Selichot (Pre-High-Holidays Penitential Prayers)
A month-long season of heartfelt prayers asking forgiveness before the Jewish New Year arrives.
Imagine standing outside a friend's door before a difficult conversation, taking time to gather your thoughts and prepare what you want to say. Selichot works similarly—they're penitential prayers recited in the weeks and days leading up to Rosh Hashanah (the Jewish New Year) and Yom Kippur (the Day of Atonement). Rather than waiting until the last moment, Jews begin this spiritual work early, especially in the month of Elul. The prayers are deeply honest: they acknowledge mistakes, express regret, and ask for forgiveness—from God and, implicitly, from ourselves. They're meant to soften the heart and create an inward shift before the high holidays arrive.
These prayers have ancient roots. The rabbis in the geonic period (roughly 600–1000 CE) established selichot as a formal practice, though the impulse toward penitence is much older. Over the medieval centuries, Jewish liturgical poets called payytanim expanded and enriched the tradition with new compositions—poetic, emotionally layered prayers that explore human failings and divine mercy. Different Jewish communities developed their own customs: Ashkenazi Jews (Central and Eastern European) typically begin selichot a week before Rosh Hashanah, while Sephardi Jews (Mediterranean and Middle Eastern) recite them throughout the entire month of Elul. Despite these variations, the core purpose is the same: to prepare the soul for judgment and transformation.
How it traveled
- Machzor Vitry— · 1055explains
- Kol Bo— · 1250explains
- Abudarham— · 1330explains
- TurToledo (Castile) · 1335explains
- Menorat HaMaor— · 1391explains
- Shulchan Arukh, Orach ChayimTzfat · 1565explains
- Darkhei MosheKrakow (Cracow) · 1570explains
- BachKrakow (Cracow) · 1631explains
- Ateret Zekenim on Shulchan Arukh, Orach ChayimLviv (Lemberg) · 1657explains
- Magen Avraham— · 1665explains
- Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach ChayimPrague · 1712explains
- Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach ChayimPrague · 1742explains
- Shulchan Arukh HaRav— · 1795explains
- Pele YoetzSilistra · 1815explains
- Kitzur Shulchan ArukhOfen (Buda / Budapest) · 1864explains
- Arukh HaShulchanNovardok (Novogrudok) · 1884explains
- Ben Ish HaiBaghdad · 1894explains
- Mishnah BerurahRadin · 1907explains
- Shibbolei HaLeket—explains
Key passages(20)
כשאומרים סליחות בהשכמה היה אחד מן הקהל לאחר שמסיימים יוצא מב"ה וכשאומר ברכות ושבחות לא היה אומר אמר לו זקן אחד מה דעתך שהסליחות אתה אומר ובשבחות אינך חושש אמר לפי שזה בכל יום. אמר לו מסיר אזנו משמוע ת
Tap to expand
Menorat HaMaor · Yisrael ben Yosef Alnaqua · 1391 CE
סדר האשמורות. יאמר ש"צ אשרי וקדיש עד למעלה. ואומר לך ה' הצדקה, עד כי על רחמיך הרבים. ואומר אל מלך יושב, ויעבר רחמנא ויעבר, ואומר אנשי אמונה, אל מלך יושב ויעבר, תמהנו מרעות אל מלך יושב ויעבר, אל תעש עמ
Tap to expand
Shulchan Arukh, Orach Chayim · Joseph Karo · 1563 CE
דיני ימי תחנונים וערב ראש השנה. ובו ד סעיפים:נוהגים לקום באשמור' לומר סליחו' ותחנונים מראש חדש אלול ואילך עד יום הכפורים: הגה ומנהג בני אשכנז אינו כן אלא מראש חודש ואילך מתחילין לתקוע אחר התפלה שחרית
Tap to expand
Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Eliyahu Spira · 1680 CE
[ט] [לבוש] ואומרים סליחות וכו'. ויקרא בשם ה', יש להפסיק מעט בין בשם לה' (ר' דוד אבודרהם). בשלוש עשרה מדות יכוונו הכל ואל יפסיקו עד לאחר וסלחת דיש אומרים דהוא מדה אחת (מהרי"ו סימן קצ"ב), ובספר חסידים ס
Tap to expand
סליחות - ישראל קדושים משכימין לסליחות מראש חדש אלול. מה טוב חלקם שמשברים תאותם בעוד הלילות קצרים ובני אדם אוהבים לנום, וערבה שנתם, ועזה אהבת שנה, מעבירים שנה מעיניהם ותנומה מעפעפיהם, בודאי שבזה יתרצה
Tap to expand
Kitzur Shulchan Arukh · Shlomo Ganzfried · 1844 CE
מִיּוֹם רִאשׁוֹן [בַּשַׁבָּת] שֶׁקֹּדֶם רֹאשׁ הַשָּׁנָה וָאֵילָךְ, מַשְׁכִּימִין לִסְלִיחוֹת. וְאִם חָל רֹאשׁ הַשָׁנָה בְּיוֹם שֵׁנִי אוֹ בְּיוֹם שְׁלִישִׁי, מַתְחִילִין מִיּוֹם רִאשׁוֹן בַּשָּׁבוּעַ
Tap to expand
Kitzur Shulchan Arukh · Shlomo Ganzfried · 1844 CE
שְּׁלִיחַ הַצִבּור שֶׁאוֹמֵר סְלִיחוֹת, יִתְעַטֵּף בְּטַלִּית מְצֻיֶּצֶת קֹדֶם שֶׁמַּתְחִיל אַשְׁרֵי. וּלְפִי שֶׁיֵשׁ סָפֵק אִם יְבָרֵךְ בְּרָכָה עַל טַלִּית שֶׁלּוֹ כְּשֶׁלּוֹבְשׁוֹ בַּלַּיְלָה אוֹ ל
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
יש שאומרים הסליחות בברכת "סלח לנו" קודם החתימה. ואחרי הוידוי שאומרים "הרשענו ופשענו" עד "הרחמים והסליחות" חותמין הברכה "חנון המרבה לסלוח, ואל רחום וענינו". ו"מי שענה" אומרים אחר התפילה, שאינו מעניין ס
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
תניא בפרקי דרבי אליעזר (פרק מו): בראש חודש אלול אמר הקדוש ברוך הוא למשה: "עלה אלי ההרה", שאז עלה לקבל לוחות אחרונות. והעבירו שופר במחנה; משה עולה להר, כדי שלא יטעו כמו שטעו בראשונות במעשה העגל. והקדוש
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
ודע שיש ליזהר בסליחות אלו, ושל שני חמישי שני, בשני דברים: האחת: דאלו שאינם מתענים, ובהסליחה מוזכר לשון "תענית" או "צום" – לא יאמרו זה, דלא ליהוי כדובר שקרים. ויאמרו לשון תפלה במקום תענית. והשנית: כי ב
Tap to expand
Mishnah Berurah · Israel Meir Kagan (Chafetz Chaim) · 1875 CE
נוהגים לקום באשמורת - דסוף הלילה הקב"ה שט בעוה"ז והוא עת רצון ומה שנהגו מר"ח שאז עלה משה בהר סיני לקבל לוחות אחרונות והעבירו שופר במחנה משה עלה להר שלא יטעו עוד אחר ע"ז והוי עת רצון. ואיכא אסמכתא מקרא
Tap to expand
Mishnah Berurah · Israel Meir Kagan (Chafetz Chaim) · 1875 CE
(ב) עד יוה"כ - ונוהגין במדינתינו מר"ח אלול עד יוה"כ לומר בכל יום אחר גמר התפלה מזמור לדוד ד' אורי וכו' בוקר וערב ואומרים אחריו קדיש ואנו נוהגין לומר עד שמע"צ ועד בכלל. וביום שיש בו מוסף אחר גמר תפלת ש
Tap to expand
Mishnah Berurah · Israel Meir Kagan (Chafetz Chaim) · 1875 CE
(ד) לומר סליחות - ואף יחיד יוכל לומר אותם שאין בהם י"ג מדות. ובסליחה שנזכר י"ג מדות ידלג אותן תיבות. וכן אותם הבקשות שהן בלשון תרגום כגון מחי ומסי וכו' ומרן די בשמיא וכו' לא יאמר כשאין שם מנין עשרה [א
Tap to expand
Mishnah Berurah · Israel Meir Kagan (Chafetz Chaim) · 1875 CE
(ו) מיום ראשון שבוע שלפניו - משום שהרבה נוהגים להתענות עשרה ימים עם יוה"כ ולעולם יחסרו ד' ימים מר"ה עד יוה"כ שלא יוכלו להתענות דהיינו ב' ימים ר"ה ושבת שובה ועיו"כ לכך צריך להשלים ד' ימים קודם ר"ה וכדי
Tap to expand
ואמ׳ רב עמרם ז״ל בעשרת ימים שבין ר״ה ליום הכפו׳ משכימין בכל יום בבתי כנסיות קודם עלות השחר ומבקשים רחמים ומתחיל ש״צ תהלה לדוד ואח״כ אומר קדיש ומתחיל תחנונים ולאחר שמסיים אומר ואנחנו לא נדע וכו׳ ואומר
Tap to expand
וכתב הר״ם וה״ר עמרם ז״ל המנהג לומר ביום הכפורים לערבית שלשה סליחות וליוצר ז׳ ולמוסף ה׳ ולמנחה שלש או ה׳ אם יש לו פנאי. יש מקומות שאומרים ג׳ סליחות וד׳ פעמים שלשה עשר מדות וביוצר שש סליחות ושבע פעמים ש
Tap to expand
וחוזר ש"צ התפלה ואומ' סליחות ווידויים בסלח לנו אבינו ועננו בין גואל לרופא וחותם כי אתה ה' פודה ומציל ועונה ומרחם בכל עת צרה וצוקה בא"י העונה בעת צרה. ואומ' רפאנו וגומר התפלה ואומ' תחנונים של שני וחמיש
Tap to expand
Menorat HaMaor · Yisrael ben Yosef Alnaqua · 1391 CE
ומשלימין התפלה, וחוזר ש"צ התפלה, ואומר סליחות בברכת סלח לנו אבינו, ויאמר וידוי, כמו בשאר התעניות. ואומר ברכת כהנים בשים שלום, ומשלים התפלה, ונופלים על פניהם, ואומר ש"צ תחנה בקול רם. ואומר ואנחנו לא נד
Tap to expand
ונוהגין להרבות בסליחות בברכת סלח לנו ופר"י וכו' ולא מצאתי בשום מחבר שכתב כן בשם ר"י והתוס' והמרדכי פ"ק דע"ג וכן במרדכי פרק אין עומדין כתבו בפירוש דלא כר"י וסבירא ליה דריב"ל בא למעט בסוף כל ברכה וברכה
Tap to expand
Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Yehudah ben Shimon Ashkenazi · 1665 CE
ויעבור. כ' הב"ח זה אינו אלא משום ויעבור אבל סליחות ותחנונים בלא ויעבור אין איסור בדבר אבל הט"ז כתב דאפי' סליחות בלא ויעבור אסור משום שמזכיר בסליחות וזכור לנו היום ברית שלש עשרה וכן בהרבה סליחות שימצ
Tap to expand