Zechut Avot (Merit of the Patriarchs)
The idea that the merit of the patriarchs — Abraham, Isaac, and Jacob — endures to benefit and protect their descendants. Jewish thought explores how far this inherited merit reaches and how it relates to each generation's own deeds.
The doctrine that the patriarchs' merit shields their descendants — disputed by Shmuel (Shabbat 55a).
How it traveled
- LeviticusEretz Yisrael (travels) · trad. 1313 BCE (Sinai)defines
- Yalkut Shimoni on NachTiberias · c. 1250 CEattested_hebrew_phrase
- Yalkut Shimoni on TorahTiberias · c. 1250 CEattested_hebrew_phrase
- ZoharGuadalajara · c. 1280 CEattested_hebrew_phrase
- Noam ElimelekhLizhensk (Poland) · c. 1786 CEattested_hebrew_phrase
- Yismach MosheSátoraljaújhely (Ujhel) · c. 1790 CEattested_hebrew_phrase
- Likkutei EtzotBreslov (Ukraine) · c. 1790 CEattested_hebrew_phrase
- Mareh Yechezkel on TorahKarlsburg (Alba Iulia) · c. 1800 CEattested_hebrew_phrase
- Sefer HaMiddotBreslov (Ukraine) · c. 1810 CEattested_hebrew_phrase
- Bat AyinTzfat · c. 1820 CEattested_hebrew_phrase
- Likutei TefilotBreslov (Ukraine) · c. 1822 CEdiscusses
- Likutei HalakhotBreslov (Ukraine) · c. 1840 CEdiscusses
- Sod YesharimRadzin (Radzyń Podlaski) · c. 1859 CEdiscusses
- Shem MiShmuelSochaczew · c. 1925 CEattested_hebrew_phrase
- Derekh HaMelekhPiaseczno · c. 1931 CEattested_hebrew_phrase
Key passages(20)
Each passage is tagged by what it does with the idea: explains it, applies it in practice, redefines it with a new meaning, or challenges it. Relevance shows how directly the passage is about this idea.
וְזָכַרְתִּ֖י אֶת־בְּרִיתִ֣י יַעֲק֑וֹב וְאַף֩ אֶת־בְּרִיתִ֨י יִצְחָ֜ק וְאַ֨ף אֶת־בְּרִיתִ֧י אַבְרָהָ֛ם אֶזְכֹּ֖ר וְהָאָ֥רֶץ אֶזְכֹּֽר׃
Tap to expand
Likutei Tefilot · Nathan Sternhartz · c. 1810 CE
וּזְכָר לָנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ אֶת בְּרִית אֲבוֹתֵינוּ, וְקַיֵּם לָנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר, וְה
Tap to expand
Likutei Tefilot · Nathan Sternhartz · c. 1810 CE
אַף־עַל־פִּי־כֵן בִּזְכוּת אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, תְּגַלֶּה קְדֻשָּׁתָהּ הָעֲצוּמָה גַּם עַתָּה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִזְכֶּה לְהַפִּיל אֶת אוֹיְבֵינוּ תַּחְתֵּנוּ, וִיקֻיַּם בָּנוּ מִקְ
Tap to expand
Likutei Halakhot · Nathan Sternhartz · c. 1814 CE
וְזֶה בְּחִינַת כֹּה אָמַר ה' אֶל יַעֲקֹב אֲשֶׁר פָּדָה אֶת אַבְרָהָם. כִּי עַל יְדֵי בְּחִינַת יַעֲקֹב נִצּוֹל אַבְרָהָם שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחָכְמָה כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ, אֲשֶׁר פָּדָה אֶת אַבְרָהָם, דּ
Tap to expand
Sod Yesharim · Gershon Chanokh Leiner of Radzin · c. 1859 CE
ונאמר וזכרתי את בריתי יעקוב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכר וגו'. הענין שמהפך כאן הסדר מהאבות ונאמר מקודם יעקב ולבסוף את בריתי אברהם אזכר וגו', והוא כי כל ענין הזכרונות המה רק מצד האדם שהאדם
Tap to expand
Sod Yesharim · Gershon Chanokh Leiner of Radzin · c. 1859 CE
וזכרתי את בריתי יעקוב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכר והארץ אזכר. הנה זה הפסוק מסיים הכתוב אחר התוכחה שהביא שם מקודם לבושים רחוקים מאד לזה מסיים שם לנחם את ישראל וזכרתי את בריתי יעקב, כי עני
Tap to expand
Midrash Tanchuma Buber · Anonymous (Tanchuma redactors) · c. 150 CE
ויאמר אליו מלאך ה' וגו' (שם שם לב). עלבון של אתון בא המלאך לבקש מידו, אמר לו ומה האתון שאין לה זכות, ולא זכות אבות, נצטויתי לתבוע עלבונה מידך, אומה שלימה שאתה בא לעקור על אחת כמה וכמה.
Tap to expand
Jerusalem Talmud Sanhedrin · c. 375 CE
עַד אֵיכָן הָיְתָה זְכוּת אָבוֹת קַיֶימֶת. רִבִּי תַנְחוּמָא אָמַר לָהּ בְּשֵׁם רִבִּי חִיָיה רַבָּה. בַּר נַחְמָן אָמַר לָהּ בְּשֵׁם רִבִּי בֶּרֶכְיָה. רִבִּי חֶלְבּוֹ בְשֵׁם רִבִּי בָּא בַּר זַבְדָּ
Tap to expand
Jerusalem Talmud Taanit · c. 375 CE
מִתּוֹךְ חֲמִשָּׁה דְבָרִים נִגְאָלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם. [מִתּוֹךְ הַקֵּץ.] מִתּוֹךְ צָרָה. מִתּוֹךְ צְוָוחָה. מִתּוֹךְ זְכוּת אָבוֹת. מִתּוֹךְ תְּשׁוּבָה. מִתּוֹךְ הַקֵּץ. הָדָא הִיא דִכְתִיב ו
Tap to expand
וְלָמָּה עַד שֶׁהוּא בְּחֶבְרוֹן [וְהוּא] אוֹמֵר הֵין. בָּא לְהַזְכִּיר זְכוּת אָבוֹת.
Tap to expand
כְּתִיב (משלי יז, ב): עֶבֶד מַשְׂכִּיל יִמְשֹׁל בְּבֵן מֵבִישׁ וּבְתוֹךְ אַחִים יַחֲלֹק נַחֲלָה, עֶבֶד מַשְׂכִּיל, זֶה אֱלִיעֶזֶר, וּמָה הַשְׂכָּלָתוֹ, אָמַר כְּבָר קִלְלָתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ בְּיָ
Tap to expand
לוּלֵי אֱלֹהֵי אָבִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וּפַחַד יִצְחָק (בראשית לא, מב), זַבְדִּי בֶּן לֵוִי וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, זַבְדִּי בֶּן לֵוִי אָמַר כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר לוּלֵי, בָּא בִּזְכוּת אָב
Tap to expand
יְהִי דָן נָחָשׁ עֲלֵי דֶרֶךְ (בראשית מט, יז), מַה נָּחָשׁ זֶה מָצוּי בֵּין הַנָּשִׁים, כָּךְ שִׁמְשׁוֹן בֶּן מָנוֹחַ מָצוּי בֵּין הַנָּשִׁים. מַה הַנָּחָשׁ נֶאֱסָר בִּשְׁבוּעָה, כָּךְ שִׁמְשׁוֹן בֶּן
Tap to expand
(סִימָן: מָלַךְ, אַבְרָהָם, עֶשֶׂר שָׁנִים, שֶׁנִּפְטַר, נִתְנַשֵּׂא לְבַדּוֹ.) אָמַר רַב חָנָן בַּר רָבָא אָמַר רַב: אֱלִימֶלֶךְ, וְשַׂלְמוֹן, וּפְלוֹנִי אַלְמוֹנִי, וַאֲבִי נָעֳמִי – כּוּלָּן בְּנֵי
Tap to expand
מַאן נוֹקֵים לֵיהּ? נוֹקְמֵיהּ לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ — בַּעַל מַעֲשֶׂה הוּא. נוֹקְמֵיהּ לְרַבִּי עֲקִיבָא — דִּילְמָא עָנֵישׁ לֵיהּ, דְּלֵית לֵיהּ זְכוּת אָבוֹת.
Tap to expand
אֶלָּא נוֹקְמֵיהּ לְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, דְּהוּא חָכָם, וְהוּא עָשִׁיר, וְהוּא עֲשִׂירִי לְעֶזְרָא. הוּא חָכָם — דְּאִי מַקְשֵׁי לֵיהּ, מְפָרֵק לֵיהּ. וְהוּא עָשִׁיר — דְּאִי אִית לֵיהּ לְ
Tap to expand
וְאָמַר שְׁמוּאֵל: פּוּרְסָא דִדְמָא — חַד בְּשַׁבְּתָא, אַרְבָּעָה, וּמַעֲלֵי שַׁבְּתָא, אֲבָל שֵׁנִי וַחֲמִישִׁי — לָא. דְּאָמַר מָר: מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ זְכוּת אָבוֹת יַקִּיז דָּם בְּשֵׁנִי וּבַחֲמִיש
Tap to expand
וּמַאי שְׁנָא ״תָּיו״? אָמַר רַב: ״תָּיו״ — תִּחְיֶה, ״תָּיו״ — תָּמוּת. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: תַּמָּה זְכוּת אָבוֹת. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: תָּחוֹן זְכוּת אָבוֹת.
Tap to expand
מֵאֵימָתַי תַּמָּה זְכוּת אָבוֹת? אָמַר רַב: מִימוֹת הוֹשֵׁעַ בֶּן בְּאֵרִי, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֲגַלֶּה אֶת נַבְלֻתָהּ לְעֵינֵי מְאַהֲבֶיהָ וְאִישׁ לֹא יַצִּילֶנָּה מִיָּדִי״.
Tap to expand
Midrash Tanchuma · Anonymous (Tanchuma redactors) · c. 500 CE
וַיֵּרֶד ה' בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב. אַשְׁרֵי מֹשֶׁה שֶׁנִּכְנַס לְמָקוֹם שֶׁאֵין מַלְאָךְ וְשָׂרָף יָכוֹל לִכָּנֵס. תְּרֵין אָמוֹרָאִין, חַד אָמַר: מֹשֶׁה נִגַּשׁ אֶל הָעֲרָפֶל, הָיָה מֹשֶׁה מְהַלֵּך
Tap to expand