Yom Tov Sheni Shel Galuyot (Second-Day Yom Tov in the Diaspora)
The Rabbinic enactment requiring a second day of Yom Tov outside the Land of Israel, rooted in the ancient uncertainty over the new-moon proclamation reaching distant communities.
The Rabbinic enactment requiring a second day of Yom Tov outside the Land of Israel, originating in the uncertainty over the new-moon proclamation reaching distant communities. Bavli Beitzah 4b (R. Asi: 'minhag avoteinu b'yadenu'); Mishneh Torah, Hilchot Yom Tov 1:21-24; Shulchan Aruch O.C. 496. A defining Israel/diaspora halachic divide. Orthodox practice retains yom tov sheni in the diaspora; major Orthodox responsa on residents-vs-visitors (R. Moshe Feinstein, Igrot Moshe O.C. 3:73-74). The Conservative movement's Committee on Jewish Law and Standards (Rabbi Wolfe Kelman et al., 1969) issued a teshuvah permitting Conservative diaspora Jews to observe one day; both practices are sanctioned in Conservative communities today. Reform Judaism does not observe yom tov sheni.
How it traveled
- BeitzahSura (Babylonia) · 500explains
- Kol Bo— · 1250explains
- Meiri on BeitzahPerpignan · 1300explains
- Meiri on Moed KatanPerpignan · 1300explains
- TurToledo (Castile) · 1335explains
- Ran on BeitzahBarcelona · 1340explains
- Ran on SukkahBarcelona · 1340explains
- Menorat HaMaor— · 1391explains
- Shulchan Arukh, Orach ChayimTzfat · 1565explains
- Darkhei MosheKrakow (Cracow) · 1570explains
- BachKrakow (Cracow) · 1631explains
- Turei Zahav on Shulchan Arukh, Orach ChayimLviv (Lemberg) · 1646explains
- Magen Avraham— · 1665explains
- Chok Yaakov on Shulchan Arukh, Orach ChayimLviv (Lemberg) · 1696explains
- Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach ChayimPrague · 1712explains
- Sheilat Yaavetz— · 1728explains
- Penei Yehoshua on BeitzahFrankfurt am Main · 1730explains
- Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach ChayimPrague · 1742explains
- Shulchan Arukh HaRav— · 1795explains
- Chatam Sofer on Shulchan Arukh, Orach ChayimPressburg (Bratislava) · 1839explains
- Kitzur Shulchan ArukhOfen (Buda / Budapest) · 1864explains
- Arukh HaShulchanNovardok (Novogrudok) · 1884explains
- Ben Ish HaiBaghdad · 1894explains
- Mishnah BerurahRadin · 1907explains
- Shibbolei HaLeket—explains
Key passages(20)
Mishneh Torah, Sanctification of the New Month · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
לְפִיכָךְ כָּל מָקוֹם שֶׁלֹּא הָיוּ שְׁלוּחֵי תִּשְׁרֵי מַגִּיעִין אֵלָיו כְּשֶׁהָיוּ הַשְּׁלוּחִין יוֹצְאִין. יַעֲשׂוּ שְׁנֵי יָמִים וַאֲפִלּוּ בַּזְּמַן הַזֶּה כְּמוֹ שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין בִּזְמַן שֶׁב
Tap to expand
מ"מ חלילה לנו לערער על מנהג בני א"י הקדום בענין עשיית י"ט א' לתושבים ויחיד הבא לשם מח"ל ודאי אינו ראשי אף להחמיר לעצמו אם אין דעתו לחזור אבל אם עלו עשרה מבני ח"ל ונתיישבו שם י"ל שרשאין להחזיק מנהגן בש
Tap to expand
ובאורחים שדעתם לחזור לא מיבעיא דחייבין כחומרי מקומם אלא שאם יחיד הוא מ"מ לא יתראה בפניהם במנהגו ואם צבור הם עושים כמשפטם הראשון בפרהסיא ובזה הסכימו חכמי א"י האחרונים אבל בח"ל אין חלוק בין יחיד לצבור ב
Tap to expand
הא פשיטא לי דהיכא דלא הוו מטו שלוחין אף בא"י צריכי למיעבד בי"ט ושמירה משבירה וביאור נכון בגמרא ותו' ריש ביצה ועפ"ז נתחזק ג"כ דעת הרי"ף שהיא ודאי עיקר במנהג א"י וירושלים בבי"ט דר"ה ואין מקום למה שהשיגו
Tap to expand
Shulchan Arukh HaRav · Shneur Zalman of Liadi · 1795 CE
יוֹם טוֹב שֵׁנִי שֶׁל גָּלֻיּוֹת הַסָּמוּךְ לְשַׁבָּת בֵּין מִלְּפָנָיו בֵּין מִלְּאַחֲרָיו — דִּינוֹ כְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן לְעִנְיָן זֶה. וְאִם שְׁנֵי יָמִים טוֹבִים שֶׁל גָּלֻיּוֹת חָלוּ לִהְיוֹת אַ
Tap to expand
Shulchan Arukh HaRav · Shneur Zalman of Liadi · 1795 CE
אַף עַל פִּי שֶׁבְּכָל יוֹם טוֹב שֵׁנִי שֶׁל גָּלֻיּוֹת אוֹמְרִים זְמַן בַּקִּדּוּשׁ, כֵּיוָן שֶׁעוֹשִׂין אוֹתוֹ מֵחֲמַת הַסָּפֵק שֶׁהָיָה לַאֲבוֹתֵינוּ (בִּזְמַן שֶׁהָיוּ מְקַדְּשִׁין עַל פִּי הָרְאִ
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
וזהו שכתב רבינו הרמ"א בסעיף א על דברי רבינו הבית יוסף, שהם כדברי רש"י והרמב"ם, שאין האיסור אלא על יום ראשון ובלילה בכדי שיעשו, כתב הוא וזה לשונו: ויש מחמירין לאסרו עד מוצאי יום טוב שני, ונוהגין להחמיר
Tap to expand
כשם שאם באו ביו"ט ראשון של גליות אסורין עד שיעשו כך אם באו ביו"ט שני שאחריו יראה לגדולי צרפת שאסורין לערב עד שיעשו שלא מצינו הפרש בדבר זה בין יו"ט ראשון לשני וכן ראיה ברורה אצלם ממה שאמרו במסכת עירובי
Tap to expand
ואחר שכן זה שהתרנו ביום טוב שני לא סוף דבר בשני של ימים אחרונים של פסח וסוכות או של עצרת שכשתסתלק קדושת יום טוב שני מהם יהו חול גמור אלא אף ביום טוב שני של ימים ראשונים של פסח וסוכות שאף כשתסתלק משם ק
Tap to expand
Nimukei Yosef on Moed Katan · Yosef ibn Habib · 1330 CE
ואמרו הגאונים ז"ל [לעיל באלפס סוף סי' אלף קצו] דאבלות יום ראשון דהוא יום מיתה וקבורה מדאורייתא הוא ויום טוב שני מדרבנן ולפיכך מי שמת לו מת ביו"ט שני וקברו נוהג בו אבלות דאתי עשה דאורייתא ודחי עשה דרבנ
Tap to expand
פסק נראה כיון דנהגינן לכתתלה להחמיר כדעת ר"ת ור"י ולא כדעת רש"י נכון ג"כ להחמיר לכתחלה לאסור לישראל אחר אף בי"ט שני כמ"ש הסמ"ק והמרדכי להדיא וכדמשמע פשט דברי התו' והרא"ש וכמו שהסכי' הר"ן והרמב"ם דלעני
Tap to expand
Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Yehudah ben Shimon Ashkenazi · 1665 CE
להכין. כגון דגים שצריכים בישול ובשבת אסור לבשלם ובי"ט שני נמי א"א לבשלם שהרי מוקצין הם ואסורים אפי' לישראל אחר לדעת רמ"א סס"א. וכתב ט"ז נראה דאין איסור שיבשלם ביו"ט שני כדי לאוכלם בשבת וכ"ש לדעת רש"
Tap to expand
Chok Yaakov on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Jacob Reischer · 1690 CE
ויש מי שאומר די"ט שני. כן כ' בב"י בשם א"ח ובט"ז כ' שזה גם כן דעת הרמב"ם פ"ג שכ' וכופה עליו כלי עד מוצאי י"ט הראשון ומבערו משמע דמותר לבערו בי"ט שני ובאמת אין דבריו מוכרחים די"ל מ"ש מוצאי י"ט הראשון ל
Tap to expand
Shulchan Arukh HaRav · Shneur Zalman of Liadi · 1795 CE
בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי שֶׁל פֶּסַח קוֹרִין בְּפָרָשַׁת מוֹעֲדוֹת שֶׁבְּ"תוֹרַת כֹּהֲנִים", דְּהַיְנוּ בְּפָרָשַׁת "אֱמֹר": "שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב וְגוֹ'" עַד סוֹף פָּסוּק "וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה וְגוֹ'", וְהַמַּפְ
Tap to expand
Shulchan Arukh HaRav · Shneur Zalman of Liadi · 1795 CE
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי שֶׁעִקָּרוֹ מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, וּכְשֶׁמְּחַלְּלוֹ אֲפִלּוּ בְּדָבָר שֶׁהוּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים — הֲרֵי עוֹקֵר לְכָל הַמִּצְוָה, שֶׁהֲרֵי עִקָּרוֹ
Tap to expand
Shulchan Arukh HaRav · Shneur Zalman of Liadi · 1795 CE
אֲפִלּוּ אִם יָדוּעַ שֶׁנִּלְקְטוּ וְנִצּוֹדוּ הַיּוֹם, אִם יָדוּעַ שֶׁלֹּא לִקֵּט וְצָד בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל — מֻתָּרִין לָעֶרֶב אֲפִלּוּ הוּא יוֹם טוֹב שֵׁנִי שֶׁל גָּלֻיּוֹת, שֶׁהֲרֵי מִמָּה נַפְש
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
ודע: דאף על פי שמותר מדינא דגמרא ביום טוב שני לעשות הכל על ידי ישראל, מכל מקום יש מחמירין בהחזרת העפר לתוך הקבר, וממלאין אותו, ועושין כמין הר קטן למעלה כדרך הקברים. דזה אסור גם ביום טוב שני מדינא דגמר
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
ודע שנמצא במהרי"ל על מת שמת בשמיני עצרת לעת ערב, שמותר להאבל לקדש בליל שמחת תורה, משום דאין אנינות ביום טוב. עד כאן לשונו. ויש שפירש הטעם מפני שאין קוברין בלילה (ט"ז סעיף קטן ב), ואין הלשון משמע כן. ו
Tap to expand
Shibbolei HaLeket · R. Tzidkiyah ben Avraham HaRofeh (the Anav)
והרב ר' אביגדור כהן צדק נר"ו השיב לו על ענין ברכת זמן תיקשי לך קידוש עצמו לפי דעתך שאתה עושהו חול ואנו מקדשין אלא הואיל ושלחו מתם עשאוהו מדבריהם כאילו לא בקיאינן בקיבעא דירחא ומעתה לא הוי ברכה לבטלה מ
Tap to expand
Meiri on Moed Katan · Menachem HaMeiri · 1280 CE
חדשו גאונים בהוראה זו שבזמן הזה שאנו עושים שני ימים טובים מתחיל ומונה שבעה מיום טוב האחרון ואינו מונה לאחר הרגל אלא ששה אע"פ שאין נוהג בו אבלות ועוד חדשו בדבר זה לומר שאם קבר את מתו ביו"ט שני של ימים
Tap to expand