El Male Rachamim (Memorial Prayer for the Departed)
The Ashkenazi memorial prayer for the departed, recited at funerals, on the yahrzeit, at the gravesite, and after Torah reading on certain days.
The Ashkenazi memorial prayer recited at funerals, on yahrzeit, at the gravesite, and after Torah reading on certain days. Medieval Ashkenazi origin (post-Crusades, ~12c.); parallel Sephardi formula is 'Hashkavah' (recited with somewhat different liturgy). Standard text invokes God's mercy and asks that the soul be 'bound up in the bond of eternal life.'
How it traveled
- Mishnah BerurahRadin · c. 1907 CEexplains
Key passages(16)
Each passage is tagged by what it does with the idea: explains it, applies it in practice, redefines it with a new meaning, or challenges it. Relevance shows how directly the passage is about this idea.
Shulchan Arukh, Orach Chayim · Joseph Karo · c. 1563 CE
נהגו לידור צדקה ביום הכפורים בעד המתים ומזכירין נשמותיהם דהמתים ג"כ יש להם כפרה ביה"כ (מרדכי):
Tap to expand
Shulchan Arukh, Yoreh De'ah · Joseph Karo · c. 1563 CE
עכשיו נוהגים שאחר שנגמר סתימת הקבר מעפר (או לאחר שהפך האבל פניו מן המת) חולצין מנעל וסנדל ומרחיקין מעט מבית הקברות ואומרים קדיש דהוא עתיד לחדתא עלמא ואחר כך תולשין עפר ותולשין עשבים ומשליכים אחר גוום
Tap to expand
אל מלא רחמים יהמו נא רחמיך עלינו לקבל ברצון הכנעתנו והרהורי תשובתנו ותקיים לנו מה שהבטחתנו על יד עבדיך חכמי ישראל הבא לטהר מסייעין אותו ובשגם לבנו אטום סתום וחתום ולא אתנו יודע זו היא ביאה זו היא שיבה
Tap to expand
Mishnah Berurah · Israel Meir Kagan (Chafetz Chaim) · c. 1875 CE
(יח) המתים - ולכן נקרא יום הכפורים בלשון רבים ר"ל לחיים ולהמתים [מהרי"ו]:
Tap to expand
Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Eliyahu Spira · c. 1680 CE
[ב] להזכיר נשמות וכו'. אין זה מה שנוהגין עכשיו להזכיר נשמות באל מלא רחמים שהרי אנו נוהגין לומר אל מלא רחמים בכל רגל ורגל על כרחך הא אף ברגל עצמו מותר ואינו הספד אלא שמתפללין עליהם (בית הלל ליו"ד סימן
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · c. 1865 CE
וכתב רבינו הבית יוסף באורח חיים שם, וזה לשונו: ונראה לי שלא נאמרו דברים הללו אלא לפי מנהגם, שהיו הולכים להספיד מתיהם באמצע השנה לעורר בכי ויללה, שאותו הצער לא נשכח עד שלושים יום. אבל מה שנוהגים בזמן ה
Tap to expand
Mishnah Berurah · Israel Meir Kagan (Chafetz Chaim) · c. 1875 CE
(ח) ולהזכיר נשמות - ואין זה מה שנוהגין להזכיר נשמות באל מלא רחמים שזה אף ברגל עצמו מותר ואינו הספד אלא שמתפללין עליהן:
Tap to expand
Mishnah Berurah · Israel Meir Kagan (Chafetz Chaim) · c. 1875 CE
(ל) אין אומרים צדקתך - ואם חל ט"ב בשבת אומרים אב הרחמים [א"ר סימן תקמ"ד] וכתב הפמ"ג בסימן תקנ"ט די"ל דג"כ מזכירין נשמות אותן הנוהגין להזכיר בכל שבת:
Tap to expand
מת אביו. וה"ה שאר אדם כשר ומכ"ש ת"ח דהוי בכלל שמועות רעות והעולם נהגו לאומרו בלא שם ומלכות ואינו נכון (ב"ח) ועבי"ד סימן ש"מ ס"ו:
Tap to expand
Kitzur Shulchan Arukh · Shlomo Ganzfried · c. 1844 CE
אוֹמְרִים אָב הָרַחֲמִים וּמַזְכִּירִין נְשָׁמוֹת בְּשַׁחֲרִית. אֲבָל בְּמִנְחָה אֵין אוֹמְרִים צִדְקָתְךָ צֶדֶק.
Tap to expand
Mishnah Berurah · Israel Meir Kagan (Chafetz Chaim) · c. 1875 CE
(יז) כשמברכין החודש - ואין מזכירין בו נשמות ואפילו במקום שאומרים אב הרחמים כגון בימי הספירה אפ"ה אין מזכירין בו נשמות רק למי שנפטר באותו שבוע [מ"א] והפמ"ג כתב שכדומה שאין מזכירין אז נשמות כלל:
Tap to expand
Midrash Tanchuma · Anonymous (Tanchuma redactors) · c. 500 CE
זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: טוֹב שֵׁם מִשֶּׁמֶן טוֹב וְיוֹם הַמָּוֶת מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ (קהלת ז, א). אָמְרוּ לִשְׁלֹמֹה, מַהוּ טוֹב שֵׁם מִשֶּׁמֶן טוֹב. אָמַר לָהֶם: בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם נוֹלָד, אֵין הַכֹּל
Tap to expand
Turei Zahav on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah · David HaLevi Segal (Taz) · c. 1635 CE
כפרת משכבו. פירש רש"י עלי יבוא כל דבר רע הראוי לבוא על נפשו אבל לאחר שנים עשר חודש כבר קיבל מה שקיבל שאין משפט רשעים בגיהנם יותר משנים עשר חודש עכ"ל וקשה לי מזה על מה שכתב רמ"א בסי' שע"ח נהגו שאין אומ
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · c. 1865 CE
לא כל המתים מכניסין לבית הכנסת ולבית המדרש להספידו, אלא תלמידי חכמים ונשותיהם. וחכם מופלג אלוף וגאון – מכניסין אותו לבית המדרש. ומניחין המיטה במקום שהיה דורש, וסופדין אותו שם. וכשמוציאים המיטה – סופדי
Tap to expand
Shibbolei HaLeket · R. Tzidkiyah ben Avraham HaRofeh (the Anav)
עוד פירש טעם אחר לפי מה שאמרנו בברכות פרק ראשון תניא אמר ר' יוסי פעם אחת נכנסתי לחורבה אחת מחורבות ירושלים להתפלל ובא אליהו זכור לטוב ושמר לי על הפתח וכו' עד אמר לי בני מה קול שמעת בחורבה זו אמרתי לו
Tap to expand
אֵין מְבָרְכִין לֹא עַל הַנֵּר וְלֹא עַל הַבְּשָׂמִים שֶׁל מֵתִים. מַאי טַעְמָא? נֵר — לְכָבוֹד הוּא דַּעֲבִידָא, בְּשָׂמִים לְעַבּוֹרֵי רֵיחָא הוּא דַּעֲבִידִי.
Tap to expand