Birkot HaMitzvot (Blessings Before Performing a Mitzvah)
The blessing before, not after — the rule of `over la'asiyatan`.
The blessing before, not after — the rule of `over la'asiyatan`.
How it traveled
- Likkutei TorahLiadi · 1810attested_hebrew_phrase
- Commentary on Sefer Hamitzvot of RasagLviv (Lemberg) · 1914attested_hebrew_phrase
Key passages(20)
Mishneh Torah, Blessings · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
כָּל הַבְּרָכוֹת כֻּלָּן פּוֹתֵחַ בָּהֶם בְּבָרוּךְ וְחוֹתֵם בָּהֶם בְּבָרוּךְ חוּץ מִבְּרָכָה אַחֲרוֹנָה שֶׁל קְרִיאַת שְׁמַע וּבְרָכָה הַסְּמוּכָה לַחֲבֵרְתָהּ וּבִרְכַּת הַפֵּרוֹת וְהַדּוֹמֶה לָהּ
Tap to expand
Sefer HaChinukh · Aharon HaLevi (Ra'ah) · 1255 CE
וְכָל הַבְּרָכוֹת שֶׁהֵן קְבוּעוֹת לְשֶׁבַח הַשֵּׁם לְבַד, כְּגוֹן, הָרוֹאֶה יָם הַגָּדוֹל וְאִילָנוֹת טוֹבִים וְכֵן שׁוֹמֵעַ קוֹל רְעָמִים, וְיֶתֶר הָעִנְיָנִים הַנִּזְכָּרִים בְּפֶרֶק הָרוֹאֶה, מֵהֶ
Tap to expand
Meiri on Berakhot · Menachem HaMeiri · 1280 CE
והרי למדת עכשיו שסדר הברכות לדברי הכל אינו מעכב אבל אי לא ברך אלא אחת אם יצא ידי אותה שבירך אם לאו לא שמענו, וכן לא דבר כאן אם קרא את שמע בלא ברכות אם יצא ידי ק"ש אם לאו, וכן אם בירך את הברכות ולא קרא
Tap to expand
Meiri on Rosh Hashanah · Menachem HaMeiri · 1280 CE
מה שביארנו שכל שאינו מחוייב בדבר אינו מוציא את הרבים כונת הדברים הוא כל שאינו מחוייב מצד גופו אבל מי שחיוב המצוה הוטלה עליו אלא שיצא ידי חובתו ממנה מוציא את האחרים שאע"פ שיצא ידי עצמו עדין הוא ערב בשל
Tap to expand
Abudarham · Rabbi David Abudarham · 1330 CE
השער התשיעי לבאר ברכות המצות שאין להם זמן קבוע בשנה
Tap to expand
Sefer HaTashbetz · Shimon ben Tzemach Duran · 1384 CE
תשובה: דע כי ברכת המצות יכול להוציא אחרים (לפי) אפי' שכבר יצא ולזה מי ששמע קול שופר או קרא מגלה תוקע לאחרים וקורא מגילה לאחרים ומברך ויכול לומר אשר קדשנו במצותיו וצונו לפי שכל ישראל ערבים זה לזה ולא
Tap to expand
Beit Yosef · Joseph Karo · 1522 CE
ולפי סדר הגמרא היה ראוי לברך על כל אחת ואחת בשעתה ולפי שאין הידים נקיות תקנו לסדרם בב"ה כ"כ הרא"ש וכתב עוד והא דאמרינן כל הברכות מברכין עובר לעשייתן היינו ברכות המצות שאומר בהם וצונו צריך לברך להקב"ה
Tap to expand
Avodat HaKodesh (Ibn Gabbai) · Meir ben Ezekiel Ibn Gabbai · 1523 CE
ראיתי להוכיח עוד ולאמת מדברי קבלה כי האצילות הוא עצם האלהות, ואומר כי קבלה אמיתית קבלו בעלי העבודה כי כוונת התפלות להשפיע הכח העליון אל המדות בכל מדה ומדה הצריכה, ונמצא לחכמי האמת האחרונים זה הלשון כל
Tap to expand
Darkhei Moshe · Moses Isserles (Rema) · 1545 CE
כתב האגור בשם ספר הזהר דתפילין של יד יברך מיושב של ראש מעומד עכ"ל ולא נהגו כן אלא מניחן שתיהן מעומד וכבר כתבתי לעיל סי' ה' דכל ברכות המצות מברכין מעומד:
Tap to expand
Sha'ar HaKavanot · Chaim Vital · 1570 CE
ועתה נבאר ענין החילוקים שיש בין עניית אמן של התפל' והעמידה ואמן של ברכות המצות והנהנין ואמן של הקדי' והרי הם ג' בחי' והנה אמן של הקדיש נק' בחי' חיבוק ולכן צריך בכוונת ענייתו להקדים הנוק' לדכורא שבתחיל
Tap to expand
Sha'ar HaKavanot · Isaac Luria (The Arizal) · 1570 CE
ועתה נבאר ענין החילוקים שיש בין עניית אמן של התפל' והעמידה ואמן של ברכות המצות והנהנין ואמן של הקדי' והרי הם ג' בחי' והנה אמן של הקדיש נק' בחי' חיבוק ולכן צריך בכוונת ענייתו להקדים הנוק' לדכורא שבתחיל
Tap to expand
Sha'ar HaKavanot · Chaim Vital · 1570 CE
ועתה נבאר ענין החילוקים שיש בין עניית אמן של התפל' והעמידה ואמן של ברכות המצות והנהנין ואמן של הקדי' והרי הם ג' בחי' והנה אמן של הקדיש נק' בחי' חיבוק ולכן צריך בכוונת ענייתו להקדים הנוק' לדכורא שבתחיל
Tap to expand
Sha'ar HaKavanot · Isaac Luria (The Arizal) · 1570 CE
ועתה נבאר ענין החילוקים שיש בין עניית אמן של התפל' והעמידה ואמן של ברכות המצות והנהנין ואמן של הקדי' והרי הם ג' בחי' והנה אמן של הקדיש נק' בחי' חיבוק ולכן צריך בכוונת ענייתו להקדים הנוק' לדכורא שבתחיל
Tap to expand
כתב הב"י ויש לתמוה על רבינו שלא כתב הסברות מכוונות כאשר כתובות בתוס' ובמרדכי דהא משמע מדבריו דלרשב"ם אם יודע בודאי שהשני משובח מן הראשון דווקא הוא מברך הטוב והמטיב אבל אם הוא מסופק אינו מברך ולתוס' ב
Tap to expand
Tosafot Yom Tov on Mishnah Sotah · Yom Tov Lipmann Heller · 1613 CE
ברכות כ"ג וכו'. לא אתפרש מנלן דאין נאמרין אלא בלשון הקדש. ולפיכך נראה בעיני דאע"ג דקאמר ברכות כ"ג לא קפיד אברכות עצמן אלא על הקריאה מה שהוא קורא בתורה שלא תהא אלא בלשון הקדש. ועל זה אין צריך ראיה כלל.
Tap to expand
Ateret Zekenim on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Menachem Mendel Auerbach · 1620 CE
ויברך מעומד וכל ברכות המצות צריך לברך מעומד חוץ מברכת הנהנין ומש"ה המנהג לעמוד כשמברך לישב בסוכה ואע"ג שאין ראי' לדבר זכר לדבר עצ"ת ה' לעולם תעמוד "עומר "ציצית "תפילין. או יש לרמוז באלו מלות עצ"ת לעל"
Tap to expand
Magen Avraham · Abraham Abele Gombiner · 1665 CE
לא נהגו כן. ונ"ל דההנחה תהא מיושב והברכה והקשירה תהיה מעומד כמ"ש הרב"י רסי' ח' דכל ברכות המצות בעמידה, כתב בכ"ה בכללי הפוסקים כל דבר שבעלי הקבלה והזוהר חולקין עם הגמ' הלך אחר הגמ' והפוסקים (רדב"ז ח"א
Tap to expand
Penei Yehoshua on Berakhot · R. Yaakov Yehoshua Falk (Pnei Yehoshua) · 1702 CE
שם אבל תרומה משום ברכה וברכה דרבנן ולאו בברכה תליא מילתא. נראה דלרווחא דמילתא מסיק הכי בחדא דאית ביה תרתי טעמי כיון דקושטא דמילתא הכי הוא דפשיטא לן במכילתין דברכות המצות אינן אלא מדרבנן אבל באמת אפילו
Tap to expand
Beur HaGra on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Vilna Gaon · 1748 CE
ובמדינות אלו כו'. הוא ע"פ מ"ש ברס"י ח' בשם הירושלמי שכל ברכות המצות מעומד אבל כבר כתבתי שם דליתא ואין פלוגתא בזה אלא תש"ר מעומד על פי הזוהר ותש"י אין קפידא כנ"ל וכן סמ"ק וש"פ לא כתבו מעומד אלא עומר צי
Tap to expand
Nefesh HaChayim · Chaim of Volozhin · 1780 CE
וע' ברע"מ ריש פ' עקב שזהו החילוק בין ברכות המצות והנהנין לברכות התפלה. שברכות המצות והנהנין הם המשכת השפע לארקא ברכאן מלמעלה למטה. אבל ברכות התפל"ה הם תיקון העולמות עצמן והתעלותם והתקשרות כל עולם בעול
Tap to expand