Tiferet (Beauty/Harmony)
The archetype of harmony — the force that integrates giving and restraint into one cohesive, functional, beautiful whole. The seat of Rachamim (compassion).
Tiferet, "Beauty," is the archetype of harmony: the power that balances and integrates the opposing energies of right and left, masculine and feminine, without erasing their differences. It is the principle of beauty found in symmetry, music, and art — and the seat of Rachamim, compassion, which is the functional blend of Chesed and Din (giving to those who need it, when they need it). It is considered neither masculine nor feminine; in the body it is the center of the torso, the region of the heart, where integration is felt.
How it traveled
- Sha'arei OrahGuadalajara · 1260explains
- ZoharGuadalajara · 1280redefines
- Tikkunei ZoharGuadalajara · 1280explains
- Zohar ChadashGuadalajara · 1290explains
- Ma'arekhet HaElokutGuadalajara · 1295explains
- Recanati on the TorahRecanati · 1300explains
- Sefer HaKanahCastile · 1380explains
- Avodat HaKodesh (Ibn Gabbai)Cairo · 1523explains
- Maggid MeisharimTzfat · 1545explains
- Pardes RimmonimTzfat · 1548explains
- Ohr Ne'eravTzfat · 1550explains
- Ketem Paz on ZoharTzfat · 1561explains
- Sha'ar HaPesukimTzfat · 1570explains
- Pri Etz ChaimTzfat · 1572explains
- Sefer Etz ChaimTzfat · 1573explains
- Reshit ChokhmahTzfat · 1575explains
- Chesed LeAvrahamHebron · 1618explains
- Ohr HaChammah on ZoharTzfat · 1620redefines
- Mikdash Melekh, RaMaZ Commentary on ZoharTzfat · 1680explains
- Maaseh Rokeach on MishnahAmsterdam · 1735explains
- Mikdash Melekh on ZoharTzfat · 1750redefines
- Kedushat LeviBerditchev (Ukraine) · 1772explains
- Be'er Mayim ChaimCzernowitz (Chernivtsi) · 1775explains
- Toldot Yaakov YosefPolonne (Polnoye, Volhynia) · 1780explains
- Chayyim VaChesedAmdur · 1785explains
- Yahel Ohr on ZoharVilna (Vilnius) · 1790explains
- Agra DeKalaDinov (Dynów) · 1801explains
- Likkutei TorahLiadi · 1810explains
- Bat AyinTzfat · 1820explains
- Tiferet ShlomoRadomsk · 1825redefines
- Beit Yaakov on TorahIzhbitz (Izbica) · 1830redefines
- Beit AharonKarlin (Pinsk) · 1830explains
- Likutei HalakhotBreslov (Ukraine) · 1840explains
- Peri TzadikLublin · 1845redefines
- Sefat EmetGer (Gora Kalwaria) · 1900explains
- Shem MiShmuelSochaczew · 1925redefines
- Talmud Eser HaSefirotJerusalem · 1939explains
- Sulam on ZoharJerusalem · 1945redefines
- Ohr Penimi on Talmud Eser HaSefirotJerusalem · 1948explains
- Sources and References on Likkutei TorahLiadiexplains
Key passages(20)
תפאר"ת הוא שכתוב בו ימלא פי תהלתך כל היום תפארתך, וכתיב ראש דברך אמת ולעולם כל משפט צדקך, וכתיב והתהלכתי באמתך, וכתיב ובחסד עולם רחמתיך, וכתיב וברחמים גדולים אקבצך, וכתיב ביום ההוא יהיה צמח ה' לצבי ול
Tap to expand
Sha'arei Orah · Joseph Gikatilla · 1260 CE
וזו היא הספירה הנקראת גם היא תפארת, וצריך אתה לדעת מה עניין תפארת. כבר הודענוך כי שם יהו"ה יתברך הוא גוף האילן, ובו העיקר ובו הכול מתייחד, והענפים מכאן ומכאן מתאחזים בו, והוא יתברך פועל בכול ומושל בכו
Tap to expand
Sha'arei Orah · Joseph Gikatilla · 1260 CE
ועל דרך זה פקח עיניך וראה למה נקראת ו', קו האמצעי שהוא שם יהו"ה יתברך, תפארת: לפי שהוא כלל הכול, והוא המושל בכול, והוא המתלבש בכל השמות כפי שרואה שהשעה ראויה, ואותם המלבושים נקראים תפארת, מה שאין אחת
Tap to expand
Sha'arei Orah · Joseph Gikatilla · 1260 CE
אבל שם יהו"ה יתברך שהוא קו אמצעי נקרא תפארת, כאמרו: לך יהו"ה הגדול"ה והגבור"ה והתפאר"ת (דב"הי, כט, יא), גדול"ה מימין, גבור"ה משמאל, תפאר"ת באמצע. וכן אברה"ם יצח"ק ויעק"ב: אברהם מימין, יצחק משמאל, יעקב
Tap to expand
Sha'arei Orah · Joseph Gikatilla · 1260 CE
ואחר שהודענוך זה, דע כי לכך נקרא תפארת לפי שהוא יתברך מתלבש בכל מיני שמות הקודש והכינויין למיניהם כל אחד בשעתו, כמו שהכהן מתלבש בבגדי כהונה לשעה ידועה; ונקראת תפארת כמו שהחתן מתלבש בגדי עדי, 'כחתן יכה
Tap to expand
Sha'arei Orah · Joseph Gikatilla · 1260 CE
עוד יש לנו לעוררך על סוד גדול, והוא כי סוד התיקונים העליונים הנקראים זקן הם סוד תפארת, וזה העניין סוד גדול מסודות המרכבה, אבל הכול הולך אל מקום אחד כעניין שפירשנו בתפארת. וסוד תפארת בחורים כוחם (משלי
Tap to expand
Sha'arei Orah · Joseph Gikatilla · 1260 CE
עוד יש למעלה בסוד הכתר מיני זוהר וחסד ורחמים וכולן לבנים, ובהם משגיח בעין הרחמים ומקשט את שם יהו"ה יתברך בהן בבגדי לבן ונקראים תפארת, והם כלים של זוהר ונקראים נצ"ח חס"ד ותפאר"ת, ובהם מתפאר שם יהו"ה ית
Tap to expand
Sha'arei Orah · Joseph Gikatilla · 1260 CE
ואחר שביארנו לך קצת הרמזים בספירת הכתר הנקראת 'הוא', צריכים אנו לומר לך כי ספירת התפארת הנקראת יהו"ה יתברך גם היא הרמז המורה עליה בתורה הוא לשון 'את"ה', וסימן: את"ה נורא את"ה (תהלים עו, ח). וכבר כתבנו
Tap to expand
Sha'arei Orah · Joseph Gikatilla · 1260 CE
ושאר כל הנביאים לא נתאחדו בתפארת שהוא סוד יהו"ה, אלא על ידי אמצעות הספירות התחתונות, שם אדנ"י ואל ח"י ויהו"ה אלהים צבאות. ולא השיגו הנביאים דיבוק יהו"ה אלא באמצעות מלכו"ת ויסו"ד נצ"ח והו"ד, וזהו סו"ד
Tap to expand
Ra'avad on Sefer Yetzirah · Yosef ben Sholom Ashkenazi · 1280 CE
והנה עומק מזרח הוא תפארת י"י, עומק מערב פירוש יסוד כדאמרו רז"ל במסכת חגיגה בפ' בתרא שכינה במערב כי ביסוד מתערבים כל הכחות. עומק צפון כח הוד שנאמר מצפון זהב יאתה על אלוה נורא הוד. עומק דרום זה נצח שנא
Tap to expand
אָדָם דִּבְרִיאָה אוּקְמוּהוּ עַל תִּפְאֶרֶת, מַאי בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם, תְּרֵין דִּיּוֹקְנִין דִּילֵיהּ לְעִילָא, אֶלָּא (ס"א אלין) אִינוּן וָא"ו תְּרֵין וָוִי"ן, אִינוּן תְּרֵין דִּיּוֹקְנִין דְּא ד
Tap to expand
אַרְיֵה דְבֵיהּ עָבִיד שִׁרְטוּטִין, דָּא חֶסֶד יְמִינָא, שׁוֹר דְּבֵיהּ צִיֵּיר צִיּוּרִין, דָּא גְבוּרָה, נֶשֶׁר בְּאֶמְצָעִיתָא, דְבָהּ אִשְׁתְּמוֹדְעוּ כָּל גַּוָּונִין, וְדָא תִּפְאֶרֶת, שַׁפִּיר
Tap to expand
תִּקּוּנָא תְּשִׁיעָאָה. דְּאִתְמַשְּׁכָן (ס"א דמתחברן) שַׂעְרֵי בְּשִׁקּוּלָא מַלְיָא, עִם אִינּוּן שַׂעְרֵי דְּתַּלְיָין, כֻּלְּהוּ בְּשִׁקּוּלָא שַׁפִּיר, כְּחַד גִּיבָּר תַּקִּיף, מָארֵי נַצְחָן ק
Tap to expand
תָּאנָא, הַאי תִּפְאֶרֶת, כָּלִיל בְּרַחֲמֵי, וְכָלִיל בְּדִינָא, וְאִתְפָּשַּׁט רַחֲמֵי בִּדְכוּרָא, וְאִתְעֲבָר וְנָקִיב (ס"א ונהיר) לִסְטַר אַחֲרָא, וְתָקִין מֵיעוֹי דְּנוּקְבָּא, וְאִתְתְּקָנוּ מְ
Tap to expand
גּוּפָא דְּמַלְכָּא, אִתְפַּשְּׁטוּתָא דְּתִפְאֶרֶת, דְּגְוָונִין בֵּיהּ מִתְחַבְּרָן. דְּרוֹעִין דְּמַלְכָּא, נְהִירוּ דְּחֶסֶד וּגְבוּרָה. וּבְגִין כַּךְ יָמִין וּשְׂמֹאל. מֵעוֹי בְּדַעַת אִתְתַּקְנ
Tap to expand
Zohar Chadash · Anonymous (Zohar Chadash) · 1290 CE
יהו"ה אִיהוּ תִּפְאֶרֶת, אִיהוּ נָהֵיר בְּאַנְפִּין. תְּרֵין גְּוָונִין דְּאַנְפִּין עָבֵד לֵיהּ, דְּאִינוּן חִוַּור וְסוּמָק, דְּאִינוּן חֶסֶד וּגְבוּרָה, דְּאִינוּן רָזָא ק (שמות ל״ד:ו׳) דְּוַיַּעֲב
Tap to expand
Ma'arekhet HaElokut · Perez HaKohen / anonymous (Ma'arekhet HaElokut author) · 1295 CE
הנהגת החכם והיא הנהגת קצת מהמקובלים שמע לשון קבוץ וחבור. ישראל ישראל סבא שהוא התפארת. בשם הראשון יכוין בתפארת באותיותיו ובנקודו. ויכלול עמו האחרונות כלם כסדרן. ושם אלקינו יכוין לכתרים ממטה למעלה. ר"ל
Tap to expand
Ma'arekhet HaElokut · Perez HaKohen / anonymous (Ma'arekhet HaElokut author) · 1295 CE
הששית תפארת. רום בשורק. מכריע ראשון. קו האמצעי. זכר. קו השוה. פני אדם שבמרכבה שהוא רגל שלישי. מדת יעקב. אביר יעקב. אביר ישראל ישראל סבא. שדים אב איש. חתן. אמת. שמים. רקיע. אור. אור הראשון. מאור הגדול.
Tap to expand
Ma'arekhet HaElokut · Perez HaKohen / anonymous (Ma'arekhet HaElokut author) · 1295 CE
אמנם נתבונן על התפארת כי הוא עקר הכל ויסוד הכל שהרי הוא כולל את כל הכחות שהם רחמים ודין ובו היה ראוי בריאת העולם השפל והנהגתו והשגחתו ועליו נאמר בעקר היצירה שתף מדת רחמים עם מדת הדין וברא העולם. וכאשר
Tap to expand
אבל רזא דמילתא דתפארת איקרי משפט, והכי נמי איקרי יסוד וכן איקרי חק כמה דאת אמר כי חק לישראל הוא. כלומר יסוד משפט בישראל הוא, אבל משפט דהיינו תפארת הוא מתעלה לעילא לאלרי יעקב, והכי נמי חק איקרי תפארת כ
Tap to expand