Chametz (Leaven)
Leavened grain products forbidden on Passover, recalling the haste of the Exodus and generating an elaborate set of laws about removal and ownership.
Chametz refers to any grain product that has fermented or risen through leavening. On Passover, Jews avoid chametz entirely—not eating it, not owning it, and in many traditions not even benefiting from it. The historical basis is straightforward: when the Israelites fled Egypt, they had no time to let their dough rise, so they baked unleavened bread (matzah) instead. The Torah commands the removal of chametz for seven days in direct connection with this event.
Over time, Jewish teachers also read chametz as a moral and spiritual metaphor. The 'puffing up' of fermented dough became an image for pride and self-inflation, and some writers described the Passover search and removal of chametz as an occasion for inner reflection as well as physical cleaning. This interpretive layer became influential, especially in later medieval and Kabbalistic literature, though it sits alongside—rather than replacing—the law's plain historical grounding.
The practical laws around chametz grew quite detailed. Rabbis debated which grains are included, whether derivatives like certain alcohols or medicines are covered, how thoroughly a home must be searched, and how ownership of chametz is legally transferred before the holiday. These discussions occupy significant space in the halachic literature and remain active questions for observant Jews today.
How it traveled
- Mekhilta DeRabbi YishmaelEretz Yisrael (travels) · 250explains
- Jerusalem Talmud PesachimTiberias · 400explains
- PesachimSura (Babylonia) · 500explains
- Teshuvot HaGeonim (Shaarei Teshuva)Sura (Babylonia) · 900explains
- Rif PesachimKairouan · 1085explains
- Mishneh Torah, Leavened and Unleavened BreadFostat (Old Cairo) · 1180explains
- Tosafot on PesachimTroyes (Champagne) · 1230explains
- Kol BoNarbonne (Provence) · 1250explains
- Meiri on PesachimPerpignan · 1300explains
- Sefer HaChinukhBarcelona · 1300explains
- TurToledo (Castile) · 1335explains
- Ran on PesachimBarcelona · 1340explains
- Menorat HaMaorToledo (Castile) · 1391explains
- Terumat HaDeshenVienna · 1460explains
- Bartenura on Mishnah PesachimJerusalem · 1482explains
- Shulchan Arukh, Orach ChayimTzfat · 1565explains
- Darkhei MosheKrakow (Cracow) · 1570explains
- Chidushei Halachot on PesachimPosen (Poznań) · 1612explains
- BachKrakow (Cracow) · 1631explains
- Turei Zahav on Shulchan Arukh, Orach ChayimLviv (Lemberg) · 1646explains
- Ateret Zekenim on Shulchan Arukh, Orach ChayimLviv (Lemberg) · 1657explains
- Magen AvrahamKalisz · 1665explains
- Chok Yaakov on Shulchan Arukh, Orach ChayimLviv (Lemberg) · 1696explains
- Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach ChayimPrague · 1712explains
- Brit MosheAmsterdam · 1721explains
- Penei Yehoshua on PesachimFrankfurt am Main · 1730explains
- Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach ChayimPrague · 1742explains
- Shulchan Arukh HaRavLiozna · 1795explains
- Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach ChayimLublin · 1855explains
- Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach ChayimBrody · 1855explains
- Eshel Avraham on Shulchan Arukh, Orach ChayimBuchach (Buczacz) · 1860explains
- Haamek Sheilah on Sheiltot d'Rav Achai GaonVolozhin · 1861explains
- Kitzur Shulchan ArukhOfen (Buda / Budapest) · 1864explains
- Arukh HaShulchanNovardok (Novogrudok) · 1884explains
- Torah Temimah on TorahPinsk · 1904explains
- Mishnah BerurahRadin · 1907explains
- Commentary on Sefer Hamitzvot of RasagLviv (Lemberg) · 1914explains
- Tosefta Kifshutah on PesachimJerusalem · 1949explains
- Introductions to the Babylonian TalmudJerusalem · 1950explains
- Shibbolei HaLeketRomeexplains
Key passages(20)
(פסק) ומאן דבעי למיזל בספינתא או לדוכתא רחיקא ואיכא בתי דקיימן בחותמיה וליכא איניש דאית ליה רשותא למיעל להתם אי מקמי תלתין יומין קאזיל דעדיין לא מיחייב במילי דפסחא לא צריך למבדק והדר ליזיל ואי בגו תלת
Tap to expand
(פסק) ומאן דבעי למיזל בספינתא או לדוכתא רחיקא ואיכא בתי דקיימן בחותמיה וליכא איניש דאית ליה רשותא למיעל להתם אי מקמי תלתין יומין קאזיל דעדיין לא מיחייב במילי דפסחא לא צריך למבדק והדר ליזיל ואי בגו תלת
Tap to expand
Chok Yaakov on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Jacob Reischer · 1690 CE
אע"פ שקבל עליו הנפקד אחריות הטעם כת' הרא"ש פ"ק דפסחים לדעת הר"ר יונה כיון דעיקר הממון של הבעלים הוא והנפקד השאיל בית לשמירת ממונו של המפקיד לכן עליו מוטל לבערו. והא דאיתא במכילתא מה ביתך ברשותך אף גב
Tap to expand
Shulchan Arukh HaRav · Shneur Zalman of Liadi · 1795 CE
אֲבָל אִם דַּעְתּוֹ לַחֲזֹר קֹדֶם הַפֶּסַח, אֲפִלּוּ אִם יֵשׁ וַדַּאי חָמֵץ הַרְבֵּה מְאֹד בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ — אֵין צָרִיךְ לְבַעֲרוֹ קֹדֶם יְצִיאָתוֹ, אֲפִלּוּ יוֹצֵא בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁהֲר
Tap to expand
Haamek Sheilah on Sheiltot d'Rav Achai Gaon · Naphtali Tzvi Yehudah Berlin (Netziv) · 1840 CE
שהכל מצווים עליו לבערו. זה הלשון מקורו בב"ק ד' צ"ח אמר רבה גזל חמץ ובא אחר ושרפו במועד פטור שהכל מצווים עליו לבערו. והנה זה הדין שכתב רביע כתב ג"כ הטור וש"ע סימן תמ"ג דאם לא מכר הנפקד חייב לבערו בזמן
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
עוד כתב בסעיף ג: קודם זמן איסורו – יכול להשליכו במקום שעורבין מצויים שם. ואם מצאו אחר זמן איסורו שלא אכלוהו העורבים, אף על פי שהמקום הפקר – לא יניחנו שם אלא יבערנו. עד כאן לשונו. ואין הכוונה שהשליכו ב
Tap to expand
לֹא־תֹאכַ֤ל עָלָיו֙ חָמֵ֔ץ שִׁבְעַ֥ת יָמִ֛ים תֹּֽאכַל־עָלָ֥יו מַצּ֖וֹת לֶ֣חֶם עֹ֑נִי כִּ֣י בְחִפָּז֗וֹן יָצָ֙אתָ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם לְמַ֣עַן תִּזְכֹּ֗ר אֶת־י֤וֹם צֵֽאתְךָ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם כֹּ֖ל
Tap to expand
וְלֹֽא־יֵרָאֶ֨ה לְךָ֥ שְׂאֹ֛ר בְּכׇל־גְּבֻלְךָ֖ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים וְלֹא־יָלִ֣ין מִן־הַבָּשָׂ֗ר אֲשֶׁ֨ר תִּזְבַּ֥ח בָּעֶ֛רֶב בַּיּ֥וֹם הָרִאשׁ֖וֹן לַבֹּֽקֶר׃
Tap to expand
שִׁבְעַ֤ת יָמִים֙ מַצּ֣וֹת תֹּאכֵ֔לוּ אַ֚ךְ בַּיּ֣וֹם הָרִאשׁ֔וֹן תַּשְׁבִּ֥יתוּ שְּׂאֹ֖ר מִבָּתֵּיכֶ֑ם כִּ֣י ׀ כׇּל־אֹכֵ֣ל חָמֵ֗ץ וְנִכְרְתָ֞ה הַנֶּ֤פֶשׁ הַהִוא֙ מִיִּשְׂרָאֵ֔ל מִיּ֥וֹם הָרִאש
Tap to expand
שִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים שְׂאֹ֕ר לֹ֥א יִמָּצֵ֖א בְּבָתֵּיכֶ֑ם כִּ֣י ׀ כׇּל־אֹכֵ֣ל מַחְמֶ֗צֶת וְנִכְרְתָ֞ה הַנֶּ֤פֶשׁ הַהִוא֙ מֵעֲדַ֣ת יִשְׂרָאֵ֔ל בַּגֵּ֖ר וּבְאֶזְרַ֥ח הָאָֽרֶץ׃
Tap to expand
מַצּוֹת֙ יֵֽאָכֵ֔ל אֵ֖ת שִׁבְעַ֣ת הַיָּמִ֑ים וְלֹֽא־יֵרָאֶ֨ה לְךָ֜ חָמֵ֗ץ וְלֹֽא־יֵרָאֶ֥ה לְךָ֛ שְׂאֹ֖ר בְּכׇל־גְּבֻלֶֽךָ׃
Tap to expand
פַּטִּירֵי יִתְאָכֵיל יַת שׁוּבְעָא יוֹמִין וְלָא יִתְחָמֵי לָךְ חָמִיעַ וְלָא יִתְחָמֵי לָךְ חֲמִיר בְּכָל תְּחוּמָךְ
Tap to expand
שִׁבְעַת יוֹמִין חֲמִיר לָא יִשְׁתְּכַח בְּבָתֵּיכוֹן אֲרֵי כָּל דְיֵכוּל מַחְמְעָא וְיִשְׁתֵּצֵי אֱנָשָׁא הַהוּא מִכְּנִשְׁתָּא דְיִשְׂרָאֵל בְּגִיוֹרָא וּבְיַצִיבָא דְאַרְעָא:
Tap to expand
פַּטִיר יִתְאֲכֵל יָת שִׁבְעַת יוֹמִין וְלָא יִתְחֲזֵי לָךְ חֲמִיעַ וְלָא יִתְחֲזֵי לָךְ חֲמִיר בְּכָל תְּחוּמָךְ:
Tap to expand
חָמֵץ שֶׁל נָכְרִי שֶׁעָבַר עָלָיו הַפֶּסַח, מֻתָּר בַּהֲנָאָה. וְשֶׁל יִשְׂרָאֵל, אָסוּר בַּהֲנָאָה. שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יג) לֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר:
Tap to expand
נָכְרִי שֶׁהִלְוָה אֶת יִשְׂרָאֵל עַל חֲמֵצוֹ, אַחַר הַפֶּסַח מֻתָּר בַּהֲנָאָה. וְיִשְׂרָאֵל שֶׁהִלְוָה אֶת הַנָּכְרִי עַל חֲמֵצוֹ, אַחַר הַפֶּסַח אָסוּר בַּהֲנָאָה. חָמֵץ שֶׁנָּפְלָה עָלָיו מַפֹּלֶת
Tap to expand
אֵלּוּ עוֹבְרִין בְּפֶסַח, כֻּתָּח הַבַּבְלִי, וְשֵׁכָר הַמָּדִי, וְחֹמֶץ הָאֲדוֹמִי, וְזֵתוֹם הַמִּצְרִי, וְזוֹמָן שֶׁל צַבָּעִים, וַעֲמִילָן שֶׁל טַבָּחִים, וְקוֹלָן שֶׁל סוֹפְרִים. רַבִּי אֱלִיעֶזֶ
Tap to expand
שִׂאוּר, יִשָּׂרֵף, וְהָאוֹכְלוֹ פָטוּר. סָדוּק, יִשָּׂרֵף, וְהָאוֹכְלוֹ חַיָּב כָּרֵת. אֵיזֶהוּ שִׂאוּר, כְּקַרְנֵי חֲגָבִים. סָדוּק, שֶׁנִּתְעָרְבוּ סְדָקָיו זֶה בָזֶה, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. וַח
Tap to expand
חמץ של נכרים מותר אחר הפסח מיד רשב"ג ור' ישמעאל [בר'] יוחנן בן ברוקה אומרים אף של הקדש מותר אחר הפסח מיד.
Tap to expand
Mekhilta DeRabbi Shimon Ben Yochai · 200 CE
שאור לא ימצא בבתיכם מכלל שנאמר (י"ג ז) ולא יראה לך יכול אם היה (טעון) [טמון] או מופקר בעיר אחרת לא יהא חייב ת"ל שאור לא ימצא או לא ימצא אפילו(לאחרים) [של אחרים] ושל גבוה ת"ל (י"ג ז') לא יראה לך שלך אי
Tap to expand