Shemini Atzeret
A secret eighth day tacked onto the week-long harvest festival, where God seems to whisper something just for you.
Imagine you've been celebrating a big harvest festival for seven days with your community, living in temporary huts and waving branches together. Then, when everyone expects it to end, there's one more day—but it feels different. It's quieter, more intimate, less about the harvest and more about something between you and the divine.
In Jewish tradition, Shemini Atzeret (meaning "the eighth day of assembly") is that unexpected eighth day after Sukkot. The Torah mentions it almost in passing, but later Jewish sages began to understand it as a festival in its own right, not just a leftover. It's as though after the big public celebration, there's a private moment—a chance to say goodbye to the season and to receive a distinct blessing. The prayers shift, focusing on rain and renewal rather than the harvest itself.
Over time, in medieval kabbalistic thought, this day took on mystical weight. Mystics saw in the "eight" a symbol of transcendence—something beyond the usual seven days of creation—and in the day's unusual timing and energy, a direct encounter with divine attention that's personal rather than communal.
How it traveled
- LeviticusEretz Yisrael (travels) · -1000explains
- Targum Jonathan on Numbers— · 30explains
- Sifrei DevarimEretz Yisrael (travels) · 250explains
- Jerusalem Talmud SukkahTiberias · 400explains
- Jerusalem Talmud ChagigahTiberias · 400explains
- SukkahSura (Babylonia) · 500explains
- ChagigahSura (Babylonia) · 500explains
- Midrash Tanchuma BuberTiberias · 600explains
- Pesikta DeRav KahanaTiberias · 600explains
- Bamidbar RabbahTiberias · 600explains
- Midrash TanchumaTiberias · 600explains
- Halakhot GedolotSura (Babylonia) · 760explains
- Machzor Vitry— · 1055explains
- Rif Sukkah— · 1085explains
- Bekhor Shor— · 1145explains
- Ibn Ezra on LeviticusTudela (Navarre) · 1145explains
- Sefer HaMitzvotFostat (Old Cairo) · 1180explains
- Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and LulavFostat (Old Cairo) · 1180explains
- Mishneh Torah, Positive MitzvotFostat (Old Cairo) · 1180explains
- Chizkuni— · 1220explains
- Kol Bo— · 1250explains
- Yalkut Shimoni on TorahTiberias · 1250explains
- Meiri on SukkahPerpignan · 1300explains
- Sefer HaChinukhBarcelona · 1300explains
- Meiri on ChagigahPerpignan · 1300explains
- Abudarham— · 1330explains
- Menorat HaMaor— · 1391explains
- Bartenura on Mishnah ChagigahJerusalem · 1482explains
- Abarbanel on TorahNaples · 1505explains
- Sforno on LeviticusBologna · 1550explains
Key passages(20)
Midrash Tanchuma Buber · Anonymous (Tanchuma redactors) · 150 CE
ביום השמיני עצרת תהיה לכם וגו' (במדבר כט לה). ילמדנו רבינו מהו לאכול בחג חוץ לסוכה, כך שנו רבותינו [ר' אליעזר אומר] ארבע עשרה סעודות חייב אדם לאכול בסוכה, אחת ביום ואחת בלילה, וחכמים אומרים אין לדבר
Tap to expand
ביום השמיני עצרת תהיה לכם – עצרו הכתוב מלצאת. הרי שהביא את קדשיו מבית פגי לירושלם, שומע אני יאכלם בירושלם וילן בבית פאגי? ת"ל ביום השמיני עצרת תהיה לכם, עצרו הכתוב מלצאת. אין עצירה אלא כניסה, שנאמר (י
Tap to expand
אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. וְתַנֵּי כֵן. שְׁמִינִי רֶגֶל בִּפְנֵי עַצְמוֹ. פַּיִיס בִּפְנֵי עַצְמוֹ. בְּרָכָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ. קָרְבָּן בִּפְנֵי עַצְמוֹ. רֶגֶל. דְּאָמַר רִבִּי אַבִּין בְּשֵׁם רִבִּי אָ
Tap to expand
Sukkah · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
אָמְרוּ לוֹ: וַהֲלֹא כּוּלָּן מִתְמַעֲטִין וְהוֹלְכִין בַּשְּׁמִינִי! אָמַר לָהֶן: שְׁמִינִי רֶגֶל בִּפְנֵי עַצְמוֹ הוּא. שֶׁכְּשֵׁם שֶׁשִּׁבְעַת יְמֵי הַחַג טְעוּנִין קׇרְבָּן וְשִׁיר וּבְרָכָה וְלִי
Tap to expand
Midrash Tanchuma · Anonymous (Tanchuma redactors) · 500 CE
בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת. יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּנוּ, מַהוּ לֶאֱכֹל בַּחַג חוּץ לַסֻּכָּה. כָּךְ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אַרְבַּע עֶשְׂרֵה סְעוּדוֹת חַיָּב אָדָם לֶאֱכֹל בַּסֻּכ
Tap to expand
Midrash Tanchuma · Anonymous (Tanchuma redactors) · 500 CE
בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם. מָה רָאָה לִהְיוֹת פּוֹחֵת בְּכָל יוֹם. אֶלָּא לִמֶּדְךָ תּוֹרָה דֶּרֶךְ אֶרֶץ מִן הַקָּרְבָּנוֹת, שֶׁאִם יֵלֵךְ אָדָם לְאַכְסַנְיָא וְקִבְּלוֹ, בְּיוֹם ר
Tap to expand
Machzor Vitry · Simchah of Vitry · 1055 CE
אעניך לך תפארה והלל. ביום השמיני בעצרת ליל. גבורתך ברוב עם אמלל. דוד מעריב יום ומביא ליל: המעריב: היזכר לעטרינו בשנת טובתך. ונרוה מדשן ביתך. זכור לדורשיך יושבי ביתך. חסד נעורים וכילול אהבתך: אוהב: ביו
Tap to expand
בתרוייהו עבדי' לחומרא יתבינן ולא מברכינן ונוהגין בו מנהג יו"ט דהוא יום שמע"צ ועבדינן לחומרא א"ר יוחנן אומרים זמן בח' של חג ואין אומרי' זמן בז' של פסח וכך אמר רב נחמן אומרים זמן בשמיני של חג ותניא נמי
Tap to expand
Yalkut Shimoni on Torah · Shimon HaDarshan of Frankfurt (attrib.) · 1100 CE
(במדבר כט לה-לט) בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת, עֲצָרוֹ הַכָּתוּב מִלָּצֵאת. הֲרֵי שֶׁהֵבִיא אֶת קָדָשָׁיו מִבֵּית פָּאגִי לִירוּשָׁלַיִם שׁוֹמֵעַ אֲנִי יֹאכַל בִּירוּשָׁלַיִם (וְיֵלֵךְ) [וְיָלִין] בְ
Tap to expand
Yalkut Shimoni on Torah · Shimon HaDarshan of Frankfurt (attrib.) · 1100 CE
בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת, הֲלָכָה, אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל מַהוּ שֶׁיְּהֵא מֻ(וּ)תָר לוֹ לֶאֱכֹל בְּסֻכָּתוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי. כָּךְ שָׁנוּ חֲכָמִים אֲבָל מוֹרִיד הוּא אֶת הַכֵּלִים מִן הַמִּנְח
Tap to expand
Bekhor Shor · R. Yosef ben Yitzchak Bekhor Shor · 1145 CE
עצרת הוא. אני מעצר אתכם ביום השמיני, כמו: ולא יעצרכה הגשם, אע"ג שכבר זמן שבעה ימי סוכה עברו, אעצר אתכם יום אחד שלא תלכו עדין, משל לאדם שהיו באי בניו להקביל פניו, פעם ראשונ[ה] אמר להם: מתי תחזרו? לראות
Tap to expand
פז"ר קש"ב. פרש"י רגל בפני עצמו שיש לו שם בפני עצמו ואינו בכלל סוכות וברכה היא ברכת המלך כדכתיב ביום השמיני שלח את העם וגו' וקשה לר"ת דהא בפ' לולב וערבה (סוכה דף מז. ושם) אמר כשם שחג טעון שיר קרבן ברכה
Tap to expand
Sefer HaMitzvot · Moses ben Maimon (Rambam) · 1167 CE
היא שצונו לשבות ממלאכה ביום שמיני מחג הסוכות. והוא אמרו יתעלה וביום השמיני מקרא קדש. ודע שזאת השביתה המוטלת עלינו בכל יום ויום מאלו הששה ימים דינם דין אחד ולא יחוד להם ליום זולת השביתה ההיא, וכן אוכל
Tap to expand
Mishneh Torah, Daily Offerings and Additional Offerings · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת מַקְרִיבִין מוּסַף הַיּוֹם פַּר וְאַיִל וְשִׁבְעָה כְּבָשִׂים כֻּלָּן עוֹלוֹת וּשְׂעִיר חַטָּאת. וְזֶה מוּסָף בִּפְנֵי עַצְמוֹ:
Tap to expand
Mishneh Torah, Positive Mitzvot · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
לשבות בשמיני של חג, שנאמר: "וביום השמיני מקרא קודש" (ראה ויקרא כג,לו).
Tap to expand
Mishneh Torah, Positive Mitzvot · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
להוסיף קרבן ביום שמיני עצרת, כי רגל בפני עצמו הוא, שנאמר: "בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי" (במדבר כט, לה).
Tap to expand
בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם (במדבר כט, לה), זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (ישעיה כו, טו): יָסַפְתָּ לַגּוֹי ה', אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רִבּוֹן הָעוֹלָם
Tap to expand
בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהלים קט, ד): תַּחַת אַהֲבָתִי יִשְׂטְנוּנִי וַאֲנִי תְפִלָּה, אַתְּ מוֹצֵא בֶּחָג יִשְׂרָאֵל מַקְרִיבִין לְפָנֶיךָ שִׁבְעִים פָּרִים עַל שִׁבְעִ
Tap to expand
Chizkuni · R. Chizkiyah ben Manoach (Chizkuni) · 1220 CE
עצרת תהיה לכם לכך נקרא שמיני חג עצרת ומטעם זה כמו כן נקרא שבועות עצרת דכתיב ביה בשבעותיכם ומתרגמינן בעצרותיכון אבל שביעי של פסח שלא נאמר בו עצרת לכם אלא לה׳ אלקיך לא נקרא עצרת.
Tap to expand
יום ח׳ מוציאין ב׳ ספרי תורה וקורין באחת ה׳ בסדר ראה אנכי בפרשת כל הבכור עד סוף הסדר. ואם חל להיות בשבת קורין בה ז׳ ומוסיפין מן עשר תעשר ולכך נתקנה ליום אחרון לפי שהיא אחרונה בסדר התורה ומפטיר קורא בשנ
Tap to expand