Ashkenazi vs. Sephardi Minhag (The Major Divide)
The major split in Jewish custom between Ashkenazi (Northern European) and Sephardi (Iberian/Mediterranean) traditions—differing in liturgy, food, and practice.
The defining axis of Jewish minhag diversity: Ashkenazi practice (medieval Franco-German + Polish-Lithuanian) vs. Sephardi practice (Iberian-Mediterranean-Maghreb, with major sub-variants). Examples: kitniyot on Pesach (Ashkenazi forbid, Sephardi permit); birkat kohanim daily (Sephardi) vs. festivals only in diaspora (Ashkenazi); polygamy ban (Ashkenazi via Cherem D'Rabbeinu Gershom; not Sephardi); glatt-only (Sephardi via Beit Yosef; Ashkenazi via custom); shechitah blade standards; Saturday-night liturgy. The Beit Yosef vs. Rema dual-codification of Shulchan Aruch institutionalizes the split.
How it traveled
- Abudarham— · 1330explains
- BachKrakow (Cracow) · 1631explains
- Arukh HaShulchanNovardok (Novogrudok) · 1884explains
- Ben Ish HaiBaghdad · 1894explains
- Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Yoreh De'ahJerusalem · 1900explains
- Mishnah BerurahRadin · 1907explains
Key passages(20)
ומ"ש ובאשכנז אין משנין בה כלל וכו' פי' ב"י שבא רבינו להוציא ממנהג ספרד דמשנין דביה"ח אומרים ברכנו וביה"ג אומרים ברך עלינו ועוד דבאשכנז ביה"ג אומרי' ותן טל ומטר לברכה וביה"ח אומרים ותן ברכה ובספרד אומר
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
ודע שבסידורי אשכנז נדפסו שלוש ברכות אלו בראש הברכות אחר ברכת "הנותן לשכוי בינה". ובסידורי ספרד נדפסו בסוף הברכות. ונראה לי דוודאי לפי עיקר דינא דגמרא שמברכין כל ברכה בעת חלותה, ממילא דאלו הברכות נשארו
Tap to expand
Abudarham · Rabbi David Abudarham · 1330 CE
ואחר כך אומר אלקינו ואלקי אבותינו מלוך על כל הועלם כלו בכבודך. וכתב אבן הירחי מנהג בצרפת שאין אומרים מלוך אך אומרי' יעלה ויבא, ורב עמרם כתב שאין אומר לא זה ולא זה, אבל בספרד ובפרובינצא אומרים את שניהם
Tap to expand
ומ"ש ואוחילה נראה מתוכו כו' טעמו מתוך הנוסח נראה כן וכן הוא מנהג אשכנז שאין אומרים לא אוחילה ולא היום הרת עולם ביחיד אבל בסדור הרמב"ם כתוב שאומרים אוחילה והיום הרת עולם והוא מנהג ספרד:
Tap to expand
Turei Zahav on Shulchan Arukh, Orach Chayim · David HaLevi Segal (Taz) · 1635 CE
ואפי' אם רבים. דבגמ' איתא מהדרין מן המהדרין בה"א מוסיף והולך ופי' התו' דזה קאי אנר איש וביתו דהיינו שכל הבית אין להם אלא נר א' בליל הראשון ממילא כשרואין בבית שני נרות בליל ב' ירגישו בתוס' הנס אבל לאו
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
האר"י ז"ל לא היה אומר פיוטים ופזמונים אלא מה שסידרו הראשונים כגון הקלירי, שנתקנו על דעת האמת. והמנהגים שנהגו בנוסחות התפילה אין לשנות ממנהג המקום, כי שנים עשר שערים בשמים נגד שנים עשר שבטים, וכל שבט י
Tap to expand
ומ"ש רבינו ונוהגים בספרד להזכיר אף בימות החמה קאי אטל כלומר באשכנז אין מזכירין אלא בימות הגשמים שאומרים מוריד הגשם אבל בימות החמה אין מזכירין לא טל ולא גשם ובספרד נוהגים להזכיר בין בימות החמה בין בימו
Tap to expand
ונוהגים בני ספרד ליתן עיניהם למטה וכו' נראה דטעם בני ספרד דכיון דאסיקנא בפרק מצות חליצה דצריך שיתן עיניו למטה בשעת תפלה ולבו למעלה א"כ בכלל זה ג"כ הקדושה שאומרים הציבור והא דאיתא בספר היכלות שיהיו עינ
Tap to expand
Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Yehudah ben Shimon Ashkenazi · 1665 CE
כתר. היינו לפי מנהג הספרדיים ובאשכנז אומרים נקדש כמו ביוצר. בתפלת מוסף י"א זכרון לכלם היו וי"א יהיו וי"א לכולנו ואין לשנות שום מנהג. צ"ל ומנחתם ונסכיהם. תי"ט פ"ט דמנחות. מ"א ע"ש:
Tap to expand
Brit Olam on Sefer Chasidim · Hayyim Joseph David Azulai (Chida) · 1768 CE
אחר התפלה תקנו וקבעו לומר במה מדליקין וכו'. זהו כמנהג אשכנז אבל מנהג ספרד לאומרו בין מזמור לדוד ובין פייט לכה דודי לקבל שבת קודם מזמור שיר ליום השבת ויש מי שכתב דמנהג ספרד מתיישב יותר ועמ"ש הרב מור וק
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
אבל מדברי הרמב"ם בפרק שנים עשר מתפילה דין י"ח למדתי פירוש אחר בזה. וזה לשון הרמב"ם: וכל מי שהוא גדול בחכמה – קודם לקרות. והאחרון שגולל ספר תורה – נוטל שכר כנגד הכל. לפיכך עולה ומשלים אפילו גדול שבציבו
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
ובדבר הברכות הוה פלוגתא דרבוותא. דיש מרבותינו שפסקו לברך ברכה אחת על שתיהן. ויש שפסקו שתי ברכות: על של יד "להניח תפילין" ועל של ראש "על מצות תפילין". והאשכנזים נהגו כדעה זו, והספרדים מברכים ברכה אחת כ
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
כשהשליח ציבור אומר "יתגדל ויתקדש שמיה רבה" עונין "אמן". וכן אחר "ויקרב משיחיה" לפי מנהג הספרדים עונין "אמן". וכן אחר "בריך הוא" עונין "אמן". ומנהג אשכנז לענות "בריך הוא". ואחר "ואמרו אמן" עונין "אמן".
Tap to expand
Ben Ish Hai · Yosef Hayyim · 1894 CE
דגים או ביצים ואורז וכיוצא, שנתבשלו בקדרה של בשר נקייה אף-על-פי שהקדרה בת-יומא, מותר לאכול את המבושל הוא בחלב, דאין כאן אלא נותן טעם בר נותן טעם, דמותר לכתחילה. וכל זה לדידן דאזלינן בתר הוראת מרן ז"ל,
Tap to expand
Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah · Yaakov Chaim Sofer · 1900 CE
י) שם הגה. צורות האונות של ימין אינן דומות לשל שמאל ואם נתחלף צורתן טריפה וכו' כל זה נקרא חליף וטרפה. אבל רש"ל ביש"ש פא"ט סי' נ"ד כתב דכל אלו לא נקרא חליף וכשרה. וכ"כ הפר"ח או' ה' פר"ת או' ג' שה"מ או
Tap to expand
Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah · Yaakov Chaim Sofer · 1900 CE
קנו) שם. כשיעור עלה הדס וכו' הגה. ויש מכשירין בהיכר או סדק כל שהוא וכו' והשמ"ח שם חולק וכתב דאין להקל כ"א כשהסדק ארוך ברובו של מקום הראוי להיות פרוד למעלה או למטה (ר"ל בין שהסדק מקמא או מגבא) ורחבו ו
Tap to expand
Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah · Yaakov Chaim Sofer · 1900 CE
יד) שם הגה. ויש מטריפין גם הבהמה אם נשמט וכו' ורואין שנצרר הדם מעבר לצלעות וכו' דאז יש חשש לנקיבת הריאה. ט"ז סק"ב. ובש"ד ססי' פ"ו מטריף בבהמה שמוטת או שבורת יד בגוף מטעמא דחיישינן שמא איעכול ניביה. ו
Tap to expand
Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah · Yaakov Chaim Sofer · 1900 CE
לא) שם בהגה. אם לא שרואה שנצרר הדם מעבר לצלעות וכו' ואע"ג דהרב תורת יקותיאל העלה להקל בנצרר הדם כשהוא רחוק מ"מ לבני אשכנז דרבוותא בתראי התה"ד ומהרש"ל והבאים אחריהם מור"ם והלבוש והאחרונים כולם החמירו
Tap to expand
Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah · Yaakov Chaim Sofer · 1900 CE
קסד) שם, ואז הכל מותר. ר"ל אפי' החתיכה עצמה שנתבשלה בלא מליחה וכ"ה מנהג הספרדים אבל מנהג אשכנזים כדברי מור"ם ז"ל דאותה חתיכה אסורה אלא א"כ בהפ"מ או לכבוד שבת וכו' כמבואר בהגה. וכ"כ זב"צ או' קי"ח דכך
Tap to expand
Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah · Yaakov Chaim Sofer · 1900 CE
רפא) שם הגה. ויש אוסרים כל החתיכה אפי' מה שחוץ לציר ואפי' לא נמלח רק מעט כדרך שמולחין לצלי ואפי' לא שהה שיעור מליחה רק מעט עד שנראה ציר בכלי וכן נוהגין ואין לשנות. כל זה הוא למנהג האשכנזים אבל אנחנו
Tap to expand