Anavah (Humility)
Humility — a core Jewish virtue meaning genuine, inward self-effacement rather than performed modesty.
Anavah is the Hebrew word for humility — not a performance for others, but a deep, internal quality of stepping back from ego and pride. Across Jewish tradition, it has been seen as foundational to ethical and spiritual growth: without it, other virtues like wisdom, courage, and kindness can be distorted by self-importance.
Biblical figures like Moses, described as the most humble person on earth (Numbers 12:3), became the tradition's central example of how great ability and genuine humility can coexist. Rabbinic literature built on this, and over centuries the concept was developed across multiple streams: medieval ethical writers, the later Mussar movement, and Hasidic teachers all gave it close attention.
One important distinction the tradition carefully draws is between anavah and shiflut — humility versus degradation. True humility does not mean despising yourself or refusing to use your gifts; it means knowing your place without clinging to ego. This boundary between healthy humility and destructive self-rejection was especially important in Mussar literature and in works like the Tanya. Kabbalistic and Hasidic writers also gave anavah a deeper metaphysical reading — as one strand of interpretation, they saw self-effacement as making space for the divine presence to rest within a person.
How it traveled
- ZoharGuadalajara · 1280redefines
- Sha'arei KedushaDamascus · 1572explains
- Reshit ChokhmahTzfat · 1575explains
- Ohr HaChammah on ZoharTzfat · 1620redefines
- Mekor Mayim Chayim on Baal Shem TovMedzhybizh (Ukraine) · 1700redefines
- Mesillat YesharimAmsterdam · 1738redefines
- Sefer Baal Shem Tov al HaTorahMedzhybizh (Ukraine) · 1750redefines
- Avodat YisraelKozhnitz (Kozienice) · 1750explains
- Ben Porat YosefPolonne (Polnoye, Volhynia) · 1760redefines
- Divrei EmetMedzhybizh (Ukraine) · 1770redefines
- Kedushat LeviBerditchev (Ukraine) · 1772redefines
- Be'er Mayim ChaimCzernowitz (Chernivtsi) · 1775redefines
- Ketonet PasimPolonne (Polnoye, Volhynia) · 1777redefines
- Toldot Yaakov YosefPolonne (Polnoye, Volhynia) · 1780redefines
- Arvei NachalKrakow (Cracow) · 1780redefines
- Tzofnat PaneachPolonne (Polnoye, Volhynia) · 1782redefines
- Chayyim VaChesedAmdur · 1785redefines
- Noam ElimelekhLizhensk (Poland) · 1786explains
- Likkutei EtzotBreslov (Ukraine) · 1790redefines
- Yismach MosheSátoraljaújhely (Ujhel) · 1790redefines
- TanyaLiadi · 1797redefines
- Mareh Yechezkel on TorahKarlsburg (Alba Iulia) · 1800redefines
- Nefesh HaChayimVolozhin · 1800explains
- Agra DeKalaDinov (Dynów) · 1801explains
- Likutei MoharanBreslov (Ukraine) · 1802redefines
- Sichot HaRanBreslov (Ukraine) · 1803redefines
- Sefer HaMiddotBreslov (Ukraine) · 1810explains
- Likkutei TorahLiadi · 1810redefines
- Maor VaShemeshKrakow (Cracow) · 1817explains
- Bat AyinTzfat · 1820redefines
- Ohr LaShamayimApt (Opatów) · 1820redefines
- Likutei TefilotBreslov (Ukraine) · 1822redefines
- Tiferet ShlomoRadomsk · 1825redefines
- Beit AharonKarlin (Pinsk) · 1830explains
- Likutei HalakhotBreslov (Ukraine) · 1840redefines
- Peri TzadikLublin · 1845explains
- Sefat EmetGer (Gora Kalwaria) · 1900redefines
- Shem MiShmuelSochaczew · 1925redefines
- Hakhsharat HaAvrekhimPiaseczno · 1930explains
- Derekh HaMelekhPiaseczno · 1931redefines
Key passages(20)
גדולה ענוה שבה נשתבח משה רבינו עליו השלום, שנאמר (במדבר יב, ג) והאיש משה ענו מאד, מה תלמוד לומר מכל האדם, אלא ענו ואינו מתגאה במדה מן המדות שבני אדם רגילין להתגאות בהם, כגון מלכות ונבואה וחכמה, ואף על
Tap to expand
וְהָאִ֥ישׁ מֹשֶׁ֖ה עָנָ֣ו מְאֹ֑ד מִכֹּל֙ הָֽאָדָ֔ם אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֥י הָאֲדָמָֽה׃ {ס}
Tap to expand
תָּאנָא, מִי שֶׁיָּצָא מִן הַיִּרְאָה, וְנִתְלָבַּשׁ בַּעֲנָוָה, עֲנָוָה עָדִיף, וְנִכְלַל בְּכֻלְּהוּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (משלי כ״ב:ד׳) עֵקֶב עֲנָוָה יִרְאַת יְיָ. כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יִרְאַת שׁ
Tap to expand
Avodat HaKodesh (Ibn Gabbai) · Meir ben Ezekiel Ibn Gabbai · 1523 CE
שנוי בנביאים כי כה אמר רם ונשא, וכתיב בתריה ואת דכא ושפל רוח, משולש בכתובים סלו לרכב בערבות וכתיב בתריה אבי יתומים ודין אלמנות, ידוע מגדר הענוה שהיא כניעה ושפלות נמשך בבעליה להכרת חסרונם ושפל מדרגתם ו
Tap to expand
הֲרֵי אֵלֶּה שְׁמֹנֶה מִדּוֹת טוֹבוֹת וְכֻלָּן תַּחַת דֶּגֶל הָעֲנָוָה שֶׁכֻּלָּן לְמַעְלָה בַּכֶּתֶר בָּאֵבָרִים הָעֶלְיוֹנִים. וּבָעֵת שֶׁיִּרְצֶה הָאָדָם לְהִתְקָרֵב לְמַעְלָה לְהִדָּמוֹת אֵלָיו לִ
Tap to expand
וְהִנֵּה עִיקָר הָעֲנָוָה הוּא שֶׁלֹּא יִמְצָא בְּעַצְמוֹ עֶרֶךְ כְּלָל, אֶלָּא יַחְשֹׁב שֶׁהוּא הָאַיִן, וּכְמַאֲמַר הֶעָנָיו (שְׁמוֹת טז, ז): "וְנַחְנוּ מָה כִּי תַלִּינוּ עָלֵינוּ". עַד שֶׁיִּהְיֶה
Tap to expand
עצות להרגיל עצמו בענוה: וַאֲנִי מָצָאתִי תְּרוּפָה לְהַרְגִּיל הָאָדָם עַצְמוֹ בִּדְבָרִים אֵלּוּ מְעַט מְעָט, אֶפְשָׁר שֶׁיִּתְרַפֶּא בָּהּ מֵחֹלִי הַגַּאֲוָה וְיִכָּנֵס בְּשַׁעֲרֵי הָעֲנָוָה וְהוּא
Tap to expand
הָרִאשׁוֹנָה - הַכּוֹלֶלֶת הַכֹּל הִיא מִדַּת הָעֲנָוָה מִפְּנֵי שֶׁהִיא תְּלוּיָה בַּכֶּתֶר שֶׁהֲרֵי הִיא מִדָּה עַל כָּל הַמִּדּוֹת וְאֵינָהּ מִתְעַלִּית וּמִתְגָּאָה לְמַעְלָה אָמְנָם יוֹרֶדֶת וּמִ
Tap to expand
היאך ירגיל האדם עצמו במדות המלכות: להשפיל את עצמו: רִאשׁוֹנָה לְכֻלָּן שֶׁלֹּא יִתְגָּאֶה לִבּוֹ בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ, וְיָשִׂים עַצְמוֹ תָּמִיד כְּעָנִי וְיַעֲמִיד עַצְמוֹ לִפְנֵי קוֹנוֹ כְּדַל שׁוֹאֵל
Tap to expand
Pardes Rimmonim · Moses Cordovero (Ramak) · 1548 CE
ענוה פי' ת"ת בסוד הדעת המתעלם שהוא מרכבתו של מרע"ה ועליו נאמר (במדבר יב) והאיש משה עניו מאד. ומה שפי' רז"ל (בשה"ש רבה פ"א) מה שעשתה חכמה עטרה לראשה עשתה ענוה עקב לסוליתה כו', פי' כי המלכות נקראת יראה
Tap to expand
Sha'ar HaPesukim · Chaim Vital · 1570 CE
ובזה יובן מאמר חז"ל שאמרו על פסוק (משלי כ"ב ד') עקב ענוה יראת ה', וז"ל, מה שעשתה יראה עטרה לראשה, עשתה ענוה עקב לסוליתא וכו'. ירצה, כי הנה רחל נקראת יראה, ועליה נאמר, (תהלים קי"א י') ראשית חכמה יראת ה
Tap to expand
Sha'ar Ma'amarei Razal · Chaim Vital · 1570 CE
מא' בגמ' מס' סוטה פ"א ד"ה ע"א וז"ל א"ר אלכסנדרי כל אדם שיש בו גסות הרוח כו' וכמה א"ר חייא בר אשי אמר רב ת"ח צריך שיהיה בו אחד משמנה בשמינית כו' א"ר רבא בשמתא דאית ביה ובשמתא דלית ביה כו' וצריך לדעת אי
Tap to expand
ובזה תבין גם כן דברים מתמיהין שאמרו רבותינו ז"ל בענין המדות, כי הענוה ושפלות מביאין לידי רוח הקדש ושורה עליו שכינה ואמר אליהו זכור לטוב (כלה רבתי פ"ה) אין התורה מתפרשת אלא במי שאינו קפדן, אף אני איני
Tap to expand
ותנא רבי פינחס בן יאיר אומר (סוף סוטה) זהירות מביאה לידי זריזות וזריזות מביאה לידי נקיות, ונקיות מביאה לידי טהרה, וטהרה מביאה לידי פרישות, ופרישות לידי קדושה, וקדושה לידי ענוה וכו' וענוה גדולה מכלם, ש
Tap to expand
אמנם הענוה והשפלות, אין מדה גדולה ממנה כי משה רבינו ע"ה רבן של כל הנביאים בתורה ובמצות ויראת חטא לא נשתבח אלא בענוה שנאמר (במדבר י"ב ג') והאיש משה ענו מאד, צא ולמד מן הקב"ה שהניח שמי מרום ויורד לשכון
Tap to expand
Ohr HaChammah on Zohar · Abraham Azulai · 1599 CE
נמצא שכל מי וכו' פי לפום מה דאמרינן נקטינן כי עיקר היראה שהיא כלולה מכולם היא יראת חטא. נמצא שכל מי שיש בו יראת חטא יש בו כלם אמנם כבר אפשר שלא יהיה בו יראת חטא שהיא מעלה רמה ויהיה בו הענוה בקצת שמתבי
Tap to expand
Chesed LeAvraham · Abraham Azulai · 1618 CE
הא' הכוללת הכל, היא מדת הענוה, מפני שהיא תלויה בכתר, שהרי היא מדה על כל המדות ואינה מתעלת ומתגאת למעלה, אמנם יורדת ומסתכלת למטה תדיר. וזה מפני שני עניינים, האחד, [מפני] שהוא בוש מלהסתכל למעלה שהוא מאצ
Tap to expand
Chesed LeAvraham · Abraham Azulai · 1618 CE
והנה עיקר הענוה הוא, שלא ימצא בעצמו ערך כלל, אלא יחשוב שהוא כאין, וכמאמר העניו ונחנו מה כי תלינו עלינו, עד שיהיה הבריה השפלה שבכל הנברא לעיניו, ובזוי מאד ומאוס מאד, וכאשר יגע תמיד להשיג המדה הזאת, כל
Tap to expand
Chesed LeAvraham · Abraham Azulai · 1618 CE
והנה מצינו תרופה להרגיל אדם עצמו באלו הדברים מעט מעט, עד שאפשר שעל ידי התרופה הזאת יתרפא מחולי הגאוה, ויכנס בשערי הענוה, והיא תחבושת הנעשה מג' סמים, הא' שירגיל עצמו שיברח מהכבוד כל מה שיוכל, מפני שהכב
Tap to expand
Chesed LeAvraham · Abraham Azulai · 1618 CE
ראשונה לכולם, שלא יתגאה לבו בכל אשר לו, וישים עצמו תמיד כעני, ויראה בעניו ויעמוד עצמו לפני קונו עני מתחנן, ולהרגיל עצמו במדה זו יהיה אפילו עשיר, במה שיחשוב שאין דבק עמו מכל אשר לו, והוא לבדו יחיד צריך
Tap to expand