Pargod (The Celestial Curtain)
The Pargod — the curtain separating the Divine Presence from the angelic hosts, behind which the decrees of history and the secrets of the future are inscribed and overheard — is a celebrated image of supernal cosmology in Talmud and Heichalot literature.
Picture a heavy curtain hung before God's presence, screening it from the angels gathered outside. Jewish tradition imagines that the decrees of history and the secrets of the future are written behind this curtain — the Pargod — and that figures who peek behind it overhear what is to come. It is a celebrated image of the heavenly world, appearing in the Talmud and in the early Jewish mystical writings known as Heichalot literature.
How it traveled
- Targum Jonathan on GenesisEretz Yisrael (travels) · c. 150 CEfoundational
- Ohr HaChammah on ZoharTzfat · c. 1620 CEfoundational
- Mikdash Melekh on ZoharTzfat · c. 1750 CEfoundational
- Likkutei TorahLiadi · c. 1810 CEfoundational
- Malbim on ExodusBucharest · c. 1860 CEfoundational
Key passages(20)
Each passage is tagged by what it does with the idea: explains it, applies it in practice, redefines it with a new meaning, or challenges it. Relevance shows how directly the passage is about this idea.
וַהֲוָה כַּד אָתָא יוֹסֵף לְוַת אָחוֹהִי וְאַשְׁלָחוּ יַת יוֹסֵף יַת פַּרְגוּדֵיהּ יַת פַּרְגוֹד מְצַיָיר דִעֲלוֹי
Tap to expand
וְיִשְרָאֵל רְחֵים יַת יוֹסֵף מִכָּל בְּנוֹי אֲרוּם אִיקוּנֵי דְיוֹסֵף דַמְיַין לְאִיקוּנִין דִילֵיהּ וְעָבַד לֵיהּ פַּרְגוֹד מְצוּיָיר
Tap to expand
וְשַׁדָרוּ בְּיַד בְּנֵי זִלְפָּה וּבְיַד בְּנֵי בִלְהָה יַת פַּרְגוֹד מְצַיָיר וְאַיְיתוֹהִי לְוַת אֲבוּהוֹן וְאָמָרוּ הָא אַשְׁכַּחֲנָא אִשְׁתְּמוֹדַע כְּדוּן הֲפַרְגוֹדָא דִבְרָךְ הִיא אִין לָא
Tap to expand
וְאִשְתְּמוֹדְעָהּ וַאֲמַר פַּרְגוֹד דִבְרִי הִיא לָא חֵיוַת בָּרָא אֲכַלְתֵּיהּ וְלָא עַל יַד בְּנֵי נְשָׁא אִתְקְטֵיל אֶלָא חָמִי אֲנָא בְּרוּחַ קוּדְשָׁא דְאִיתָּא בִּישְׁתָּא קַיְימָא לְקִבְלֵיהּ
Tap to expand
Mekhilta DeRabbi Yishmael · c. 200 CE
דָּבָר אַחֵר: וְכִי מָה אָמַר הַמָּקוֹם לְמֹשֶׁה לֵאמֹר לְיִשְׂרָאֵל, אוֹ מָה אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לְמֹשֶׁה לֵאמֹר לַמָּקוֹם? אֶלָּא אָמְרוּ: רְצוֹנֵנוּ לִשְׁמֹעַ מִפִּי מַלְכֵּנוּ! לֹא דּוֹמֶה שׁוֹמֵעַ
Tap to expand
תָּנוּ רַבָּנַן: לוֹבֵשׁ מוֹצִיא וּפוֹשֵׁט, וְחוֹזֵר וְלוֹבֵשׁ וּמוֹצִיא וּפוֹשֵׁט, וַאֲפִילּוּ כׇּל הַיּוֹם כּוּלּוֹ — דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: שְׁמֹנָה עָשָׂר כֵּלִים, וְאֵלּוּ
Tap to expand
Pirkei DeRabbi Eliezer · Anonymous (Pirkei DeRabbi Eliezer redactor) · c. 630 CE
אַרְבַּע כִּתּוֹת שֶׁל מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מְקַלְּסִין לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. מַחֲנֶה רִאשׁוֹנָה שֶׁל מִיכָאֵל מִימִינוֹ. מַחֲנֶה שְׁנִיָּה שֶׁל גַּבְרִיאֵל עַל שְׂמֹאלוֹ. מַחֲנֶה שְׁלִישִׁ
Tap to expand
Machzor Vitry · Simchah of Vitry · c. 1055 CE
תקלב.כת' מה רב טובך אשר צפנת ליראך פעלת לחוסים בך נגד בני אדם: אמר ר' יהושע בן לוי שני שערי כדכוד יש בגן עדן ועליהם ששים רבוא של כיתות מלאכי השרת. וכל אחד ואחד מהן זיו פניו מבהיק כזוהר הרקיע. בשעה שהצ
Tap to expand
פרכת. לְשׁוֹן מְחִצָּה הוּא, וּבִלְשׁוֹן חֲכָמִים פַּרְגּוֹד דָּבָר הַמַּבְדִּיל בֵּין הַמֶּלֶךְ וּבֵין הָעָם:
Tap to expand
Yalkut Shimoni on Torah · Shimon HaDarshan of Frankfurt (attrib.) · c. 1100 CE
(בראשית ב ח) וַיִּטַע ה' אֱלֹהִים גַּן בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם, לָמָּה מַזְכִּיר שֵׁם מָלֵא בִּנְטִיעָה זוֹ, שֶׁמִּתְּחִלַּת בְּרִיָּתָהּ הִיא צְרִיכָה כִּוּוּן קֹדֶם שֶׁלֹּא נוֹצְרָה מִמְּעֵי אִמָּהּ אָדָם
Tap to expand
Yalkut Shimoni on Torah · Shimon HaDarshan of Frankfurt (attrib.) · c. 1100 CE
דָּבָר אַחֵר לִיתֵּן שָׂכָר לְמֹשֶׁה עַל כָּל עֲלִיָּה וַעֲלִיָּה וְעַל כָּל יְרִידָה וִירִידָה. וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן, בְּעָנָן עָבֶה, וְאֵי זֶה זֶה עֲרָפ
Tap to expand
והוא ענין אשרי תבחר ותקרב ר״ל אשרי העם אשר תבחר בו ותקרבהו לשכון חציריך ולהשפיעם מטוב ביתך ובקדושת היכלך ומלת קדוש היא תואר ור״ל המקום היותר מקודש שבו והוא הדביר והזכירם מדריגה אחר מדריגה כי החצר הוא
Tap to expand
Meiri on Pesachim · Menachem HaMeiri · c. 1280 CE
אע"פ שבמשנתנו אמרו שמאגוף ולחוץ כלחוץ לענין תפלה נחלקו במן האגוף ולחוץ אם כלחוץ אם כלפנים שלדעת רב כלחוץ ולדעת ר' יהושע כלפנים ואף הפוסקים נחלקו בפסק זה ופרשוה גדולי הרבנים לענין צרוף עשרה ונמצא לפירו
Tap to expand
רִבִּי חִיָּיא רַבָּא, הֲוָה אָזִיל לְגַבֵּי מָארֵיהוֹן דְּמַתְנִיתָא, לְמֵילַף מִנַיְיהוּ. אָזָל לְגַבֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, וְחָמָא פַּרְגּוֹד חַד, דְּהֲוָה פָּסִיק בְּבֵיתָא. תָּוָה רִב
Tap to expand
Zohar Chadash · Anonymous (Zohar Chadash) · c. 1290 CE
הַאי רָקִיעַ לְמַאי אָתָא. אָמַר רִבִּי חִזְקִיָּה, לְאַפְרָשָׁא בֵּין מַלְאָכִין קַדִּישִׁין דְּמִתְּחוֹת הַהוּא רְקִיעָא, וּבֵין מַלְאָכִין קַדִּישִׁין דְּזָכוּ דְּאִינוּן לְעֵילָא. הֲדָא הוּא דִכְת
Tap to expand
Sefer HaKanah · Anonymous (Sefer HaKanah / Sefer HaPeliyah author) · c. 1380 CE
כי ישראל הטהורים הם חלקו של קב"ה והם השוכנים בהיכל הפנימי ואם יאכלו הדברים הטמאים ההיכל וגופן טמא ומשוקץ באותן הדברים והם ראוים לגלות ושילוח וגרושין כי אינם ראויים לשכון בהיכל הפנימי כמו שלא היה אדה"
Tap to expand
Bartenura on Mishnah Kelim · Ovadia Bartenura · c. 1482 CE
פַּרְגּוֹד. מָסָךְ שֶׁתּוֹלִין עַל פִּתְחֵי הַמְּלָכִים:
Tap to expand
Bartenura on Mishnah Shekalim · Ovadia Bartenura · c. 1482 CE
פַּרְגּוֹד חָפוּת. כְּשֶׁהַמַּלְבּוּשׁ אָרֹךְ וְכוֹפְלִין אוֹתוֹ מִלְּמַטָּה, אוֹתָהּ הַשָּׂפָה הַכְּפוּלָה קְרוּיָה פַּרְגּוֹד חָפוּת. וְאֵין הַתּוֹרֵם נִכְנַס עִם הַשָּׂפָה כְּפוּלָה הַהִיא בְּמַלְב
Tap to expand
Abarbanel on Torah · Don Isaac Abarbanel · c. 1483 CE
ואמנם מה ענין זה המאמר ולמה אמר אחריו ויגד משה בהיות שכבר אמר וישב משה כתב הרלב"ג שהנבואה תבא לנביא בדברים שתשוטט בהם מחשבתו ולכן ישיג הדבר הזה ולא זולתו הכל כפי המקבל שבדבר שיעסוק בדמיונו יושפע עליו
Tap to expand
Avodat HaKodesh (Ibn Gabbai) · Meir ben Ezekiel Ibn Gabbai · c. 1523 CE
ונוגה אלו הענפים כמראה הבזק, והם עומדים לפני מקום האחדות כאש אוכלה, כדי שלא יהיה כח לארבע מחנות שכינה להסתכל במהותם, ועליהם נאמר שבעה אלה עיני יי' וגו', ולא נקראו עינים כי אם על הגוון שדומים לאש אוכלה
Tap to expand