Shabbat Shuva (Shabbat of Repentance)
The Shabbat between Rosh Hashanah and Yom Kippur is a special day of repentance, often marked by a rabbinical sermon on teshuvah.
The Shabbat between Rosh Hashanah and Yom Kippur. Named after the haftarah opening 'Shuvah Yisrael' (Hosea 14:2). The rabbi delivers an extended Yamim Noraim drashah (Shabbat Shuva drashah, the second major rabbinic teaching event of the year alongside Shabbat HaGadol). Shulchan Aruch O.C. 602.
How it traveled
- Shulchan Arukh, Orach ChayimTzfat · 1565applies
- Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach ChayimPrague · 1712explains
- Mishnah BerurahRadin · 1907explains
Key passages(20)
Machzor Vitry · Simchah of Vitry · 1055 CE
רסב.דברי ירמיהו. שמעו דבר י"י. חזון ישעיהו. נחמו. ותאמר ציון. ענייה סוערה. אנכי אנכי הוא מנחמכם. רני עקרה. קומי אורי. שובה ישראל. דרשו שוש אשיש: בשבת שלפני ראש השנה מפטירין שובה. כדי ליזהר על התשובה.
Tap to expand
Shulchan Arukh, Orach Chayim · Joseph Karo · 1563 CE
סדר עשרת ימי תשובה. ובו סעיף אחד:הגה ומתענים למחרת ראש השנה (טור) והוא תענית צבור בכל הימים שבין ראש השנה ליום הכפורים מרבים בתפלו' ובתחנונים: הגה ואומרים אבינו מלכנו ערב ובוקר מלבד בשבת (טור) ואפילו
Tap to expand
Mishnah Berurah · Israel Meir Kagan (Chafetz Chaim) · 1875 CE
(א) והוא תענית - וכל הלכותיו נתבאר בסימן תק"נ ע"ש במ"ב:
Tap to expand
Dagul MeRevava on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Yechezkel Landau (Noda BiYehudah) · 1750 CE
(מחבר) ולפי שבהושע הוא סיום ההפטרה זו ופושעים יכשלו בם ואין מסיימין בזה לכך מוסיפין בו פסוקין ובאבודרהם כתב שמוסיפים פסוקי מיכה מי אל כמוך וגו' ובתו' במס' מגילה דף ל"א ע"ב מוכח שמוסיפים פסוקי יואל תקע
Tap to expand
Shulchan Arukh HaRav · Shneur Zalman of Liadi · 1795 CE
אִם מֻתָּר לְהִתְעַנּוֹת בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וּבוֹ ט' סְעִיפִים:יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁמִּצְוָה לְהִתְעַנּוֹת בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וּבְשַׁבַּת תְּשׁוּבָה כְּמוֹ בְּכָל עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה, וְאֵין הֲלָכָ
Tap to expand
ואוכלין ושותין ושמחין ואין להתענות בו כלל ורב נטרונאי ז"ל כתב ביום א' של ר"ה א"א לישב בו בתענית משום דמדאורייתא הוא אבל בי"ט שני ושבת לית בהו קושיא משום די' ימים אינון משונין מכל ימות השנה לפיכך נהגו
Tap to expand
למחרתו מתענין ומתפללין תפלת תענית והוא צום השביעי האמור בפסוק ובהל' תענית פירשתיו ובכל הימים שבין ר"ה ליוה"כ מרבין בתפלות ובתחנונים כמ"ש למעלה ומוסיפין באבות זכרנו ובגבורות מי כמוך ובהודאה וכתוב לחיי
Tap to expand
Shulchan Arukh, Orach Chayim · Joseph Karo · 1563 CE
יש נוהגים שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין בשבת זו (ומותר בחומץ של יין) (אגודה ומהרי"ל) ויש שמוסיפין מראש חדש עד התענית ויש שמוסיפין מי"ז בתמוז: הגה ומצניעים מר"ח ואילך הסכין של שחיטה (ר' ירוחם ני"א ח"ג
Tap to expand
Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Eliyahu Spira · 1680 CE
[ב] [לבוש] הפטורה וכו'. נוהגין שאין נער אומר אותה ההפטורה מטה משה, וכשחל שבת שובה בפרשת וילך כשנפרד מנצבים יש מפקפקים במנהג ההפטורה ומצאתי במנהגי הפטורה פה פראג שמפטירין שובה ישראל ומסיים כימי קדם ואו
Tap to expand
Mishnah Berurah · Israel Meir Kagan (Chafetz Chaim) · 1875 CE
(כג) מפטירין לעולם שובה - ולפי שבהושע הוא סיום ההפטרה זו ופושעים יכשלו בם ואין מסיימין בזה לכך מוסיפין בו פסוקים. יש שכתבו שמוסיפין פסוקי מיכה מי אל כמוך וגו' ויש שכתבו שמוספין פסוקי יואל תקעו שופר וג
Tap to expand
Mishnah Berurah · Israel Meir Kagan (Chafetz Chaim) · 1875 CE
(ב) שלשים יום - ומתחילין מיום הפורים עצמו. ועכשיו נוהגין לדרוש בשבת הגדול [כשאין ע"פ חל בו דאז צריך להקדים בשבת הקודם] ובשבת שובה [והעיקר להורות לעם דרכי ה' ללמד המעשה אשר יעשון דהיינו דיני הגעלה וביע
Tap to expand
Ben Ish Hai · Yosef Hayyim · 1894 CE
במוסף של ראש השנה ושבת שובה ויום הכיפורים יאמרו 'מי כמוך אב הרחמים', וכן הוא הדין במנחה של שבת שובה, וגם אם חלו ראש השנה ויום הכיפורים בשבת יאמר במנחה 'אב הרחמים', וכשאומר במוסף ראש השנה פסוק "ה' צבאו
Tap to expand
Ran on Rosh Hashanah · Nissim of Girona (Ran) · 1315 CE
ברם נראין דברי רב האי גאון ז"ל שכתב ולהתענות בשני ימים טובים של ר"ה אנו רואין שיפה הוא שלא להתענות שכך אמרו פרנסי ישראל הראשונים בר"ה אכלו משמנים שתו ממתקים כי קדוש היום וגו' וכן בשבת שובה אין אנו רוא
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
איתא בפסחים (ו א): שואלין ודורשין בהלכות פסח קודם לפסח שלושים יום. והקשו מהך דשלהי מגילה דמשה תקן להם לישראל לשאול הלכות פסח בפסח, הלכות חג בחג, דמשמע רק בפסח עצמו. ותרצו כמה תירוצים על זה. דנפקא מינה
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
ואין נופלין על פניהם בערב יום הכיפורים. וגם אין אומרים "למנצח יענך" ו"מזמור לתודה", שלא קרבוה בערב יום הכיפורים, מפני שהזמן קצר לאוכלה. גם אין אומרים הרבה סליחות קודם עלות השחר. ויש מקומות נוהגים להרב
Tap to expand
Shulchan Arukh, Orach Chayim · Joseph Karo · 1563 CE
אם מותר להתענו' בראש השנה. ובו ג סעיפים:אוכלים ושותים ושמחים ואין מתענין בר"ה ולא בשב' שובה אמנם לא יאכלו כל שבעם למען לא יקלו ראשם ותהיה יראת ה' על פניהם:
Tap to expand
בה' פסח. וה"ה בשאר י"ט דורשין קודם לכן ל' יום (ב"ח) וכ"כ רש"א בסוכה דף ט' וכ"ה בבכורות פ"ט ועכשיו נוהגין לדרוש בשבת הגדול ובשבת שובה והעיקר להורות לעם ה' דרכי ה' ללמד המעשה אשר יעשון ומהרי"ל הי' דורש
Tap to expand
Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Eliyahu Spira · 1680 CE
[ד] [לבוש] וביש מקומות וכו'. וכן הוא מנהגינו, ובמנחה אף שחל יום כיפור בשבת אין אומרים דלא גרע ממנחה דערב שבת שובה דאינו אומרו:
Tap to expand
Shulchan Arukh HaRav · Shneur Zalman of Liadi · 1795 CE
וְתַקָּנָה זוֹ לֹא נִתְבַּטְּלָה מִיִּשְׂרָאֵל אַף לְאַחַר שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁכָּל חָכָם הָיָה שׁוֹנֶה לְתַלְמִידָיו הִלְכוֹת הָרֶגֶל שְׁלֹשִׁים יוֹם לְפָנָיו, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ בְּקִיאִ
Tap to expand
Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Yehudah ben Shimon Ashkenazi · 1665 CE
או בד' פרשיות. זולת פ' זכור שהוא לכ"ע מדאורייתא עי' סי' תרפ"ה וראיתי נוהגין שאין קטן מפטיר במרכבה ביום א' של שבועות ולא בז' של פסח. ומטה משה כתב שאין להפטיר בשבת שובה וכתב המ"א ונ"ל דכל זה בקטן שהגי
Tap to expand