Nukva (The Feminine Counterpart of Zeir Anpin)
The receiving, manifesting configuration — Malchus, the world we live in — that takes the flow of Zeir Anpin and makes it real. The level where *we* can change things.
Nukva is the feminine counterpart of Zeir Anpin — the Malchus, the "manifester" of creation, the very dimension we inhabit. It receives and focuses the flow from Zeir Anpin and solidifies it into the physical world. Being the most defined, most "Din"- heavy level, it tends toward constriction: when it cannot draw flow from above, things deteriorate. But it is exactly *here* that human beings have power: through our choices we open Nukva to receive love, balance, and creative flow from above — work no other creature can do. This is the essence of Tikun, and its completion is the perfect union of Zeir Anpin and Nukva at the time of Mashiach.
How it traveled
- Tikkunei ZoharGuadalajara · c. 1280 CEexplains
- Recanati on the TorahRecanati · c. 1300 CEdiscusses
- Sha'ar HaMitzvotTzfat · c. 1565 CEdiscusses
- Sha'ar Ma'amarei RashbiTzfat · c. 1570 CEdiscusses
- Sha'ar HaKavanotTzfat · c. 1570 CEexplains
- Sha'ar HaPesukimTzfat · c. 1570 CEdiscusses
- Sha'ar HaGilgulimTzfat · c. 1570 CEdiscusses
- Pri Etz ChaimTzfat · c. 1572 CEdiscusses
- Sefer Etz ChaimTzfat · c. 1573 CEredefines
- Sha'ar HaHakdamotTzfat · c. 1610 CEdiscusses
- Sha'ar Ruach HaKodeshDamascus · c. 1610 CEdiscusses
- Mikdash Melekh, RaMaZ Commentary on ZoharTzfat · c. 1680 CEdiscusses
- HaGra on Sefer Yetzirah Gra VersionVilna (Vilnius) · c. 1730 CEdiscusses
- Maaseh Rokeach on MishnahAmsterdam · c. 1735 CEdiscusses
- Beur HaGra on Sifra DeTzniutaVilna (Vilnius) · c. 1740 CEdiscusses
- Mikdash Melekh on ZoharTzfat · c. 1750 CEdiscusses
- Toldot Yaakov YosefPolonne (Polnoye, Volhynia) · c. 1780 CEdiscusses
- Maor VaShemeshKrakow (Cracow) · c. 1817 CEdiscusses
- Sha'arei HaYichud VeEmunahStrashelye · c. 1820 CEdiscusses
- The Gate of UnityLiadi · c. 1820 CEdiscusses
- Sha'arei AvodahStrashelye · c. 1820 CEdiscusses
- BePardes HaChasidut VeHakabbalahWarsaw · c. 1910 CEdiscusses
- Talmud Eser HaSefirotJerusalem · c. 1939 CEdiscusses
- Petichah LeChokhmat HaKabbalahJerusalem · c. 1943 CEdiscusses
- Introduction to Sulam CommentaryJerusalem · c. 1943 CEdiscusses
- Sulam on ZoharJerusalem · c. 1945 CEdiscusses
- Ohr Penimi on Talmud Eser HaSefirotJerusalem · c. 1948 CEdiscusses
Key passages(20)
Each passage is tagged by what it does with the idea: explains it, applies it in practice, redefines it with a new meaning, or challenges it. Relevance shows how directly the passage is about this idea.
Tikkunei Zohar · Anonymous (Sefer HaZohar) · c. 1280 CE
תיקוניה
Tap to expand
Tikkunei Zohar · Anonymous (Sefer HaZohar) · c. 1280 CE
תקונא שתיתאה
Tap to expand
פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם, אִלֵּין אִינּוּן דְּאָמְרָה סִיהֲרָא, דְּהֵיךְ יִשְׁתַּמְשׁוּן בָּהּ כַּחֲדָא, וְאַזְעִירַת גַּרְמָהּ תְּחוֹתַיְיהוּ. וְאַיִל אֶחָד, דָּא אַיִל דְּיִצְחָק. וְכִי אַבְרָה
Tap to expand
שער שני שער א"א ובו י"ד פרקים:
Tap to expand
Sha'ar HaKavanot · Chaim Vital · c. 1570 CE
הקדמת מוהר"ר שמואל ויטאל ז"ל בנו של מוהרח"ו ז"ל לשער הכונות:
Tap to expand
Sha'ar HaKavanot · Isaac Luria (The Arizal) · c. 1570 CE
הקדמת מוהר"ר שמואל ויטאל ז"ל בנו של מוהרח"ו ז"ל לשער הכונות:
Tap to expand
Recanati on the Torah · Menachem Recanati · c. 1250 CE
ספר הזוהר [שם ל' ב'] ונהר יוצא נהר דאכניש כלא מעומקא עילאה ולא פסק מימוי לעלמין. <תרגום - "ונהר יוצא" הוא היסוד המאסף כל החסדים היוצאים מהבינה דרך היסוד שהוא העומק העליון ואין מימי השפע נפסקים מהיס
Tap to expand
Recanati on the Torah · Menachem Recanati · c. 1250 CE
ספר הזוהר [זוהר ח"א ל"ו א'] אמר רבי יוסי הא דתנינן דפקיד ליה קודשא בריך הוא על עבודה זרה. <תרגום - אמר רבי יוסי הרי למדנו שצוהו הקב"ה על עבודה זרה ושפיכות דמים וגילוי עריות>. וכי כמה בני נשא הוו
Tap to expand
Recanati on the Torah · Menachem Recanati · c. 1250 CE
ספר הזוהר [זוהר ח"א ל"ו א'] אמר רבי שמעון נאלמתי דומיה החשיתי מטוב וכאבי נעכר. <תרגום - אמר רבי שמעון כתיב "נאלמתי דומיה החשיתי מטוב וכאבי נעכר" (תהלים ל"ט ג'). פירוש מרוב השתיקה נעשיתי אילם ואפילו
Tap to expand
Recanati on the Torah · Menachem Recanati · c. 1250 CE
ספר הזוהר [זוהר ח"א פ' א' וע"ש הגירסא] פתח ר' שמעון ואמר ויבן שם מזבח ליי' הנראה אליו. וכתיב ויבן שם מזבח ליי'. <תרגום - פתח רבי שמעון ואמר, "ויבן שם מזבח ליי' הנראה אליו". ובפסוק הבא כתיב "ויבן שם
Tap to expand
Recanati on the Torah · Menachem Recanati · c. 1250 CE
ספר הזוהר [זוהר ח"א ל"ב א'] פתח ואמר. <תרגום - פתח רבי שמעון ואמר מה שכתוב "מקול מחצצים בין משאבים שם יתנו צדקות יי' פרזונו בישראל" (שופטים ה יא)>. מקול מחצצים דא קול יעקב כמה דאת אמר איש הבינים
Tap to expand
Recanati on the Torah · Menachem Recanati · c. 1250 CE
כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו וגו'. ספר הזוהר [זוהר ח"א ל"א ב'] אמר רבי יוסי מאי דכתיב אשר לו אלהים קרובים אליו קרוב מבעי ליה. <תרגום - אמר רבי יוסי מהו שכתוב "אשר לו אלהים קרובים אליו" ל
Tap to expand
Recanati on the Torah · Menachem Recanati · c. 1250 CE
ושכבתי עם אבותי ונשאתני ממצרים וקברתני בקבורתם ויאמר אנכי אעשה כדבריך. כבר ידעת גודל מעלת ארץ ישראל ומעלת הצדיקים הקבורים בה כאשר רמזתי. אמנם רבותינו זכרונם לברכה נתעוררו בספר הזוהר על שלשה צדיקים שהם
Tap to expand
Pardes Rimmonim · Moses Cordovero (Ramak) · c. 1548 CE
והנה אצילות הכתר נקרא אריך אנפין והוא העלם ראשון אל המאציל. העלם ב' הוא זעיר אנפין והוא כולל כל ח' ספירות שהם מחכמה עד יסוד וזהו סוד העלם שני אל המאציל. העלם ג' הוא נקרא נוקבא דזעיר אנפין והוא המלכות.
Tap to expand
Sha'ar HaMitzvot · Chaim Vital · c. 1565 CE
והתשובה היא כי מאחר שכבר נגלו בראשונה נתפשטה הארתם אשר היתה מקובצת ומצומצמת בתוך הכיסוי בצמצום דחוק ולכן אף אם תחזור להתעלם אינם חוזרות להתצמצ' כבראשונה ואדרב' הם מרחיבות המקום. והכלי של הכיסו שלהם וג
Tap to expand
דין השביעית והיובל ובו יתבאר ענין השבת ויום טוב. הנה מצאנו כי גם השנה השביעית נקרא שבת כמ"ש ושבתה הארץ שבת לה' וכתיב והיתה שבת הארץ וגו' וצריך לידע מה ענין השביעית ומה חילוק יש ביניה' ובתחיל' נבאר טעם
Tap to expand
עוד יש חילוקים אחרים ויתבארו בכלל דברינו אלה דע כי מלת שבת נתבא' בזוהר פרשת ויקהל שהוא ש' ב"ת. פי' כי המלכות הנקר' בת עולה עד חג"ת שהם שלשה קוי אות הש' כי כאשר עלו נה"י למקום חג"ת עלתה גם המלכות עמהם
Tap to expand
האמנם היוצא חוץ לתחום עונשו הוא מועט כי אינו גורם אל הקלי' שיכנסו תוך חלל של הקדושה ולטמא אותו ח"ו אבל גורם לצאת בקדושה אליה ולפרנסה ובז"ת מה טעם קריאת שם זה תחום שבת והענין הוא כי המקום הזה החלל הוא
Tap to expand
מצות כבוד חכמים וזקנים כתיב מפני שיבה תקום וגו'. הנה ג' תיקונים נמצאו למעלה אחד בא"א שהוא יותר זקן מכולם וכנגד דיקנא קדישא דז"א אמר והדרת פני זקן וכנגד הנוקבא דז"א שאין בה דיקנא אמר ויראת מאלהיך שהיא
Tap to expand
פאת (ס"ה דקכ"ט ע"ב) הראש כתי' לא תקיפו פאת ראשכ' וגו'. כבר נתב' לעיל בהקד' שער זה שקוד' שיעשה האדם המצו' שהוא עושה יכוין לקיים מצות בוראו ית"ש. ולכן כשהאדם מסתפר יכוין שהוא מקיים שני מצות בפאת הראש אח
Tap to expand