explains
- Meiri on ShabbatPerpignan · 1300explains
- Ran on ShabbatBarcelona · 1340explains
- Darkhei MosheKrakow (Cracow) · 1570explains
- Tosafot Yom Tov on Mishnah ShabbatPrague · 1613explains
- Magen Avraham— · 1665explains
- Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach ChayimPrague · 1712explains
- Brit MosheAmsterdam · 1721explains
- Penei Yehoshua on ShabbatFrankfurt am Main · 1730explains
- Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach ChayimPrague · 1742explains
- Shulchan Arukh HaRav— · 1795explains
- Kitzur Shulchan ArukhOfen (Buda / Budapest) · 1864explains
- Arukh HaShulchanNovardok (Novogrudok) · 1884explains
- Ein HaTekheletWarsaw · 1888explains
- Ben Ish HaiBaghdad · 1894explains
- Mishnah BerurahRadin · 1907explains
- Introductions to Tanaitic LiteratureJerusalem · 1923explains
- Tosefta Kifshutah on Shabbat— · 1949explains
- Shibbolei HaLeket—explains
- Tosefta Shabbat (Lieberman)—explains
Key passages(20)
משנה: שִׁיעוּר הַמְלַבֵּן וְהַמְנַפֵּס הַצּוֹבֵעַ וְהַטּוֹוֶה שִׁיעוּרוֹ כִמְלוֹא רוֹחַב הַסִּיט כָּפוּל. הָאוֹרֵג שְׁנֵי חוּטִין שִׁיעוּרוֹ כִּמְלוֹא הַסִּיט:
Tap to expand
הַצּוֹבְעוֹ. מַה צְבִיעָה הָיְתָה בַמִּשְׁכָּן. שֶׁהָיוּ מְשַׁרְבָּטִין בַּבְּהֵמָה בְּעוֹרוֹת אֵלִים מְאָדָּמִים. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. הָדָא אָמְרָה. הָעוֹשֶׂה חַבּוּרָה וְנִצְרַר בָּהּ דָּם חַיָיב.
Tap to expand
Shabbat · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
מִשּׁוּם צוֹבֵעַ אִין, מִשּׁוּם נְטִילַת נְשָׁמָה לָא? אֵימָא: אַף מִשּׁוּם צוֹבֵעַ. אָמַר רַב: מִילְּתָא דַּאֲמַרִי, אֵימָא בַּהּ מִילְּתָא, דְּלָא לֵיתוּ דָּרֵי בָּתְרָאֵי וְלִיחֲכוּ עֲלַי: צוֹבֵעַ
Tap to expand
Shabbat · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
כּוֹחֶלֶת — מִשּׁוּם צוֹבַעַת, גּוֹדֶלֶת וּפוֹקֶסֶת — מִשּׁוּם בּוֹנָה. וְכִי דֶרֶךְ בִּנְיָן בְּכָךְ? אִין, כִּדְדָרֵשׁ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא: ״וַיִּבֶן ה׳ אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע״, מְלַמֵּד
Tap to expand
Rav Nissim Gaon on Shabbat · Nissim Gaon · 995 CE
שכן צדי חלזון קושרין ומתירין. וזה חלזון היו צובעין בדמו תכלת ומשכחת לה במנחות בפרק התכלת (מנחות דף מד) תנו רבנן חלזון זה גופו דומה לים ברייתו דומה לדג ועולה פעם אחת לע' שנה ובדמו צובעין תכלת לפיכך דמי
Tap to expand
מתני' (דף קה:) המלבן והמנפץ והצובע והטווה שיעורו כמלא רחב הסיט כפול והאורג שני חוטין שיעורו כמלא הסיט (דף קו.) ר' יהודה אומר הצד צפור למגדל וצבי לבית חייב וחכמים אומרים צפור למגדל (דף קו:) וצבי לבית ל
Tap to expand
Sefer Yereim · R. Eliezer ben Shmuel of Metz (Re'em) · 1135 CE
הצובע. תולדה דאורייתא אמרינן בפ' כלל גדול (שבת ע"ה א') שוחט במאי מחייב רב אמר משום צובע פי' שצובע העור בדם הלכך נדיבי עם אלהינו אם שותים בשבת משקין צובעין כגון יין אדום או מי תותים או כלים צבועים שת
Tap to expand
Mishneh Torah, Sabbath · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
הַמּוֹצִיא קְלִפֵּי אֱגוֹזִין וּקְלִפֵּי רִמּוֹנִים אִסְטִיס וּפוּאָה וּשְׁאָר הַצְּבָעִין כְּדֵי לִצְבֹּעַ בָּהֶן בֶּגֶד קָטָן כִּסְבָכָה שֶׁמַּנִּיחִין הַבָּנוֹת עַל רָאשֵׁיהֶן. וְכֵן הַמּוֹצִיא מֵי
Tap to expand
Mishneh Torah, Sabbath · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
הַצּוֹבֵעַ מֵאֲבוֹת מְלָאכוֹת לְפִיכָךְ אָסוּר לְאִשָּׁה לְהַעֲבִיר סְרָק עַל פָּנֶיהָ מִפְּנֵי שֶׁהִיא כְּצוֹבַעַת. וְהַתּוֹפֵר מֵאֲבוֹת מְלָאכוֹת לְפִיכָךְ אָסוּר לְמַלְּאוֹת הַכַּר וְהַכֶּסֶת הַחֲד
Tap to expand
Mishneh Torah, Sabbath · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
הַצּוֹבֵעַ חוּט שֶׁאָרְכּוֹ אַרְבָּעָה טְפָחִים אוֹ דָּבָר שֶׁאֶפְשָׁר לִטְווֹת מִמֶּנּוּ חוּט כָּזֶה חַיָּב. וְאֵין הַצּוֹבֵעַ חַיָּב עַד שֶׁיְּהֵא צֶבַע הַמִּתְקַיֵּם. אֲבָל צֶבַע שֶׁאֵינוֹ מִתְקַיּ
Tap to expand
Mishneh Torah, Sabbath · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
הָעוֹשֶׂה עֵין הַצֶּבַע הֲרֵי זֶה תּוֹלֶדֶת צוֹבֵעַ וְחַיָּב. כֵּיצַד. כְּגוֹן שֶׁנָּתַן קַנְקַנְתּוֹם לְתוֹךְ מֵי עַפְּצָא שֶׁנַּעֲשָׂה הַכּל שָׁחוֹר. אוֹ שֶׁנָּתַן אִיסְטִיס לְתוֹךְ מֵי כַּרְכֹּם שׁ
Tap to expand
Sefer Mitzvot Gadol · Moshe of Coucy (Sefer Mitzvot Gadol) · 1243 CE
הצובע (לח) מסקינן בפרק כלל גדול (שבת דף ע"ה) לרב דשוחט חייב משום נטילת נשמה ומשום צובע כדאמרי' התם שרצונו שיהא נצבע בית השחיטה בדם כדי שיראו בני אדם שנשחטה מחדש ויקחו ממנו וגרסינן בתוספתא [פרק ט' דשבת
Tap to expand
Sefer Mitzvot Gadol · Moses of Coucy · 1243 CE
הצובע (לח) מסקינן בפרק כלל גדול (שבת דף ע"ה) לרב דשוחט חייב משום נטילת נשמה ומשום צובע כדאמרי' התם שרצונו שיהא נצבע בית השחיטה בדם כדי שיראו בני אדם שנשחטה מחדש ויקחו ממנו וגרסינן בתוספתא [פרק ט' דשבת
Tap to expand
הצובע צבע המתקיים חייב ושאינו מתקיים כגון שהעביר צבע על נחשת וברזל פטור. והעושה דיו וצבע הרי זה תולדת צובע וחייב כיצד כגון שנתן קנקתום לתוך מי עפצא להשחיר.
Tap to expand
המוציא סמנין שרויים לצורך צביעה שיעורן כדי לצבוע בהם דוגמא לאירא והוא שצובעין מעט להראותו לדוגמא שהוא רוצה בצבע זה וענין לאירא לאורג שמעכבו לסתום פי קנה שפקעית הערב נתונה בתוכו אבל אם הוציא סמנין שאינ
Tap to expand
Shulchan Arukh, Orach Chayim · Joseph Karo · 1563 CE
אסור לאשה שתעביר בשבת סרק על פניה משום צובע ומטעם זה אסורה לכחול בשבת ומטעם זה אסורה לטוח על פניה בצק וכשנטלתו מאדים הבשר:
Tap to expand
Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Yehudah ben Shimon Ashkenazi · 1665 CE
צובע. והרדב"ז סי' קל"א כתב שחומרא יתירה הוא כיון שהוא דרך לכלוך ואין זה דרך צביעה ע"ש ובכנה"ג. עיין סי' ש"ב ס"י דיש אוסרין כיבוס דרך לכלוך כ"ש צביעה דכל צביעה היא כך לכן אין להקל מ"א ע"ש. ונ"ל דבבגד
Tap to expand
שלא יגע. ואף ע"ג דצובע פניו וידיו ליכא למיחש דאין צביעה אלא בדבר שדרכו לצבוע ול"ד לסי' ש"ג סכ"ה דאשה דרכ' בכך (ש"א בשם רא"ם) ובכ"ה משמע שנעלמה ממנו ומספר הזכרונו' דבר זה ע"ש ונ"ל דבבגד אדום כ"ש דאסור
Tap to expand
Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Eliyahu Spira · 1680 CE
[כד] בבגדיו וכו'. וצביעת פניו או ידיו אינו חושש שאין צביעה שייכא אלא בדבר שדרכו לצבוע ובסימן ש"ג סעיף כ"ה שאני דאשה דרכה בכך (ספר יראים ורקנט"י), ומספר זכרונות נעלם זה. כתב מגן אברהם בבגד אדום כל שכן
Tap to expand
Shulchan Arukh HaRav · Shneur Zalman of Liadi · 1795 CE
וְכֵן מֻתָּר לָתֵת צֶמֶר לְתוֹךְ הַיּוֹרָה מִבְּעוֹד יוֹם [לְ]צָבְעוֹ, וְהוּא מִצְטַבֵּעַ מֵאֵלָיו כָּל הַשַּׁבָּת כֻּלָּהּ. וְהוּא שֶׁתְּהֵא הַיּוֹרָה עֲקוּרָה מֵעַל הָאֵשׁ כָּל הַשַּׁבָּת כֻּלָּהּ,
Tap to expand