Nukva (The Feminine Counterpart of Zeir Anpin)
The feminine counterpart of Zeir Anpin — the partzuf of Malkhut. Nukva receives all the influx that Zeir Anpin gathers from Abba and Imma and channels it down into the lower worlds, making her the receiver-and-giver hinge between Atzilut and creation.
The Nukva — the feminine partzuf paired with Zeir Anpin in the Lurianic system. Corresponds to the rectified Malkhut. The 'female waters' (mayin nukvin) of the unification with Zeir Anpin. Identified with the Shekhinah in classical Zoharic usage.
How it traveled
- Tikkunei ZoharGuadalajara · 1280explains
- Recanati on the TorahRecanati · 1300discusses
- Sha'ar HaMitzvotTzfat · 1565discusses
- Sha'ar Ma'amarei RashbiTzfat · 1570discusses
- Sha'ar HaKavanotTzfat · 1570explains
- Sha'ar HaPesukimTzfat · 1570discusses
- Sha'ar HaGilgulimTzfat · 1570discusses
- Pri Etz ChaimTzfat · 1572discusses
- Sefer Etz ChaimTzfat · 1573redefines
- Sha'ar HaHakdamotTzfat · 1610discusses
- Sha'ar Ruach HaKodeshDamascus · 1610discusses
- Mikdash Melekh, RaMaZ Commentary on ZoharTzfat · 1680discusses
- HaGra on Sefer Yetzirah Gra VersionVilna (Vilnius) · 1730discusses
- Maaseh Rokeach on MishnahAmsterdam · 1735discusses
- Beur HaGra on Sifra DeTzniutaVilna (Vilnius) · 1740discusses
- Mikdash Melekh on ZoharTzfat · 1750discusses
- Toldot Yaakov YosefPolonne (Polnoye, Volhynia) · 1780discusses
- Maor VaShemeshKrakow (Cracow) · 1817discusses
- Sha'arei HaYichud VeEmunahStrashelye · 1820discusses
- The Gate of UnityLiadi · 1820discusses
- Sha'arei AvodahStrashelye · 1820discusses
- BePardes HaChasidut VeHakabbalahWarsaw · 1910discusses
- Talmud Eser HaSefirotJerusalem · 1939discusses
- Petichah LeChokhmat HaKabbalahJerusalem · 1943discusses
- Introduction to Sulam CommentaryJerusalem · 1943discusses
- Sulam on ZoharJerusalem · 1945discusses
- Ohr Penimi on Talmud Eser HaSefirotJerusalem · 1948discusses
Key passages(20)
תיקוניה
Tap to expand
תקונא שתיתאה
Tap to expand
פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם, אִלֵּין אִינּוּן דְּאָמְרָה סִיהֲרָא, דְּהֵיךְ יִשְׁתַּמְשׁוּן בָּהּ כַּחֲדָא, וְאַזְעִירַת גַּרְמָהּ תְּחוֹתַיְיהוּ. וְאַיִל אֶחָד, דָּא אַיִל דְּיִצְחָק. וְכִי אַבְרָה
Tap to expand
שער שני שער א"א ובו י"ד פרקים:
Tap to expand
הקדמת מוהר"ר שמואל ויטאל ז"ל בנו של מוהרח"ו ז"ל לשער הכונות:
Tap to expand
Sha'ar HaKavanot · Isaac Luria (The Arizal) · 1570 CE
הקדמת מוהר"ר שמואל ויטאל ז"ל בנו של מוהרח"ו ז"ל לשער הכונות:
Tap to expand
Recanati on the Torah · Menachem Recanati · 1250 CE
ספר הזוהר [שם ל' ב'] ונהר יוצא נהר דאכניש כלא מעומקא עילאה ולא פסק מימוי לעלמין. <תרגום - "ונהר יוצא" הוא היסוד המאסף כל החסדים היוצאים מהבינה דרך היסוד שהוא העומק העליון ואין מימי השפע נפסקים מהיס
Tap to expand
Recanati on the Torah · Menachem Recanati · 1250 CE
ספר הזוהר [זוהר ח"א ל"ו א'] אמר רבי יוסי הא דתנינן דפקיד ליה קודשא בריך הוא על עבודה זרה. <תרגום - אמר רבי יוסי הרי למדנו שצוהו הקב"ה על עבודה זרה ושפיכות דמים וגילוי עריות>. וכי כמה בני נשא הוו
Tap to expand
Recanati on the Torah · Menachem Recanati · 1250 CE
ספר הזוהר [זוהר ח"א ל"ו א'] אמר רבי שמעון נאלמתי דומיה החשיתי מטוב וכאבי נעכר. <תרגום - אמר רבי שמעון כתיב "נאלמתי דומיה החשיתי מטוב וכאבי נעכר" (תהלים ל"ט ג'). פירוש מרוב השתיקה נעשיתי אילם ואפילו
Tap to expand
Recanati on the Torah · Menachem Recanati · 1250 CE
ספר הזוהר [זוהר ח"א פ' א' וע"ש הגירסא] פתח ר' שמעון ואמר ויבן שם מזבח ליי' הנראה אליו. וכתיב ויבן שם מזבח ליי'. <תרגום - פתח רבי שמעון ואמר, "ויבן שם מזבח ליי' הנראה אליו". ובפסוק הבא כתיב "ויבן שם
Tap to expand
Recanati on the Torah · Menachem Recanati · 1250 CE
ספר הזוהר [זוהר ח"א ל"ב א'] פתח ואמר. <תרגום - פתח רבי שמעון ואמר מה שכתוב "מקול מחצצים בין משאבים שם יתנו צדקות יי' פרזונו בישראל" (שופטים ה יא)>. מקול מחצצים דא קול יעקב כמה דאת אמר איש הבינים
Tap to expand
Recanati on the Torah · Menachem Recanati · 1250 CE
כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו וגו'. ספר הזוהר [זוהר ח"א ל"א ב'] אמר רבי יוסי מאי דכתיב אשר לו אלהים קרובים אליו קרוב מבעי ליה. <תרגום - אמר רבי יוסי מהו שכתוב "אשר לו אלהים קרובים אליו" ל
Tap to expand
Recanati on the Torah · Menachem Recanati · 1250 CE
ושכבתי עם אבותי ונשאתני ממצרים וקברתני בקבורתם ויאמר אנכי אעשה כדבריך. כבר ידעת גודל מעלת ארץ ישראל ומעלת הצדיקים הקבורים בה כאשר רמזתי. אמנם רבותינו זכרונם לברכה נתעוררו בספר הזוהר על שלשה צדיקים שהם
Tap to expand
והנה אצילות הכתר נקרא אריך אנפין והוא העלם ראשון אל המאציל. העלם ב' הוא זעיר אנפין והוא כולל כל ח' ספירות שהם מחכמה עד יסוד וזהו סוד העלם שני אל המאציל. העלם ג' הוא נקרא נוקבא דזעיר אנפין והוא המלכות.
Tap to expand
והתשובה היא כי מאחר שכבר נגלו בראשונה נתפשטה הארתם אשר היתה מקובצת ומצומצמת בתוך הכיסוי בצמצום דחוק ולכן אף אם תחזור להתעלם אינם חוזרות להתצמצ' כבראשונה ואדרב' הם מרחיבות המקום. והכלי של הכיסו שלהם וג
Tap to expand
דין השביעית והיובל ובו יתבאר ענין השבת ויום טוב. הנה מצאנו כי גם השנה השביעית נקרא שבת כמ"ש ושבתה הארץ שבת לה' וכתיב והיתה שבת הארץ וגו' וצריך לידע מה ענין השביעית ומה חילוק יש ביניה' ובתחיל' נבאר טעם
Tap to expand
עוד יש חילוקים אחרים ויתבארו בכלל דברינו אלה דע כי מלת שבת נתבא' בזוהר פרשת ויקהל שהוא ש' ב"ת. פי' כי המלכות הנקר' בת עולה עד חג"ת שהם שלשה קוי אות הש' כי כאשר עלו נה"י למקום חג"ת עלתה גם המלכות עמהם
Tap to expand
האמנם היוצא חוץ לתחום עונשו הוא מועט כי אינו גורם אל הקלי' שיכנסו תוך חלל של הקדושה ולטמא אותו ח"ו אבל גורם לצאת בקדושה אליה ולפרנסה ובז"ת מה טעם קריאת שם זה תחום שבת והענין הוא כי המקום הזה החלל הוא
Tap to expand
מצות כבוד חכמים וזקנים כתיב מפני שיבה תקום וגו'. הנה ג' תיקונים נמצאו למעלה אחד בא"א שהוא יותר זקן מכולם וכנגד דיקנא קדישא דז"א אמר והדרת פני זקן וכנגד הנוקבא דז"א שאין בה דיקנא אמר ויראת מאלהיך שהיא
Tap to expand
פאת (ס"ה דקכ"ט ע"ב) הראש כתי' לא תקיפו פאת ראשכ' וגו'. כבר נתב' לעיל בהקד' שער זה שקוד' שיעשה האדם המצו' שהוא עושה יכוין לקיים מצות בוראו ית"ש. ולכן כשהאדם מסתפר יכוין שהוא מקיים שני מצות בפאת הראש אח
Tap to expand