Chassidut (Piety/Saintliness)
Going beyond the letter of the law out of love and generosity—a quality Jewish ethical tradition places at the top of the spiritual ladder.
Chassidut, as an ethical quality, describes the disposition of someone who doesn't merely comply with religious requirements but acts with generosity, care, and devotion that exceeds what is strictly required. Jewish ethical literature treats this as the highest rung of a ladder of virtues, reached only after cultivating fear of God, reverence, humility, and the separation of oneself from petty concerns.
The word carries connotations of both piety and loyal lovingkindness. Medieval thinkers, including Bachya ibn Paquda in his influential work on the duties of the heart, described chassidut as the fruit of a long inner journey—something not demanded by law but freely offered. Maimonides and other legal authorities also recognized the concept, placing it in the category of going beyond the strict requirement (lifnim mishurat hadin).
When the Hasidic movement emerged in 18th-century Eastern Europe, this quality gave the movement its very name. Chassidus as a movement saw this kind of devoted, love-driven religious life as the model to which every Jew could aspire, and it built an entire approach to community, teaching, and practice around cultivating it.
How it traveled
- ZoharGuadalajara · 1280explains
- Zohar ChadashGuadalajara · 1290explains
- Sha'arei KedushaDamascus · 1572redefines
- Reshit ChokhmahTzfat · 1575explains
- Chesed LeAvrahamHebron · 1618explains
- Ohr HaChammah on ZoharTzfat · 1620redefines
- Mekor Mayim Chayim on Baal Shem TovMedzhybizh (Ukraine) · 1700redefines
- Maaseh Rokeach on MishnahAmsterdam · 1735explains
- Mesillat YesharimAmsterdam · 1738redefines
- Mikdash Melekh on ZoharTzfat · 1750explains
- Ben Porat YosefPolonne (Polnoye, Volhynia) · 1760redefines
- Divrei EmetMedzhybizh (Ukraine) · 1770explains
- Be'er Mayim ChaimCzernowitz (Chernivtsi) · 1775explains
- Ketonet PasimPolonne (Polnoye, Volhynia) · 1777redefines
- Toldot Yaakov YosefPolonne (Polnoye, Volhynia) · 1780redefines
- Arvei NachalKrakow (Cracow) · 1780explains
- Tzofnat PaneachPolonne (Polnoye, Volhynia) · 1782redefines
- Noam ElimelekhLizhensk (Poland) · 1786explains
- Yismach MosheSátoraljaújhely (Ujhel) · 1790explains
- TanyaLiadi · 1797redefines
- Mareh Yechezkel on TorahKarlsburg (Alba Iulia) · 1800explains
- Nefesh HaChayimVolozhin · 1800explains
- Agra DeKalaDinov (Dynów) · 1801redefines
- Likutei MoharanBreslov (Ukraine) · 1802redefines
- Sefer HaMiddotBreslov (Ukraine) · 1810explains
- Bnei YissascharDinov (Dynów) · 1820redefines
- Likutei TefilotBreslov (Ukraine) · 1822explains
- Tiferet ShlomoRadomsk · 1825explains
- Likutei HalakhotBreslov (Ukraine) · 1840explains
- Dover TzedekLublin · 1845explains
- Yisrael KedoshimLublin · 1845explains
- Tzidkat HaTzadikLublin · 1845redefines
- Keter Shem TovMedzhybizh (Ukraine) · 1877redefines
- Sefat EmetGer (Gora Kalwaria) · 1900explains
- Shem MiShmuelSochaczew · 1925explains
- Chovat HaTalmidimPiaseczno · 1928explains
- Hakhsharat HaAvrekhimPiaseczno · 1930redefines
- Mevo HaShearimPiaseczno · 1931redefines
- Derekh HaMelekhPiaseczno · 1931redefines
- Esh KodeshWarsaw · 1941explains
Key passages(20)
Imrei Chaim · R. Chaim Meir Hager (Vizhnitz IV)
Likkutei Dibburim · Yosef Yitzchak Schneersohn (6th Lubavitcher Rebbe)
עוד יש מדרגת חסידות למעלה מזו שאין למעלה ממנה והאיש הזה נקרא קדוש והיא נזכרת בספר התקונים ובספר הזוהר במקומות הרבה ובפרט בפרשת כי תצא ברעיא מהימנא (דף רפ"א ע"א) וז"ל, ולאו למגנא אמר קודשא בריך הוא כל
Tap to expand
Mesillat Yesharim · Moses Chaim Luzzatto (Ramchal) · 1738 CE
וְנִמְצָא הַפְּרִישׁוּת עִם הַחֲסִידוּת הוּא כְּמוֹ הַזְּהִירוּת עִם הַזְּרִיזוּת, שֶׁזֶּה בְּסוּר מֵרָע וְזֶה בַּעֲשֵׂה טוֹב.
Tap to expand
Mesillat Yesharim · Moses Chaim Luzzatto (Ramchal) · 1738 CE
וּנְבָאֵר עַתָּה מִדַּת הַחֲסִידוּת.
Tap to expand
Mesillat Yesharim · Moses Chaim Luzzatto (Ramchal) · 1738 CE
נִמְצָא כְּלָל הַחֲסִידוּת הַרְחָבַת קִיּוּם כָּל הַמִּצְוֹת בְּכָל הַצְּדָדִין וְהַתְּנָאִים שֶׁרָאוּי וְשֶׁאֶפְשָׁר.
Tap to expand
Mesillat Yesharim · Moses Chaim Luzzatto (Ramchal) · 1738 CE
וְהִנְּךָ רוֹאֶה שֶׁהַחֲסִידוּת מִמִּין הַפְּרִישׁוּת, אֶלָּא שֶׁהַפְּרִישׁוּת בַּלָּאוִין וְהַחֲסִידוּת בַּעֲשִׂין וּשְׁנֵיהֶם עִנְיָן אֶחָד, שֶׁהוּא לְהוֹסִיף עַל הַמְפֹרָשׁ מָה שֶׁנּוּכַל לָדוּן לְ
Tap to expand
Mesillat Yesharim · Moses Chaim Luzzatto (Ramchal) · 1738 CE
בְּבֵאוּר חֶלְקֵי הַחֲסִידוּתחֶלְקֵי הַחֲסִידוּת הָרִאשׁוֹנִים שְׁלֹשָׁה, הָרִאשׁוֹן בַּמַּעֲשֶׂה, הַשֵּׁנִי בְּאֹפֶן הָעֲשִׂיָּה, הַשְּׁלִישִׁי בַּכַּוָּנָה.
Tap to expand
Mesillat Yesharim · Moses Chaim Luzzatto (Ramchal) · 1738 CE
וְהִנֵּה אַחַר שֶׁיָּדַעְנוּ וְהִתְבָּרֵר אֶצְלֵנוּ אֲמִתַּת הַכְּלָל הַזֶּה, יֵשׁ לָנוּ לַחְקֹר עַל פְּרָטָיו לְפִי מַדְרֵגוֹתֵיהֶם מִתְּחִלַּת הַדָּבָר וְעַד סוֹפוֹ, כְּמוֹ שֶׁסִּדְּרָם רַבִּי פִּנְ
Tap to expand
Mesillat Yesharim · Moses Chaim Luzzatto (Ramchal) · 1738 CE
בְּמִשְׁקַל הַחֲסִידוּתמָה שֶׁצָּרִיךְ לְבָאֵר עַתָּה הוּא מִשְׁקַל הַחֲסִידוּת הַזֶּה.
Tap to expand
Mesillat Yesharim · Moses Chaim Luzzatto (Ramchal) · 1738 CE
אַךְ יֵשׁ אֵיזֶה תּוֹסְפוֹת חֲסִידוּת שֶׁאִם יַעֲשֶׂה אוֹתָם הָאָדָם לִפְנֵי הֲמוֹן הָעָם יִשְׂחֲקוּ עָלָיו וְיִתְלוֹצְצוּ, וְנִמְצְאוּ חוֹטְאִים וְנֶעֱנָשִׁים עַל יָדוֹ, וְהוּא הָיָה יָכוֹל לְהַנִּיח
Tap to expand
Mesillat Yesharim · Moses Chaim Luzzatto (Ramchal) · 1738 CE
נִמְצֵאתָ לָמֵד שֶׁהַבָּא לְהִתְחַסֵּד חֲסִידוּת אֲמִתִּי צָרִיךְ שֶׁיִּשְׁקֹל כָּל מַעֲשָׂיו לְפִי הַתּוֹלָדוֹת הַנִּמְשָׁכוֹת מֵהֶם, וּלְפִי הַתְּנָאִים הַמִּתְלַוִּים לָהֶם לְפִי הָעֵת לְפִי הַחֶבְ
Tap to expand
Mesillat Yesharim · Moses Chaim Luzzatto (Ramchal) · 1738 CE
בְּדַרְכֵי קְנִיַּת הַחֲסִידוּתהִנֵּה מִמָּה שֶׁיּוֹעִיל הַרְבֵּה לִקְנוֹת הַחֲסִידוּת, הוּא גֹּדֶל הַהִסְתַּכְּלוּת וְרֹב הַהִתְבּוֹנְנוּת, כִּי כַּאֲשֶׁר יַרְבֶּה הָאָדָם לְהִתְבּוֹנֵן עַל גֹּדֶל רו
Tap to expand
Mesillat Yesharim · Moses Chaim Luzzatto (Ramchal) · 1738 CE
אַךְ מַפְסִידֵי הַחֲסִידוּת הֵם הַטְּרָדוֹת וְהַדְּאָגוֹת, כִּי בִּהְיוֹת הַשֵּׂכֶל טָרוּד וְנֶחְפָּז בְּדַאֲגוֹתָיו וּבַעֲסָקָיו, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לִפְנוֹת אֶל הַהִתְבּוֹנְנוּת הַזֶּה, וּמִבְּלִי הִת
Tap to expand
Mesillat Yesharim · Moses Chaim Luzzatto (Ramchal) · 1738 CE
וְזֶה פָּשׁוּט כִּי כָּל אָדָם לְפִי הָאֻמָּנוּת אֲשֶׁר בְּיָדוֹ, וְהָעֵסֶק אֲשֶׁר הוּא עוֹסֵק, כָּךְ צָרִיךְ לוֹ הַיְשָׁרָה וְהַדְרָכָה, כִּי דֶּרֶךְ הַחֲסִידוּת הָרָאוּי לְמִי שֶׁתּוֹרָתוֹ אֻמָּנוּת
Tap to expand
Sidduro Shel Shabbat · Chaim Tyrer of Czernowitz · 1770 CE
א. ועתה נבוא לביאור מאמר רז"ל איזה חסיד המתחסד עם קונו ויתכן בביאורו כי הנה כתבנו בחה"ר (דרוש הראשון ענף ד') שענין מדת החסד הוא לרדוף אחר העני לבקשו בכדי לעשות עמו חסד כמאמר רז"ל (שבת ק"ד ע"א) שכן דרכ
Tap to expand
Agra DeKala · Tzvi Elimelekh Shapira of Dinov · 1801 CE
ויקח קרח (במדבר טז א). על פי פשוטו י"ל שלא פורש בתורה מה לקח. דהנה חסידות הוא לפנים משורת הדין, דהדין מפורש בתורה לעשות כך וכך, והחסיד המתגעגע לעבודת השם בראותו שהעבודה הזו היא רצון הש"י, מדקדק בה יות
Tap to expand
Derekh HaMelekh · Kalonymus Kalman Shapira · 1931 CE
והאיש הזה שנתעבר בו הבריה אשר בראו רבים מישראל. נקרא "חסיד" ולא "צדיק". חסיד הוא שעושה לפנים משורת הדין, לא בשביל שהוא רוצה להיות מחמיר ע"ע בלבד. הן אמת שהוא מחמיר ע"ע והוא מדקדק במצוות אבל משום זה בל
Tap to expand
Derekh HaMelekh · Kalonymus Kalman Shapira · 1931 CE
נחזור להנ"ל. חסיד הוא לפנים משורת הדין. ורבים מישראל מגלים זאת באיש אחד והוא חסיד לפנים משורת הדין מפני שהוא איש של כל העולמות. לא מוגבל בעוה"ז. לכן דעתו ורצונו ג"כ לא מוגבלים הם. הוא מביט בעולם ג"כ ל
Tap to expand
יראת חטא מביאה לידי וכו'. כל מה שכווננו לבאר הברייתא הזאת הוא לבאר מדת החסידות, כי היא היא קניית מדת האהבה, כדכתיב (תהלים לא, כד) אהבו את ה' כל חסידיו, כי מי שהגיע למדרגה שיקרא חסיד הוא אוהב ורוח הקוד
Tap to expand
Modern teachers who discuss this idea
Modern and living teachers whose books take up Chassidut (Piety/Saintliness). These works are still in copyright, so we can’t show the text here — each links out to the book.
- Yosef Yitzchak SchneersohnLikkutei Dibburim(1957)Buy on Eichler’s→
- Chaim Meir HagerImrei Chaim(1973)Buy on Eichler’s→