Skip to content
Wellsprings
greek-theologyfeatured in 40 works

The Divine

Before Greek thinkers spoke of named gods, they spoke of 'the divine' — an impersonal sense of sacred power running through the world.

'The divine' (to theion) is the Greek word for godhood in the abstract — the holy or supreme as such, rather than any single Olympian. The vocabulary reaches back to Homer (c. 8th c. BCE), but Presocratic thinkers like Xenophanes and Heraclitus, and later Plato and Aristotle, sharpened it into a philosophical idea: a single, rational, perhaps unified divine nature standing behind the many gods of myth. It became the bridge that carried Greek philosophy from popular religion toward reasoned theology, and it deeply shaped later Jewish, Christian, and Islamic ideas of God.

How it traveled

  1. Iliad
    Ios · -700
    explains
  2. Ab urbe condita
    Padua · -27
    explains
  3. Aeneid
    Rome · -19
    explains
  4. Metamorphoses
    Tomis (Constanța) · 8
    explains
  5. De Iside et Osiride
    Chaeronea · 120
    explains
  6. Vitae philosophorum
    · 240
    explains
  7. Enneades
    Rome · 270
    explains
  8. Midrash Tanchuma
    Tiberias · 600
  9. Duties of the Heart
    Zaragoza (Saragossa) · 1080
  10. Guide for the Perplexed
    Cairo · 1190
    exposition
  11. Yalkut Shimoni on Nach
    Tiberias · 1250
  12. Yalkut Shimoni on Torah
    Tiberias · 1250
  13. Sefer HaIkkarim
    Soria · 1425
  14. Akeidat Yitzchak
    Tarragona · 1490
  15. Abarbanel on Torah
    Naples · 1505
    critique
  16. Avodat HaKodesh (Ibn Gabbai)
    Cairo · 1523
  17. Reshit Chokhmah
    Tzfat · 1575
  18. Likutei Halakhot
    Breslov (Ukraine) · 1840
  19. Malbim on Psalms
    Bucharest · 1860
  20. Malbim on Isaiah
    Bucharest · 1860
  21. De Somniis (lib. i-ii)
    explains
  22. Jewish Antiquities
    explains
  23. De Specialibus Legibus (lib. i‑iv)
    explains
  24. Legum Allegoriarum Libri I-III
    explains
  25. Historia Romana
    Rome
    explains
  26. Contra Celsum
    explains
  27. Stromata
    explains
  28. Historical Library
    Syracuse (Sicily)
    explains
  29. De Mysteriis
    Apamea
    explains
  30. Historia Ecclesiastica
    explains
  31. Praeparatio Evangelica
    explains
  32. De Vita Mosis (Lib. I-II)
    explains
  33. Quis Rerum Divinarum Heres Sit
    explains
  34. De Mutatione Nominum
    explains
  35. Quod Deus Sit Immutabilis
    explains
  36. De Decalogo
    explains
  37. De Plantatione
    explains
  38. De Abrahamo
    explains
  39. Homiliae [Sp.]
    explains
  40. De Confusione Linguarum
    explains

Key passages(20)

Kuzari 1:2exposition

Kuzari · Yehuda HaLevi (Kuzari) · 1120 CE

Very high

וְאָמַר לוֹ הַפִּילוֹסוֹף: אֵין אֵצֶל הַבּוֹרֵא לֹא רָצוֹן וְלֹא שִׂנְאָה כִּי הוּא נַעֲלֶה מִכָּל הַחֲפָצִים וּמִכָּל הַכַּוָּנוֹת, כִּי הַכַּוָּנָה מוֹרָה עַל חֶסְרוֹן הַמְכַוֵּן וְכִי הַשְׁלָמַת כּ

Tap to expand

Kuzari · Yehuda HaLevi (Kuzari) · 1120 CE

Very high

(טז) אָמַר הַכּוּזָרִי: כְּבָר הִתְבָּאֶר לִי הַהֶפְרֵשׁ בֵּין 'אֱלֹהִים' וְ'יָי' וַהֲבִינוֹתִי מַה בֵּין אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וֵאלֹהֵי אֲרִיסְטוֹ, וְשֶׁיְיָ תִּכְסֹפְנָה לוֹ הַנְּפָשׁוֹת בְּטַעַם וּרְאִ

Tap to expand

Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE

Very high

תוארי האל – סתירה לוגית פשוטהשלילת התארים היא מושכל ראשון1 במציאות יש דברים רבים ברורים וגלויים. מהם מושכלות ראשונים ודברים מוחשים, ומהם מה שקרוב לזה, ואילו נעזב האדם כפי שהוא לא היה צריך עליהם ראיה.

Tap to expand

Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE

Very high

הצגת תורת תוארי השלילה1 דע שתיאור האל יתהדר ויתרומם בשלילוֹת (=היגדים שליליים) הוא התיאור הנכון שאין נלווה אליו שום אי דיוק, ושאין בו חסרון ביחס לאל כלל ועיקר. ואילו בתיאורו בחיובים (=היגדים חיוביים)

Tap to expand

Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE

Very high

השולל יותר – משיג יותרהשאלה: מה ההבדל בין המשיגים את האל בשלילה?1 יכול השואל לשאול: כיוון שאין עצה להשיג את אמיתת עצמותו, וההוכחה מראה שהדבר המושג הוא רק שהוא מצוי, ותוארי החיוב בלתי אפשריים, כפי שהוכ

Tap to expand

ואחר כן אומר: איך יתקיים במחשבתנו הענין הזה, רוצה לומר הבורא יתברך, וחוש מחושינו לא ‏נפל עליו? ואומר: כאשר יתקיים בה, הטבת הטוב וגנות הכזב, וחושינו לא נפלו עליו. וכאשר נעלה ‏בשכלנו המנע מקבץ נמצא ונעד

Tap to expand

Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE

Very high

קבוצה ד. תואר של יחס12 קבוצת התארים הרביעית היא תיאור הדבר ביחסו לזולתו, כגון ייחוסו לזמן או למקום או לפרט אחר. כגון שתתאר את ראובן שהוא אביו של פלוני, או שותפו של פלוני, או גר במקום פלוני, או שהיה בז

Tap to expand

Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE

Very high

שיא ידיעת ה' – ההכרה באי היכולת להשגת ידיעתו5 וכיוון שכל אחד מבין שאין להגיע להשגת מה שבכוחנו להשיג אלא בשלילה, והשלילה אינה מעניקה שום ידע על אמיתת הדבר שנשלל ממנו מה שנשלל – אמרו בפירוש כל בני האדם,

Tap to expand

Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE

Very high

12 וראוי שתתבונן ותאמר: אם לשון הרע והוצאת שם רע חטא גדול, על אחת כמה וכמה התרת הלשון כלפי ה' יתעלה ותיאורו בתארים שהוא נעלה מהם. איני אומר שזה חטא (בלבד) אלא חירוף וגידוף בשגגה מצד ההמון השומעים ומצד

Tap to expand

Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE

Very high

ייחודיותו של השם המפורשייחודיותו של השם המפורש1 כל שמותיו (של ה') יתעלה המצויים בספרי הקודש, כולם נגזרים מן הפעולות, ואין זה סוד, מלבד שם אחד והוא יו"ד ה"א וא"ו ה"א, שהוא שם מיוחד לו יתעלה, ולכן נקרא

Tap to expand

Tanna DeBei Eliyahu Rabbah · 968 CE

High

דבר אחר וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר אנכי ה' אלקיך ברוך המקום ברוך הוא שבחר בהן בישראל יותר מבכל העכו"ם וקנה אותם קנין גמור וקרא אותם בנים ועבדים לשמו ולפעמים הוא מדבר עמהם בלשון רבים ולפעמים מד

Tap to expand

Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE

High

הרחקת ההגשמה בתרגום אונקלוסשיטת אונקלוס בהרחקת ההגשמה1 אנקלוס הגר היה בקי מאוד בעברית ובארמית. הוא נתן את לבו להסיר את ההגשמה (מן ה'), כך שכל תואר המביא לידי גשמות שהכתוב משתמש בו, הוא מפרש אותו (שלא

Tap to expand

Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE

High

ומי שדעתו תירתע מהבנת הפירוש (שלא כפשוטם) של הפסוקים ומהבנת שוויון המונחים יחד עם השוני במשמעות, ייאמר לו: "אנשי החכמה מבינים כיצד מתפרש פסוק זה, ואילו אתה – עליך רק לדעת שה' יתעלה ויתרומם אינו גוף וא

Tap to expand

Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE

High

המאמין בגשמות גרוע יותר מעובד עבודה זרה6 קל וחומר למי שכפירתו קשורה לעצמותו יתעלה והאמנתו בניגוד למה שהוא, כלומר שאינו מאמין במציאותו, או שהוא מאמין שהוא שניים, או שהוא מאמין שהוא גוף, או שהוא מאמין ש

Tap to expand

Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE

High

ידיעת האלוהים עבור ההמון. ידיעת אלוהים כקיים4 כך קרה ביידוע על ה' יתעלה ויתהדר להמון בכל ספרי הנביאים וגם בתורה, כאשר הביא ההכרח להדריך את הכול לכך שהוא יתעלה מצוי, ושיש לו כל השלמויות, כלומר שאין הוא

Tap to expand

Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE

High

שאלה: מדוע יש הבדל בשימוש בתוארי החושים2 לפי הנחה זו ראוי אם כן שנבאר מדוע הושאלו לו יתעלה השמיעה והראייה והריח ולא הושאלו לו הטעם והמישוש, והרי הוא יתעלה נעלה על (כל אחד מ)חמשת החושים באותה מידה, וכל

Tap to expand

Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE

High

תוארי הפעולה בטבע, האמת והדרך אליהשתי בקשותיו של משה1 דע שאדון החכמים, משה רבינו, ביקש שתי בקשות, וקיבל תשובה על שתיהן. א) הבקשה האחת, שביקש ממנו יתעלה שיודיע לו את עצמותו ואמיתתו (=מהותו האמיתית), ב)

Tap to expand

Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE

High

הרי הודיע לך שכל מה שתחשוב מן התארים האלה שהוא שלמות, הוא חסרון לגביו יתעלה אם הוא ממין מה שאצלנו. וכבר הנחה אותנו שלמה עליו השלום בעניין זה בדברים מספיקים ואמר: "כִּי הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם וְאַתָּה

Tap to expand

Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE

High

הצלחת משה וכישלון אצילי בני ישראל3 על עניין זה נאמר: "וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה פָּנָיו כִּי יָרֵא מֵהַבִּיט אֶל הָאֱלֹהִים" (שמות ג,ו), נוסף על מה שעולה מחיצוניות הדברים, שהוא התיירא מהביט אל האור המתגלה; ל

Tap to expand

Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE

High

אך כאשר עיינתי בספרי ה"מדברים" הללו כפי שנזדמן לי, כמו שעיינתי גם בספרי הפילוסופים כפי יכולתי, מצאתי שדרך כל ה"מדברים" היא דרך אחת במין, אף על פי שסעיפיה משתנים: יסוד הכול הוא שאין מתחשבים במציאות כפי

Tap to expand