Nezek (Loss of Bodily Value)
One of the 5 categories of damage payment — depreciation in market-value assessed as if a slave.
When one person injures another, Jewish law requires up to five distinct payments, and nezek is the first — compensation for the lasting loss of value itself. The Talmud measures it with a sober thought-experiment: how much less would this person be "worth" with the injury, as one would coldly appraise it. It anchors the broader Jewish principle that bodily harm demands real, calculable restitution.
How it traveled
- Tosefta Bava KammaEretz Yisrael (travels) · c. 190 CEattested_hebrew_phrase
- Mishnah Bava KammaYavneh · c. 200 CEattested_hebrew_phrase
- Jerusalem Talmud Bava KammaTiberias · c. 400 CEattested_hebrew_phrase
- Babylonian Talmud, Bava KammaSura (Babylonia) · c. 500 CEattested_hebrew_phrase
- Rif Bava KammaKairouan · c. 1085 CEattested_hebrew_phrase
- Mishneh Torah, Damages to PropertyFostat (Old Cairo) · c. 1180 CEattested_hebrew_phrase
- Tosafot on Bava KammaTroyes (Champagne) · c. 1230 CEattested_hebrew_phrase
- Meiri on Bava KammaPerpignan · c. 1300 CEattested_hebrew_phrase
- TurToledo (Castile) · c. 1335 CEattested_hebrew_phrase
- Nimukei Yosef on Bava KammaSpain (medieval) · c. 1450 CEattested_hebrew_phrase
- Bartenura on Mishnah Bava KammaJerusalem · c. 1482 CEattested_hebrew_phrase
- Shulchan Arukh, Choshen MishpatTzfat · c. 1565 CEattested_hebrew_phrase
- Tosafot Yom Tov on Mishnah Bava KammaPrague · c. 1613 CEattested_hebrew_phrase
- Torah Temimah on TorahPinsk · c. 1904 CEattested_hebrew_phrase
- Introductions to the Babylonian TalmudJerusalem · c. 1950 CEattested_hebrew_phrase
- Tosefta Kifshutah on Bava KammaJerusalem · c. 1967 CEattested_hebrew_phrase
- Brief Commentary on Bava KammaJerusalem · c. 1967 CEattested_hebrew_phrase
- Variants on Bava KammaJerusalem · c. 1967 CEattested_hebrew_phrase
- Tosefta Bava Kamma (Lieberman)Eretz Yisrael (travels)attested_hebrew_phrase
Key passages(20)
Each passage is tagged by what it does with the idea: explains it, applies it in practice, redefines it with a new meaning, or challenges it. Relevance shows how directly the passage is about this idea.
כֵּיצַד הָרֶגֶל מוּעֶדֶת. לְשַׁבֵּר בְּדֶרֶךְ הִלּוּכָהּ. הַבְּהֵמָה מוּעֶדֶת לְהַלֵּךְ כְּדַרְכָּהּ וּלְשַׁבֵּר. הָיְתָה מְבַעֶטֶת, אוֹ שֶׁהָיוּ צְרוֹרוֹת מְנַתְּזִין מִתַּחַת רַגְלֶיהָ וְשִׁבְּרָה א
Tap to expand
הַכֶּלֶב וְהַגְּדִי שֶׁקָּפְצוּ מֵרֹאשׁ הַגָּג וְשִׁבְּרוּ אֶת הַכֵּלִים, מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם, מִפְּנֵי שֶׁהֵן מוּעָדִין. הַכֶּלֶב שֶׁנָּטַל חֲרָרָה וְהָלַךְ לַגָּדִישׁ, אָכַל הַחֲרָרָה וְהִדְלִיק
Tap to expand
שׁוֹר הַמַּזִּיק בִּרְשׁוּת הַנִּזָּק כֵּיצַד. נָגַח, נָגַף, נָשַׁךְ, רָבַץ, בָּעַט, בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק. בִּרְשׁוּת הַנִּזָּק, רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר נֶזֶק שָׁלֵם, וַחֲכָמִים
Tap to expand
שְׁנֵי שְׁוָרִים תַּמִּים שֶׁחָבְלוּ זֶה אֶת זֶה, מְשַׁלְּמִים בַּמּוֹתָר חֲצִי נֶזֶק. שְׁנֵיהֶם מוּעָדִים, מְשַׁלְּמִים בַּמּוֹתָר נֶזֶק שָׁלֵם. אֶחָד תָּם וְאֶחָד מוּעָד, מוּעָד בַּתָּם מְשַׁלֵּם בּ
Tap to expand
שׁוֹר שֶׁהוּא מוּעָד לְמִינוֹ וְאֵינוֹ מוּעָד לְשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ, מוּעָד לְאָדָם וְאֵינוֹ מוּעָד לִבְהֵמָה, מוּעָד לִקְטַנִּים וְאֵינוֹ מוּעָד לִגְדוֹלִים, אֶת שֶׁהוּא מוּעָד לוֹ מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵ
Tap to expand
שׁוֹר שֶׁנָּגַח אֶת הַפָּרָה וְנִמְצָא עֻבָּרָהּ בְּצִדָּהּ, וְאֵין יָדוּעַ אִם עַד שֶׁלֹּא נְגָחָהּ יָלְדָה, אִם מִשֶּׁנְּגָחָהּ יָלְדָה, מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק לַפָּרָה וּרְבִיעַ נֶזֶק לַוָּלָד. וְכֵ
Tap to expand
זֶה חֹמֶר בָּאָדָם מִבַּשּׁוֹר, שֶׁהָאָדָם מְשַׁלֵּם נֶזֶק, צַעַר, רִפּוּי, שֶׁבֶת, וּבֹשֶׁת, וּמְשַׁלֵּם דְּמֵי וְלָדוֹת, וְשׁוֹר אֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶלָּא נֶזֶק, וּפָטוּר מִדְּמֵי וְלָדוֹת:
Tap to expand
דִּינֵי מָמוֹנוֹת, בִּשְׁלֹשָׁה. גְּזֵלוֹת וַחֲבָלוֹת, בִּשְׁלֹשָׁה. נֶזֶק וַחֲצִי נֶזֶק, תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל וְתַשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה, בִּשְׁלֹשָׁה. הָאוֹנֵס וְהַמְפַתֶּה וְהַמּוֹצִיא שֵׁם
Tap to expand
מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם אִם לֹא תָבֹאוּ וּתְעִידוּנִי שֶׁיֵּשׁ לִי בְיַד פְּלוֹנִי נֶזֶק וַחֲצִי נֶזֶק, תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל, תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה, וְשֶׁאָנַס אִישׁ פְּלוֹנִי אֶת בִּתּ
Tap to expand
חמשה תמין וחמשה מועדין אף הצבוע ר' אלעזר אומר אף הנחש במה דברים אמורים בזמן שבאו מן המדבר אבל אם היו מרום מועד משלם נזק שלם תם משלם חצי נזק והנחש בין כך ובין כך מועד לשלם הבהמה אינה מועדת לא ליגח ולא
Tap to expand
ארבעה כללים היה רבי שמעון בן אלעזר אומר בניזקין כל מקום שיש רשות לניזק ולא למזיק חייב בנזק שלם למזיק ולא לניזק פטור מן הכל לזה ולזה כגון חצר השותפין והבקעה על השן ועל הרגל פטור על נגיחה ועל נגיפה על נ
Tap to expand
תרנגולין שהידסו את העיסה ואת הפירות או שניקרו משלמין חצי נזק הידסו עפר על גבי עיסה ועל גבי פירות משלמין נזק שלם היו מחטטין בחבלי של דלי נפל ונשבר משלם נזק שלם נפל ונשבר ושבר כלי אחר על הראשון משלמין נ
Tap to expand
שור של ישראל שנגח שור של כותי ושל כותי שנגח שור של ישראל מועד משלם נזק שלם מן העלייה ותם משלם חצי נזק רבי מאיר אומר שור של ישראל שנגח שור של כנעני פטור ושל כנעני שנגח שור של ישראל בין תם ובין מועד משל
Tap to expand
שור תם שהזיק ואח"כ המית המית ואח"כ הזיק פטור שור מועד שהזיק ואח"כ המית חייב המית ואח"כ הזיק עד שלא נגמר דינו חייב משנגמר דינו פטור שומר חנם והשואל נושא שכר והשוכר הזיק שור ברשותו מועד משלם נזק שלם תם
Tap to expand
כנוס שורך ואני אשמרנו הזיק פטור הוזק חייב כנוס שורך ושמרו הוזק פטור הזיק משלם נזק שלם דברי רבי מאיר וחכמים אומרים על השן ועל הרגל משלם נזק שלם על נגיחה ועל נגיפה על נשיכה על רביצה ועל בעיטה מועד משלם
Tap to expand
מאתים לבתולה ומנה לאלמנה נזק [חצי] נזק תשלומי כפל תשלומי ארבעה וחמשה כולן אע"פ שאין כתובין בשטר גובים מנכסים משועבדין.
Tap to expand
Mekhilta DeRabbi Yishmael · c. 200 CE
שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּי אוֹמֵר: "וּבַעַל הַשּׁוֹר נָקִי", נָקִי מֵחֲצִי נֶזֶק. שֶׁהָיָה בַדִּין, הוֹאִיל וְשׁוֹר שֶׁהֵמִית אֶת הַשּׁוֹר, בְּתַשְׁלוּמִין, וְשׁוֹר שֶׁהֵמִית אֶת הָאָדָם, בְּתַשְׁלוּמִין,
Tap to expand
Mekhilta DeRabbi Yishmael · c. 200 CE
אַרְבָּעָה כְלָלוֹת הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר בִּנְזִקִין: בְּכָל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ רְשׁוּת לַמַּזִּיק וְלֹא לַנִּזָּק, פָּטוּר; לַנִּזָּק וְלֹא לַמַּזִּיק, חַי
Tap to expand
Jerusalem Talmud Bava Kamma · c. 375 CE
תּוֹלְדוֹת הָרֶגֶל. תַּנֵּי. בְּהֵמָה שֶׁנִּכְנְסָה לִרְשׁוּת הַיָּחִיד וְהִזִּיקָה בֵּין בְּיָדָהּ בֵּין בְּרַגְלָהּ בֵּין בְְּקַרְנָהּ בֵּין בְּעוֹל שֶׁעָלֶיהָ בֵּין בְּשָׁלִיף שֶׁיֵּשׁ בָּהּ בֵּין
Tap to expand
Jerusalem Talmud Bava Kamma · c. 375 CE
הלכה: חֲמִשָּׁה תַמִּין וַחֲמִשָּׁה מוּעָדִין כול׳. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. דְּרִבִּי טַרְפוֹן הִיא. בִּרְשׁוּת הַנִּיזָּק. רִבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר. נֶזֶק שָׁלֵם. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. חֲצִי נֶזֶק.
Tap to expand