Kashering (Purging Vessels)
How to transform a pot that touched non-kosher food into one safe to use again.
Imagine you've inherited your grandmother's beautiful copper pot, but it was used for cooking pork. In Jewish law, the pot has absorbed flavors and oils from that forbidden food. Rather than discard it, there's a practical way to 'reset' it: kashering. The method depends on how the pot was used. If food was boiled in it, you'd boil water in it to purge the absorbed taste. If food was roasted in it, you'd expose it to intense heat. If only raw food touched it, you might peel away the outer surface. It's a kind of spiritual and physical cleansing that restores the vessel to kosher use.
This idea developed as Jewish communities settled in diverse places and encountered vessels from non-Jewish neighbors and markets. The medieval rabbis, especially those in Spain and France, refined the rules with remarkable specificity—distinguishing between earthenware (which usually cannot be kashered) and metal, between direct flame and secondary heat. Over time, kashrut authorities created detailed protocols for modern kitchens, restaurants, and even factories, extending the logic to dishwashers and industrial equipment. The underlying principle remained constant: absorption can be reversed through the same medium that caused it.
How it traveled
- ChullinSura (Babylonia) · 500explains
- Machzor VitryTroyes (Champagne) · 1055explains
- Mishneh Torah, VesselsFostat (Old Cairo) · 1180explains
- Mishneh Torah, Forbidden FoodsFostat (Old Cairo) · 1180explains
- Sefer HaTerumahWorms (Rhineland) · 1190explains
- Kol BoNarbonne (Provence) · 1250explains
- Haggahot Rabbeinu Peretz on Sefer Mitzvot KatanCorbeil-Essonnes · 1280explains
- Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaArokhBarcelona · 1290explains
- Meiri on Avodah ZarahPerpignan · 1300explains
- Meiri on ChullinPerpignan · 1300explains
- Meiri on PesachimPerpignan · 1300explains
- Teshuvot HaRoshToledo (Castile) · 1325explains
- TurToledo (Castile) · 1335explains
- Ran on PesachimBarcelona · 1340explains
- Ran on Avodah ZarahBarcelona · 1340explains
- Ran on ChullinBarcelona · 1340explains
- Terumat HaDeshenVienna · 1460explains
- Shulchan Arukh, Yoreh De'ahTzfat · 1565explains
- Shulchan Arukh, Orach ChayimTzfat · 1565explains
- Darkhei MosheKrakow (Cracow) · 1570explains
- DrishaLviv (Lemberg) · 1605explains
- BachKrakow (Cracow) · 1631explains
- Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ahVilna (Vilnius) · 1646explains
- Turei Zahav on Shulchan Arukh, Yoreh De'ahLviv (Lemberg) · 1646explains
- Turei Zahav on Shulchan Arukh, Orach ChayimLviv (Lemberg) · 1646explains
- Magen AvrahamKalisz · 1665explains
- Chok Yaakov on Shulchan Arukh, Orach ChayimLviv (Lemberg) · 1696explains
- Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ahPrague · 1700explains
- Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach ChayimPrague · 1712explains
- Sheilat YaavetzAltona · 1728explains
- Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach ChayimPrague · 1742explains
- Beur HaGra on Shulchan Arukh, Yoreh De'ahVilna (Vilnius) · 1780explains
- Shulchan Arukh HaRavLiozna · 1795explains
- Binat AdamVilna (Vilnius) · 1814explains
- Kitzur Shulchan ArukhOfen (Buda / Budapest) · 1864explains
- Arukh HaShulchanNovardok (Novogrudok) · 1884explains
- Ben Ish HaiBaghdad · 1894explains
- Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Yoreh De'ahJerusalem · 1900explains
- Mishnah BerurahRadin · 1907explains
- Shibbolei HaLeketRomeexplains
Key passages(20)
Midrash Tanchuma Buber · Anonymous (Tanchuma redactors) · 150 CE
שאילתא דמחייבין דבית ישראל לאפרושי מן מידעם מסאב, שנאמר והבדלתם בין הבהמה הטהורה לטמאה ובין העוף הטמא לטהור (ויקרא כ כה), ולא מיבעיא מן [מדעם] מסואבא דאסיר, אלא אפי' מני דאיבשיל בהו מדעם מסואבא אסיר
Tap to expand
הלוקח כלי תשמיש מן העובד כוכבים דברים שלא נשתמש בהן מטבילן והן טהורין דברים שנשתמש בהן כגון כוסות וצלוחית ידיהן בצונן. כגון היורות והמחמין והטוגנין וקמקומוסין ידיחן ברותחין כגון הסכינין והשפודין והאסכ
Tap to expand
Sheiltot d'Rav Achai Gaon · Achai Gaon · 705 CE
שאילתא דמחייבין דבית ישראל למיפרש מן מדעם מסאב דאיסור דכתיב והבדלתם בין הבהמה הטהורה לטמאה וגו' ולא מיבעיא מן מדעם מסאבא גופיה אלא אפי' מאני דאיבשיל בהו מדעם מסאב אסיר לבשולי בהו ישראל למיכל מינייה
Tap to expand
Sheiltot d'Rav Achai Gaon · Achai Gaon · 705 CE
ברם צריך למימר הני קערות דקוניא דאישתמשו בהו רותחין אית להו פליטה אי לא משום דמעיקרא כלי חרס נינהו ושעינהו בקוניא מי מגין שייע דקוניא עליהון ולא בלע חרש משום דקוניא מתכת הוא וסגי ליה בפליטה או דילמא
Tap to expand
Machzor Vitry · Simchah of Vitry · 1055 CE
בא לטהר כליו שוטפן ומדיחן יפה ואין צריך לגוררן. אך מגעילן ברותחין ובכלי ראשון. וכל כלי מתכות כגון יורה ומחבת. כל כלי שיש לו בית קיבול בין של ברזל בין של נחשת יעשה להם שפה של טיט על שפתם. כדא' בע'ז. וב
Tap to expand
כל עיקר מטבילן והם טהורים דברים שנשתמש בהן על ידי צונן כגון כוסות וצלוחיות וקתוניות מדיחן ומטבילן והם טהורין דברים שנשתמש בהן על ידי חמין כגון היורות והקומקומוסין והמחמי חמין מגעילן ומטבילן והן טהורין
Tap to expand
נקוט האי כללא בידך דמאני דאעא ומני דפרזלא ושאר מיני מתכות ובורמי דגללי דאישתמש בהו חמירא כולה שתא בכלי ראשון צריך למיגעלינהו בכלי ראשון והני דאישתמש בהו בכלי שני כגון קערות וכיוצא בהן כי שדי עלייהו רו
Tap to expand
Sefer Yereim · R. Eliezer ben Shmuel of Metz (Re'em) · 1135 CE
ואי מגעיל לאיסור בשעת איסורו צריך להכשיר כל כלי וכלי לבדו, דאי לאו הכי אין להם הכשר דמאי דפליט האי פליט האי אבל פליטת עצמו אינו חוזר ובולע בעודו רותח, דמסקינן בחולין בפ' כל הבשר (חולין ק"ח ב') דמאי ד
Tap to expand
מכאן ואילך לשתרי - הלכך דבר המבושל בכלי שאינו בן יומא מותר ויש לתת טעם מה ראו להתיר המאכל ולאסור הקדרה לפי שהקדרה היה בה איסור גמור תחלה אבל המאכל לא נבלע בו איסור מעולם והגעלת כלי בן יומא אין להגעיל
Tap to expand
Mishneh Torah, Forbidden Foods · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
כֵּיצַד מַגְעִילָן. נוֹתֵן יוֹרָה קְטַנָּה לְתוֹךְ יוֹרָה גְּדוֹלָה וּמְמַלֵּא עָלֶיהָ מַיִם עַד שֶׁיָּצוּפוּ עַל הַקְּטַנָּה וּמַרְתִּיחָהּ יָפֶה יָפֶה. וְאִם הָיְתָה יוֹרָה גְּדוֹלָה מַקִּיף עַל שְׂ
Tap to expand
Mishneh Torah, Forbidden Foods · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
הַלּוֹקֵחַ סַכִּין מִן הָעַכּוּ"ם מְלַבְּנָהּ בָּאֵשׁ אוֹ מַשְׁחִיזָהּ בָּרֵחַיִם שֶׁלָּהּ. וְאִם הָיְתָה סַכִּין יָפָה שֶׁאֵין בָּהּ פְּגִימוֹת דַּי לוֹ אִם נְעָצָהּ בְּקַרְקַע קָשָׁה עֶשֶׂר פְּעָמִי
Tap to expand
Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
כְּלֵי מַתָּכוֹת וּכְלֵי אֲבָנִים שֶׁנִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן חָמֵץ בְּרוֹתְחִין בִּכְלִי רִאשׁוֹן כְּגוֹן קְדֵרוֹת וְאִלְפָּסִין. נוֹתֵן אוֹתָן לְתוֹךְ כְּלִי גָּדוֹל שֶׁל מַיִם וּמְמַלֵּא עֲלֵיהֶן מַיִ
Tap to expand
Sefer HaTerumah · R. Baruch ben Yitzchak of Worms · 1190 CE
לכך פי' מורי רבינו דהגעלת כלי מדין שלא היתה בני יומן דלפגם הוא ולא אסר הכתוב אלא דוקא בני יומן צוה הכתוב להגעיל ודווקא כלים קטנים הגעילו בכלי גדול המחזיק ס' כמותו דאלו בכלי גדול שאין מחזיק ס' כמוהו שם
Tap to expand
Sefer HaTerumah · R. Baruch ben Yitzchak of Worms · 1190 CE
ואם רוצה לחתוך בה גבינה צוננת בסכין שחתך בה בשר או אפכא שרוצה לחתוך לו בשר צונן בסכין חולבת או מסכין של עכו"ם הסכין צריך תחלה נעיצה בקרקע עשר פעמים (ע"א) פ' בתרא דע"ז סכין שפה והיא טהורה ומפרש התם נוע
Tap to expand
Sefer HaTerumah · R. Baruch ben Yitzchak of Worms · 1190 CE
דין להגעיל כלי לצורך פסח אם מגעילו קודם ערב פסח או ערב פסח קודם ד' שעות מותר אפי' שניהם בני יומן דאין בהם כי אם טעם חמץ ולכן שרי דנותן טעם בר נותן טעם הוא אבל לאחר ארבע שעות אסור להגעיל אלא כלי שאינו
Tap to expand
Haggahot Rabbeinu Peretz on Sefer Mitzvot Katan · Peretz ben Elijah of Corbeil · 1230 CE
פי' רבינו ברוך כשבאים להגעיל כלים של איסור שאינן בני יומן. צריך שלא יהיו בני יומן משום תשמיש דחמין אפילו דהיתר דאם נשתמש בו תוך אותו היום בחמין אפילו דהיתר כגון מים רותחין הרי האסור הנבלע בכלי נותן ט
Tap to expand
כלי מתכות וכלי אבני׳ שנשתמש בהן חמץ בחמין בכלי ראשון כגון קדרות ואלפסין מרתיחן בכלי ראשון גדול ואחר כך שוטפן בצונן להעביר געולן מעליהן ומשתמש בהן במצה וכן הסכינין מביא הנצב אחר הלהב בכלי ראשון שנועצים
Tap to expand
ומנהגנו עתה למרק הכלי׳ מאד ולהדיחן יפה קודם הגעלה כדי להסיר שמנן וזוהמתן מעליהן ואחר כן מגעילין אותן. וכתב הראב״ד ז״ל שאין צריכין להוציאן משם אחר רתיחתן מיד אלא אחר שינוחו מעט ובלבד שלא יקרוש על פניהם
Tap to expand
ואם היורה אסורה מגעולי גוים אין ראוי שיגעיל בתוכה עד שיגעילנה וידיחנה יפה יפה. וההגעלה המובחרת להגעיל בכלי שאינו בן יומו קודם זמן אסו׳ חמץ שזהו קודם שש ושירתיח המים קודם שיכניס בהן הכלי׳ ואם אינן רות
Tap to expand
וכתב ה״ר משה על כוסו׳ של כסף שתשמישן בצונן אם ידוע שאין משתמשי׳ בו אלא בצונן לא בעי הגעלה. אמנם העולם נהגו להגעילן לפי ששופכין לפעמים לתוכן יין חדש ומרותח ואל תטוש תורת אמך. ודברים שהיה תשמישן על ידי
Tap to expand