Skip to content
Wellsprings
sefirotfeatured in 40 works

Hod (Splendor/Gratitude)

HODE (rhymes with 'code')

Focused, elegant restraint — the refined ability to hold back, yield, or surrender in the way a specific situation calls for.

Hod, "Splendor" or "Poise," is the archetype of focused, elegant restraint — Gevurah refined and shaped by harmony. It is the capacity to hold back, to yield, to surrender in a way precisely suited to the circumstance. It is feminine and on the left; in the body, the left side from the navel down to the foot — the strategic moderating of the stride forward. (It is the eighth Sefirah; Netzach is the seventh.)

How it traveled

  1. Sha'arei Orah
    Guadalajara · 1260
    explains
  2. Zohar
    Guadalajara · 1280
    explains
  3. Tikkunei Zohar
    Guadalajara · 1280
    explains
  4. Zohar Chadash
    Guadalajara · 1290
    explains
  5. Sefer HaKanah
    Castile · 1380
    explains
  6. Pardes Rimmonim
    Tzfat · 1548
    redefines
  7. Ohr Ne'erav
    Tzfat · 1550
    explains
  8. Ketem Paz on Zohar
    Tzfat · 1561
    explains
  9. Sha'ar HaPesukim
    Tzfat · 1570
    explains
  10. Sha'ar HaKavanot
    Tzfat · 1570
    explains
  11. Sha'ar Ma'amarei Rashbi
    Tzfat · 1570
    explains
  12. Sha'ar Ma'amarei Razal
    Tzfat · 1570
    explains
  13. Sha'ar HaGilgulim
    Tzfat · 1570
    explains
  14. Pri Etz Chaim
    Tzfat · 1572
    explains
  15. Sefer Etz Chaim
    Tzfat · 1573
    explains
  16. Reshit Chokhmah
    Tzfat · 1575
    explains
  17. Sha'ar HaHakdamot
    Tzfat · 1610
    explains
  18. Chesed LeAvraham
    Hebron · 1618
    explains
  19. Ohr HaChammah on Zohar
    Tzfat · 1620
    explains
  20. Mikdash Melekh, RaMaZ Commentary on Zohar
    Tzfat · 1680
    explains
  21. Maaseh Rokeach on Mishnah
    Amsterdam · 1735
    explains
  22. Mikdash Melekh on Zohar
    Tzfat · 1750
    explains
  23. Toldot Yaakov Yosef
    Polonne (Polnoye, Volhynia) · 1780
    explains
  24. Chayyim VaChesed
    Amdur · 1785
    explains
  25. Yahel Ohr on Zohar
    Vilna (Vilnius) · 1790
    explains
  26. Agra DeKala
    Dinov (Dynów) · 1801
    explains
  27. Likutei Moharan
    Breslov (Ukraine) · 1802
    explains
  28. Likkutei Torah
    Liadi · 1810
    explains
  29. Sha'arei HaYichud VeEmunah
    Strashelye · 1820
    explains
  30. The Gate of Unity
    Liadi · 1820
    explains
  31. Bnei Yissaschar
    Dinov (Dynów) · 1820
    redefines
  32. Bat Ayin
    Tzfat · 1820
    explains
  33. Sha'arei Avodah
    Strashelye · 1820
    explains
  34. Peri Tzadik
    Lublin · 1845
    explains
  35. The Beginning of Wisdom
    New York · 1890
    explains
  36. BePardes HaChasidut VeHakabbalah
    Warsaw · 1910
    redefines
  37. Talmud Eser HaSefirot
    Jerusalem · 1939
    explains
  38. Sulam on Zohar
    Jerusalem · 1945
    explains
  39. Ohr Penimi on Talmud Eser HaSefirot
    Jerusalem · 1948
    explains
  40. Sources and References on Likkutei Torah
    Liadi
    explains

Key passages(20)

Beur Eser Sefirot · Azriel of Gerona · 1175 CE

Very high

הו"ד הוא שכתוב בו ואל נתנו עליו הוד מלכות, וכתיב מצפון זהב יאתה על אלקי נורא הוד, וכתיב והוא ישא הוד וישב ומשל על כסאו (ויעש כרובים) [ועשו ארון] עצי שטים לפי שהם כח נפש הצומחת:

Tap to expand

Sha'arei Orah · Joseph Gikatilla · 1260 CE

Very high

ועל דרך זה דע, כי שלוש הספירות, שהם נצ"ח והו"ד וטו"ב, מתאחדות תמיד, נצ"ח והו"ד זה לעומת זה, וטוב הוא הכתוב השלישי שהוא מכריע ביניהם. ולפי סוד זה תמצא כי טו"ב הוא שורש תחתון של וא"ו, שהוא קו האמצעי והו

Tap to expand

Sha'arei Orah · Joseph Gikatilla · 1260 CE

Very high

ואחר שידעת זה, דע כי שתי המידות הנקראות נצ"ח והו"ד, נצ"ח נקרא יהו"ה צבאות לפי שהוא לימין; והוד נקרא אלהים צבאות לפי שהוא לשמאל, ולפי שהיא מתלבשת מלבושי הדין מן הבית דין הנקרא אלהים נקראת גם היא אלהים

Tap to expand

Very high

ונקראת מידה זו הו"ד בפסוק זה, שנאמר: לך י"י הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד (דברי הימים, כט, יא) והסוד שנקרא הו"ד הוא בהיותו מתלבש במידת הגבורה והכוח, להשפיל האויבים ולנצח מלחמות ולהציל אוהבי י"י,

Tap to expand

Sha'arei Tzedek · Joseph Gikatilla · 1265 CE

Very high

והמדה הזאת נקראת - הוד בתורה בפסוק לך י"י הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד וטעם שנקרא הו"ד בהיות מתלבש במדת הגבורה להשפיל אויבים ולנצח מלחמות ולהציל אוהבי עליון והסוד נהפך עלי למשחית ולא עצרתי כח וכ

Tap to expand

Ra'avad on Sefer Yetzirah · Yosef ben Sholom Ashkenazi · 1280 CE

Very high

ויום ששי בשנה ונחיר שמאל בנפש, ולו הספרים והחכמה והכתיבה מתורה שבכתב (ת"ת) והשכל והדבור והעצה והסברה, ולפי שיש לו צינור מצד הגבורה יש לו כח מריבות והוא משתתף. ולו כל מיני אומניות כי הוא ההוד. ולכן יתח

Tap to expand

Zohar · Anonymous (Sefer HaZohar) · 1280 CE

Very high

וְתָאנָא הַאי הוֹד, כַּד אִתְנְהַר בִּנְהִירוּ דְּדִיקְנָא עִלָּאָה, (נ"א דא) וְאִתְפָּשַּׁט בִּשְׁאַר תִּקּוּנִין נְהִירִין. הַאי הוּא נוֹשֵׂא עָוֹן מֵהַאי גִּיסָא, וְעוֹבֵר עַל פֶּשַׁע מֵהַאי גִּיסָ

Tap to expand

Zohar · Anonymous (Sefer HaZohar) · 1280 CE

Very high

נֶצַח וְהוֹד תְּרֵין פַּלְגֵי גּוּפָא אִינּוּן, כְּגַוְונָא דִּתְרֵין תְּאוֹמִים. וּבְגִין דָּא אִתְקְרִיאוּ שְׁחָקִים. תַּרְוַויְיהוּ כַּחֲדָא ו"ו אִינּוּן, מִן וְשֶׁט, מִסִּטְרָא דִּשְׂמָאלָא. וְאִי

Tap to expand

Pardes Rimmonim · Moses Cordovero (Ramak) · 1548 CE

Very high

והנה הוא מיוחס אל הנצח וההוד ואולם נמצא השם הזה מצטרף אל שם יהו"ה ואל שם אלדים כגון ידו"ד צבאות אלדים צבאות. ופירשו בו כי הנצח נקרא ידו"ד צבאות, והטעם כי הנצח הוא ענף הרחמים. וההוד נקרא אלדים צבאות, ו

Tap to expand

Pardes Rimmonim · Moses Cordovero (Ramak) · 1548 CE

Very high

שבכות פירוש השבכות שעל הכותרות שעל ראשי העמודים יכי"ן ובוע"ז והם נצח והוד והכותרות שעל ראשיהם הם גדולה וגבורה שהם כותרות על ראשי נצח והוד. ועל ראשי הכותרות האלו הם בינה וחכמה שבכות עליהם:

Tap to expand

Pardes Rimmonim · Moses Cordovero (Ramak) · 1548 CE

Very high

הוד בספר שערי צדק הטעם שנקרא הוד בהיותו מתלבש במדת גבורה להשפיל אויבים ולנצח מלחמות ולהציל אוהבי עליון והסוד והודי נהפך עלי למשחית וכו' (דניאל י ח). וכל מיני ההודאות שאמר דוד בספר תהלים מדה זו וכו' עכ

Tap to expand

Pardes Rimmonim · Moses Cordovero (Ramak) · 1548 CE

Very high

באות ה פירש בספר התמונה שהוא בהוד שהיא שמינית ממעלה למטה ואמר שרומז גם כן בבינה ממטה למעלה ושתיהן דין כנודע. ואמר כי לפי שהיא בהוד מדתו של אהרן הכהן היו לו ח' בגדים כנודע. וכן אהרן היה איש חסד כאמרו (

Tap to expand

Sha'ar Ma'amarei Rashbi · Chaim Vital · 1570 CE

Very high

שם בדכ"א ע"ב שורה א' וז"ל רזא דכתיב ביעקב ויזרח לו השמש גו ודאי כד אתכליל בההוא פנות ערב מכאן ולהלאה והוא צולע על ירכו דא איהו נצח ישראל ירכו כתיב ולא ירכיו דא דרגא רביעאה דלא אתנבי בר נש מתמן עד דאתא

Tap to expand

Very high

ענין על הניסים, כבר ידעת מה שכתוב בתיקונים, כי נ"ה הם ב' פקודין, דאתמר בהון פקד פקדתי, והם חנוכה ופורים, שבהם מתגלין האורות דנ"ה. והנה בנצח שם הויה, ובהוד אדנ"י, הנזכר בתיקונים, והם מ"ה ואדני, גי' נ"ס

Tap to expand

Very high

והנה כבר ידעת, כי נצח הוד דזעיר אנפין, מאירין בה הנצח בכל קו הימין שלה, בג' פרקין. וכן ההוד אפילו שהוא באחור, הוי ו' פרקין, ונמצא שיש בה ו' אורות, וה"ו וה"ו שהם בנצח הוד דזעיר אנפין, כי הנצח הוד דזעיר

Tap to expand

Very high

אמנם כי עיקר אחיזת הקליפות היא בהוד ולא בנצח כנודע, ולזה השקר אין לו רגלים, פי' כי אין לו אחיזה בב' רגלים שהם נ"ה, רק ברגל א' שהוא בהוד. והוא סוד כל היום דוה, לכן באלף הה' היה החורבן, ומהוד נהפך לדוה,

Tap to expand

Ohr HaChammah on Zohar · Abraham Azulai · 1599 CE

Very high

אתפשטותא דטוב אחר שהכריח הברכה במ' כנז' שב לתקן מה נראה שהיא בהוד שפותח בנודה וכן אנו אומרים בה על הכל אנו מודים וכל דיני ברכת מודים יש לה לז"א שהודאה בימין וז"ש אתפשטותא דטוב איהו הודאה דאקרי חסד והי

Tap to expand

Ohr HaChammah on Zohar · Abraham Azulai · 1599 CE

Very high

רכג ע"בקום ר"ש ויתחדשון מילין בפומך. בהאי קרא דלמנצח על שושן עדות מזמור לדוד ללמד. כמלקדמין. אפשר דבחבורא קדמאה נדרש פעם אחרת. למנצח תמן נצח וכו' כוונתו לפרש מלת למנצח בנצח ועל שושן על הוד כדמפרש לקמן

Tap to expand

Beur HaGra on Sifra DeTzniuta · Vilna Gaon · 1740 CE

Very high

מלך הששי שאול הוא הוד וכמ"ש באדרא רבא דף קמ"ב ע"א והאי שאול מרחובות הנהר דא הוא סטרא חד סדרא דאתפשט ונפיק מרחובות הנהר ודא הוא בינה דמתפתחין מנה חמשין תרעין לסטרי עלמא דנהרין ובוצינין הה"ד מרחובות הנה

Tap to expand

Peri Tzadik · Tzadok HaKohen of Lublin · 1845 CE

Very high

ואיתא (ברכות נח סע"א) וההוד זו בהמ"ק. והענין כידוע מלך בעשרה לבושים והיינו בעשר מדות ע"ס שהאציל הש"י לבריאת העולם. ובפסיקתא (שוש אשיש) חשב לבוש הוד לבוש ראשון כמש"נ גדלת מאד הוד והדר לבשת (ונת' מא' ב)

Tap to expand