Toveh (Spinning)
Spinning thread on Shabbat is forbidden because it transforms raw fibers into something new.
In Jewish law, Shabbat is a day of rest where certain kinds of creative work are prohibited. One of these is *toveh*—the act of spinning fibers (wool, flax, hemp) into thread. It might seem like a small act, but to the rabbis who developed Shabbat law, it represented something fundamental: taking raw material and transforming it into a finished product through sustained labor.
Why spinning specifically? Because it's one of the primary acts of creation—you take loose fibers and twist them into something cohesive and strong, something that will hold together. The rabbis saw this as part of the same creative impulse that built the ancient Tabernacle (where woven cloth was essential). So if you want to truly rest on Shabbat, you step back from acts that remake the world, even humble ones like spinning.
How it traveled
- Mishnah ShabbatYavneh · 200explains
- Jerusalem Talmud ShabbatTiberias · 400explains
- ShabbatSura (Babylonia) · 500explains
- Rif Moed Katan— · 1085explains
- Mishneh Torah, SabbathFostat (Old Cairo) · 1180explains
- Meiri on ShabbatPerpignan · 1300explains
- Meiri on YevamotPerpignan · 1300explains
- Bartenura on Mishnah ShabbatJerusalem · 1482explains
- Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach ChayimPrague · 1712explains
- Brit MosheAmsterdam · 1721explains
- Arukh HaShulchanNovardok (Novogrudok) · 1884explains
- Torah Temimah on TorahPinsk · 1904explains
- Mishnah BerurahRadin · 1907explains
- Introductions to Tanaitic LiteratureJerusalem · 1923explains
Key passages(20)
משנה: שִׁיעוּר הַמְלַבֵּן וְהַמְנַפֵּס הַצּוֹבֵעַ וְהַטּוֹוֶה שִׁיעוּרוֹ כִמְלוֹא רוֹחַב הַסִּיט כָּפוּל. הָאוֹרֵג שְׁנֵי חוּטִין שִׁיעוּרוֹ כִּמְלוֹא הַסִּיט:
Tap to expand
Shabbat · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
הַגּוֹזֵז אֶת הַצֶּמֶר וְהַמְלַבְּנוֹ. אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הַטּוֹוֶה צֶמֶר שֶׁעַל גַּבֵּי בְּהֵמָה בְּשַׁבָּת — חַיָּיב שָׁלֹשׁ חַטָּאוֹת: אַחַת מִשּׁוּם גּוֹזֵז, וְאַח
Tap to expand
מתני' (דף קה:) המלבן והמנפץ והצובע והטווה שיעורו כמלא רחב הסיט כפול והאורג שני חוטין שיעורו כמלא הסיט (דף קו.) ר' יהודה אומר הצד צפור למגדל וצבי לבית חייב וחכמים אומרים צפור למגדל (דף קו:) וצבי לבית ל
Tap to expand
Mishneh Torah, Sabbath · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
הַטּוֹוֶה אֹרֶךְ אַרְבָּעָה טְפָחִים מִכָּל דָּבָר הַנִּטְוֶה חַיָּב. אֶחָד הַטּוֹוֶה אֶת הַצֶּמֶר אוֹ אֶת הַפִּשְׁתָּן אוֹ אֶת הַנּוֹצָה אוֹ אֶת הַשֵּׂעָר אוֹ אֶת הַגִּידִין. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בּ
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
והראב"ד השיג עליו וזה לשונו: "איני מכיר טווייה בעשיית הלבדין, לפי שהוא ל(ו)קח צמר מלובן ומנופץ ושוטחו על גבי בגד, ונותן מוך על מוך עד שנעשה עבה, ומטפיחו במים וכורכו עם הבגד ומהדקו עד שמתחבר ומתקשה ונע
Tap to expand
הטווה (מא) אורך ד' טפחים כו'. כ"כ גם הרמב"ם הל"ש פ"ט הל' ט"ו אלא הוסיף וכתב וז"ל הטווה אורך ארבע טפחים מכל דבר הנטווה חייב אחד הטווה את הצמר או את הפשתן או את הנוצה או את השער או את הגידין וכן כל כיוצ
Tap to expand
Introductions to Tanaitic Literature · Jacob Nachum Epstein
ואח"כ (מ"ד): שיעור המלבן (13) והמנפץ (14) והצובע (15) והטווה (16) וכו' והאורג (19) שני חוטין שיעורו וכו'.
Tap to expand
Mishnah Berurah · Israel Meir Kagan (Chafetz Chaim) · 1875 CE
(יא) ביום שמיני ליציאתו - אבל ביום ט' אסור דהגם דאין דרך לצאת מביתו בע"ש דילמא מיקלע ליה שיירא ונפק בע"ש וא"כ יום ט' ליציאתו הוא שבת אבל ביום חי"ת וכן בלילו מותר וכתבו האחרונים דאם יכול לעשות מלאכה בא
Tap to expand
שִׁעוּר הַמְלַבֵּן וְהַמְנַפֵּץ וְהַצּוֹבֵעַ וְהַטּוֹוֶה, כִּמְלֹא רֹחַב הַסִּיט כָּפוּל. וְהָאוֹרֵג שְׁנֵי חוּטִין, שִׁעוּרוֹ כִּמְלֹא הַסִּיט:
Tap to expand
אמר רב יהודה אמר שמואל וכן תני ר' חייא בר אבא א"ר יוחנן הלכתא טווה בין באבן בין בפלך והלכתא כותב ומוכר כדי פרנסתו:
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
טווייה הוה אב מלאכה, והיה במשכן כדכתיב: "טוו את העזים". וגם מנפץ היה במשכן, שהרי הפשתן והצמר שהוצרכו למלאכת המשכן בהכרח שניפצום, וכן גוזז היה במשכן, שגזזו צמר מהכבשים לצורך המשכן. ומעמר היה גם כן בזרי
Tap to expand
Torah Temimah on Torah · Barukh HaLevi Epstein · 1898 CE
טוו את העזים. תני משמיה דר׳ נחמיה, שטוף מן העזים וטוו מן העזים יזכלומר שהטויה היתה בעוד שהשער היתה מחוברת לגוף, משום דאל"ה מה חכמה בטויה, משא"כ טויה במחובר באמת דורש חכמה יתירא. , ואפילו הכי לענין שבת
Tap to expand
ונ"ל בס"ד לתרץ בהקדים לדקדק עוד ברבינו דמדוע ל"כ שום תולדה באב דטווה נהי דעל מדל"כ את התולדה שכ' הרמב"ם העושה את הלבד כו' הנ"ל י"ל דסובר כהראב"ד שחולק על הרמב"ם בהשגותיו שם וסובר דבלבד אינו חייב משום
Tap to expand
Bartenura on Mishnah Shabbat · Ovadia Bartenura · 1482 CE
הַמְלַבֵּן. אֶת הַצֶּמֶר, וְהַמְנַפְּצוֹ וְהַצּוֹבְעוֹ וְהַטּוֹוֶה מִמֶּנּוּ, שֶׁהֵן כֻּלָּן אֲבוֹת מְלָאכוֹת, שִׁעוּרָן כְּדֵי שֶׁיִּטְוֶה מֵאוֹתוֹ הַצֶּמֶר חוּט אָרֹךְ כִּמְלֹא רֹחַב הַסִּיט כָּפוּל
Tap to expand
הטווה צמר על גבי בהמה בשבת אינו חייב לא משום גוזז ולא משום מנפץ ולא משום טווה שאין דרך גזיזה בכך ואין דרך ניפוץ בכך ואין דרך טויה בכך ואע"פ שאמרו שטוף בעזים וטווי מן העזים ודרשו כן ממה שכתוב טוו את הע
Tap to expand
כלל גדול בכל התלמוד שזה שהוציא הכתוב איסור כלאים בלשון שעטנז הוא מפני שאין איסור כלאים מן התורה אלא בשוע טווי ונוז ושוע פירושו העברת הצמר או הפשתים במסרק של ברזל עד שיהא כל הקשה שבו נשאר בשיני המסרק ו
Tap to expand
המלבן את הצמר או את הפשתן והמנפצו והצובעו והטווהו כלם שיעורם כמלא רוחב היסט כפול ורוחב היסט פי' בו גדולי הרבנים כדי מתיחת אצבע לאמה בהפרשה ביניהם בכל כחו ושיעור שני סיטין ממנו הוא שיעור שבת אבל גאוני
Tap to expand
וְכׇל־אִשָּׁ֥ה חַכְמַת־לֵ֖ב בְּיָדֶ֣יהָ טָו֑וּ וַיָּבִ֣יאוּ מַטְוֶ֗ה אֶֽת־הַתְּכֵ֙לֶת֙ וְאֶת־הָֽאַרְגָּמָ֔ן אֶת־תּוֹלַ֥עַת הַשָּׁנִ֖י וְאֶת־הַשֵּֽׁשׁ׃
Tap to expand
משנה: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אֵין נוֹתְנִין אוּנִין שֶׁל פִּשְׁתָּן לְתוֹךְ הַתַּנּוּר אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיַּהֲבִילוּ מִבְּעוֹד יוֹם. וְלֹא אֶת הַצֶּמֶר לַיּוֹרָה אֶלָּא כְדֵי שֶׁיִּקְלוֹט אֶת הָעַיִן
Tap to expand
הָהֵן דַּעֲבַד חֲבָלִין. הָהֵן דַּעֲבַד מִמְזוֹר חַיָיב מִשּׁוּם טוֹוֶה. הָהֵן דַּעֲבַד קוֹנְטְרָן נָפָן מַחֲצָלָן חַיָיב מִשּׁוּם מֵיסֵיךְ. הָדָא אִיתְּתָא כַּד מִשְׁתַּיָיא בְקוֹבָיָה. מִשּׁוּם מֵיס
Tap to expand