Virtue
Aretē — "excellence" — started in Homer as the prowess that makes a warrior, or anything, supremely good at its job, then grew into the Greek word for moral goodness itself.
Aretē (ἀρετή) is the Greek idea of excellence: the quality that makes anything — a horse, a knife, a person — outstanding at being what it is. For Homer (8th c. BCE) it meant mainly martial valor and noble prowess. Socrates and Plato (5th–4th c. BCE) turned it inward, toward excellence of the soul, and Aristotle (4th c. BCE) made it a system: a settled disposition to act and feel well, the human function fully realized. As the anchor of nearly all Greek ethics, aretē went on to shape the Stoic and Epicurean — and later the Christian and Islamic — vocabularies of virtue.
How it traveled
- RepublicAthens · -375explains
- MemorabiliaAthens · -354explains
- LawsAthens · -348explains
- Nicomachean EthicsChalcis · -322explains
- Eudemian EthicsChalcis · -322explains
- de Finibus Bonorum et MalorumFormiae · -43explains
- Institutio OratoriaRome · 95explains
- DiscoursesNicopolis · 108explains
- Ad Se IpsumVindobona (Vienna) · 170explains
- Vitae philosophorum— · 240explains
- Midrash Tanchuma BuberTiberias · 600
- Midrash TanchumaTiberias · 600
- Midrash TehillimEretz Yisrael (travels) · 1050
- Duties of the HeartZaragoza (Saragossa) · 1080
- Yalkut Shimoni on NachTiberias · 1250
- Yalkut Shimoni on TorahTiberias · 1250
- Sha'arei TeshuvahGirona · 1260
- ZoharGuadalajara · 1280
- Sefer HaIkkarimSoria · 1425critique
- Akeidat YitzchakTarragona · 1490
- Abarbanel on TorahNaples · 1505
- Avodat HaKodesh (Ibn Gabbai)Cairo · 1523
- Sha'arei KedushaDamascus · 1572
- Reshit ChokhmahTzfat · 1575
- Ohr HaChammah on ZoharTzfat · 1620
- Mesillat YesharimAmsterdam · 1738
- Likutei MoharanBreslov (Ukraine) · 1802
- Maor VaShemeshKrakow (Cracow) · 1817
- Likutei HalakhotBreslov (Ukraine) · 1840
- Malbim on ProverbsBucharest · 1860
- Malbim on PsalmsBucharest · 1860
- Torah Temimah on TorahPinsk · 1904
- Sulam on ZoharJerusalem · 1945
- Epistulae—explains
- Fragmenta MoraliaAthensexplains
- De Specialibus Legibus (lib. i‑iv)—explains
- Legum Allegoriarum Libri I-III—explains
- Historical LibrarySyracuse (Sicily)explains
- Historia RomanaRomeexplains
- De Virtutibus—explains
Key passages(20)
אַנְטִיגְנוֹס אִישׁ סוֹכוֹ קִבֵּל מִשִּׁמְעוֹן הַצַּדִּיק. הוּא הָיָה אוֹמֵר, אַל תִּהְיוּ כַעֲבָדִים הַמְשַׁמְּשִׁין אֶת הָרַב עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס, אֶלָּא הֱווּ כַעֲבָדִים הַמְשַׁמְּשִׁין אֶת ה
Tap to expand
בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר, אֵיזֶהוּ חָכָם, הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיט) מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי כִּי עֵדְוֹתֶיךָ שִׂיחָה לִּי. אֵיזֶהוּ גִבּוֹר, הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַ
Tap to expand
בן זומא אומר איזהו חכם הלומד מכל אדם שנא׳ (תהילים קי״ט:צ״ט) מכל מלמדי השכלתי איזו עלוב שבעלובים זה שהוא עלוב כמשה רבינו שנאמר (במדבר י״ב:ג׳) והאיש משה עניו מאד. איזו עשיר שבעשירים זה ששמח בחלקו שנאמר
Tap to expand
אנטיגנוס איש סוכו קבל משמעון הצדיק הוא היה אומר אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס אלא היו כעבדים המשמשים את הרב שלא על מנת לקבל פרס ויהי מורא שמים עליכם כדי שיהיה שכרכם כפול לעתיד לבא:
Tap to expand
Mishneh Torah, Human Dispositions · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
דֵעוֹת הַרְבֵּה יֵשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מִבְּנֵי אָדָם וְזוֹ מְשֻׁנָּה מִזּוֹ וּרְחוֹקָה מִמֶּנָּהּ בְּיוֹתֵר. יֵשׁ אָדָם שֶׁהוּא בַּעַל חֵמָה כּוֹעֵס תָּמִיד. וְיֵשׁ אָדָם שֶׁדַּעְתּוֹ מְיֻשֶּׁבֶת ע
Tap to expand
Mishneh Torah, Human Dispositions · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
וְיֵשׁ בֵּין כָּל דֵּעָה וְדֵעָה הָרְחוֹקָה מִמֶּנָּה בַּקָּצֶה הָאַחֵר דֵּעוֹת בֵּינוֹנִיּוֹת זוֹ רְחוֹקָה מִזּוֹ. וְכָל הַדֵּעוֹת יֵשׁ מֵהֶן דֵּעוֹת שֶׁהֵן לָאָדָם מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ לְפִי טֶבַ
Tap to expand
Mishneh Torah, Human Dispositions · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
שְׁתֵּי קְצָווֹת הָרְחוֹקוֹת זוֹ מִזּוֹ שֶׁבְּכָל דֵּעָה וְדֵעָה אֵינָן דֶּרֶךְ טוֹבָה וְאֵין רָאוּי לוֹ לָאָדָם לָלֶכֶת בָּהֶן וְלֹא לְלַמְּדָן לְעַצְמוֹ. וְאִם מָצָא טִבְעוֹ נוֹטֶה לְאַחַת מֵהֶן אוֹ
Tap to expand
Mishneh Torah, Human Dispositions · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
הַדֶּרֶךְ הַיְשָׁרָה הִיא מִדָּה בֵּינוֹנִית שֶׁבְּכָל דֵּעָה וְדֵעָה מִכָּל הַדֵּעוֹת שֶׁיֵּשׁ לוֹ לָאָדָם. וְהִיא הַדֵּעָה שֶׁהִיא רְחוֹקָה מִשְּׁתֵּי הַקְּצָווֹת רִחוּק שָׁוֶה וְאֵינָהּ קְרוֹבָה לֹ
Tap to expand
ויתבאר מזה שאי אפשר לשום מסדר נימוס אנושי שלא יטה בטבעו לצד איזה פחיתות, וישפוט על הנאה שהוא מגונה ועל המגונה שהוא נאה, ולזה לא יהיה עדותו על הנאה והמגונה אמת. הלא תראה כי אפלטון טעה בזה טעות גדולה וא
Tap to expand
Sefer HaIkkarim · Rabbi Yosef Albo · 1425 CE
הדבר הנותן שלמות אל המצוה כדי שיושג על ידה התכלית המכוון בה הוא השמחה, כי השמחה נותנת גמר ושלמות אל הדבר הנפעל, עד שהפעל האחד בעצמו כשיעשה בשמחה ובטוב לב יקרא מעלה, וכאשר יעשה בעצבון יקרא פחיתות, וזה
Tap to expand
הסוג הד' הוא צרעת הבגד והוא מהפסד המדות אשר הוקבעו בו מהתכונות הפחותות שקדמו אליו וכמה פעמים נזכרו פחיתות המדות ומעלתם בלשון בגדים בכל התורה כלה הסירו הבגדים הצואים (זכריה ג׳:ד׳) בכל עת יהיו בגדיך לבנ
Tap to expand
HaEmunot veHaDeot · Saadia Gaon · 922 CE
וכאשר הקדמתי המאמר הזה, אומר עתה, כי כן באהבות, אהבה לדברים, ושנאה לדברים, כמו שאמר (משלי י"ט כ"א) רבות מחשבות בלב איש ועצת יי' היא תקום. וכאשר הגופים אינם קיימים ביסוד אחד לבד מד' היסודות, וגוף האי
Tap to expand
Mishneh Torah, Human Dispositions · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
שְׁתֵּי קְצָווֹת הָרְחוֹקוֹת זוֹ מִזּוֹ שֶׁבְּכָל דֵּעָה וְדֵעָה אֵינָן דֶּרֶךְ טוֹבָה וְאֵין רָאוּי לוֹ לָאָדָם לָלֶכֶת בָּהֶן וְלֹא לְלַמְּדָן לְעַצְמוֹ. וְאִם מָצָא טִבְעוֹ נוֹטֶה לְאַחַת מֵהֶן אוֹ
Tap to expand
Mishneh Torah, Human Dispositions · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
וּמִי שֶׁהוּא מְדַקְדֵּק עַל עַצְמוֹ בְּיוֹתֵר וְיִתְרַחֵק מִדֵּעָה בֵּינוֹנִית מְעַט לְצַד זֶה אוֹ לְצַד זֶה נִקְרָא חָסִיד. כֵּיצַד. מִי שֶׁיִּתְרַחֵק מִגֹּבַהּ הַלֵּב עַד הַקָּצֶה הָאַחֲרוֹן וְיִהְ
Tap to expand
Mishneh Torah, Human Dispositions · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
וְכֵיצַד הִיא רְפוּאָתָם. מִי שֶׁהוּא בַּעַל חֵמָה אוֹמְרִים לוֹ לְהַנְהִיג עַצְמוֹ שֶׁאִם הֻכָּה וְקֻלַּל לֹא יַרְגִּישׁ כְּלָל. וְיֵלֵךְ בְּדֶרֶךְ זוֹ זְמַן מְרֻבֶּה עַד שֶׁיִּתְעַקֵּר הַחֵמָה מִלִּ
Tap to expand
Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE
כך היה הדבר לפני משה רבינו. משה) ואילו משה – ידוע לך מה נאמר לו ומה אמר, ומה שאמרו לו כל העם: "הַיּוֹם הַזֶּה רָאִינוּ כִּי יְדַבֵּר אֱלֹהִים [אֶת הָאָדָם וָחָי]" (דברים ה,כ). אחר משה) ואילו כל נביא מ
Tap to expand
Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE
התבונן כיצד הכתובים התבטאו במפורש על ההשגחה על פרטי מצבי האבות בעיסוקיהם ואפילו ברווחיהם, ומה שהובטח להם על כך שהשגחה תילווה אליהם. א) נאמר לאברהם: "אָנֹכִי מָגֵן לָךְ" (בראשית טו,א). ב) ונאמר ליצחק:
Tap to expand
Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE
המצוות שבעבדים: חמלה והגנת החלש12 וכן כל המצוות שמנינו בהלכות עבדים – כולן רחמים וחמלה על החלש. ובכלל הרחמים הגדולים יציאת עבד כנעני לחופשי אם החסירו לו אחד מאבריו, כדי שלא יהיו לו עבדות ונכות יחד – א
Tap to expand
*תוכן דעת הרב ז"ל הוא. כי אחרי שהאדם מורכב מעצם גשמי שהוא הגוף הנוטה תמיד כל עוד היותו עלי ארץ רק אל ההנאות הגופניות ותשוקות חמריות, ומעותד בבוא יום פקודתו אל הבליה וההשחת', ומעצם רוחני שהוא הנפש הקימ
Tap to expand
*ואומר כי וכו' ר"ל שכאשר ישחית איש דרכו המוסרי יהיה הדבר בהפך ממה שיהיה בעת אשר יחל להטיבו בתחילה, כי להטבת דרכי איש יצטרך תחילה לימוד המורה ואח"כ קנין המדה הטובה ואח"כ עשיית המעשים הטובים ברצון חפשי,
Tap to expand