Over LaAsiyatan (Reciting the Blessing Before the Mitzvah)

מִצְוֹת אֵימָתַי מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר עוֹבֵר לַעֲשִׂיָיתָן. רַב הוּנָא אָמַר בִּשְׁעַת עֲשִׂיָיתָן. אַתְיָא דְּרַב הוּנָא כְשְׁמוּאֵל דְּאָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בוּן בְּשֵׁ

Tap to expand

מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לְבָרֵךְ — יְבָרֵךְ. אָמַר אַבָּיֵי: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא לְאַחֲרֶיהָ, אֲבָל לְפָנֶיהָ — מִצְוָה לְבָרֵךְ. דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: כׇּל הַמִּצְוֹת כּוּלָּן מְבָרֵךְ עֲלֵ

Tap to expand

אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר בֵּידָרֵי אָמַר רַב, וְאָמְרִי לַהּ אָמַר רַבִּי אַחָא אֲרִיכָא אָמַר רַב הוּנָא, וְאָמְרִי לַהּ אָמַר רַב מְנַשְּׁיָא אָמַר שְׁמוּאֵל: תְּפִילִּין מֵאֵימָתַי מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶ

Tap to expand

לִכְפּוֹל — יִכְפּוֹל, לִפְשׁוֹט — יִפְשׁוֹט, לְבָרֵךְ אַחֲרָיו — יְבָרֵךְ, הַכֹּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה. אָמַר אַבָּיֵי: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא לְאַחֲרָיו, אֲבָל לְפָנָיו — [מִצְוָה] לְבָרֵךְ. דְּאָמַר ר

Tap to expand

דְּכוּלֵּי עָלְמָא מִיהָא, מֵעִיקָּרָא בָּעִינַן לְבָרוֹכֵי, מְנָלַן? דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: כׇּל הַמִּצְוֹת מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן עוֹבֵר לַעֲשִׂיָּיתָן.

Tap to expand

לְבָרֵךְ — יְבָרֵךְ. אֲמַר אַבָּיֵי: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא לְאַחֲרָיו, אֲבָל לְפָנָיו — מִצְוָה לְבָרֵךְ. דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: כׇּל הַמִּצְוֹת כּוּלָּן, מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן עוֹבֵר לַעֲשִׂי

Tap to expand

שאילתא דאסיר להון לדבית ישראל דמיכל מכל אילן דמפקין פירי תלת שנין קדמאי דכתיב וערלתם ערלתו את פריו שלש שנים לא שנא דנטע ליה מינטע ולא שנא דנפיק מנפשיה אסיר דתנן אילן העולה מאליו חייב בערלה והא כתיב ו

Tap to expand

ופירי דפרדיסא פריק להו בשתא רביעתא ואכיל להו כד הוי בהמ"ק קיים הוי פריק להו ומוסיף עלייהו חומש ומסיק להו ואכיל להו בירושלים כדתנן נטע רבעי מוסיף עליו חומש ותנן כרם רבעי עולה לירושלים מהלך יום לכל רוח

Tap to expand

עקבשאילתא דמחייבין דבית ישראל למקבע מזוזה בפתחיהון שנא' וכתבת' על מזוזו' ביתך ובשעריך ולא נפיק ידי חובתיה עד דכתיב לה במגילתא דעפיצא ובדיותא מעליא כספר תורה ומצוה להניחה בתחילת שליש העליון ומצוה לה

Tap to expand

לראש השנהשאילתא דמחייבין דבית ישראל מיתקע בחצוצרתא בחד בתשרי דכתיב בחדש השביעי וגו' אע"ג דכתיב תקעו בחודש שופר וכתיב והיה במשוך בקרן היובל ותנן שופר של ראש השנה של יעל ופשוט כמן דקיימא ברבי יהודה דתנ

Tap to expand

שאילתא דמיחייבין דבי ישראל לאחותי תפילין בראשיהון ותפילין בדרעיהון שנאמר והיה לאות על ידך ולטוטפות בין עיניך ת"ר על ידך בגובה של יד ומאי היא קיבורת בין עיניך זה קדקד והיכא אמרי דבי רבי ינאי מקום שמוח

Tap to expand

והדר לימא תיהוי חלה דאמר רב יהודה אמר שמואל כל המצות כולן מברך עליהן עובר לעשייתן חוץ מן הטבילה והני חמשה מיני חייבינן בחלה כדתנן החטים והשעורים והכוסמים ושיבולת שועל והשיפון הרי אלו חייבין בחלה מנהני

Tap to expand

(שם מד) ת"ר העושה לולב לעצמו אומר ברוך שהחיינו וקיימנו נטלו לצאת בו אומר אשר קדשנו במצותיו וצונו על נטילת לולב (שם לז:) ומוליך ומביא ומעלה ומוריד. א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן מוליך ומביא למי שהרוחות שלו

Tap to expand

מאן דקבע מזוזה מיחייב לברוכי ב"א ה' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו לקבוע מזוזה וכד עביד מעקה מיחייב לברוכי וצונו על המעקה. (פסחים ז:) אמר רב יהודה אמר שמואל כל המצות כולן מברך עליהם עובר לעש

Tap to expand

א"ר שמואל בר *בגמ' בידרי וברא"ש רב מריברודי אמר רב ואמרי לה א"ר אחא אריכא אמר רב הונא ואמרי לה אמר רב מנשיא בר ירמיה אמר שמואל כל המצות מברך עליהן עובר לעשייתן מאימתי מברך אביי ורבא דאמרי תרוייהו משעת

Tap to expand

מקום שנהגו לברך יברך אמר אביי לא שנו אלא לאחריה אבל לפניה חייב לברך דאמר רב יהודה אמר רב כל המצות כולן מברך עליהן עובר לעשייתן ומאי משמע דהאי עובר לישנא דאקדומי הוא דכתיב וירץ אחימעץ דרך הככר ויעבר את

Tap to expand

לברוכי ברישא והדר בדיק דאמר רב יהודה אמר שמואל כל המצות כולן מברך עליהן עובר לעשייתן אמר רב חסדא חוץ מן הטבילה בלבד מאי טעמא דאכתי גברא לא חזי תניא נמי הכי טבל ועלה בעלייתו הוא אומר ברוך אתה ה' אמ"ה א

Tap to expand

לברך אחריו יברך וכו': אמר אביי לא שנו אלא לאחריו אבל לפניו מצוה לברך דאמר רב יהודה אמר שמואל כל המצות כולן מברך עליהן עובר לעשייתן מאי משמע דהאי עובר לישנא דאקדומי הוא א"ר נחמן בר יצחק דאמר קרא (שמואל

Tap to expand

והלכתא *אין סדר המאמרים כאן לפי סדר הגמ', ויען כי בדפוסים רבים מצאנו כן הנחנו על מקומו והמעיין ימצא בקל לסדר המאמרים לפי הסדר אשר בגמ'.על ביעור חמץ. כלומר אף זה להבא משמע ואי אמר לבער לא מהדרינן ליה א

Tap to expand

דכולי עלמא קדושה ראשונה קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבוא. הקשה רבינו תם אמאי לא מייתי ראיה דרבי אליעזר אית ליה בפ' קמא דחגיגה (דף ג: ושם) דלא קדשה לעתיד לבוא דקאמר התם מעשה ברבי יוסי בן דורמסקית ומסיק אמר

Tap to expand