Muktzeh Machmat Chesron Kis (Valuable-Item Muktzeh)
A category of muktzeh: items so valuable that one is careful not to use them for ordinary purposes — among the most stringent forms of muktzeh, not moved even to free up the space they occupy.
A category of muktzeh: items so valuable that one would not use them for ordinary purposes (e.g., expensive merchandise). Carries the same stringency as muktzeh machmat gufo.
How it traveled
- Babylonian Talmud, ShabbatSura (Babylonia) · c. 500 CEexplains
- Mishneh Torah, SabbathFostat (Old Cairo) · c. 1180 CEexplains
- Kol BoNarbonne (Provence) · c. 1250 CEexplains
- Meiri on ShabbatPerpignan · c. 1300 CEexplains
- Ran on ShabbatBarcelona · c. 1340 CEexplains
- BachKrakow (Cracow) · c. 1631 CEexplains
- Turei Zahav on Shulchan Arukh, Orach ChayimLviv (Lemberg) · c. 1646 CEexplains
- Magen AvrahamKalisz · c. 1665 CEexplains
- Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach ChayimPrague · c. 1712 CEexplains
- Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach ChayimPrague · c. 1742 CEapplies
- Shulchan Arukh HaRavLiozna · c. 1795 CEexplains
- Kitzur Shulchan ArukhOfen (Buda / Budapest) · c. 1864 CEexplains
- Arukh HaShulchanNovardok (Novogrudok) · c. 1884 CEexplains
- Mishnah BerurahRadin · c. 1907 CEexplains
- Introductions to Tanaitic LiteratureJerusalem · c. 1923 CEexplains
- Introductions to the Babylonian TalmudJerusalem · c. 1950 CEexplains
- Shibbolei HaLeketRomeexplains
Key passages(20)
Each passage is tagged by what it does with the idea: explains it, applies it in practice, redefines it with a new meaning, or challenges it. Relevance shows how directly the passage is about this idea.
Shulchan Arukh HaRav · Shneur Zalman of Liadi · c. 1795 CE
וְכָל הַכֵּלִים שֶׁהֵם עוֹמְדִים לִסְחוֹרָה וְהוּא מַקְפִּיד עֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם שׁוּם תַּשְׁמִישׁ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם כֵּלִים הַיְקָרִים בְּיוֹתֵר, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר כֵּלִ
Tap to expand
אֵימָא סֵיפָא: אֲבָל לֹא בָּעֵצִים שֶׁבַּמּוּקְצֶה. אֲתָאן לְרַבִּי יְהוּדָה, דְּאִית לֵיהּ מוּקְצֶה! הָכָא בְּאַרְזֵי וְאַשּׁוּחֵי עָסְקִינַן, דְּמוּקְצֶה מֵחֲמַת חֶסְרוֹן כִּיס, וַאֲפִילּוּ רַבִּי ש
Tap to expand
Mishneh Torah, Sabbath · Moses ben Maimon (Rambam) · c. 1176 CE
כָּל כְּלִי שֶׁמַּקְפִּיד עָלָיו שֶׁמָּא יִפְחֲתוּ דָּמָיו כְּגוֹן כֵּלִים הַמֻּקְצִים לִסְחוֹרָה וְכֵלִים הַיְקָרִים בְּיוֹתֵר שֶׁמַּקְפִּיד עֲלֵיהֶן שֶׁמָּא יִפָּסְדוּ אָסוּר לְטַלְטְלָן בְּשַׁבָּת
Tap to expand
אין מבקעין עצים מן הצואר של קורו׳ ואפילו להסק בלא בקוע אסור דמוקצין הן מחמת חסרון כיס מפני שהן עומדות לבנין ובזה אפילו ר׳ שמעון מודה. ולא מן הקורה שנשברה בי״ט מפני שהוא נולד. וכן כלים שנשברו ביום טוב
Tap to expand
Shulchan Arukh, Orach Chayim · Joseph Karo · c. 1563 CE
דברים המותרים והאסורים לטלטל בשבת. ובו נב סעיפים:כל הכלים נטלים בשבת חוץ ממוקצה מחמת חסרון כיס כגון סכין של שחיטה או של מילה ואזמל של ספרים וסכין של סופרים שמתקנים בה הקולמסים כיון שמקפידים שלא לעשות
Tap to expand
חוץ מכלים שאדם חס עליהם וכו' והיינו מוקצה מחמת חסרון כיס דאפי' ר"ש מודה ליה דאסור כדאיתא בפ' מי שהחשיך ומשמע מדברי רבינו מדכתב אח"כ כלי שמלאכתו לאיסור יכול לטלטלו בין לצורך גופו וכו' מכלל דבריש' במוקצ
Tap to expand
Shulchan Arukh HaRav · Shneur Zalman of Liadi · c. 1795 CE
וְכָל זֶה בְּכֵלִים הַמֻּתָּרִים בְּטִלְטוּל שֶׁנִּשְׁבְּרוּ, אֲבָל כֵּלִים הַמֻּקְצִים מֵחֲמַת חֶסְרוֹן כִּיס שֶׁנִּשְׁבְּרוּ, אַף עַל פִּי שֶׁהַשְּׁבָרִים אֵינָם מֻקְצִים מֵחֲמַת חֶסְרוֹן כִּיס, אִם
Tap to expand
Shulchan Arukh HaRav · Shneur Zalman of Liadi · c. 1795 CE
נְסָרִים שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת — מֻתָּר לְטַלְטְלָם. וְשֶׁל אוּמָן — אָסוּר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַקְפִּיד עֲלֵיהֶם מִלְּהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם שׁוּם תַּשְׁמִישׁ שֶׁלֹּא יִתְקַלְקְלוּ, וַהֲרֵי הֵם מֻקְצֶה מ
Tap to expand
Shulchan Arukh HaRav · Shneur Zalman of Liadi · c. 1795 CE
וְכֵן קֻרְנָס שֶׁדָּכִין בּוֹ בְּשָׂמִים בִּמְקוֹמוֹת שֶׁמַּקְפִּידִים עָלָיו שֶׁלֹּא לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ תַּשְׁמִישׁ אַחֵר שֶׁלֹּא יִתְלַכְלֵךְ — הֲרֵי זֶה מֻקְצֶה מֵחֲמַת חֶסְרוֹן כִּיס. אֲבָל בִּמ
Tap to expand
Shulchan Arukh HaRav · Shneur Zalman of Liadi · c. 1795 CE
וְכָל זֶה בְּמִטָּה שֶׁאֵינָהּ מְיֻחֶדֶת לְמָעוֹת, אוֹ אֲפִלּוּ יִחֲדָהּ לְמָעוֹת אֶלָּא שֶׁעֲדַיִן לֹא הִנִּיחַ עָלֶיהָ מָעוֹת מֵעוֹלָם, שֶׁבְּמַחֲשָׁבָה בִּלְבַדָּהּ אֵינָהּ נֶאֱסֶרֶת. אֲבָל אִם יִח
Tap to expand
Kitzur Shulchan Arukh · Shlomo Ganzfried · c. 1844 CE
מֻקְצֶה מֵחֲמַת חֶסְרוֹן כִּיס, דְּהַיְנוּ דְּבָרִים שֶׁהָאָדָם מַקְצֶה מִדַּעְתּוֹ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַקְפִּיד עֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא יִתְקַלְקְלוּ, כְּגוֹן כְּלֵי אֻמָּנוּת שֶׁמַּקְ
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · c. 1865 CE
וכל הכלים ניטלין בשבת חוץ ממוקצה מחמת חסרון כיס, והיינו שחסים עליהם להשתמש בהם מלבד המלאכה המיוחדת להם, כגון סכין של שחיטה או של מילה ואיזמל של ספרין מגלחי שערות הראש וסכין של סופרים שמתקנין בהן קולמו
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · c. 1865 CE
ומותר לקצץ הבשר אפילו על דבר המוקצה מחמת חסרון כיס, ומותר לטלטלו מפני שמחת יום טוב. כגון עלי, שהוא דף עב וכבד, אלא שכלי הוא ומלאכתו לאיסור, שעשוי לכתוש בו הריפות. והוא מוקצה מחמת חסרון כיס, שאסור לטלט
Tap to expand
אבל (קב) במוקצה מחמת חסרון כיס מודה ר"ש דאסור כו', כן איתא בגמ' שבת קנ"ז ע"א והמרש"ל ז"ל בביאורו כאן כתב ע"ז וז"ל והא דמודה ר"ש במוקצה מחמת חיסרון כיס היינו אפי' לצורך גופו ומקומו דבלאו צורך גופו ומקו
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · c. 1865 CE
אין מבקעין עצים להסקה ביום טוב מן הקורות העומדות לבניין. ולאו דווקא לבקע, דאפילו בלא ביקוע אסור, דמוקצין הם. ואפילו רבי שמעון מודה במוקצה זו, שהיא מוקצה מחמת חסרון כיס, דקורות של בניין אין עומדין להסק
Tap to expand
Introductions to the Babylonian Talmud · Adin Steinsaltz · c. 1965 CE
בהלכה נידונים בעיקר שלושה סוגים של מוקצה: מוקצה מחמת מיאוס, מחמת איסור, ומחמת חסרון כיס. מוקצה מחמת מיאוס — שאין משתמשים בחפץ בגלל היותו מלוכלך, או שהוא מאוס מסיבה אחרת מכדי לטפל בו. מוקצה מחמת איסור
Tap to expand
הא ר' שמעון - דלית ליה מוקצה אלא מוקצה מחמת חסרון כיס ודוקא לצורך גופו או מקומו הוא דשרי אבל מחמה לצל מודה ר"ש דאסור דתנן בפרק כל הכלים (לקמן שבת דף קכב:) נוטל אדם את הקורנס לפצע בו את האגוזים קורדום
Tap to expand
Mishneh Torah, Sabbath · Moses ben Maimon (Rambam) · c. 1176 CE
מִנְעָל שֶׁעַל גַּבֵּי הָאִמּוּם שׁוֹמְטִין אוֹתוֹ בְּשַׁבָּת. מַכְבֵּשׁ שֶׁל בַּעֲלֵי בָּתִּים מַתִּירִין אֲבָל לֹא כּוֹבְשִׁין. וְשֶׁל כּוֹבְסִין לֹא יִגַּע בּוֹ מִפְּנֵי שֶׁהוּא מֻקְצֶה מֵחֲמַת חֶס
Tap to expand
קנה שתקנו להיות פותח ונועל בו אע״פ שאין עליו תורת כלי למלאכ׳ אחרת פותח ונועל בו בשב׳. וכלי המוקצה מחמת חסרון כיס כגון המסמ׳ הגדול או יתד המחרישה וכל דבר המחובר לקרקע בין השמשות אתקצאי לכולי יומא.
Tap to expand
אמר המאירי ר' יוסי אומר וכו' פי' ר"י לא בא לחלוק עם ת"ק שמודה הוא שמה שאינו כלי אסור לטלטלו אבל בא לחדש מוקצה מחמת חסרון כיס ואמר שכל הכלים ניטלין אע"פ שמלאכתו לאיסור לצורך גופן ומקומן חוץ מן המסר הגד
Tap to expand