Yesod (Foundation)
Yesod is the mystical hub where divine influence gathers before flowing into the physical world.
Imagine a vast mansion with ten rooms, each representing a different aspect of reality. Yesod—which means "foundation"—is the ninth room, positioned like the central hallway where all messages from the upper rooms collect before reaching the ground floor (the physical world, called Malkhut in Hebrew). Nothing from above can reach us below without passing through this gathering place.
Think of Yesod as a kind of translator or messenger. The upper realms contain pure, abstract divine forces—wisdom, understanding, loving-kindness, strength—but these are too intense and refined for our physical reality to receive directly. Yesod receives all this celestial abundance and patterns it in such a way that it can safely flow into our world. Medieval kabbalists imagined it as a mirror or a screen that reflects and distributes the higher light downward.
In Kabbalah, Yesod is also associated with imagination, dreams, and the subconscious—the realm where pure ideas from above begin to take on form and shadow. It's the chamber where the invisible becomes visible, where the divine blueprint meets the threshold of manifestation.
How it traveled
- Ramban on Sefer YetzirahGirona · 1225explains
- Beur Eser SefirotGirona · 1240explains
- Sha'arei OrahGuadalajara · 1260explains
- Sha'arei TzedekCastile · 1265explains
- ZoharGuadalajara · 1280explains
- Tikkunei ZoharGuadalajara · 1280explains
- Ra'avad on Sefer YetzirahPosquières (Provence) · 1280explains
- Idra ZutaGuadalajara · 1280explains
- Gan Naul (Abulafia)Zaragoza (Saragossa) · 1289explains
- Zohar ChadashGuadalajara · 1290explains
- Ma'arekhet HaElokutGuadalajara · 1295explains
- Recanati on the TorahRecanati · 1300explains
- Sefer HaKanahCastile · 1380explains
- Avodat HaKodesh (Ibn Gabbai)Cairo · 1523explains
- Maggid MeisharimTzfat · 1545explains
- Pardes RimmonimTzfat · 1548explains
- Ohr Ne'eravTzfat · 1550explains
- Tomer DevorahTzfat · 1560explains
- Ketem Paz on ZoharTzfat · 1561explains
- Sha'ar HaMitzvotTzfat · 1565explains
- Sha'ar HaPesukimTzfat · 1570explains
- Sha'ar HaKavanotTzfat · 1570explains
- Sha'ar Ma'amarei RashbiTzfat · 1570explains
- Sha'ar HaGilgulimTzfat · 1570explains
- Sha'ar Ma'amarei RazalTzfat · 1570explains
- Pri Etz ChaimTzfat · 1572explains
- Sefer Etz ChaimTzfat · 1573explains
- Reshit ChokhmahTzfat · 1575explains
- Sha'ar HaHakdamotTzfat · 1610explains
- Sha'ar Ruach HaKodeshDamascus · 1610explains
Key passages(20)
בהאי ובהאי פי' ישראל יש להם אחיזה בזעיר הנק' תורה ובמ' הנק' משכנא. בא' לחדש השני בשנה השנית כולא חד פי' שחדש הב' ושנה השנית כולם ביסוד שהוא הנקרא חדש ושנה, והוא שני למ' שהיא ראשונה והיסוד שני לה וז"ש
Tap to expand
Sha'arei Orah · Joseph Gikatilla · 1260 CE
והנני מאיר עיניך בטעם זה. דע כי הר ציון בכל מקום היא מידת יסו"ד, והוא סוד אל ח"י, לפי שהר ציון הוא המקום אשר משם היתה המידה ראשונה לבריאת עולם, כאמרו: מציון מכלל יופי אלהים הופיע (תהלים נ, ב).
Tap to expand
Sha'arei Orah · Joseph Gikatilla · 1260 CE
ואחר שעוררנוך על העיקרים האלו הדקים שהם כדמיון רמזים, יש לנו להודיעך כי סוד אל ח"י הוא סוד מקום בדיקת התפילות והבקשות, וכשהתפילה היתה כהוגן ונדבקה באל ח"י אזי השם הנקרא אדנ"י, שהוא סוד התפילה, מתקרב ע
Tap to expand
Sha'arei Orah · Joseph Gikatilla · 1260 CE
והמידה הזאת נקרא יסוד, כלומר כמו שהבית נשען על היסודות, כך מידת אדנ"י נשענת על מידת יסוד. לפי שאין למידת אדנ"י שפע וקיום זולתי על מידת יסו"ד הנקרא א"ל ח"י. ובגמרא דחגיגה אמרו: העולם על מה הוא עומד? על
Tap to expand
Sha'arei Orah · Joseph Gikatilla · 1260 CE
ולפי עניין זה יש לך להתבונן כי מידת א"ל ח"י הנקרא יסו"ד הוא למעלה, ואדנ"י הנקרא בנינו היא למטה הימנו. וזהו הסוד המופלא בהיות אדנ"י משתוקק ונכסף להתעלות בעלוי אל ח"י, ומתאווה לעלות אליו תמיד. ואל תתמה,
Tap to expand
Sha'arei Orah · Joseph Gikatilla · 1260 CE
ולפיכך נקראת מידה זו יסוד עולם, כי הוא הנושא עליו כוחות אדני, והוא עיקר העיקרים ועיקר ידיעת השם יתברך לשער הסמוך לכל הנבראים, והוא סוד עיקר אות וא"ו התחתון, כדמיון יסוד ממטה למעלה.
Tap to expand
Sha'arei Orah · Joseph Gikatilla · 1260 CE
ודע כי ברית מילה הוא סוד שבת, בסוד מילה ופריעה, בסוד זכו"ר את יום השבת ושמו"ר; זכור ליום ושמור ללילה, כנגד אל ח"י אדנ"י ולפי שברית מילה כוללת ברית שתי ספירות הללו, אמר הכתוב: אם לא בריתי יומם ולילה חו
Tap to expand
והמדה הזאת נקראת - יסוד ויש לי להודיעך עיקר כלל גדול ודע כי יש יסוד שהוא למטה מן הבניין והבנין עומד עליו כענין יסודות ובנין שבעולם הזה התחתון ויש יסוד שהוא באמצע והבנין עומד סביביו כענין יסודות ובניינ
Tap to expand
Ra'avad on Sefer Yetzirah · Yosef ben Sholom Ashkenazi · 1280 CE
והנה עומק מזרח הוא תפארת י"י, עומק מערב פירוש יסוד כדאמרו רז"ל במסכת חגיגה בפ' בתרא שכינה במערב כי ביסוד מתערבים כל הכחות. עומק צפון כח הוד שנאמר מצפון זהב יאתה על אלוה נורא הוד. עומק דרום זה נצח שנא
Tap to expand
אַמָּה דִּדְכוּרָא, סִיּוּמָא (נ"א כסותא) דְּכָל גּוּפָא, וְאִקְרֵי יְסוֹד. וְדָא הוּא דַּרְגָּא דִּמְבַסֵּם לְנוּקְבָּא. וְכָל תִּיאוּבְתָּא דִּדְכוּרָא לְגַבֵּי נוּקְבָּא, בְּהַאי יְסוֹד עַיִּיל לְנ
Tap to expand
שׁוֹקִין אִתְאַחֲדָן בִּתְרֵין נְהוֹרִין, וְאִינּוּן תְּרֵין נְהוֹרִין מַמָּשׁ. שׁוֹקִין וּתְרֵין כֻּלְּיָין. כֻּלְּהוּ (ס"א תליין ומתחברן) מִתְחַבְּרָן בְּאֲתָר חַד, דְּתַּמָּן אִתְכְּנַשׁ כָּל רְבוּ
Tap to expand
תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעֲתָא דְּיוֹסֵף הַצַּדִיק קַיְּימָא לְאַתְקְנָא כֹּלָּא, כְּדֵין אִיהוּ נָטִיל כֹּלָּא. וְכַד אִתְחַבָּר בְּהֵיכָלֵיהּ, כְּדֵין מִתְעָרֵי כֻּלְּהוּ, לְנַטְלָא תִּיאוּבְתָּא וּרְעוּתָ
Tap to expand
הַאי לִבְנַ"ת הַסַּפִּי"ר, לָא קָאִים בְּקִיּוּמֵיהּ, עַד דְּהַאי יוֹסֵף הַצַּדִיק. אִתְתָּקַּן. וְכַד אִיהוּ אִתְתָּקַּן, כֹּלָּא מִתְתַּקְנִי דָּא הוּא יְסוֹדָא דְּכֻּלְּהוּ בִּנְיָינָא. וְעַל דָּא
Tap to expand
וִילוֹן, דְּבֵיהּ מַכְנִיס עַרְבִית וּמוֹצִיא שַׁחֲרִית. רָקִיעַ, אִיהוּ יְסוֹד. דְּבֵיהּ נַהֲרִין שִׁמְשָׁא וְסִהֲרָא, דְּאִיהוּ עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא וּשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה. הֲדָא הוּא דִכְתִי
Tap to expand
ואחר כן יעיין עוד בשנית לה שהיא הספירה התשיעית והיא שרש לעשירית שהיא ענף אחרון לכל הספירות, ושמה יסוד. והיא נרמזת בברית מילה ומכח זו הספירה התשיעית עושה העשירית פירות. ונכרתו בה שלש עשרה בריתות בסוד ה
Tap to expand
Zohar Chadash · Anonymous (Zohar Chadash) · 1290 CE
מַאי (איוב ט׳:ו׳) וְעַמּוּדֶיהָ יִתְפַּלָּצוּן. רַבִּי פְּרַחְיָא אוֹמֵר, אֵלּוּ עַמּוּדִים סַמְכִין יְסוֹדָא, וְקִיּוּמָא דְעַלְמָא עֲלַיְיהוּ. וְכַמָּה אִינוּן. ז'. דִּכְתִיב, (משלי ט׳:א׳) חָצְבָה ע
Tap to expand
Zohar Chadash · Anonymous (Zohar Chadash) · 1290 CE
כָּל י' אִיהִי אַבְנָא וְאִיהִי יְסוֹדָא דְּבִנְיָנָא מִסִּטְרָא דְּצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, דְּאִיהוּ יוֹם הַז' דְּבֵהּ וַיְכֻלּוּ, אִיהוּ כָּלִיל עָ"ב הֲוָיוֹת. וְכָל ה' בִּנְיָנָא דְּבֵיתָא. כְּגוֹן
Tap to expand
Pardes Rimmonim · Moses Cordovero (Ramak) · 1548 CE
התשיעית יסו"ד. יש שפי' בו צבע ספיריי. ואפשר ליישבו ע"ד שפי' בת"ת. ויש שפי' בו אור כלול מלובן ואודם מן הלובן הנוטה אל האודם ומן האודם הנוטה אל הלובן, שעניינו היותו יושב בין שתי מדות נצח והוד ויתחייב הי
Tap to expand
ועוד בעוד שמתיחדים ע"י המלאך, יסוד האמצעי ביניהם להיכן הלך ומה עניינו אז. לכן ראוי לחקור קודם על ענין יחוד היסוד וממנו נבא אל יחוד המלאך. ונאמר כי בזולת שהיסוד מעבר אל השפע כדרך שהאבר מעבר אל הזרע, עו
Tap to expand
Pardes Rimmonim · Moses Cordovero (Ramak) · 1548 CE
יסוד כל המפרשים פרשו כי נקרא יסוד מפני שהוא יסוד של המלכות. כי הרוחני הוא הפך הגשמי. כי הגשמי יסודו למטה, והרוחני יסודו למעלה. והמלכות בהשתוקקותה לעלות אליו מתקיימת ועל ידו מתפרנסת ואפשר שנקרא יסוד בש
Tap to expand