Tzaddik V'Ra Lo (Theodicy)
The classical theodicy puzzle Moshe raises in Berakhot 7a — why bad things happen to the righteous.
The classical theodicy puzzle Moshe raises in Berakhot 7a — why bad things happen to the righteous.
How it traveled
- JobEretz Yisrael (travels) · c. 500 BCEfoundational
- Tikkunei ZoharGuadalajara · c. 1280 CEattested_hebrew_phrase
- ZoharGuadalajara · c. 1280 CEattested_hebrew_phrase
- Sefer HaIkkarimSoria · c. 1425 CEattested_hebrew_phrase
- Avodat HaKodesh (Ibn Gabbai)Cairo · c. 1523 CEattested_hebrew_phrase
- Ketem Paz on ZoharTzfat · c. 1561 CEattested_hebrew_phrase
- Ohr HaChammah on ZoharTzfat · c. 1620 CEattested_hebrew_phrase
- Mikdash Melekh on ZoharTzfat · c. 1750 CEattested_hebrew_phrase
- Arvei NachalKrakow (Cracow) · c. 1780 CEattested_hebrew_phrase
- Mareh Yechezkel on TorahKarlsburg (Alba Iulia) · c. 1800 CEattested_hebrew_phrase
- Likutei HalakhotBreslov (Ukraine) · c. 1840 CEattested_hebrew_phrase
- Malbim on JobBucharest · c. 1860 CEattested_hebrew_phrase
- Malbim on PsalmsBucharest · c. 1860 CEattested_hebrew_phrase
Key passages(20)
Each passage is tagged by what it does with the idea: explains it, applies it in practice, redefines it with a new meaning, or challenges it. Relevance shows how directly the passage is about this idea.
אִ֛ישׁ הָיָ֥ה בְאֶֽרֶץ־ע֖וּץ אִיּ֣וֹב שְׁמ֑וֹ וְהָיָ֣ה ׀ הָאִ֣ישׁ הַה֗וּא תָּ֧ם וְיָשָׁ֛ר וִירֵ֥א אֱלֹהִ֖ים וְסָ֥ר מֵרָֽע׃
Tap to expand
וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־הַשָּׂטָ֔ן הֲשַׂ֥מְתָּ לִבְּךָ֖ עַל־עַבְדִּ֣י אִיּ֑וֹב כִּ֣י אֵ֤ין כָּמֹ֙הוּ֙ בָּאָ֔רֶץ אִ֣ישׁ תָּ֧ם וְיָשָׁ֛ר יְרֵ֥א אֱלֹהִ֖ים וְסָ֥ר מֵרָֽע׃
Tap to expand
מַ֭דּוּעַ רְשָׁעִ֣ים יִֽחְי֑וּ עָ֝תְק֗וּ גַּם־גָּ֥בְרוּ חָֽיִל׃
Tap to expand
מַדּ֗וּעַ מִ֭שַּׁדַּי לֹא־נִצְפְּנ֣וּ עִתִּ֑ים וְ֝יֹדְעָ֗ו לֹא־חָ֥זוּ יָמָֽיו׃
Tap to expand
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־הַשָּׂטָ֗ן הֲשַׂ֣מְתָּ לִבְּךָ֮ אֶל־עַבְדִּ֣י אִיּוֹב֒ כִּי֩ אֵ֨ין כָּמֹ֜הוּ בָּאָ֗רֶץ אִ֣ישׁ תָּ֧ם וְיָשָׁ֛ר יְרֵ֥א אֱלֹהִ֖ים וְסָ֣ר מֵרָ֑ע וְעֹדֶ֙נּוּ֙ מַחֲזִ֣יק בְּתֻמָּת֔וֹ
Tap to expand
וַיַּעַן־יְהֹוָ֣ה אֶת־אִ֭יּוֹב (מנהסערה) [מִ֥ן ׀ הַסְּעָרָ֗ה] וַיֹּאמַֽר׃
Tap to expand
וַיְהִ֗י אַחַ֨ר דִּבֶּ֧ר יְהֹוָ֛ה אֶת־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה אֶל־אִיּ֑וֹב וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־אֱלִיפַ֣ז הַתֵּימָנִ֗י חָרָ֨ה אַפִּ֤י בְךָ֙ וּבִשְׁנֵ֣י רֵעֶ֔יךָ כִּ֠י לֹ֣א דִבַּרְתֶּ֥ם אֵלַ֛י נְכוֹנ
Tap to expand
אַחַ֗ת הִ֥֫יא עַל־כֵּ֥ן אָמַ֑רְתִּי תָּ֥ם וְ֝רָשָׁ֗ע ה֣וּא מְכַלֶּֽה׃
Tap to expand
בִּקֵּשׁ לְהוֹדִיעוֹ דְּרָכָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְנָתַן לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הוֹדִיעֵנִי נָא אֶת דְּרָכֶיךָ״, אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! מִפְּנֵי מָה יֵשׁ צַדִּיק וְטוֹב לוֹ, ו
Tap to expand
אָמַר מָר: צַדִּיק וְטוֹב לוֹ — צַדִּיק בֶּן צַדִּיק, צַדִּיק וְרַע לוֹ — צַדִּיק בֶּן רָשָׁע. אִינִּי? וְהָא כְּתִיב: ״פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים״, וּכְתִיב: ״וּבָנִים לֹא יוּמְתוּ עַל אָבוֹת״,
Tap to expand
אֶלָּא, הָכִי קָאָמַר לֵיהּ: צַדִּיק וְטוֹב לוֹ — צַדִּיק גָּמוּר, צַדִּיק וְרַע לוֹ — צַדִּיק שֶׁאֵינוֹ גָּמוּר, רָשָׁע וְטוֹב לוֹ — רָשָׁע שֶׁאֵינוֹ גָּמוּר, רָשָׁע וְרַע לוֹ — רָשָׁע גָּמוּר.
Tap to expand
Yalkut Shimoni on Torah · Shimon HaDarshan of Frankfurt (attrib.) · c. 1100 CE
(שמות לג יד-יט) הַרְאֵנִי נָא אֶת כְּבֹדֶךָ. הַרְאֵנִי מִדָּה שֶׁאַתָּה מַנְהִיג בָּהּ הָעוֹלָם. אָמַר לוֹ. אֵין אַתְּ יָכוֹל לַעֲמֹד עַל מִדּוֹתַי. פָּנַי יֵלֵכוּ וַהֲנִחֹתִי לָךְ. אֲמַר רַבִּי יוֹחָ
Tap to expand
Sefer Chasidim · Yehuda HeChasid · c. 1140 CE
ואם תאמר מאחר שכתיב (שמות כ ה) פוקד עון אבות על בנים ועל בני בנים על שלשים ועל רבעים והלא לבני עלי כמה דורות. דהא רבה ואביי היו אחר כמה דורות. ועוד לא אחזו מעשה אבותיהם בידיהם אלא אם אדם חוטא פעם אחת
Tap to expand
Sefer Chasidim · Yehuda HeChasid · c. 1140 CE
אם תשאל למה יש צדיק ורע לו כדי שלא יאמרו אם לא היה בטובה לא היה צדיק כמו שאמר השטן החנם ירא איוב אלהים לכך מראה לעולם שמאהבה עובד. וכדי שלא יאמרו קבל עולמו:
Tap to expand
Sefer Chasidim · Yehuda HeChasid · c. 1140 CE
יו"ד קטנה שבאותיות. לפי שאם יבוא אדם במקום שאין מכירים אותו וכסבורים שלמד. שיודה ויאמר אל תכבדוני כי לא למדתי לכך נקרא יו"ד של יודה. ותמצא בני אדם שאינם מהוגנים שנתחתנו בהם מבני הגדולים. וגם תמצא שהם
Tap to expand
Recanati on the Torah · Menachem Recanati · c. 1250 CE
(ו) סוד ספר איוב שנבנה בסוד צדיק ורע לו רשע וטוב לו:
Tap to expand
Recanati on the Torah · Menachem Recanati · c. 1250 CE
ועוד אמרו בספר הזוהר [פנחס רי"ח א'] מאי האי דכל שעתא דחייבייא סגיאו בעלמא ודינא שרייא בעלמא זכאין דבהו לקאן עלייהו. <תרגום - מה זה שבכל זמן שהרשעים מתרבים בעולם והדין שורה בעולם הצדיקים שבהם מוכים
Tap to expand
Recanati on the Torah · Menachem Recanati · c. 1250 CE
ובספר הזוהר [אדרא רבא קמ"ג ב'] אמרו תנינן מאן דאפיק גרמיה מהאי עלמא מכללא דאדם. <תרגום - ואמרו למדנו מי שמוציא עצמו בעולם הזה מכלל אדם>. לבתר כד נפיק מהאי עלמא לא עייל לכללא לעלמא דאתי דאיקרי גו
Tap to expand
Recanati on the Torah · Menachem Recanati · c. 1250 CE
ספר הבהיר א"ר רחומאי כשביקש משה לדעת ידיעת השם הנכבד ואמר הראני נא את כבודך בקש לדעת מפני מה צדיק ורע לו צדיק וטוב לו רשע וטוב לו רשע ורע לו ולא הודיעוהו. לא הודיעוהו סלקא דעתך אלא לא הודיעוהו מה שביק
Tap to expand
Sha'arei Orah · Joseph Gikatilla · c. 1260 CE
עתה מסרנו בידך כלל גדול לכל מקום שתמצא 'כך עלה במחשבה', כי הדברים סתומים ואין כל בריה יכולה להתבונן בהם לפי שהמחשבה אין בה צפייה כלל. ולפי שאין דרך להיכנס אליה ואין לה תכלית וסוף, ואם כן היאך יכול מי
Tap to expand