Virtue
Aretē — "excellence" — started in Homer as the prowess that makes a warrior, or anything, supremely good at its job, then grew into the Greek word for moral goodness itself.
Aretē (ἀρετή) is the Greek idea of excellence: the quality that makes anything — a horse, a knife, a person — outstanding at being what it is. For Homer (8th c. BCE) it meant mainly martial valor and noble prowess. Socrates and Plato (5th–4th c. BCE) turned it inward, toward excellence of the soul, and Aristotle (4th c. BCE) made it a system: a settled disposition to act and feel well, the human function fully realized. As the anchor of nearly all Greek ethics, aretē went on to shape the Stoic and Epicurean — and later the Christian and Islamic — vocabularies of virtue.
How it traveled
- RepublicAthens · -375explains
- MemorabiliaAthens · -354explains
- LawsAthens · -348explains
- Nicomachean EthicsChalcis · -322explains
- Eudemian EthicsChalcis · -322explains
- de Finibus Bonorum et MalorumFormiae · -43explains
- Institutio OratoriaRome · 95explains
- DiscoursesNicopolis · 108explains
- Ad Se IpsumVindobona (Vienna) · 170explains
- Vitae philosophorum— · 240explains
- Midrash Tanchuma BuberTiberias · 600
- Midrash TanchumaTiberias · 600
- Midrash TehillimEretz Yisrael (travels) · 1050
- Duties of the HeartZaragoza (Saragossa) · 1080
- Yalkut Shimoni on NachTiberias · 1250
- Yalkut Shimoni on TorahTiberias · 1250
- Sha'arei TeshuvahGirona · 1260
- ZoharGuadalajara · 1280
- Sefer HaIkkarimSoria · 1425critique
- Akeidat YitzchakTarragona · 1490
- Abarbanel on TorahNaples · 1505
- Avodat HaKodesh (Ibn Gabbai)Cairo · 1523
- Sha'arei KedushaDamascus · 1572
- Reshit ChokhmahTzfat · 1575
- Ohr HaChammah on ZoharTzfat · 1620
- Mesillat YesharimAmsterdam · 1738
- Likutei MoharanBreslov (Ukraine) · 1802
- Maor VaShemeshKrakow (Cracow) · 1817
- Likutei HalakhotBreslov (Ukraine) · 1840
- Malbim on ProverbsBucharest · 1860
- Malbim on PsalmsBucharest · 1860
- Torah Temimah on TorahPinsk · 1904
- Sulam on ZoharJerusalem · 1945
- Epistulae—explains
- Fragmenta MoraliaAthensexplains
- De Specialibus Legibus (lib. i‑iv)—explains
- Legum Allegoriarum Libri I-III—explains
- Historical LibrarySyracuse (Sicily)explains
- Historia RomanaRomeexplains
- De Virtutibus—explains
Key passages(20)
אַנְטִיגְנוֹס אִישׁ סוֹכוֹ קִבֵּל מִשִּׁמְעוֹן הַצַּדִּיק. הוּא הָיָה אוֹמֵר, אַל תִּהְיוּ כַעֲבָדִים הַמְשַׁמְּשִׁין אֶת הָרַב עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס, אֶלָּא הֱווּ כַעֲבָדִים הַמְשַׁמְּשִׁין אֶת ה
Tap to expand
בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר, אֵיזֶהוּ חָכָם, הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיט) מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי כִּי עֵדְוֹתֶיךָ שִׂיחָה לִּי. אֵיזֶהוּ גִבּוֹר, הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַ
Tap to expand
בן זומא אומר איזהו חכם הלומד מכל אדם שנא׳ (תהילים קי״ט:צ״ט) מכל מלמדי השכלתי איזו עלוב שבעלובים זה שהוא עלוב כמשה רבינו שנאמר (במדבר י״ב:ג׳) והאיש משה עניו מאד. איזו עשיר שבעשירים זה ששמח בחלקו שנאמר
Tap to expand
אנטיגנוס איש סוכו קבל משמעון הצדיק הוא היה אומר אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס אלא היו כעבדים המשמשים את הרב שלא על מנת לקבל פרס ויהי מורא שמים עליכם כדי שיהיה שכרכם כפול לעתיד לבא:
Tap to expand
Mishneh Torah, Human Dispositions · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
דֵעוֹת הַרְבֵּה יֵשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מִבְּנֵי אָדָם וְזוֹ מְשֻׁנָּה מִזּוֹ וּרְחוֹקָה מִמֶּנָּהּ בְּיוֹתֵר. יֵשׁ אָדָם שֶׁהוּא בַּעַל חֵמָה כּוֹעֵס תָּמִיד. וְיֵשׁ אָדָם שֶׁדַּעְתּוֹ מְיֻשֶּׁבֶת ע
Tap to expand
Mishneh Torah, Human Dispositions · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
וְיֵשׁ בֵּין כָּל דֵּעָה וְדֵעָה הָרְחוֹקָה מִמֶּנָּה בַּקָּצֶה הָאַחֵר דֵּעוֹת בֵּינוֹנִיּוֹת זוֹ רְחוֹקָה מִזּוֹ. וְכָל הַדֵּעוֹת יֵשׁ מֵהֶן דֵּעוֹת שֶׁהֵן לָאָדָם מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ לְפִי טֶבַ
Tap to expand
Mishneh Torah, Human Dispositions · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
שְׁתֵּי קְצָווֹת הָרְחוֹקוֹת זוֹ מִזּוֹ שֶׁבְּכָל דֵּעָה וְדֵעָה אֵינָן דֶּרֶךְ טוֹבָה וְאֵין רָאוּי לוֹ לָאָדָם לָלֶכֶת בָּהֶן וְלֹא לְלַמְּדָן לְעַצְמוֹ. וְאִם מָצָא טִבְעוֹ נוֹטֶה לְאַחַת מֵהֶן אוֹ
Tap to expand
Mishneh Torah, Human Dispositions · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
הַדֶּרֶךְ הַיְשָׁרָה הִיא מִדָּה בֵּינוֹנִית שֶׁבְּכָל דֵּעָה וְדֵעָה מִכָּל הַדֵּעוֹת שֶׁיֵּשׁ לוֹ לָאָדָם. וְהִיא הַדֵּעָה שֶׁהִיא רְחוֹקָה מִשְּׁתֵּי הַקְּצָווֹת רִחוּק שָׁוֶה וְאֵינָהּ קְרוֹבָה לֹ
Tap to expand
ויתבאר מזה שאי אפשר לשום מסדר נימוס אנושי שלא יטה בטבעו לצד איזה פחיתות, וישפוט על הנאה שהוא מגונה ועל המגונה שהוא נאה, ולזה לא יהיה עדותו על הנאה והמגונה אמת. הלא תראה כי אפלטון טעה בזה טעות גדולה וא
Tap to expand
Sefer HaIkkarim · Rabbi Yosef Albo · 1425 CE
הדבר הנותן שלמות אל המצוה כדי שיושג על ידה התכלית המכוון בה הוא השמחה, כי השמחה נותנת גמר ושלמות אל הדבר הנפעל, עד שהפעל האחד בעצמו כשיעשה בשמחה ובטוב לב יקרא מעלה, וכאשר יעשה בעצבון יקרא פחיתות, וזה
Tap to expand
In Ethica Nicomachea Commentaria · Aspasius
Liber de philosophorum sectis (epitome ap. Stobaeum) · Arius Didymus
Liber de philosophorum sectis (epitome ap. Stobaeum) · Arius Didymus
Ἠθικὰ προβλήματα [Sp.] · Alexander of Aphrodisias
Ἠθικὰ προβλήματα [Sp.] · Alexander of Aphrodisias