Skip to content
Wellsprings
greek-ethicsfeatured in 40 works

The Honorable

The morally fine and noble — what is right because it is right, prized above mere advantage.

The honestum (Latin for the Greek to kalon, 'the fine' or 'the noble') is the morally beautiful — action chosen for its own intrinsic worth rather than for profit or pleasure. Central to Greek ethics, it became a defining theme of Cicero's De Officiis (44 BCE), which famously argues that the honorable (honestum) and the useful (utile) never truly conflict, since nothing genuinely advantageous can be base. That contrast shaped centuries of Roman and Christian moral reflection.

How it traveled

  1. History of the Peloponnesian War
    Athens · -400
    explains
  2. Cyropaedia
    Athens · -354
    explains
  3. Memorabilia
    Athens · -354
    explains
  4. Agesilaus
    Athens · -354
    explains
  5. Economics
    Athens · -354
    explains
  6. On the False Embassy
    Athens · -343
    explains
  7. Panathenaicus
    Athens · -339
    explains
  8. Rhetoric
    Chalcis · -335
    explains
  9. On the Crown
    Athens · -330
    explains
  10. Nicomachean Ethics
    Chalcis · -322
    explains
  11. Eudemian Ethics
    Chalcis · -322
    explains
  12. Against Leptines
    Athens · -322
    explains
  13. Magna Moralia
    Chalcis · -322
    explains
  14. Histories
    Megalopolis · -118
    explains
  15. De Inventione
    Formiae · -84
    explains
  16. Pro P. Quinctio
    Formiae · -81
    explains
  17. Pro S. Roscio Amerino
    Formiae · -80
    explains
  18. In C. Verrem
    Formiae · -70
    explains
  19. Pro A. Cluentio
    Formiae · -66
    explains
  20. Pro P. Sulla
    Formiae · -62
    explains
  21. Pro L. Flacco
    Formiae · -59
    explains
  22. On Oratory
    Formiae · -55
    explains
  23. Philippicae
    Formiae · -44
    explains
  24. de Finibus Bonorum et Malorum
    Formiae · -43
    explains
  25. Tusculanae Disputationes
    Formiae · -43
    explains
  26. De Amicitia
    Formiae · -43
    explains
  27. Partitiones Oratoriae
    Formiae · -43
    explains
  28. Ab urbe condita
    Padua · -27
    explains
  29. Institutio Oratoria
    Rome · 95
    explains
  30. Apophthegmata Laconica
    Chaeronea · 120
    explains
  31. Quomodo adulator ab amico internoscatur
    Chaeronea · 120
    explains
  32. Noctes Atticae
    Rome · 180
    explains
  33. Vitae philosophorum
    · 240
    explains
  34. Epistulae
    explains
  35. Historia Romana
    Rome
    explains
  36. Fragmenta Moralia
    Athens
    explains
  37. De Beneficiis
    explains
  38. Historical Library
    Syracuse (Sicily)
    explains
  39. De Specialibus Legibus (lib. i‑iv)
    explains
  40. De Vita Beata
    explains

Key passages(20)

Sefer HaIkkarim · Rabbi Yosef Albo · 1425 CE

High

עוד הדת הנימוסית תקצר מן האלהית, בשהיא לא תוכל להפריד הנאה מן המגונה בכל הדברים, כי כבר יהיה הדבר נאה או מגונה אצלנו ולא יהיה נאה או מגונה בעצמו, כי כמו שאי אפשר שיולד האדם בתחלת ענינו שלם בכל המלאכות

Tap to expand

Mesillat Yesharim · Moses Chaim Luzzatto (Ramchal) · 1738 CE

High

רְאֵה נָא מָה חִסָּרוֹן יֵשׁ בְּמַיִם שֶׁנִּסְתַּנְּנוּ, וּכְבָר מֻתָּרִים הֵם לְהֶדְיוֹט, וַאֲפִלּוּ הָכֵי אֲסוּרִים הֵם לַגָּבוֹהַּ מִשּׁוּם שֶׁאֵינוֹ דֶּרֶךְ כָּבוֹד.

Tap to expand

וְזֶה בְּחִינַת אֶפִּטְרוֹפּוֹס שֶׁמִּנָּהוּ אֲבִי יְתוֹמִים לֹא יִשָּׁבַע, מִנָּהוּ בֵּית דִּין יִשָּׁבַע. כִּי יֵשׁ שְׁנֵי בְּחִינוֹת בְּזֶה שֶׁנִּתְמַנֶּה לִהְיוֹת אֶפִּטְרוֹפּוֹס וּמַנְהִיג אֶת יִ

Tap to expand

Malbim on Ezekiel · Meir Leibush Weisser (Malbim) · 1844 CE

High

ולא תחוס המאמרים מקבילים, כי יש הבדל בין חמלה ובין חוסה, החס לא ישחית את הדבר מצד שישיג ממנו צורך ותועלת, כמו ועינכם אל תחוס על כליכם, והחומל לא ישחית מצד שהדבר עצמו טוב ויפה ואין ראוי להשחיתו, (כמו כ

Tap to expand

Sefer HaIkkarim · Rabbi Yosef Albo · 1425 CE

Moderate

האחד שצריך שיהיה המלך אכזרי לזרים ורחמן לעמו ומוסר נפשו להצילם, כמו שמדרך הרועה לסכן נפשו להסיר המזיקין ולהלחם עם הארי והדוב לשמור הצאן ולרחם עליהם בזרועו יקבץ טלאים ובחיקו ישא עלות ינהל. והשני שייטיב

Tap to expand

Midrash Tanchuma Buber · Anonymous (Tanchuma redactors) · 150 CE

Moderate

שכשמת יעקב ויראו אחי יוסף כי מת אביהם וגו' (בראשית נ טו), מה עשו הלכו אצל בלהה ואמרו לה הכנסי אצל יוסף ואמרי לו, אביך צוה לפני מותו לאמר (שם שם טז), ומעולם לא צוה יעקב מכל הדברים האלו כלום, אלא מעצמן

Tap to expand

Bava Metzia · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE

Moderate

אִם הָיוּ חַמָּרִים מְבַקְּשִׁין תְּבוּאָה מִמֶּנּוּ, לֹא יֹאמַר לָהֶם: ״לְכוּ אֵצֶל פְּלוֹנִי שֶׁהוּא מוֹכֵר תְּבוּאָה״, וְיוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁלֹּא מָכַר מֵעוֹלָם. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף לֹא יִתְלֶה

Tap to expand

Duties of the Heart · Bachya ben Yosef ibn Pakuda (Chovot HaLevavot) · 1080 CE

Moderate

וְלֹא הָיָה רָאוּי אֶצְלָם לְכָבוֹד אֶלָּא מִי שֶׁיִּחֲדָהוּ הַבּוֹרֵא בְּמַעֲלוֹת מְשֻׁבָּחוֹת רָאוּי בַּעֲבוּרָן לִכְבוֹד הַבּוֹרֵא יִתְעַלֶּה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמואל א ב ל) כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּ

Tap to expand

Sforno on Exodus · Ovadia Sforno · 1500 CE

Moderate

כִּי לֹא יְנַקֶּה ה' אֵת אֲשֶׁר יִשָּׂא אֶת שְׁמוֹ לַשָּׁוְא. לְהֶבֶל וּבִלְתִּי צֹרֶךְ, כִּי אַף עַל פִּי שֶׁיִּשָּׁבַע עַל הָאֱמֶת, לֹא יְנַקֶּה ה' אוֹתוֹ מֵאָלַת הַשְּׁבוּעָה, כָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁיִ

Tap to expand

Malbim on Job · Meir Leibush Weisser (Malbim) · 1844 CE

Moderate

הטוב. אחר שאתם בעצמכם ידעתם שאין ממש בדבריכם. רק תחניפו את ה' להצדיק אותו בדברי שקר. דבר שה' שנא אותו כי הוא מבקש שידבר האדם אמת בפיו ובלבבו. וא"כ הכי ייטב זה בעיניכם אם ירצה ה' לחקור אתכם לנסות את אש

Tap to expand

Malbim on Proverbs · Meir Leibush Weisser (Malbim) · 1844 CE

Moderate

אבן ואבן איפה ואיפה. שיצוייר דבר שהוא רע לפי הנגלה ואינו רע לפי הנצפן, כמו אם יש להקונה אבן ואבן לשקול המעות, במשקל גדול ובמשקל קטן, ויש להמוכר איפה ואיפה למדוד כן לפי ערך זה את הפירות שמוכר שאם מוכר

Tap to expand

Mishnah Berurah · Israel Meir Kagan (Chafetz Chaim) · 1875 CE

Moderate

(יד) ומפרסם עצמו וכו' - משמע שאם שואלין אותו אם התענה מותר לומר האמת כיון שאינו עושה להשתבח ולהתפאר ומ"מ נכון הוא שבכל גווני יאמר שאינו מתענה כדי שלא להחזיק טיבותא לנפשיה אכן אם מפצירין בו לאכול ואינו

Tap to expand

Torah Temimah on Torah · Barukh HaLevi Epstein · 1898 CE

Moderate

ונקלה אחיך לעיניך. מכאן אמרו נתקלקל ברעי או במים פטור לדנראה דעיקר ענין מלקות שחייבה תורה להחייב בה הוא לא כדי להכאיב גופו אלא כדי לבזותו, ולכן לא כתיב ונלקה רק ונקלה שהוא לשון קלון וחרפה, וגם ראיה לז

Tap to expand

Moderate

ולא יקרא תלמיד לרבו בשמו אלא אם כן קורהו גבירי או מורי או אדוני וכיוצא בו, דרך כבוד. וגרסינן בפרק חלק (סנהדרין דף ק ע"א) אמר רבי יוחנן למה לקה גחזי, מפני שקרא לרבו בשמו, שנאמר (מל"ב ח, ה) ויאמר גחזי א

Tap to expand

Moderate

ואסרו חכמים להחניף, ואמרו (חולין דף צד ע"א) שלא ישלח אדם דורון ויודע בו שאינו מקבלו, או יסרהב לחבירו שיאכל אצלו ויודע שאינו אוכל, וכן אם אדם רוצה לפתוח חבית יין למכור ובא חבירו לקנות יין, אל יאמר לו א

Tap to expand

Moderate

הרי מבואר במאמר הזה מעלת מי שתוכו כברו בכל ענייניו, ובכלל היא מדת אמת, שהרי הוא אמת והיא אמונה, נמצא חס ושלום מי שאינו מדבר אמת ויש בלשונו תרמית הרי אין תוכו כברו, והוא קוצץ בנטיעות, ומפריד בסוד האציל

Tap to expand

Moderate

וכל הדובר אמת בלבבו, ואינו רוצה לדבר שקר, אפילו דברים שיחשוב ושידבר אף על פי שלא יתכוון להם, מכל מקום דבריו מתקיימין, שנאמר (איוב כב, כח) ותגזר אומר ויקם לך. ומי שהוא איש אמת בכל משאו ומתנו הן במקח ומ

Tap to expand

Moderate

עוד גרסינן במדרש רבה (ריש פרשת מטות) זה לשונו (במדבר ל, ג) איש כי ידור נדר לה', הדא הוא דכתיב (ירמיה ד, ב) ונשבעת חי ה' באמת במשפט ובצדקה, אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל לא תהיו סבורים שהותר לכם לישבע

Tap to expand

Reshit Chokhmah · Elijah de Vidas

Moderate

בענין החנופה והליצנותלעולם יהא אדם תוכו כברו, ולא ידבר אחד בפה ואחד בלב, ויתרחק מהליצנות, ולא יחניף לאדם בעולם, אמר רשב"ל מאי דכתיב (איוב לו, יג) וחנפי לב וגו', בשביל חנופה שחנפו לקרח על עסקי מחלוקת ח

Tap to expand

Avodah Zarah · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE

Moderate

אָמַר לוֹ: אֶמְשׁוֹל לְךָ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאָדָם נֶאֱמָן שֶׁהָיָה בָּעִיר, וְכׇל בְּנֵי עִירוֹ הָיוּ מַפְקִידִין אֶצְלוֹ שֶׁלֹּא בְּעֵדִים, וּבָא אָדָם אֶחָד וְהִפְקִיד לוֹ בְּעֵדִים.

Tap to expand