Hakafot (Simchat Torah Torah-Scroll Circuits)
On Simchat Torah, worshippers carry Torah scrolls around the synagogue seven times in joyful song and dance.
Hakafot are processional circuits — literally, 'go-arounds' — performed on Simchat Torah, the festival marking both the end and the beginning of the yearly Torah reading cycle. Worshippers carry Torah scrolls around the synagogue's central space seven times while singing, clapping, and often dancing. It is a physical, joyful way of honoring the Torah; the focus stays on movement, music, and communal celebration.
The practice emerged in 16th-century Safed, among kabbalists who attached spiritual significance to the circular motion and the number seven. Over the following centuries, influential legal authorities — including the Magen Avraham (17th century) and the Mishnah Berurah (early 20th century) — adopted and codified hakafot, giving the custom detailed rules about the number of scrolls, the blessings recited, and the precise timing. What began as a mystical innovation in one city gradually became standard practice across Jewish communities worldwide, so that today hakafot and Simchat Torah are virtually inseparable.
How it traveled
- Shulchan Arukh, Orach ChayimTzfat · c. 1565 CEexplains
- Darkhei MosheKrakow (Cracow) · c. 1570 CEexplains
- Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach ChayimPrague · c. 1712 CEexplains
- Kitzur Shulchan ArukhOfen (Buda / Budapest) · c. 1864 CEexplains
- Arukh HaShulchanNovardok (Novogrudok) · c. 1884 CEexplains
- Ben Ish HaiBaghdad · c. 1894 CEexplains
- Mishnah BerurahRadin · c. 1907 CEexplains
Key passages(20)
Each passage is tagged by what it does with the idea: explains it, applies it in practice, redefines it with a new meaning, or challenges it. Relevance shows how directly the passage is about this idea.
Shulchan Arukh, Orach Chayim · Joseph Karo · c. 1563 CE
סדר הקיף הבימה. ובו ג סעיפים:נוהגים להעלות ספר תורה על [הבימה] ולהקיפה פעם א' בכל יום ובשביעי מקיפים אותה ז' פעמים זכר למקדש: הגה ומוציאין שבעה ס"ת על הבימה ביום שביעי [מהרי"ל] ויש מקומות שמוציאים כל
Tap to expand
Shulchan Arukh, Orach Chayim · Joseph Karo · c. 1563 CE
סדר יום שמחת תורה. ובו סעיף אחד:במקום שעושין שני ימים טובים ליל תשיעי מקדשין ואומרים זמן ולמחר מוציאין שלשה ספרים וקורין באחד וזאת הברכה עד סוף התורה ובשניה בראשית עד אשר ברא אלהים לעשות ובשלישית קורא
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · c. 1865 CE
בחוץ לארץ שעושים שני ימים טובים, ליל תשיעי מקדשין ואומרים זמן. ולמחר מוציאין שלושה ספרים, וקורין באחד "וזאת הברכה" עד סוף התורה, ובשני מ"בראשית" עד "אשר ברא אלקים לעשות", מטעם שנתבאר בסימן הקודם. ובשל
Tap to expand
Mishnah Berurah · Israel Meir Kagan (Chafetz Chaim) · c. 1875 CE
(א) עד סוף - ומי שקורא פרשה זו נקרא חתן תורה ונהגו למכור פרשה זו ופרשה בראשית וקונים בדמים מרובים וראוי להדר אם באפשר שיהיו הקונים מוכתרים בתורה או עכ"פ מגדולי הקהל:
Tap to expand
Mishnah Berurah · Israel Meir Kagan (Chafetz Chaim) · c. 1875 CE
(ב) ובשני בראשית - מי שקורא פרשה זו נקרא חתן בראשית ואף מי שעלה כבר בפרשה וזאת הברכה יכול לעלות לחתן תורה או לחתן בראשית אבל חתן תורה לא יקרא פרשת חתן בראשית והטעם כיון דליכא הפסק ביניהם שייך פגם לס"ת
Tap to expand
Mishnah Berurah · Israel Meir Kagan (Chafetz Chaim) · c. 1875 CE
(ג) לעשות - ומניחין ס"ת השלישית אצלה ואומרים ח"ק:
Tap to expand
Darkhei Moshe · Moses Isserles (Rema) · c. 1545 CE
במנהגים ומפקינן בלילה כל הס"ת שבארון וש"צ אומר אנא ה' וכו' אלהי הרוחות כו' ומסבבין המגדל שבב"ח והעם הולכין אחר הס"ת ואז גוללין ומחפשין בזאת הברכה בס"ת ראשונה ובשנייה בראשית ובג' וביום השמיני בפרשת פנ
Tap to expand
Kitzur Shulchan Arukh · Shlomo Ganzfried · c. 1844 CE
יוֹם אַחֲרוֹן שֶל הֶחָג, שֶׁהוּא גַם כֵּן שְׁמִינִי עֲצֶרֶת, נִקְרָא שִׂמְחַת תּוֹרָה, לְפִי שֶׁמְּסַיְמִין בּוֹ אֶת הַתּוֹרָה וּשְׂמֵחִים בָּה. עַרְבִית, לְאַחַר הַתְּפִלָּה, עוֹשִׂין הַקָּפוֹת, וְאַ
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · c. 1865 CE
ועוד נהגו לומר פסוקים בערבית ושחרית: "אתה הראת" וגו'. ומוציאין כל ספרי תורה שבהיכל, ומסבבין הבימה שבעה פעמים, ואומרים זמירות שירות ותשבחות, ומרקדין לכבוד התורה. ואף שאין מרקדין ביום טוב, כמו שכתבתי בס
Tap to expand
Ben Ish Hai · Yosef Hayyim · c. 1894 CE
ההקפות עושין בחו"ל בש"ע ובש"ת ואין לחוש לחששה של הגאון חיד"א ז"ל, כי הזמן נשתנה עתה ונפתחו עיניהם של בני אדם ולא אתו לזלזולי, וכפי רבינו הרש"ש ז"ל צריך להניח ס"ת על התיבה ויאחזנו אדם ירא שמים כל משך ה
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · c. 1865 CE
ויש לי מקום ספק בשמחת תורה בעת ההקפות, שנוטלים כל הספרי תורה מההיכל, ואין מחזירין אותם עד אחר גמר כל ההקפות, ורק מתחלפין מיד ליד. ולכאורה אסור לישב עד שמחזירין אותן להיכל, ולא נהגו כן. וגם טירחא גדולה
Tap to expand
Ben Ish Hai · Yosef Hayyim · c. 1894 CE
"וליוסף אמר מבורכת ה' ארצו ממגד שמים מטל ומתהום רובצת תחת", נ"ל בס"ד יוסף הצדיק עליו השלום הואר בחינת היסוד, אך הוא למעלה בדוכרא שהוא סוד שם הוי"ה בסוד התפארת, ולא בנוקבא שהוא סוד שם אדני במלכות, ולכן
Tap to expand
Shibbolei HaLeket · R. Tzidkiyah ben Avraham HaRofeh (the Anav)
וכן מנהג פשוט בידינו שאין מקיפין בשאר הימים כי אם ביום שביעי בלבד אבל נוהגין אנו לומר רהיטין לאחר תפלת מוסף בלא היקף ביום אחד אומר אנא ה' הושיעה נא וביום אחר אומר אני והו הושיעה נא וחוזרין חלילה וביום
Tap to expand
וכתב ה״ר דוד ב״ר לוי ז״ל מצאנו כתוב כי הסכימו כל הגאונים ז״ל דאנן השתא לא בקיאינן בהנך הקפות ואין מקיפין כלל לא בריאה ולא בבני מעים ולא בקנה.
Tap to expand
Darkhei Moshe · Moses Isserles (Rema) · c. 1545 CE
וכן המנהג וכתב בתה"ד סימן צ"ח כשהס"ת על הבימה אז צריכין גם היושבין במזרח ב"ה להפוך פניהם נגד הס"ת ואז צפון ימין שלהם וכן המנהג שהולכין מדרום לצפון ומסבבין הבימה וזהו נקרא דרך ימין מאחר שמהפכין יושבי
Tap to expand
וסדר ההקפה כתב רב האי כו' אע"ג דכל פינות שאתה פונה אינם אלא דרך ימין מ"מ ס"ל לרב האי דבמקדש היו מקיפין בסדר הזה לשום כוונה ואנן צריכין לעשות זכר למקדש ממש אבל אנו נוהגין בכל יום לימינו:
Tap to expand
Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Eliyahu Spira · c. 1680 CE
[ד] להתקשות וכו'. לשון הש"ס להקפות ופירש רש"י ויצף ברזלא מתרגמין וקפא, ונראה לי שלזה כיוון הרב המגיד פרק ה' שכתב שכן פירש רש"י רצה לומר על מלת להקפות, והבית יוסף ואחרונים נדחקו בחינם. ועיין בב"ח וט"ז
Tap to expand
Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Eliyahu Spira · c. 1680 CE
[ז] [לבוש] שמע ישראל וכו' ומסבב וכו'. מבואר דקודם הסיבוב אחר שהוציא כל הספר תורה אומרים שמע ישראל אחר גדלו. כתב שיירי כנסת הגדולה בהרבה מקומות מקיפין שבעה פעמים כמו בהושענא רבה, עד כאן:
Tap to expand
Kitzur Shulchan Arukh · Shlomo Ganzfried · c. 1844 CE
בַּשַׁבָּת, אֵין מַקִּיפִין, שֶׁגַּם בַּמִּקְדָּש לֹא הָיוּ מַקִּיפִין, וְלָכֵן אֵין מַעֲלִים סֵפֶר תּוֹרָה עַל הַבִּימָה, אֶלָּא פּוֹתְחִין אֶת אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ עַד לְאַחַר אֲמִירַת הַהושַׁעְנוֹת.
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · c. 1865 CE
בקריאת התורה בשמיני עצרת בארץ ישראל, שהוא רק יום אחד, עושין ההקפות, וקורין ב"וזאת הברכה" לסיים התורה, ואחר כך קורין בבראשית עד "אשר ברא אלקים לעשות". והטעם בזה: כדי שלא יהא פתחון פה לשטן לאמר שסיימו ה
Tap to expand