Tziduk HaDin (Justification of Divine Judgment at Burial)
The liturgy recited at a Jewish burial accepting God's judgment, anchored by Job's response: 'The Lord gave, the Lord took, blessed be the name of the Lord.'
The liturgy recited at a Jewish burial accepting God's judgment, with the refrain 'Hashem natan, Hashem lakach, yehi shem Hashem mevorach' (Job 1:21). Mishnah Berakhot 9:5 ('a person must bless on the bad as he blesses on the good'); Bavli Berakhot 60b; Mishneh Torah, Hilchot Berakhot 10:3; Shulchan Aruch Yoreh De'ah 376. A theological cornerstone of Jewish mourning.
How it traveled
- Sifrei DevarimEretz Yisrael (travels) · 250explains
- SanhedrinSura (Babylonia) · 500explains
- BerakhotSura (Babylonia) · 500explains
- TaanitSura (Babylonia) · 500explains
- Eikhah RabbahTiberias · 500explains
- Midrash TanchumaTiberias · 600explains
- Midrash Tanchuma BuberTiberias · 600explains
- Pesikta DeRav KahanaTiberias · 600explains
- Kohelet RabbahTiberias · 700explains
- Midrash TehillimEretz Yisrael (travels) · 1050explains
- Machzor VitryTroyes (Champagne) · 1055explains
- Bekhor ShorOrléans · 1145explains
- Sefer ChasidimRegensburg · 1175explains
- Radak on PsalmsNarbonne (Provence) · 1185explains
- ChizkuniNorthern France · 1220explains
- Yalkut Shimoni on NachTiberias · 1250explains
- Yalkut Shimoni on TorahTiberias · 1250explains
- Kol BoNarbonne (Provence) · 1250explains
- Meiri on Moed KatanPerpignan · 1300explains
- Ralbag on TorahPerpignan · 1325explains
- AbudarhamSeville · 1330explains
- TurToledo (Castile) · 1335explains
- Menorat HaMaorToledo (Castile) · 1391explains
- Sefer HaIkkarimSoria · 1425explains
- Shulchan Arukh, Orach ChayimTzfat · 1565explains
- Shulchan Arukh, Yoreh De'ahTzfat · 1565explains
- Chidushei Agadot on TaanitPosen (Poznań) · 1612explains
- Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ahVilna (Vilnius) · 1646explains
- Magen AvrahamKalisz · 1665explains
- Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach ChayimPrague · 1712explains
- Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach ChayimPrague · 1742explains
- Shulchan Arukh HaRavLiozna · 1795explains
- Pele YoetzSilistra · 1815explains
- Malbim on PsalmsBucharest · 1860explains
- Malbim on JobBucharest · 1860explains
- Kitzur Shulchan ArukhOfen (Buda / Budapest) · 1864explains
- Arukh HaShulchanNovardok (Novogrudok) · 1884explains
- Torah Temimah on TorahPinsk · 1904explains
- Mishnah BerurahRadin · 1907explains
- Shibbolei HaLeketRomeexplains
Key passages(20)
Faith After the Holocaust · Eliezer Berkovits
Avodah Zarah · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
בְּשָׁעָה שֶׁיָּצְאוּ שְׁלָשְׁתָּן, צִדְּקוּ עֲלֵיהֶם אֶת הַדִּין, הוּא אָמַר: ״הַצּוּר תָּמִים פׇּעֳלוֹ [וְגוֹ׳]״, וְאִשְׁתּוֹ אָמְרָה: ״אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל״, בִּתּוֹ אָמְרָה: ״גְּדֹל הָעֵצָה ו
Tap to expand
Teshuvot HaGeonim · Geonim of Sura and Pumbedita (collective) · 800 CE
צ״ד וששאלתם מי שמת ולאחר שלשה חדשים אי לאחר שנה הביאו קרוביו עצמותיו אומרין עליו צידוק הדין וקדיש או לא הוי יודע כי קדיש שהוא יתגדל לא מצאנו לו עיקר על המת אלא לאחר המספר או לאחר צידוק הדין שכל מקום ש
Tap to expand
Machzor Vitry · Simchah of Vitry · 1055 CE
קמב.ואין או' צידוק הדין בכל שבת שיש בו הלל. כגון מועדים וראשי חדשים. מפני כבודו של הלל ושמחתו של יום שניתוספה בו שמחה על תענוג שבת. וחולקין לו כבוד משאר שבתות שלא להזכיר בו דבר אנינות נפש. שכן המועדים
Tap to expand
ויש כתבו שאין אומרים צדוק הדין במועד ולא קדיש שהרי אינו אלא בשביל פסוקי צדוק הדין וגם שאין להברות האבלים במועד לפי שאין דין אבל עליו וגם אין להברותם אחר המועד כי אחר שעברה סעודה ראשונה בטלה מהם משפט ה
Tap to expand
וה״ר נתן ז״ל כתב טעם למה תקנו לומר אלו ג׳ פסוקים בשבת לפי שנתנה תורה בשבת קבעו אלו ג׳ פסוקים של צדוק הדין. בראשון יש עשרה תיבות כנגד עשרת הדברות ובשני ארבעים אותיות כנגד ארבעים ימים שעמד משה בהר לקבל
Tap to expand
ממה שביארנו במשנה בענין ענוי יצאה הוראה למקצת גאונים בענין צדוק הדין שמותר לאמרו במועד וכל שכן בראש חדש וחנוכה ופורים ודוקא כלם כאחד וכן המנהג וכבר נתפשט המנהג לאמרו ביחד אף בניסן ותשרי אבל ביו"ט אין
Tap to expand
Shulchan Arukh, Orach Chayim · Joseph Karo · 1563 CE
אומרים צדוק הדין וקדיש: הגה ואין נוהגין כן ועיין בי"ד סי' ת"א סעיף ו' בהג"ה: וכן בכל הימים שאין אומרים בהם תחנון (מנהגים) וכן בע"ש אחר חצות. י"א שאם קוברין מת בלילה שאין אומרים קדיש ולא צדוק הדין. (כל
Tap to expand
Shulchan Arukh, Yoreh De'ah · Joseph Karo · 1563 CE
אומרים על המת צדוק הדין וקדיש כדרכן וכן ביום טוב שני אבל ביום טוב ראשון כיון שאין מתעסקים במת אין אומרים אותו: הגה ויש חולקין שלא לומר צדוק הדין במועד (הטור הביא כמה רבוותא) וכן המנהג פשוט במדינות אלו
Tap to expand
Turei Zahav on Shulchan Arukh, Orach Chayim · David HaLevi Segal (Taz) · 1635 CE
וכן בכל יום שא"א בהם תחנון. בטור כתוב דחכמי מגנצ' אמרו צדוק הדין בר"ח חנוכה ופורים על אדם גדול: ושמעתי מזקן א' שהעיד שהי' בק"ק קראקא בשנת של"ג שנפטר רמ"א ז"ל ביום ל"ג בעומר והיו מסופקים אם לומר צדוק
Tap to expand
Turei Zahav on Shulchan Arukh, Orach Chayim · David HaLevi Segal (Taz) · 1635 CE
אומרים צדקתך. כיון שהוא יום הדין אומרים בו צידוק הדין שהרי אנו אומרים ויגבה ה' צבאות במשפט וגומ' וי"א ס"ל דהא עכ"פ י"ט הוא:
Tap to expand
Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Eliyahu Spira · 1680 CE
[יז] [לבוש] נראה לי משום דמעלין וכו'. זה לשון אבודרהם כשאומרים כסדר הוא נכון להגדיל ולהוסיף בשבח המקום ברוך הוא בתחילה נדמית שגדולה כהרר"י א"ל, ועוד גדולה עד מרוב ולעולם צדקתו ותורתו אמתיים, עד כאן, ו
Tap to expand
Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Eliyahu Spira · 1680 CE
[ז] צידוק הדין וכו'. דיני צידוק הדין נתבארו הכל בסימן ת"ך, כתב רמ"א ביורה דעה סוף סימן שנ"ה בימים שאין צידוק הדין אין צריך להעמיד המת שלושה פעמים, וטעמא כתב הלבוש והש"ך דבימים האלו אין כל כך רוחות הטו
Tap to expand
Chok Yaakov on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Jacob Reischer · 1690 CE
אין אומרין צדוק הדין. וכתב במנהגים וה"ה שאין אומרין יהי רצון שאחר קריאת התורה ולא והוא רחום ורחום וחנון ואין מזכירין בו נשמות וצו"ץ וכתב עוד שם בהג"הת מנהגים וז"ל כשאין אומרים צ"ה אין אומרים קדיש חוץ
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
ובענין צידוק הדין, הביא הטור שנחלקו בני וורמייז"א עם בני מגנצ"א. ורבינו הבית יוסף פסק דאומרים צדוק הדין, וקדיש. ואין המנהג כן, כמו שכתב רבינו הרמ"א. ולאו דוקא ראש חודש, דהוא הדין כל הימים שאין אומרים
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
אומרים צידוק הדין בשעת יציאת נשמה. והאבלים מברכים אחר יציאת נשמה: "ברוך וכו' דיין האמת" וקורעים. ודיני קריעה יתבארו בסימן ש"מ. וכיון שנטה אדם למות – אין רשאין לילך ממנו, כדי שלא תצא נפשו והוא יחידי. ד
Tap to expand
Sefer Charedim · Rabbi Elazar ben Moshe Azikri
(לא) להצדיק הדין על המאורע בין בגופו בין בבניו בין בממונו שנאמר וידעת עם לבבך כי כאשר ייסר איש את בנו ה׳ אלהיך מיסרך ויקבע זה בלבו ויכוף ראשו וישתוק שנאמר וידום אהרן ולא יצדיק נפשו מאלהים גם לא יאמר מ
Tap to expand
צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא, וְהוּא מַצְדִּיק אֶת הַדִּין וְאוֹמֵר: יָפֶה נִדַּנְתִּי. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תהלים נא ו): ״לְמַעַן תִּצְדַּק בְּדָבְרֶךָ״.
Tap to expand
להגיד כי ישר ה'. אמרו למשה מי עשה שלא תכנס לארץ. אמר להם אני גרמתי לעצמי. אמרו לו ולא הקב"ה עשה לך. אמר להם חס ושלום אפילו אתם רואים שהקב"ה מצדיק את הרשע ומחייב את הצדיק (דברים לב ד) אל אמונה ואין עו
Tap to expand
Machzor Vitry · Simchah of Vitry · 1055 CE
פעם אחת נפטר מת בחולו [של מועד]. ועמד ר' ואמר עליו צידוק הדין שאין זה הספד אלא הודאה וקבלת דין שמים: תמצא כת' בהילכות אבל:
Tap to expand
Modern teachers who discuss this idea
Modern and living teachers whose books take up Tziduk HaDin (Justification of Divine Judgment at Burial). These works are still in copyright, so we can’t show the text here — each links out to the book.
- R. Eliezer BerkovitsFaith After the Holocaust(1973)Buy on Eichler’s→