Badeken (Veiling the Bride)
Just before the wedding ceremony, the groom places the veil on his bride—an ancient gesture echoing Rebecca veiling herself before Isaac.
The Ashkenazi-Hasidic wedding custom where the chatan veils the kallah just before the chuppah. Originates in Bereshit 24:65 (Rivka veiling at Yitzchak's arrival); developed as wedding ritual in medieval Ashkenaz; preserved in Hasidic + Litvish + Modern Orthodox weddings. Sephardi traditions generally do not include badeken.
How it traveled
- Shulchan Arukh, Even HaEzerTzfat · 1565codifies
Key passages(12)
Shulchan Arukh, Even HaEzer · Joseph Karo · 1563 CE
שאין מקדשין בפחות משוה פרוטה ואם צריך שומא. ובו ט סעיפים:אין מקדשין בפחות משוה פרוטה ומיהו אם קדשה בחפץ סתם אין צריך לשום אותו תחלה אם שוה פרוטה אלא אם שוה פרוטה מקודשת ואפי' אם אמר לה התקדשי לי בחפץ
Tap to expand
Shulchan Arukh, Even HaEzer · Joseph Karo · 1563 CE
ברכת האירוסין ואם צריך עשרה. ובו ד סעיפים:כל המקדש אשה בין ע"י עצמו בין ע"י שליח מברך (הוא או השליח) (טור) וי"א דאחר מברך (סמ"ג והגהות מיי') וכן נוהגין אקב"ו על העריות ואסר לנו הארוסות והתיר לנו הנש
Tap to expand
Turei Zahav on Shulchan Arukh, Even HaEzer · David HaLevi Segal (Taz) · 1641 CE
להכנסת כלה לחופה כתב בדרישה דפירש"י בגמ' להכנסת הכלה ללות מבית אביה לבית חופתה מזה נראה הגון ללות הכל' בזמנינו כשמביאין אותה תחת החופה כמי שנוהגים לעשו' לחתן ואדרבא היא עיקר שהרי לא נזכר אלא הכנס' כלה
Tap to expand
ומה טוב ומה נעים מנהג קצת ערי טורקיה, שאין החתן רואה את פני הכלה עד שעת החפה. יאחז צדיק דרך זה. ואם לא יוכל לתקן לכל בני העיר, יתקן לבניו ולהנלוים אליו והסרים אל משמעתו, כי באמת אמרו רבותינו זכרונם לב
Tap to expand
Ezer MiKodesh on Shulchan Arukh, Even HaEzer · Abraham David Wahrmann · 1795 CE
סעיף ב' (עד שתטהר) נוהגים לעשות כסוי ראש הכלות. הנהוג על פי יש אומרים שזהו בגדר חופה גם כן. ועושים זה קודם טבילת הכלה. גם שהי' אפשר בנקל שיהי' כסוי הראש קודם החופה בסמוך אחר הטבילה והיו יוצאים בזה ידי
Tap to expand
וי"א דחופת בתולה וכו'. ע' ב"ח סי' ס' שם כתב מנהג שלנו הוא לצאת כל הדיעות היינו ביום ו' בבוקר מכסין ראש הכלה בסודר ולערב בעת הקדושין וברכת חתנים פורסין יריעה ע"ג כלונסאות ומעמידים לשם החתן וכלה ומברכים
Tap to expand
ואמרו ז״ל מברכין ברכת ארוסין בבית הארוסין וברכת הנשואין בבית הנשואין והכי נהוג עלמא. מיהו במנהג נרבונ״א לברך הכל בבית הארוסין והטעם שלא אמרו לברך כל אחת בפני עצמה אלא בזמן רבותינו ע״ה שהיו מקדשין מיד
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
ויש לשאול בזה שאלה גדולה, אחרי שמכסין פני הכלה ועידי הקדושין אין רואין למי מקדש למה לא ניחוש דהוה כמקדש בלא עדים? אמנם אצלינו אין חשש בזה, שהרי ידוע שבתולה זו הוליכוה לחופה והוחזקה שהיא היא המתקדשת, ו
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
ומצאתי לאחד מהראשונים שכתב בזה וז"ל: נ"ל שהדברים כך הם, האב מוסר בתו תחלה לחתנו להיות לו לאשה עם אחוזת מריעיו וזהו הנקרא נשואין, ואחר שהיתה עומדת יום או יומים להכין צרכי סעודה ומלבושין היה מייחד בית א
Tap to expand
Haamek Sheilah on Sheiltot d'Rav Achai Gaon · Naphtali Tzvi Yehudah Berlin (Netziv) · 1840 CE
א"א לגומות בלא שערו' ומינתר הוא דנתרן. וכ"כ הרמב"ם פ"ב מה' אישות הל' י"ד ורש"י ביצה ד' כ"ח ב' ובאה"ע סי' ל"ה ולכאורה היה אפשר להקשות א"כ מנלן דהוי שערות שהיה בהם שיעור שאמרו חכמים דילמא היו פחותים מהם
Tap to expand
Ben Ish Hai · Yosef Hayyim · 1894 CE
אסרו חז"ל לאיש לבא על ארוסתו קודם כניסתה לחופה, וכתב הרמ"א ז"ל בהגהת השולחן דהמנהג הפשוט עכשיו לקרות חופה למקום שפורסין יריעה או טלית על גב קלונסין ומכניסין תחתיה החתן והכלה ברבים ומקדשה ומברכים שם בר
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
כמה מנהגים יפים הנהיגו בני ישראל בעת חתונתם: הנהיגו להתענות ביום החופה, דאיתא באגדה שמוחלין לחתן עוונותיו [ירושלמי ביכורים] וכיון שהוא יום סליחה מהראוי להתענות ולבקש רחמים שיחיה חיי שלוה עם בת זוגו וש
Tap to expand