Four Worlds (Atzilut, Beriah, Yetzirah, Asiyah)
The four levels of "definition" through which every stage of creation descends — from the barely-defined emanation down to the fixed boundaries of physical reality.
Every stage of creation is said to exist in four "Worlds" — four degrees of definition. A "World" here just means a state in which creation is expressed in a particular way. They run from Atzilus (the barely-defined emanation, pure "is-ness"), through Briyah and Yetzirah (increasingly defined spiritual realms), down to Asiyah (maximum definition — what we experience as physical reality). They correspond to the four expansions of the Divine Name (AB, SAG, MAH, BAN). The lowest is where boundaries dominate and confusion is possible — but also where the whole point happens: where the truth can be earned and the dysfunction repaired.
How it traveled
- ZoharGuadalajara · 1280explains
- Tikkunei ZoharGuadalajara · 1280explains
- Zohar ChadashGuadalajara · 1290explains
- Avodat HaKodesh (Ibn Gabbai)Cairo · 1523explains
- Ketem Paz on ZoharTzfat · 1561explains
- Sha'ar HaKavanotTzfat · 1570explains
- Sha'ar HaPesukimTzfat · 1570explains
- Pri Etz ChaimTzfat · 1572explains
- Sefer Etz ChaimTzfat · 1573explains
- Sha'ar HaHakdamotTzfat · 1610explains
- Chesed LeAvrahamHebron · 1618explains
- Ohr HaChammah on ZoharTzfat · 1620explains
- Mikdash Melekh, RaMaZ Commentary on ZoharTzfat · 1680explains
- Kalach Pitchei ChokhmahPadua · 1730explains
- Mikdash Melekh on ZoharTzfat · 1750explains
- Be'er Mayim ChaimCzernowitz (Chernivtsi) · 1775explains
- Toldot Yaakov YosefPolonne (Polnoye, Volhynia) · 1780explains
- Arvei NachalKrakow (Cracow) · 1780explains
- Yahel Ohr on ZoharVilna (Vilnius) · 1790explains
- TanyaLiadi · 1797explains
- Nefesh HaChayimVolozhin · 1800explains
- Agra DeKalaDinov (Dynów) · 1801explains
- Likkutei TorahLiadi · 1810explains
- Torah OhrLiadi · 1813explains
- Sha'arei HaYichud VeEmunahStrashelye · 1820explains
- The Gate of UnityLiadi · 1820explains
- Sha'arei AvodahStrashelye · 1820explains
- Bnei YissascharDinov (Dynów) · 1820explains
- Beit AharonKarlin (Pinsk) · 1830explains
- Likutei HalakhotBreslov (Ukraine) · 1840redefines
- The Beginning of WisdomNew York · 1890explains
- Sefat EmetGer (Gora Kalwaria) · 1900explains
- BePardes HaChasidut VeHakabbalahWarsaw · 1910explains
- Shem MiShmuelSochaczew · 1925explains
- Talmud Eser HaSefirotJerusalem · 1939explains
- Petichah LeChokhmat HaKabbalahJerusalem · 1943explains
- Sulam on ZoharJerusalem · 1945explains
- Ohr Penimi on Talmud Eser HaSefirotJerusalem · 1948explains
- Sources and References on Likkutei TorahLiadiexplains
- Sources and References on Torah OhrLiadiexplains
Key passages(20)
The Thirteen Petalled Rose · Adin Steinsaltz
שער כללות אבי"ע. ענין הפרש שיש בין אצילות לבריאה ויצירה ועשיה:
Tap to expand
דע כי כאשר עלה בחפץ הא"ס להאציל ולברוא ולצור ולעשות עולמו כלול מד' עולמות אבי"ע וראה כי לא היה כח בעולמות לקבל את האור הגדול של הא"ס ולא די בתחתונים אלא אפי' בספי' עצמן אפי' של האצילות לא היה בהם כח ל
Tap to expand
ענין הקדישים נחלק לכמה חלקים. כי כבר ביארתי לך, כי מן התחלת התפלה עד ב"ש, הוא עשיה. ומב"ש עד התחלת יוצר הוא יצירה, ומשם עד עמידה הוא בריאה, ותפלת י"ח הוא אצילות. ואח"כ הם יורדים מלמעלה למטה, כי אין כח
Tap to expand
Be'er Mayim Chaim · Chaim Tyrer of Czernowitz · 1775 CE
ומה שיראה אלינו בזה הוא. כי הנה בעל המסדר הציג בבן החכם גם כן תשובה שאינה נזכרת בתורה לומר לו אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן ותשובת בן החכם מפורשת בתורה (דברים ו', כ"א) ואמרת לבנך עבדים היינו וגו' ואכן
Tap to expand
The Beginning of Wisdom · Aryeh Leib Lifkin · 1887 CE
[רה] ולכן, נחשב לפעמים בכללות, עולם האצילות (שנתבאר למעלה שהוא נקרא עולם בדרך משל) – נגד יו"ד שבשם, והבריאה – נגד ה׳ שבשם, והיצירה – נגד ו׳ שבשם, ומלכות8הג"ה, נראה בעיני דצריך לומר 'והעשייה' נגד ה' א
Tap to expand
BePardes HaChasidut VeHakabbalah · Hillel Zeitlin · 1910 CE
״כל עניין האצילות, בריאה, יצירה, עשיה הם ד׳ דברים נקראים: רשימה, חקיקה, חציבה, עשיה, וכשנרד לעומק ד׳ אלו נדע אלו. והעניין, כי הרשימה — דבר הנרשם, שאין בו תפיסת דבר־מה, זולת שהיא [שהוא] רשימה בעלמא, שא
Tap to expand
Talmud Eser HaSefirot · Yehuda Ashlag · 1930 CE
והנה הבחינה היותר מעולה שבהם הוברר ויומנה נעשה עולם האצילות, ומהבחינה הגרועה מן הראשונה, הוברר ונעשה עולם הבריאה. ומן היותר גרועה נעשה עולם היצירה, ומן היותר הגרועה נעשה עולם העשיה. והיותר גרועה שבכול
Tap to expand
בענין הפרש שיש בין עולם האצי' ועולם הבריאה ועולם היצירה ועולם העשי'. כבר הודעתיך כי ד' עולמות אבי"ע הם נכללים בסוד ד' אותיות ההוי"ה גם הודעתיך כי ד' אותיות ההוי"ה מתחלקות בסדר הזה יו"ד בחכמה ה"א בבינה
Tap to expand
Sha'ar HaKavanot · Isaac Luria (The Arizal) · 1570 CE
גם דע כי הלילה של חול היא סוד העשיה וששת ימי החול הם סוד היצירה ויום השבת הוא סוד הבריאה וז"ס וביום הז' נתעלה וישב על כסא כבודו ונודע כי סוד הבריאה היא ב' שמות אהי"ה יה"ו והענין הוא כי המלכות היא ז' ו
Tap to expand
Sha'ar HaKavanot · Chaim Vital · 1570 CE
גם דע כי הלילה של חול היא סוד העשיה וששת ימי החול הם סוד היצירה ויום השבת הוא סוד הבריאה וז"ס וביום הז' נתעלה וישב על כסא כבודו ונודע כי סוד הבריאה היא ב' שמות אהי"ה יה"ו והענין הוא כי המלכות היא ז' ו
Tap to expand
Pri Etz Chaim · Chaim Vital · 1572 CE
אמנם עתה, ע"י כוונתינו להמשיך אור תוספות שבת בימי החול, הנה לא יהיה מציאות החול, ולא מציאות של הארת שבת עצמו, כי זה אי אפשר להיות, אך יהיה הדבר ממוצע, כי נקח קצת חלק מן הארת יום שבת לימי החול, וזהו ענ
Tap to expand
עט) ולא די שעשו כן לחשוב כמה אלוהות בעולם האצילות, אלא שגם בעולם הבריאה, ועולם היצירה, ועולם העשייה. המציאו ברעיונותם כל הפרצופים הנז' אצלם בעולם האצילות, ואמר שהאין סוף המתלבש בהם לאו איהו חד בהון כמ
Tap to expand
Sha'arei HaYichud VeEmunah · Aaron HaLevi Horowitz
לכן בחינת גילוי זה הוא רווקא בבחינת אצילות שם הוא גילוי המשכתו בבחינת יחוד אפילו בבחינת כלים אבל בבחינת בריאה יצירה עשיה שם אינו נגלה המשכתו יתברך כי אם בבחינת הארה והארה דהארה אבל בבחינת כחו הנמשך בכ
Tap to expand
Zohar Chadash · Anonymous (Zohar Chadash) · 1290 CE
תָּא חֲזֵי, תְּלַת שׁוּתָּפִין אִינוּן, אָדָם דִּבְרִיאָה, אָדָם דִּיצִירָה, אָדָם דַעֲשִׂיָּה. אָדָם דִּבְרִיאָה, אִיהִי נִשְׁמָתָא, בָּהּ חָשִׁיב בַּר נָשׁ, וְדָא עוֹלָם הַמַּחְשָׁבָה וַדַּאי אִתְקְ
Tap to expand
Ma'arekhet HaElokut · Perez HaKohen / anonymous (Ma'arekhet HaElokut author) · 1295 CE
ומהנה נשכיל כי הבריאה שהיא דקה היתה בשניה אל השלישית כמו שנא' בראשית ברא אלקי' והיצירה בשלישית אל העולם ולכן נקרא יוצ' בראשית והעשיה בעולם התחתונים שהיא סוף הכל. ונתבונן מהנה עם מה שנתבאר על הכתו' שיא
Tap to expand
ומתוכו מתבאר כי שבח שמשבחים מלאכי השרת להקב״ה אינו על שאר חלקי התורה כלל ועיקר, אלא על סוד השם לבד. ועוד אין ספק כי העוסק בסוד השם גורם שבח הקב״ה מפי מלאכיו, מה שאינו גורם העוסק בשאר חלקי התורה: ונתבא
Tap to expand
י׳, צריך עוד שידע כי הספירות האלה אינם בעלי מקום ח״ו, עם היות שנצייר להם צורה לשכך האזן, אלא האמת הוא כי האין סוף מקום לספירותיו, והכתר מקום לתשע ספירות והחכמה מקום לשמנה, והבינה מקום לשבע, וכן כלם.
Tap to expand
החלק האחד, חלק אצילות והם עשר ספירות נאצלות, ואור אין סוף מתפשט בהן. והחלק השני, מציאות כסא הכבוד, והוא הנקרא בריאה, ואור הספירות מתפשט בה והם הנקראות ספירות דבריאה, לא הכסא אלא האור שהיא מעשר ספירות,
Tap to expand
ואלו נקראות, אצילות בריאה יצירה עשיה וסימנם אבי״ע. והענין כי האצילות יתעלה על בריאה, והבריאה על היצירה, והיצירה על העשיה. וארבע מחלוקות אלו ימצאו באצילות ובבריאה וביצירה ובעשיה, מפני היות המדרגות יורד
Tap to expand
Modern teachers who discuss this idea
Modern and living teachers whose books take up Four Worlds (Atzilut, Beriah, Yetzirah, Asiyah). These works are still in copyright, so we can’t show the text here — each links out to the book.
- R. Adin SteinsaltzThe Thirteen Petalled Rose(1980)Buy on Eichler’s→