The First Principle

הדרך לה' – ההתבוננות בה' כמקור המציאות2 לפי המשמעות האחרונה הזו נקרא ה' יתעלה "צור", כי הוא הראשית והסיבה הפועלת לכל מה שזולתו. ונאמר: "הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ" (דברים לב,ד), "צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי"

Tap to expand

ייחוס מעשי הטבע והאדם לה'הקדמה: האל הוא ראשית שרשרת הסיבות1 ברור מאוד שלכל דבר מחודש יש בהכרח סיבה קרובה שחידשה אותו, ולסיבה הזאת יש סיבה, וכך הלאה עד שמגיעים בסופו של דבר לסיבה הראשונה לכל דבר, כלומר

Tap to expand

וּכְשֶׁנְּחַלֵּק מִמָּה שֶׁיָּצָא אֶל גֶּדֶר הַהֲוָיָה בָּעוֹלָם מִן הָאִשִּׁים מִימֵי נֹחַ עַד יְמֵי מֹשֶׁה ע״ה בְּמַחְשַׁבְתֵּנוּ יִהְיֶה חֵלֶק מִכָּל אִישֵׁי הָעוֹלָם וְהוּא מַגִּיעַ עַד תַּכְלִית

Tap to expand

וְכֵיוָן שֶׁאֵין עִלַּת הַהֲוָיוֹת הָרַב בִּלְבַד וְלֹא רַב וְאַחְדוּת, מִן הַדִּין שֶׁיִּהְיֶה עִלַּת הַהֲוָיָה אֶחָד אֱמֶת.

Tap to expand

2 זה לשון דברי אריסטו במענה למי מן הראשונים שטען שהעולם הזה הופיע במקרה, ושהוא היה מעצמו (=ספונטנית) בלי סיבה. הוא אמר: "אנשים אחרים טענו שסיבת השמים והעולמות כולם היא מעצמם. הם אמרו שהסיבוב והתנועה ש

Tap to expand

העולם לא נברא בראשית זמנית, כמו שביארנו (ב,יג), כי הזמן הוא מכלל הברואים, ולכן נאמר "בְּרֵאשִׁית [בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ]" (בראשית א,א), כשהבי"ת במשמעות של "פִֿי" (=ב-; בתוך), ו

Tap to expand

אמר לוי בן גרשום מבואר למי שראה דעות האנשים אשר היו בימי משה רבינו ע"ה כי בימיו היתה הפילוסופיא חסרה מאד עד שרובם לא היו מודים שיהיה שם נמצא זולת הנמצא המוחש ולא היו מרגישים בסבה הצוריית כלל אבל היו ח

Tap to expand

התועלת הא' הוא בדעות והוא שכבר העירנו בזה הספור שבכאן נמצא אחד הוא התחלת השמי' והארץ והוא מה שאמר ואשביעך ביי' אלהי השמים ואלהי הארץ והוא דבר טעו בו הרבה מהקודמים. וחשבו שהתחלת הדברים הנפסדים והם הדבר

Tap to expand

עקר. שם הונח על דבר שעמידת דבר אחר וקיומו תלוי בו ואין לו קיום זולתו, כמו שהעקר הוא דבר שקיום האילן תלוי בו ולא יצויר מציאות האילן וקיומו זולתו, ורבותינו ז״ל נשתמשו בלשון הזה הרבה, אמרו דבר שיש לו עקר

Tap to expand

הנה זהו הדעת בהשתלשלות הדברים מן הסבה הראשונה כפי דעת אבן סינא והרמב״ם ז״ל וקצת חכמי הישמעאלים, ואבל יש לאבן רש״ד דעת אחרת בזה והיא דעת קדומי הפילוסופים, אכתוב אותו אחר שאכתוב מציאות המלאכים, כדי לתת

Tap to expand

כי עִקַּר הָרֹאשׁ וְהַהַתְחָלָה שֶׁל כָּל הַתִּקּוּנִים הוּא עַל-יְדֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה רֹאשׁ דַּיְקָא, כִּי רֹאשׁ הַשָּׁנָה הוּא יוֹם רִאשׁוֹן לַתְּשׁוּבָה, הַיְנוּ הַתְחָלַת הַתְּשׁוּבָה, כִּי אָז הו

Tap to expand

עיון ג: ראיה מן המציאות11 עיון שלישי פילוסופי בעניין הזה לקוח מדברי אריסטו, אף על פי שהוא הביא אותו למטרה אחרת. וכך הוא היצע הדברים: אין ספק שיש דברים מצויים, והם המצויים שאצלנו, המושגים בחושים. בדבר

Tap to expand

״החוֹמר ההיוּלי אינו לא בכוח ולא בפוֹעל, אך הוּא ממוּצע במציאוּתוֹ בין מה שבכוח ובין מה שבפוֹעל, והוּא התחלת וראשית כל הנמצאים, וכל הנמצאים מכתר־עליוֹן וּלמטה לא נמצא כוּלם אלא מאמיתת מציאוּתו, ואינו

Tap to expand

ועתה בא לבא' הפרש' בראשית ברא אלהים וגו'. כפי מה שביארתי בשיתוף מלת בראשית שיאמר אם על ההתחלות והיסוד שהוא חלק מהדבר כדברי הרב המורה. ואם על העתה שהיא התחלת הזמן ואם אינה זמן ראוי לבאר הפסוק הזה באחד

Tap to expand

והראיה הרביעית מהזמן. והיא שידעתי כי הזמנים שלשה חולף ועומד ועתיד. ואף על פי ‏שהעומד פחות מכל עתה, שמתי העתה כנקודה. ואמרתי אם יהיה האדם משתדל ממחשבתו ‏לעלות מהנקודה הזאת למעלה, לא יתכן לו זה בעבור שה

Tap to expand

והדעת החמישית, דעת מי שאמר בשני עושים קדמונים. ואלה, יישירך האלהים. יותר ‏סכלים במה שנטו אליו מכל מי שקדם זכרו. והוא שהם מדחיקים שיהיו שני פועלים מפועל אחד, ‏ואומרים כי לא ראו כזה, והסכימו על זה ואמרו

Tap to expand

אַךְ מַה שֶׁאָנוּ מְסַפְּרִים אוֹתוֹ בּוֹ מִן הַקְדָּמוֹת מִפְּנֵי שֶׁהָרְאָיוֹת הוֹרוּ כִּי לָעוֹלָם הַזֶּה רִאשׁוֹן אֵין רִאשׁוֹן לְפָנָיו וּתְחִלָּה שֶׁאֵין תְּחִלָּה לְפָנֶיהָ וְהִתְבָּרֵר כִּי הַ

Tap to expand

השאלה הב' באמרו ראשון הוא לכם לחדשי השנה והיא שלא יתכן לתת התחלת וראשית בשנה כלל לפי שהזמן מתדמה מכל צד ואין הבדל בין חלקיו ואין השנה דבר אלא מדת זמן תנועת השמש בגלגלו המיוחד לא מחלק רשום פרטי לחלק אח

Tap to expand

וּמִפְּנֵי שֶׁהִתְבָּרֵר כִּי הַהַתְחָלוֹת א״א שֶׁיִּהְיוּ מֵאֵין תַּכְלִית לִתְחִלָּתָם. מִן הַדִּין שֶׁיִּהְיֶה לָעוֹלָם תְּחִלָּה אֵין תְּחִלָּה לְפָנָיו וְרִאשׁוֹן שֶׁאֵין לוֹ רִאשׁוֹן. וְהוּא אֲש

Tap to expand

וּמִי שֶׁחוֹשֵׁב כִּי הַבּוֹרֵא יוֹתֵר מֵאֶחָד מַצְרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה מְחֻדָּשׁ וּכְבָר הִקְדַּמְנוּ כִּי בּוֹרֵא הָעוֹלָם קַדְמוֹן וְהוּא עִלַּת הָעִלּוֹת וּתְחִלַּת הַתְּחִלּוֹת וְהוּא עַל כָּל פָּנִ

Tap to expand