Yom Tov Sheni Shel Galuyot (Second-Day Yom Tov in the Diaspora)
The Rabbinic enactment requiring a second day of Yom Tov outside the Land of Israel, rooted in the ancient uncertainty over the new-moon proclamation reaching distant communities.
The Rabbinic enactment requiring a second day of Yom Tov outside the Land of Israel, originating in the uncertainty over the new-moon proclamation reaching distant communities. Bavli Beitzah 4b (R. Asi: 'minhag avoteinu b'yadenu'); Mishneh Torah, Hilchot Yom Tov 1:21-24; Shulchan Aruch O.C. 496. A defining Israel/diaspora halachic divide. Orthodox practice retains yom tov sheni in the diaspora; major Orthodox responsa on residents-vs-visitors (R. Moshe Feinstein, Igrot Moshe O.C. 3:73-74). The Conservative movement's Committee on Jewish Law and Standards (Rabbi Wolfe Kelman et al., 1969) issued a teshuvah permitting Conservative diaspora Jews to observe one day; both practices are sanctioned in Conservative communities today. Reform Judaism does not observe yom tov sheni.
How it traveled
- Babylonian Talmud, BeitzahSura (Babylonia) · c. 500 CEexplains
- Halakhot GedolotSura (Babylonia) · c. 760 CEexplains
- Machzor VitryTroyes (Champagne) · c. 1055 CEexplains
- Rif ShabbatKairouan · c. 1085 CEexplains
- Kol BoNarbonne (Provence) · c. 1250 CEexplains
- Haggahot Rabbeinu Peretz on Sefer Mitzvot KatanCorbeil-Essonnes · c. 1280 CEexplains
- Meiri on BeitzahPerpignan · c. 1300 CEexplains
- Meiri on Moed KatanPerpignan · c. 1300 CEexplains
- Teshuvot HaRoshToledo (Castile) · c. 1325 CEexplains
- TurToledo (Castile) · c. 1335 CEexplains
- Ran on BeitzahBarcelona · c. 1340 CEexplains
- Ran on SukkahBarcelona · c. 1340 CEexplains
- Menorat HaMaorToledo (Castile) · c. 1391 CEexplains
- Sefer HaTashbetzTunis · c. 1430 CEexplains
- Shulchan Arukh, Orach ChayimTzfat · c. 1565 CEexplains
- Darkhei MosheKrakow (Cracow) · c. 1570 CEexplains
- Reshit ChokhmahTzfat · c. 1575 CEdiscusses
- BachKrakow (Cracow) · c. 1631 CEexplains
- Turei Zahav on Shulchan Arukh, Orach ChayimLviv (Lemberg) · c. 1646 CEexplains
- Magen AvrahamKalisz · c. 1665 CEexplains
- Chok Yaakov on Shulchan Arukh, Orach ChayimLviv (Lemberg) · c. 1696 CEexplains
- Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach ChayimPrague · c. 1712 CEexplains
- Sheilat YaavetzAltona · c. 1728 CEexplains
- Penei Yehoshua on BeitzahFrankfurt am Main · c. 1730 CEexplains
- Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach ChayimPrague · c. 1742 CEexplains
- Shulchan Arukh HaRavLiozna · c. 1795 CEexplains
- Pele YoetzSilistra · c. 1815 CEapplies
- Chatam Sofer on Shulchan Arukh, Orach ChayimPressburg (Bratislava) · c. 1839 CEexplains
- Peri TzadikLublin · c. 1845 CEdiscusses
- Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach ChayimLublin · c. 1855 CEexplains
- Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach ChayimBrody · c. 1855 CEexplains
- Kitzur Shulchan ArukhOfen (Buda / Budapest) · c. 1864 CEexplains
- Arukh HaShulchanNovardok (Novogrudok) · c. 1884 CEexplains
- Tiferet YosefRadzin (Radzyń Podlaski) · c. 1885 CEdiscusses
- Ben Ish HaiBaghdad · c. 1894 CEexplains
- Mishnah BerurahRadin · c. 1907 CEexplains
- Shibbolei HaLeketRomeexplains
Key passages(20)
Each passage is tagged by what it does with the idea: explains it, applies it in practice, redefines it with a new meaning, or challenges it. Relevance shows how directly the passage is about this idea.
Mishneh Torah, Sanctification of the New Month · Moses ben Maimon (Rambam) · c. 1176 CE
לְפִיכָךְ כָּל מָקוֹם שֶׁלֹּא הָיוּ שְׁלוּחֵי תִּשְׁרֵי מַגִּיעִין אֵלָיו כְּשֶׁהָיוּ הַשְּׁלוּחִין יוֹצְאִין. יַעֲשׂוּ שְׁנֵי יָמִים וַאֲפִלּוּ בַּזְּמַן הַזֶּה כְּמוֹ שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין בִּזְמַן שֶׁב
Tap to expand
Sheilat Yaavetz · Yaakov Emden · c. 1728 CE
מ"מ חלילה לנו לערער על מנהג בני א"י הקדום בענין עשיית י"ט א' לתושבים ויחיד הבא לשם מח"ל ודאי אינו ראשי אף להחמיר לעצמו אם אין דעתו לחזור אבל אם עלו עשרה מבני ח"ל ונתיישבו שם י"ל שרשאין להחזיק מנהגן בש
Tap to expand
Sheilat Yaavetz · Yaakov Emden · c. 1728 CE
ובאורחים שדעתם לחזור לא מיבעיא דחייבין כחומרי מקומם אלא שאם יחיד הוא מ"מ לא יתראה בפניהם במנהגו ואם צבור הם עושים כמשפטם הראשון בפרהסיא ובזה הסכימו חכמי א"י האחרונים אבל בח"ל אין חלוק בין יחיד לצבור ב
Tap to expand
הא פשיטא לי דהיכא דלא הוו מטו שלוחין אף בא"י צריכי למיעבד בי"ט ושמירה משבירה וביאור נכון בגמרא ותו' ריש ביצה ועפ"ז נתחזק ג"כ דעת הרי"ף שהיא ודאי עיקר במנהג א"י וירושלים בבי"ט דר"ה ואין מקום למה שהשיגו
Tap to expand
Shulchan Arukh HaRav · Shneur Zalman of Liadi · c. 1795 CE
יוֹם טוֹב שֵׁנִי שֶׁל גָּלֻיּוֹת הַסָּמוּךְ לְשַׁבָּת בֵּין מִלְּפָנָיו בֵּין מִלְּאַחֲרָיו — דִּינוֹ כְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן לְעִנְיָן זֶה. וְאִם שְׁנֵי יָמִים טוֹבִים שֶׁל גָּלֻיּוֹת חָלוּ לִהְיוֹת אַ
Tap to expand
Shulchan Arukh HaRav · Shneur Zalman of Liadi · c. 1795 CE
אַף עַל פִּי שֶׁבְּכָל יוֹם טוֹב שֵׁנִי שֶׁל גָּלֻיּוֹת אוֹמְרִים זְמַן בַּקִּדּוּשׁ, כֵּיוָן שֶׁעוֹשִׂין אוֹתוֹ מֵחֲמַת הַסָּפֵק שֶׁהָיָה לַאֲבוֹתֵינוּ (בִּזְמַן שֶׁהָיוּ מְקַדְּשִׁין עַל פִּי הָרְאִ
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · c. 1865 CE
וזהו שכתב רבינו הרמ"א בסעיף א על דברי רבינו הבית יוסף, שהם כדברי רש"י והרמב"ם, שאין האיסור אלא על יום ראשון ובלילה בכדי שיעשו, כתב הוא וזה לשונו: ויש מחמירין לאסרו עד מוצאי יום טוב שני, ונוהגין להחמיר
Tap to expand
כשם שאם באו ביו"ט ראשון של גליות אסורין עד שיעשו כך אם באו ביו"ט שני שאחריו יראה לגדולי צרפת שאסורין לערב עד שיעשו שלא מצינו הפרש בדבר זה בין יו"ט ראשון לשני וכן ראיה ברורה אצלם ממה שאמרו במסכת עירובי
Tap to expand
ואחר שכן זה שהתרנו ביום טוב שני לא סוף דבר בשני של ימים אחרונים של פסח וסוכות או של עצרת שכשתסתלק קדושת יום טוב שני מהם יהו חול גמור אלא אף ביום טוב שני של ימים ראשונים של פסח וסוכות שאף כשתסתלק משם ק
Tap to expand
Nimukei Yosef on Moed Katan · Yosef ibn Habib · c. 1330 CE
ואמרו הגאונים ז"ל [לעיל באלפס סוף סי' אלף קצו] דאבלות יום ראשון דהוא יום מיתה וקבורה מדאורייתא הוא ויום טוב שני מדרבנן ולפיכך מי שמת לו מת ביו"ט שני וקברו נוהג בו אבלות דאתי עשה דאורייתא ודחי עשה דרבנ
Tap to expand
פסק נראה כיון דנהגינן לכתתלה להחמיר כדעת ר"ת ור"י ולא כדעת רש"י נכון ג"כ להחמיר לכתחלה לאסור לישראל אחר אף בי"ט שני כמ"ש הסמ"ק והמרדכי להדיא וכדמשמע פשט דברי התו' והרא"ש וכמו שהסכי' הר"ן והרמב"ם דלעני
Tap to expand
Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Rabbi Yehuda Ashkenazi · c. 1665 CE
להכין. כגון דגים שצריכים בישול ובשבת אסור לבשלם ובי"ט שני נמי א"א לבשלם שהרי מוקצין הם ואסורים אפי' לישראל אחר לדעת רמ"א סס"א. וכתב ט"ז נראה דאין איסור שיבשלם ביו"ט שני כדי לאוכלם בשבת וכ"ש לדעת רש"
Tap to expand
Chok Yaakov on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Jacob Reischer · c. 1690 CE
ויש מי שאומר די"ט שני. כן כ' בב"י בשם א"ח ובט"ז כ' שזה גם כן דעת הרמב"ם פ"ג שכ' וכופה עליו כלי עד מוצאי י"ט הראשון ומבערו משמע דמותר לבערו בי"ט שני ובאמת אין דבריו מוכרחים די"ל מ"ש מוצאי י"ט הראשון ל
Tap to expand
Shulchan Arukh HaRav · Shneur Zalman of Liadi · c. 1795 CE
בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי שֶׁל פֶּסַח קוֹרִין בְּפָרָשַׁת מוֹעֲדוֹת שֶׁבְּ"תוֹרַת כֹּהֲנִים", דְּהַיְנוּ בְּפָרָשַׁת "אֱמֹר": "שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב וְגוֹ'" עַד סוֹף פָּסוּק "וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה וְגוֹ'", וְהַמַּפְ
Tap to expand
Shulchan Arukh HaRav · Shneur Zalman of Liadi · c. 1795 CE
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי שֶׁעִקָּרוֹ מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, וּכְשֶׁמְּחַלְּלוֹ אֲפִלּוּ בְּדָבָר שֶׁהוּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים — הֲרֵי עוֹקֵר לְכָל הַמִּצְוָה, שֶׁהֲרֵי עִקָּרוֹ
Tap to expand
Shulchan Arukh HaRav · Shneur Zalman of Liadi · c. 1795 CE
אֲפִלּוּ אִם יָדוּעַ שֶׁנִּלְקְטוּ וְנִצּוֹדוּ הַיּוֹם, אִם יָדוּעַ שֶׁלֹּא לִקֵּט וְצָד בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל — מֻתָּרִין לָעֶרֶב אֲפִלּוּ הוּא יוֹם טוֹב שֵׁנִי שֶׁל גָּלֻיּוֹת, שֶׁהֲרֵי מִמָּה נַפְש
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · c. 1865 CE
ודע: דאף על פי שמותר מדינא דגמרא ביום טוב שני לעשות הכל על ידי ישראל, מכל מקום יש מחמירין בהחזרת העפר לתוך הקבר, וממלאין אותו, ועושין כמין הר קטן למעלה כדרך הקברים. דזה אסור גם ביום טוב שני מדינא דגמר
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · c. 1865 CE
ודע שנמצא במהרי"ל על מת שמת בשמיני עצרת לעת ערב, שמותר להאבל לקדש בליל שמחת תורה, משום דאין אנינות ביום טוב. עד כאן לשונו. ויש שפירש הטעם מפני שאין קוברין בלילה (ט"ז סעיף קטן ב), ואין הלשון משמע כן. ו
Tap to expand
Shibbolei HaLeket · R. Tzidkiyah ben Avraham HaRofeh (the Anav)
והרב ר' אביגדור כהן צדק נר"ו השיב לו על ענין ברכת זמן תיקשי לך קידוש עצמו לפי דעתך שאתה עושהו חול ואנו מקדשין אלא הואיל ושלחו מתם עשאוהו מדבריהם כאילו לא בקיאינן בקיבעא דירחא ומעתה לא הוי ברכה לבטלה מ
Tap to expand
רַב אִיקְּלַע לְבָבֶל, חֲזָנְהוּ דְּקָא קָרוּ הַלֵּילָא בְּרֵישׁ יַרְחָא, סְבַר לְאַפְסוֹקִינְהוּ. כֵּיוָן דַּחֲזָא דְּקָא מְדַלְּגִי דַּלּוֹגֵי, אֲמַר: שְׁמַע מִינַּהּ מִנְהַג אֲבוֹתֵיהֶם בִּידֵיהֶם.
Tap to expand