Skip to content
Wellsprings
Worlds & Cosmostraced through 40 key works

Tohu (Chaos/Primordial Realm)

toe-HOO (rhymes with 'go through')

The early, "chaotic" stage where the archetypes formed in isolation, without the power of harmony — so the vessels couldn't hold their light and broke.

Olam HaTohu, the "World of Chaos" (also called Olam HaNekudim, the "World of Dots"), is the stage where the seven lower archetypes formed *in isolation* — each Sefirah acting alone rather than as part of a cooperating system. What it lacked was the power of harmony (the quality called MAH) — the ability of different definitions to interact and integrate. Without it, the vessels could not contain their light and shattered. This deliberate early break is what leaves real work for human beings to do: by adding harmony, we repair the dysfunction.

How it traveled

  1. Zohar
    Guadalajara · c. 1280 CE
    explains
  2. Tikkunei Zohar
    Guadalajara · c. 1280 CE
    redefines
  3. Zohar Chadash
    Guadalajara · c. 1290 CE
    redefines
  4. Recanati on the Torah
    Recanati · c. 1300 CE
    explains
  5. Avodat HaKodesh (Ibn Gabbai)
    Cairo · c. 1523 CE
    explains
  6. Pardes Rimmonim
    Tzfat · c. 1548 CE
    explains
  7. Ketem Paz on Zohar
    Tzfat · c. 1561 CE
    explains
  8. Sha'ar Ma'amarei Rashbi
    Tzfat · c. 1570 CE
    explains
  9. Sha'ar HaPesukim
    Tzfat · c. 1570 CE
    explains
  10. Sefer Etz Chaim
    Tzfat · c. 1573 CE
    explains
  11. Reshit Chokhmah
    Tzfat · c. 1575 CE
    explains
  12. Sha'ar HaHakdamot
    Tzfat · c. 1610 CE
    explains
  13. Ohr HaChammah on Zohar
    Tzfat · c. 1620 CE
    explains
  14. Mikdash Melekh, RaMaZ Commentary on Zohar
    Tzfat · c. 1680 CE
    explains
  15. Kalach Pitchei Chokhmah
    Padua · c. 1730 CE
    redefines
  16. Beur HaGra on Sifra DeTzniuta
    Vilna (Vilnius) · c. 1740 CE
    explains
  17. Mikdash Melekh on Zohar
    Tzfat · c. 1750 CE
    explains
  18. Ben Porat Yosef
    Polonne (Polnoye, Volhynia) · c. 1760 CE
    explains
  19. Be'er Mayim Chaim
    Czernowitz (Chernivtsi) · c. 1775 CE
    explains
  20. Toldot Yaakov Yosef
    Polonne (Polnoye, Volhynia) · c. 1780 CE
    explains
  21. Yahel Ohr on Zohar
    Vilna (Vilnius) · c. 1790 CE
    explains
  22. Agra DeKala
    Dinov (Dynów) · c. 1801 CE
    explains
  23. Likkutei Torah
    Liadi · c. 1810 CE
    explains
  24. Torah Ohr
    Liadi · c. 1813 CE
    explains
  25. Derekh Mitzvotekha
    Lubavitch · c. 1813 CE
    explains
  26. Bnei Yissaschar
    Dinov (Dynów) · c. 1820 CE
    explains
  27. The Gate of Unity
    Liadi · c. 1820 CE
    explains
  28. Bat Ayin
    Tzfat · c. 1820 CE
    explains
  29. Beit Yaakov on Torah
    Izhbitz (Izbica) · c. 1830 CE
    explains
  30. Likutei Halakhot
    Breslov (Ukraine) · c. 1840 CE
    explains
  31. Peri Tzadik
    Lublin · c. 1845 CE
    explains
  32. The Beginning of Wisdom
    New York · c. 1890 CE
    explains
  33. Sefat Emet
    Ger (Gora Kalwaria) · c. 1900 CE
    explains
  34. Shem MiShmuel
    Sochaczew · c. 1925 CE
    redefines
  35. Talmud Eser HaSefirot
    Jerusalem · c. 1939 CE
    redefines
  36. Petichah LeChokhmat HaKabbalah
    Jerusalem · c. 1943 CE
    explains
  37. Sulam on Zohar
    Jerusalem · c. 1945 CE
    explains
  38. Ohr Penimi on Talmud Eser HaSefirot
    Jerusalem · c. 1948 CE
    explains
  39. Sources and References on Torah Ohr
    Liadi
    redefines
  40. Sources and References on Likkutei Torah
    Liadi
    explains

Key passages(20)

Each passage is tagged by what it does with the idea: explains it, applies it in practice, redefines it with a new meaning, or challenges it. Relevance shows how directly the passage is about this idea.

Zohar · Anonymous (Sefer HaZohar) · c. 1280 CE

Relevance: Very high

אֵלֶּה תּ'וֹלְדוֹת הַ'שָּׁמַיִם וְ'הָאָרֶץ (ר"ת תה"ו) הָא אוּקְמוּהָ כָּל אֲתַר דִּכְתִיב אֵלֶּה פָּסַל אֶת הָרִאשׁוֹנִים וְאִלֵּין תּוֹלָדִין דְּתֹהוּ דְּאִתְרְמִיזוּ בַּקְּרָא תִּנְיָינָא וְהָאָרֶץ

Tap to expand

Zohar · Anonymous (Sefer HaZohar) · c. 1280 CE

Relevance: Very high

תֹּה"וּ אֲתַר דְּלֵית בֵּיהּ גּוָֹון וְלֹא דִּיּוֹקְנָא וְלָא אִתְכְּלִיל בְּרָזָא דְּדִיּוֹקְנָא. הַשְׁתָּא אִיהוּ בְּדִיּוּקְנָא כַּד מִסְתַּכְּלָן בֵּיהּ לֵית לֵיהּ דִּיּוֹקְנָא כְּלָל. לְכֹלָּא אִ

Tap to expand

Zohar · Anonymous (Sefer HaZohar) · c. 1280 CE

Relevance: Very high

וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ כִּדְקָאֲמָרָן. וְהָאָרֶץ דָּא אֶרֶץ עִלָּאָה דְּלֵית לָהּ נְהוֹרָא מִגַּרְמָהּ. הָיְתָה. בְּקַדְמִיתָא כְּבָר הֲוַת כְּדְקָא יְאוּת. וְהַשְׁתָּא תֹּהוּ וָבֹהוּ וְחשֶׁך

Tap to expand

Zohar · Anonymous (Sefer HaZohar) · c. 1280 CE

Relevance: Very high

עַד לָא אִבְרֵי עָלְמָא, לָא הֲווֹ מַשְׁגִּיחִין אַנְפִּין בְּאַנְפִּין, וּבְגִין כַּךְ, עָלְמִין קַדְמָאֵי אִתְחֲרָבוּ, וְעָלְמִין קַדְמָאֵי בְּלָא תִּקּוּנָא אִתְעָבִידוּ. וְהַהוּא דְּלָא הֲוָה בְּת

Tap to expand

Zohar Chadash · Anonymous (Zohar Chadash) · c. 1290 CE

Relevance: Very high

וְהֵכִינוֹ מֵאַרְבָּעָה דְבָרִים מוּבְדָּלִים זֶה מִזֶּה, מֵאֵשׁ, מֵרוּחַ, מִמַּיִם, מֵעָפָר. שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית א׳:א׳-ב׳) וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹהִים.

Tap to expand

Ketem Paz on Zohar · Shimon Lavi · c. 1561 CE

Relevance: Very high

והיינו הארץ היתה תוהו ובוהו וכו' יגיד כי אל זה רמז הכתוב בחזור לכתוב והארץ היתה אחר שכתב בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ והיה ראוי שיאמר בסמוך והיתה תוהו ובוהו וכו' אבל כששנה ואמר והארץ היתה תוהו ו

Tap to expand

Ketem Paz on Zohar · Shimon Lavi · c. 1561 CE

Relevance: Very high

ועתה אבאר המאמר כבר הקדמנו למעלה ענין התוהו הנקרא היולי בלשון הפלוסופי' הקדמונים אשר קבלו סודו מחכמי ישראל כלומר התוהו הנגלה לא התוהו העליון לפי שיש תוהו בעולם האצילות ותהו למטה בדוגמתו והם עליהם השלו

Tap to expand

Ketem Paz on Zohar · Shimon Lavi · c. 1561 CE

Relevance: Very high

ואחר שביאר ענין התוהו והבוהו הוסיף לבאר סוד החשך והרוח ואמר וחשך רזא דאשא תקיפא וכו' סוד האש החזקה שהיא מדת הגבו"רה שנתיחסה לשמאל והוא המכסה על תוהו הנמשך ממדת הבי"נה על אותו הפסולת והזוהמא אשר נמשך מ

Tap to expand

Ohr HaChammah on Zohar · Abraham Azulai · c. 1599 CE

Relevance: Very high

אבריר וגו' הענין כי ג' מדרגות אלו שהם תה"ו בה"ו חשך מהם מזדככים ג' מדרגות שהם מתהו רוח. ומבהו יוצא רעש ומחשך אש. הרי ג' דחים קדושים מתלבשים בג' אחרים: וברוח שהוא יותר קדוש שם קול דממה דקה דהיינו מלכות

Tap to expand

Pri Yitzhak on Sefer Yetzirah Gra Version · Yitzchak bar Yekutiel Zalman · c. 1782 CE

Relevance: Very high

חקק וחצב בהן תהו ובהו וכו'. ר"ל אותן המים של מעלה שנאצלו מתחילה מהם הובדלו מקצת מן המים להיות למטה אשר הם שמרים של המים העליונים ודרכן של השמרים שאע"פ שהן שמרים עדיין יש בהם קצת מים צלולים והשמרים עצמ

Tap to expand

Likkutei Torah · Shneur Zalman of Liadi · c. 1796 CE

Relevance: Very high

ב והטעם לכ״ז למה אדם דוקא הוא בא בהתכללות ופרצוף ולא שאר בעלי חיים היינו מפני דשרש אדם הוא מעולם התיקון ושרש דצ״ח הוא מעולם התהו שקדם לבחי׳ תיקון וכנ״ל, דהנה שבירת הכלים דתהו היה מחמת שהיה ריבוי האור

Tap to expand

Likkutei Torah · Shneur Zalman of Liadi · c. 1796 CE

Relevance: Very high

ד ולבאר הטעם צריך להקדים ענין תוהו ותיקון דהנה שבה״כ דתהו הי׳ מחמת שהיה האור רב והכלים קטנים מהכיל ולא יכלה הכלי להגביל את האור לכן נשברו הכלים ונפלו למטה והאורות נסתלקו בעצמות המאציל. ואח״כ נבררו ונת

Tap to expand

Derekh Mitzvotekha · Menachem Mendel Schneersohn (Third Lubavitcher Rebbe) · c. 1813 CE

Relevance: Very high

ה. (ואחר כל הנ"ל יובן היטב הפסוק דלא לתהו בראה, דהנה מבואר למעלה עיקר ההפרש בין תהו לתיקון והוא שבתהו היו הכלי' קטני' ולזאת לא יוכל להתיישב האורו' בהכלי' ומזה יצא למטה ענין האהבה דבכל מאדך בבחי' בלי ג

Tap to expand

Derekh Mitzvotekha · Menachem Mendel Schneersohn (Third Lubavitcher Rebbe) · c. 1813 CE

Relevance: Very high

מו) ולתוספת ביאור להבין באר היטב ענין הנ"ל איך שבעוה"ז דוקא יוכל לשנות טעמו ולעשות תשו' משא"כ בעוה"ב, ויובן בהקדים ענין התהו והתיקון שעיקר   ההפרש ביניהם הוא כך שבבחי' התהו היו רק בבחי' נקודות בלבד וה

Tap to expand

Beit Yaakov on Torah · Yaakov Leiner of Izhbitz · c. 1830 CE

Relevance: Very high

והנה הדורות שקדמו לאברהם לא הוי במתקלא, מפני שהיה בהם אור בהתרבות עד שהתפשטו את עצמם בלי מעצור, ונתבטלו בהתרבות האור ולא היה בהם חיים. וכדאיתא בזוה"ק (נשא קמב.) ובספר הלקוטים להאר"י הקדוש (וישלח) על ה

Tap to expand

Beit Yaakov on Torah · Yaakov Leiner of Izhbitz · c. 1830 CE

Relevance: Very high

כי כל הענין מעלמין דאתחרבון היה שהיה משוללי התכללות, ומי שעמד במדת החסד לא היה יכול להתמשך ממנה ולהתהפך למדת הגבורה, וכן העומד במדת הגבורה לא היה יכול להטות למדת החסד. ויען שאין לשום מדה מצד עצמה כלום

Tap to expand

Beit Yaakov on Torah · Yaakov Leiner of Izhbitz · c. 1830 CE

Relevance: Very high

וה' פקד את שרה וגו'. הנה עד זו הפרשה מדבר מעולם התהו, ומזו הפרשה ואילך מדבר מעולם התיקוןקמגמבואר בתפארת יוסף חג השבועות ד"ה דרש ההוא גלילאה: כשבא אברהם אבינו ע"ה ואצלו היה התכללות המדות, והיינו שהוא ה

Tap to expand

Shem MiShmuel · Shmuel Bornsztain of Sochatchov · c. 1910 CE

Relevance: Very high

במדרש כשבא שבת נעקר תוהו ובוהו מן העולם, ואינו מובן דמשמע דתיכף ביום א' נעקר תו"ב, ונראה עפ"י מאמר כ"ק אבי אדמו"ר זצללה"ה בהא דאם לא יקבלו את התורה אני מחזיר אתכם לתוהו ובוהו, שתורה הוא מברר, ואם לאו

Tap to expand

Shem MiShmuel · Shmuel Bornsztain of Sochatchov · c. 1910 CE

Relevance: Very high

בש"ס חולין כ"ו: יו"ט שחל להיות בע"ש תוקעין ולא מריעין, ובע"ש דעלמא מפורש בש"ס שבת ל"ה: דתוקעין ומריעין, ולהבין הענין יש להקדים דברי המד"ר בראשית פ' יוד רבי חמא פתח הגו סיגים מכסף ויצא לצורף כלי וכו' כ

Tap to expand

Shem MiShmuel · Shmuel Bornsztain of Sochatchov · c. 1910 CE

Relevance: Very high

ובמדרש פ"ב רשב"ל פתח קריא במלכיות והארץ היתה תוהו זו מלכות בבל שנא' ראיתי את כל הארץ והנה תוהו, ובהו זו מלכות מדי שנא' ויבהילו להביא את המן, ומדברי המדרש האלו נעמיד על ענין תוהו ובהו בנפש האדם מהו, דה

Tap to expand