The Honorable

עוד הדת הנימוסית תקצר מן האלהית, בשהיא לא תוכל להפריד הנאה מן המגונה בכל הדברים, כי כבר יהיה הדבר נאה או מגונה אצלנו ולא יהיה נאה או מגונה בעצמו, כי כמו שאי אפשר שיולד האדם בתחלת ענינו שלם בכל המלאכות

Tap to expand

רְאֵה נָא מָה חִסָּרוֹן יֵשׁ בְּמַיִם שֶׁנִּסְתַּנְּנוּ, וּכְבָר מֻתָּרִים הֵם לְהֶדְיוֹט, וַאֲפִלּוּ הָכֵי אֲסוּרִים הֵם לַגָּבוֹהַּ מִשּׁוּם שֶׁאֵינוֹ דֶּרֶךְ כָּבוֹד.

Tap to expand

וְזֶה בְּחִינַת אֶפִּטְרוֹפּוֹס שֶׁמִּנָּהוּ אֲבִי יְתוֹמִים לֹא יִשָּׁבַע, מִנָּהוּ בֵּית דִּין יִשָּׁבַע. כִּי יֵשׁ שְׁנֵי בְּחִינוֹת בְּזֶה שֶׁנִּתְמַנֶּה לִהְיוֹת אֶפִּטְרוֹפּוֹס וּמַנְהִיג אֶת יִ

Tap to expand

ולא תחוס המאמרים מקבילים, כי יש הבדל בין חמלה ובין חוסה, החס לא ישחית את הדבר מצד שישיג ממנו צורך ותועלת, כמו ועינכם אל תחוס על כליכם, והחומל לא ישחית מצד שהדבר עצמו טוב ויפה ואין ראוי להשחיתו, (כמו כ

Tap to expand

האחד שצריך שיהיה המלך אכזרי לזרים ורחמן לעמו ומוסר נפשו להצילם, כמו שמדרך הרועה לסכן נפשו להסיר המזיקין ולהלחם עם הארי והדוב לשמור הצאן ולרחם עליהם בזרועו יקבץ טלאים ובחיקו ישא עלות ינהל. והשני שייטיב

Tap to expand

שכשמת יעקב ויראו אחי יוסף כי מת אביהם וגו' (בראשית נ טו), מה עשו הלכו אצל בלהה ואמרו לה הכנסי אצל יוסף ואמרי לו, אביך צוה לפני מותו לאמר (שם שם טז), ומעולם לא צוה יעקב מכל הדברים האלו כלום, אלא מעצמן

Tap to expand

אִם הָיוּ חַמָּרִים מְבַקְּשִׁין תְּבוּאָה מִמֶּנּוּ, לֹא יֹאמַר לָהֶם: ״לְכוּ אֵצֶל פְּלוֹנִי שֶׁהוּא מוֹכֵר תְּבוּאָה״, וְיוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁלֹּא מָכַר מֵעוֹלָם. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף לֹא יִתְלֶה

Tap to expand

וְלֹא הָיָה רָאוּי אֶצְלָם לְכָבוֹד אֶלָּא מִי שֶׁיִּחֲדָהוּ הַבּוֹרֵא בְּמַעֲלוֹת מְשֻׁבָּחוֹת רָאוּי בַּעֲבוּרָן לִכְבוֹד הַבּוֹרֵא יִתְעַלֶּה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמואל א ב ל) כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּ

Tap to expand

כִּי לֹא יְנַקֶּה ה' אֵת אֲשֶׁר יִשָּׂא אֶת שְׁמוֹ לַשָּׁוְא. לְהֶבֶל וּבִלְתִּי צֹרֶךְ, כִּי אַף עַל פִּי שֶׁיִּשָּׁבַע עַל הָאֱמֶת, לֹא יְנַקֶּה ה' אוֹתוֹ מֵאָלַת הַשְּׁבוּעָה, כָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁיִ

Tap to expand

הטוב. אחר שאתם בעצמכם ידעתם שאין ממש בדבריכם. רק תחניפו את ה' להצדיק אותו בדברי שקר. דבר שה' שנא אותו כי הוא מבקש שידבר האדם אמת בפיו ובלבבו. וא"כ הכי ייטב זה בעיניכם אם ירצה ה' לחקור אתכם לנסות את אש

Tap to expand

אבן ואבן איפה ואיפה. שיצוייר דבר שהוא רע לפי הנגלה ואינו רע לפי הנצפן, כמו אם יש להקונה אבן ואבן לשקול המעות, במשקל גדול ובמשקל קטן, ויש להמוכר איפה ואיפה למדוד כן לפי ערך זה את הפירות שמוכר שאם מוכר

Tap to expand

(יד) ומפרסם עצמו וכו' - משמע שאם שואלין אותו אם התענה מותר לומר האמת כיון שאינו עושה להשתבח ולהתפאר ומ"מ נכון הוא שבכל גווני יאמר שאינו מתענה כדי שלא להחזיק טיבותא לנפשיה אכן אם מפצירין בו לאכול ואינו

Tap to expand

ונקלה אחיך לעיניך. מכאן אמרו נתקלקל ברעי או במים פטור לדנראה דעיקר ענין מלקות שחייבה תורה להחייב בה הוא לא כדי להכאיב גופו אלא כדי לבזותו, ולכן לא כתיב ונלקה רק ונקלה שהוא לשון קלון וחרפה, וגם ראיה לז

Tap to expand

ולא יקרא תלמיד לרבו בשמו אלא אם כן קורהו גבירי או מורי או אדוני וכיוצא בו, דרך כבוד. וגרסינן בפרק חלק (סנהדרין דף ק ע"א) אמר רבי יוחנן למה לקה גחזי, מפני שקרא לרבו בשמו, שנאמר (מל"ב ח, ה) ויאמר גחזי א

Tap to expand

ואסרו חכמים להחניף, ואמרו (חולין דף צד ע"א) שלא ישלח אדם דורון ויודע בו שאינו מקבלו, או יסרהב לחבירו שיאכל אצלו ויודע שאינו אוכל, וכן אם אדם רוצה לפתוח חבית יין למכור ובא חבירו לקנות יין, אל יאמר לו א

Tap to expand

הרי מבואר במאמר הזה מעלת מי שתוכו כברו בכל ענייניו, ובכלל היא מדת אמת, שהרי הוא אמת והיא אמונה, נמצא חס ושלום מי שאינו מדבר אמת ויש בלשונו תרמית הרי אין תוכו כברו, והוא קוצץ בנטיעות, ומפריד בסוד האציל

Tap to expand

וכל הדובר אמת בלבבו, ואינו רוצה לדבר שקר, אפילו דברים שיחשוב ושידבר אף על פי שלא יתכוון להם, מכל מקום דבריו מתקיימין, שנאמר (איוב כב, כח) ותגזר אומר ויקם לך. ומי שהוא איש אמת בכל משאו ומתנו הן במקח ומ

Tap to expand

עוד גרסינן במדרש רבה (ריש פרשת מטות) זה לשונו (במדבר ל, ג) איש כי ידור נדר לה', הדא הוא דכתיב (ירמיה ד, ב) ונשבעת חי ה' באמת במשפט ובצדקה, אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל לא תהיו סבורים שהותר לכם לישבע

Tap to expand

בענין החנופה והליצנותלעולם יהא אדם תוכו כברו, ולא ידבר אחד בפה ואחד בלב, ויתרחק מהליצנות, ולא יחניף לאדם בעולם, אמר רשב"ל מאי דכתיב (איוב לו, יג) וחנפי לב וגו', בשביל חנופה שחנפו לקרח על עסקי מחלוקת ח

Tap to expand

אָמַר לוֹ: אֶמְשׁוֹל לְךָ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאָדָם נֶאֱמָן שֶׁהָיָה בָּעִיר, וְכׇל בְּנֵי עִירוֹ הָיוּ מַפְקִידִין אֶצְלוֹ שֶׁלֹּא בְּעֵדִים, וּבָא אָדָם אֶחָד וְהִפְקִיד לוֹ בְּעֵדִים.

Tap to expand