Form & Matter
Every physical thing is matter shaped by form — bronze made into a statue.
Form (eidos/morphē) and matter (hylē) are the two principles Aristotle (4th c. BCE) used to analyze any physical object: matter is what a thing is made of, and form is the structure or organizing nature that makes it what it is. This doctrine, later called hylomorphism, replaced Plato's separate Forms with form embedded in things themselves, and it became central to scholastic accounts of body and soul, substance and individuation.
How it traveled
- MetaphysicsChalcis · -322explains
- EnneadesRome · 270explains
- Guide for the PerplexedCairo · 1190exposition
- Sha'arei OrahGuadalajara · 1260
- ZoharGuadalajara · 1280
- Tikkunei ZoharGuadalajara · 1280
- Zohar ChadashGuadalajara · 1290
- Sefer HaKanahCastile · 1380
- Sefer HaIkkarimSoria · 1425synthesis
- Akeidat YitzchakTarragona · 1490exposition
- Abarbanel on TorahNaples · 1505critique
- Avodat HaKodesh (Ibn Gabbai)Cairo · 1523
- Pardes RimmonimTzfat · 1548
- Ketem Paz on ZoharTzfat · 1561
- Sha'ar HaMitzvotTzfat · 1565
- Sha'ar HaKavanotTzfat · 1570
- Sha'ar HaPesukimTzfat · 1570
- Sha'ar Ma'amarei RashbiTzfat · 1570
- Pri Etz ChaimTzfat · 1572
- Reshit ChokhmahTzfat · 1575
- Sha'ar HaHakdamotTzfat · 1610
- Ohr HaChammah on ZoharTzfat · 1620
- Mikdash Melekh, RaMaZ Commentary on ZoharTzfat · 1680
- Kalach Pitchei ChokhmahPadua · 1730
- Mikdash Melekh on ZoharTzfat · 1750
- Yahel Ohr on ZoharVilna (Vilnius) · 1790
- TanyaLiadi · 1797
- Likutei MoharanBreslov (Ukraine) · 1802
- Maor VaShemeshKrakow (Cracow) · 1817
- Sha'arei HaYichud VeEmunahStrashelye · 1820
- Sha'arei AvodahStrashelye · 1820
- Likutei HalakhotBreslov (Ukraine) · 1840
- Malbim on LeviticusBucharest · 1860
- Malbim on IsaiahBucharest · 1860
- Malbim on GenesisBucharest · 1860
- Torah Temimah on TorahPinsk · 1904
- BePardes HaChasidut VeHakabbalahWarsaw · 1910
- Talmud Eser HaSefirotJerusalem · 1939
- Sulam on ZoharJerusalem · 1945
- Ohr Penimi on Talmud Eser HaSefirotJerusalem · 1948
Key passages(20)
HaEmunot veHaDeot · Saadia Gaon · 922 CE
והדעת השביעי דעת מי שאמר בארבעה יסודות וההיולי, ואלה הם יותר סכלים מכל מי שקדם זכרם, מפני שקיימו העשוי עושה, וקיימו הדברים לא עצם ולא מקרה, ויתחייבו הי"ו. חייובים אשר על בעלי הטבעים, ועמם החמשה חייו
Tap to expand
HaEmunot veHaDeot · Saadia Gaon · 922 CE
אמר יהודה בן שאול, אמר מחבר הספר, הקדמת המאמר הזה, כי כל מעיין בו הוא דורש דבר שלא נפל עליו ראות העין, ולא השיגוהו החושים. אך הוא משתדל לקיים אותו מדרך הבאת הראיות מן המושכל. והוא איך היו הדברים לפנינ
Tap to expand
Duties of the Heart · Bachya ben Yosef ibn Pakuda (Chovot HaLevavot) · 1080 CE
וְהַחֹמֶר שֶׁלָּהֶם הוּא הַחֹמֶר הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר הוּא שֹׁרֶשׁ הַיְסוֹדוֹת הָאַרְבָּעָה וְהַחֹמֶר הַהִיּוּלִי שֶׁלָּהֶם.
Tap to expand
Duties of the Heart · Bachya ben Yosef ibn Pakuda (Chovot HaLevavot) · 1080 CE
וְכַאֲשֶׁר נַחְקֹר עַל הַיְּסוֹדוֹת הָאַרְבָּעָה נִמְצָאֵם מְחֻבָּרִים מֵחֹמֶר וְצוּרָה וְהֵמָּה הָעֶצֶם וְהַמִּקְרֶה,
Tap to expand
(ב) אָמַר הֶחָבֵר: וּמִי לָנוּ בְּנֶפֶשׁ סוֹבֶלֶת שֶׁאֵינֶנָּה נִפְתֵּית לַדֵּעוֹת הָעוֹבְרוֹת עָלֶיהָ מִדֵּעוֹת הַטִּבְעִיִּים וְהָאִצְטַגְנִינִים וּבַעֲלֵי הַטְּלָסְמָאוֹת וְהַמְכַשְּׁפִים וְאַנְשֵׁ
Tap to expand
Mishneh Torah, Foundations of the Torah · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
כָּל מַה שֶּׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעוֹלָמוֹ נֶחְלָק לִשְׁלֹשָׁה חֲלָקִים. מֵהֶן בְּרוּאִים שֶׁהֵן מְחֻבָּרִים מִגּלֶם וְצוּרָה וְהֵם הוִֹים וְנִפְסָדִים תָּמִיד כְּמוֹ גּוּפוֹת הָאָדָם וְ
Tap to expand
Mishneh Torah, Foundations of the Torah · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
וְשִׁנּוּי זֶה יִהְיֶה בִּסְבִיבַת הַגַּלְגַּל וּמִסְּבִיבָתוֹ יִתְחַבְּרוּ אַרְבַּעְתָּן וְיִהְיֶה מֵהֶן שְׁאָר גָּלְמֵי בְּנֵי אָדָם וְנֶפֶשׁ חַיָּה צֶמַח וְאֶבֶן וּמַתֶּכֶת. וְהָאֵל נוֹתֵן לְכָל גּ
Tap to expand
Mishneh Torah, Foundations of the Torah · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
לְעוֹלָם אֵין אַתָּה רוֹאֶה גֹּלֶם בְּלֹא צוּרָה אוֹ צוּרָה בְּלֹא גֹּלֶם. אֶלָּא לֵב הָאָדָם הוּא שֶׁמְּחַלֵּק גּוּף הַנִּמְצָא בְּדַעְתּוֹ וְיוֹדֵעַ שֶׁהוּא מְחֻבָּר מִגֹּלֶם וְצוּרָה. וְיוֹדֵעַ שֶׁ
Tap to expand
Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE
העדיפות הפילוסופית לדעת החידושהנחה א: מפשוט מתחייב פשוט1 משפט מוסכם על אריסטו ועל כל העוסקים בפילוסופיה, הוא: א) שמדבר פשוט אין מתחייב אלא דבר פשוט אחד; ב) ואם הדבר מורכב – מתחייבים ממנו דברים כמספר ה
Tap to expand
Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE
מקור החסרונות בחומר וההתמודדות עמהםהקדמה: הכיליון בחומר, ולא בצורה1 חומר) כל הגופים המתהווים וכלים – הכיליון חל עליהם רק מצד חומרם בלבד. צורה) ואילו מצד הצורה, ובבחינת עצמות הצורה – לא חל עליהם כיליון
Tap to expand
Ralbag on Torah · Levi ben Gershon (Gersonides) · 1325 CE
ואנחנו מציעים בכאן הצעה תקיף באופן מה על כל אלו הדברים אשר במקדש ונאמ' שהוא מהמפורסם למי שיראה דעת הקודמים לפי מה שספר הפילוסוף מהם באלהיות ובטבעיות כי בימי משה רבינו ע"ה היתה הפילוסופיא חסרון מאד עד
Tap to expand
ואולם שאינו גוף ולא כח בגוף מבואר גם כן היותו מתחייב לעקר מציאות השם ומסתעף ממנו על זה הדרך גם כן. וזה, לפי שכל גשם מורכב מחומר וצורה, וכל מורכב הנה הרכבתו סבת מציאותו, וישוב אל מופת האחדות. ואף אם נא
Tap to expand
*תוכן דבריו בקוצר הוא כי בכל דבר נמצא מצטרכות ארבע סיבות להויתו. החומר והצורה הפועל והתכלית, על כן ישאל עליו השואל ארבעה שאלות, מה הוא על הצורה, ממה הוא על החומר, ממי הוא על הפועל, ולמה הוא על התכלית,
Tap to expand
יבאר טעם עמידת הנפש השכלית בגוף ע"י המזונות ויאמר שההסתכלות בזה יביא האנשים לחבב העניינים הדמיונים יותר מהאמתיים ויחקור אם זאת ההתחל' ההיולאנית, הנמצאת באדם ראשונ' נתחבר' אל הגוף האובד כאשר היתה באמונ
Tap to expand
מהמבואר שהתחלפות מדרגות הנמצאות ימצא מצד חלוף התחלותיהם הנותנות מהותם. וזה שכבר ביאר החוקר בראשון מהשמע שהתחלות כל נמצא משתנה שהנמצאות בזה העולם השפל הם שלשה החומר והצורה וההעדר כמו שכתבנו בשער ס"ד. ו
Tap to expand
Abarbanel on Torah · Don Isaac Abarbanel · 1483 CE
ביאור מיל' תהו ובהותהו ובהו שני דרכים מפירוש' יסבלו שני השמות האלה ולשניהם מצינו סמך וראיה בדבריהם ז"ל הא' הוא שתהו ובהו הם שני שמות נרדפים מורים כאחד על המציאו' החסר הנבדל וסוג' ההעדר. ולזה כתב הראב"
Tap to expand
Abarbanel on Torah · Don Isaac Abarbanel · 1483 CE
ועתה בא לבא' הפרש' בראשית ברא אלהים וגו'. כפי מה שביארתי בשיתוף מלת בראשית שיאמר אם על ההתחלות והיסוד שהוא חלק מהדבר כדברי הרב המורה. ואם על העתה שהיא התחלת הזמן ואם אינה זמן ראוי לבאר הפסוק הזה באחד
Tap to expand
וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ. וְאוֹתָהּ הָאָרֶץ הַנִּבְרֵאת אָז הָיְתָה דָּבָר מֻרְכָּב מֵחֹמֶר רִאשׁוֹן הַנִּקְרָא תֹהוּ, וּמִצּוּרָה רִאשׁוֹנָה הַנִּקְרֵאת בֹּהוּ. כִּי אָמְנָם לֹא הָיָה נָאוֹת ל
Tap to expand
Mishneh Torah, Foundations of the Torah · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
לְעוֹלָם אֵין אַתָּה רוֹאֶה גֹּלֶם בְּלֹא צוּרָה אוֹ צוּרָה בְּלֹא גֹּלֶם. אֶלָּא לֵב הָאָדָם הוּא שֶׁמְּחַלֵּק גּוּף הַנִּמְצָא בְּדַעְתּוֹ וְיוֹדֵעַ שֶׁהוּא מְחֻבָּר מִגֹּלֶם וְצוּרָה. וְיוֹדֵעַ שֶׁ
Tap to expand