Geulah (Redemption)
The Jewish hope for ultimate redemption — a future era of peace, justice, and divine closeness, developed across prophetic, rabbinic, philosophical, and mystical sources.
Geulah (redemption) is one of Judaism's most central hopes: the belief that history is moving toward a profound transformation — a future era in which suffering ends, justice prevails, and the relationship between God and humanity is fully realized. The idea is rooted in the Hebrew prophets, who described a coming age of peace, the ingathering of the Jewish people, and the recognition of God by all nations.
Rabbinic literature developed these prophetic visions into a detailed picture of messianic times, distinguishing between individual redemption and national or cosmic restoration. Medieval philosophers like Maimonides emphasized the natural, this-worldly character of redemption: a period of political freedom and Torah observance, rather than a supernatural upheaval. Other thinkers stressed miraculous elements — resurrection, divine judgment, and the transformation of nature itself.
Kabbalistic writers, especially those in the Lurianic tradition, gave geulah a cosmic dimension, understanding it as the healing of a primordial rupture in creation and the gathering of scattered divine sparks. Hasidic masters later emphasized that inner transformation and present-moment spiritual awareness could themselves be forms of redemption. Across all these streams, geulah remains a living concept — shaping prayer, calendar, and Jewish self-understanding to this day.
How it traveled
- ZoharGuadalajara · 1280explains
- Tikkunei ZoharGuadalajara · 1280explains
- Zohar ChadashGuadalajara · 1290explains
- Avodat HaKodesh (Ibn Gabbai)Cairo · 1523explains
- Ketem Paz on ZoharTzfat · 1561explains
- Reshit ChokhmahTzfat · 1575explains
- Chesed LeAvrahamHebron · 1618explains
- Ohr HaChammah on ZoharTzfat · 1620explains
- Maaseh Rokeach on MishnahAmsterdam · 1735explains
- Mikdash Melekh on ZoharTzfat · 1750explains
- Sefer Baal Shem Tov al HaTorahMedzhybizh (Ukraine) · 1750explains
- Ben Porat YosefPolonne (Polnoye, Volhynia) · 1760redefines
- Kedushat LeviBerditchev (Ukraine) · 1772redefines
- Be'er Mayim ChaimCzernowitz (Chernivtsi) · 1775redefines
- Arvei NachalKrakow (Cracow) · 1780explains
- Toldot Yaakov YosefPolonne (Polnoye, Volhynia) · 1780redefines
- Tzofnat PaneachPolonne (Polnoye, Volhynia) · 1782explains
- Noam ElimelekhLizhensk (Poland) · 1786explains
- Yismach MosheSátoraljaújhely (Ujhel) · 1790redefines
- Yahel Ohr on ZoharVilna (Vilnius) · 1790explains
- Mareh Yechezkel on TorahKarlsburg (Alba Iulia) · 1800redefines
- Agra DeKalaDinov (Dynów) · 1801explains
- Likutei MoharanBreslov (Ukraine) · 1802explains
- Likkutei TorahLiadi · 1810redefines
- Zera KodeshRopshitz (Ropczyce) · 1810redefines
- Torah OhrLiadi · 1813explains
- Bnei YissascharDinov (Dynów) · 1820redefines
- Bat AyinTzfat · 1820explains
- Ohr LaShamayimApt (Opatów) · 1820redefines
- Likutei TefilotBreslov (Ukraine) · 1822explains
- Tiferet ShlomoRadomsk · 1825explains
- Beit AharonKarlin (Pinsk) · 1830explains
- Beit Yaakov on TorahIzhbitz (Izbica) · 1830redefines
- Likutei HalakhotBreslov (Ukraine) · 1840redefines
- Peri TzadikLublin · 1845explains
- Sod YesharimRadzin (Radzyń Podlaski) · 1859redefines
- Sefat EmetGer (Gora Kalwaria) · 1900redefines
- Shem MiShmuelSochaczew · 1925redefines
- Esh KodeshWarsaw · 1941explains
- Sulam on ZoharJerusalem · 1945explains
Key passages(20)
וְשָׁ֨ב יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ אֶת־שְׁבוּתְךָ֖ וְרִחֲמֶ֑ךָ וְשָׁ֗ב וְקִבֶּצְךָ֙ מִכׇּל־הָ֣עַמִּ֔ים אֲשֶׁ֧ר הֱפִֽיצְךָ֛ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ שָֽׁמָּה׃
Tap to expand
Sha'arei Orah · Joseph Gikatilla · 1260 CE
הנני מאיר עיניך בעזרת השם בסוד סתום חתום. דע כי לעתיד לבוא, בבוא שם יהו"ה יתברך לגאול את ישראל ולקבל כנסת ישראל בזרועותיו, יפשיט כל המלבושים וכל הכינויים ואז יקבל אליו כנסת ישראל. וכשיקבל כנסת ישראל ו
Tap to expand
ודע כי במדות היובל יצאו ישראל מארץ מצרים שפתחו להם שערי בינה וזהו סוד וחמשים עלו בני ישראל מארץ מצרים ותמצא יציא מצרים חמישים פעמים בתורה ולא עוד ולפיכך תמצא כי הגאולה תלויה בברית מילה שזהו היסוד ובהת
Tap to expand
Zohar Chadash · Anonymous (Zohar Chadash) · 1290 CE
כְדֵין אָתֵי גוֹאֵל. אֵימָתַי. בְּזִמְנָא דְיִשְׂרָאֵל מַצְלָן צְלוֹתָא, וְסָמְכִין גְּאוּלָּה לִתְפִלָּה. וְיִשְׂרָאֵל שָׁרְיָין עַל אַרְעָא קַדִּישָׁא. וְכַד לָא סָמִיךְ גְּאוּלָּה לִתְפִלָּה, אָז ל
Tap to expand
Avodat HaKodesh (Ibn Gabbai) · Meir ben Ezekiel Ibn Gabbai · 1523 CE
ומלשון התלמוד נראה שעל גאולת הגלות נתקנה. וגם נוסח הברכה מוכיח כן, על כן יש לדעת כי נתקנו שתי ברכות אלו על שני גליות, האחד גלות הגוף, והשני גלות הנשמה, ובתחלה שאלנו גאולת הגוף כי כן יגאל בראשונה, ואחר
Tap to expand
גאולה היא הבינה כי עיקר הגאולה בסוד גאולה תהיה לו וביובל יצא (ויקרא כה לא). כי שם ר"ל בגאולה החרות כנודע. כי אין דיני המקטרגים עולים אלא עד הבינה ולא עד בכלל. וממנו שואב היסוד הגאולה. ונקרא גואל מצד ה
Tap to expand
דע, כי קץ הגאולה, הנרמז פה לדניאל, שהוא בשנת של"ה לאלף הששי, הוא בסוד שם הוי"ה במלוי יודי"ן, ודע, כי אם תכה יו"ד פעמים י"ד, יהיו ת'. ואם תכה ה"י פעמים ה"י, יהיו רכ"ה. וי"ו פעמים וי"ו, תפ"ד. ה"י פעמים
Tap to expand
ויסמוך גאולה לתפלה כו' פ"ק דברכות (דף ד' ודף ט') ירושלמי וכו' עד אף הוא מפליג כל זה בירושלמי רפ"ק דברכות (דף ב') ומביאו רש"י (דף ד') וז"ל הירושלמי תיכף לגאולה תפלה דכתיב יהיו לרצון אמרי פי מה כתיב בתר
Tap to expand
Megalleh Amukkot on Parashat VaEtchanan · Nathan Nota Spira · 1607 CE
אופן רלגאיתא במדרש רבה (במ"ר פי"ח כ"א) ובתנחומא פרשת קרח (סי' י"ב) שה' אותיות מנצפ"ך מורים על הגאולות, כ"ך באברהם אתמר (בראשית יב א) לך לך, מ"ם ביצחק כי עצמת ממנו מאד (בראשית כו טז), נו"ן ביעקב אתמר ב
Tap to expand
והנה אי' בבה"ט שמות בני ישראל הבאים. ר"ת הוא שבי"ה. היינו שאז באו לשביה. ולדרכינו הנ"ל שהוא ר"ת ש"ב. י"ה. והיינו כי התוה"ק מרמזת לנו שתיכף ומיד בעת ביאת אבותינו הק' למצרים לסבול עול הגלות. והגלות הוא
Tap to expand
Kedushat Levi · Levi Yitzchak of Berditchev · 1772 CE
אפס בלתך גואלינו לימות המשיח. כלומר כשיבוא משיח צדקינו במהרה בימינו אז יתגלה שכל המאורעות שהיו בגלות לנו היה הכל הכנה לגאולה, כי עתה בגלות אינו נראה אבל בזמן גאולה יתגלה זאת שהכל היה הכנה לגאולה. וזהו
Tap to expand
Kedushat Levi · Levi Yitzchak of Berditchev · 1772 CE
ונראה לתרץ בעזרת השם, שמשה אמר בוודאי לישראל כמו שציוה הקדוש ברוך הוא. ונבוא לבאר עוד פסוק ויאמר משה אל האלהים הנה אנכי באכו', ויאמר אלהים אל משה אהיה אשר אהיה. ויאמר עוד אלהים אל משה כו' ה' אלהי אבות
Tap to expand
Kedushat Levi · Levi Yitzchak of Berditchev · 1772 CE
וזהו גם הרמז במדרש (בראשית רבה כ) גדולה פרנסה מן הגאולה שהגאולה על ידי מלאך ופרנסה על ידי הקדוש ברוך הוא גאולה על ידי מלאך שנאמר (בראשית מח, טז) המלאך הגואל אותי, ופרנסה על ידי הקדוש ברוך הוא שנאמר פו
Tap to expand
Be'er Mayim Chaim · Chaim Tyrer of Czernowitz · 1775 CE
והנה תחילת המתקתו היה בעת בריאת שמים וארץ שאומר הכתוב (ישעיה מ', כ"ו) שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה. כלומר ש"מי" מבריא ומחזק את "אלה" להתיחד אלה ל"מי" ואז נמתק בתחילה. וסוף המתקתו יהיה בעת הגאולה של
Tap to expand
Be'er Mayim Chaim · Chaim Tyrer of Czernowitz · 1775 CE
אל מוציאם ממצרים וגו'. הנה לא אמר אל הוציאם ממצרים כי אם מוציאם לשון הוה שתמיד הוא מוציאם ממצרים. כנודע שגאולת מצרים נוקב ויורד עד ימות המשיח שעל כן מצות עשה מן התורה להזכיר יציאת מצרים בכל יום תמיד כ
Tap to expand
ואם לא יגאל באלה כו'. ארז"ל (קידושין כ"א.) באלה הוא נגאל ואינו נגאל בשש, הובא ברש"י ז"ל. ויש בזה ענין פנימי אל"ה סוד ל"ו סוד גדלות שהו רחמים גמורים ואז יהיה הגאולה, והיינו באלה הוא נגאל, ותיבת הוא היי
Tap to expand
Arvei Nachal · David Solomon Eibeschutz · 1780 CE
אכן גאולה זו העתידה ארז"ל (סנהדרין צ"ח.) זכו אחישנה לא זכו בעתה, כי העת הקצוב להגאולה יבוא אפילו בלי זכות ח"ו, אבל להקדים אותו התכלית המקווה, שיתבער כל רוח הטומאה ויתבטלו כל העכו"ם בזה, תלוי בבחינות,
Tap to expand
Arvei Nachal · David Solomon Eibeschutz · 1780 CE
ואמנם בהגיע עת דודים זמן גאולת ישראל ממצרים אשר היה מוכרח להיות דוקא באותו העת לבלתי יתאחר רגע עבור שהיו משוקעים במ"ט שערי טומאה כנודע, והגאולה היה בלתי אפשר להיות רק ע"י משה רבינו ע"ה כמארז"ל (שמות ר
Tap to expand
Yismach Moshe · Moshe Teitelbaum of Ujhel · 1790 CE
והנה קיימא לן מדינא דגמרא דלא הוי קבועת סעודה לענין זימון רק בהסיבה, אם כן החירות דהסיבה רומז על חירות קבועה, וחירות מצרים לא היה רק על ידי בני אדם, כמבואר במדרש בפרשה זו (תנחומא אחרי סי' י"ב) אמר הקב
Tap to expand
והנה יש לדקדק בדברי המכילתא הנ"ל, דמה הוא הלשון הגיע שבועה, הגיע הקץ היה ראוי לומר, או הגיע זמן השבועה. והנ"ל שבאמת עדיין לא הגיע הזמן כנודע, רק ולא יכלו להתמהמה (שמות יב לט) כידוע פירושו, ואם כן הקץ
Tap to expand