Mechirat Yosef (The Sale of Joseph)
The biblical story of Joseph's brothers selling him into Egypt—a narrative of jealousy, family rupture, and eventual reconciliation that has occupied Jewish interpreters across the ages.
The sale of Joseph as paradigm of brother-strife, exile-cause, and the asarah harugei malchut.
How it traveled
- GenesisEretz Yisrael (travels) · trad. 1313 BCE (Sinai)defines
- Sha'ar HaPesukimTzfat · c. 1570 CEattested_hebrew_phrase
- Ohr HaChammah on ZoharTzfat · c. 1620 CEattested_hebrew_phrase
- Be'er Mayim ChaimCzernowitz (Chernivtsi) · c. 1775 CEattested_hebrew_phrase
- Arvei NachalKrakow (Cracow) · c. 1780 CEattested_hebrew_phrase
- Yismach MosheSátoraljaújhely (Ujhel) · c. 1790 CEattested_hebrew_phrase
- Agra DeKalaDinov (Dynów) · c. 1801 CEattested_hebrew_phrase
- Bnei YissascharDinov (Dynów) · c. 1820 CEattested_hebrew_phrase
- Tiferet ShlomoRadomsk · c. 1825 CEattested_hebrew_phrase
- Likutei HalakhotBreslov (Ukraine) · c. 1840 CEattested_hebrew_phrase
- Malbim on GenesisBucharest · c. 1860 CEattested_hebrew_phrase
- Sefat EmetGer (Gora Kalwaria) · c. 1900 CEattested_hebrew_phrase
- Torah Temimah on TorahPinsk · c. 1904 CEattested_hebrew_phrase
- Shem MiShmuelSochaczew · c. 1925 CEattested_hebrew_phrase
Key passages(20)
Each passage is tagged by what it does with the idea: explains it, applies it in practice, redefines it with a new meaning, or challenges it. Relevance shows how directly the passage is about this idea.
וַיַּֽעַבְרוּ֩ אֲנָשִׁ֨ים מִדְיָנִ֜ים סֹֽחֲרִ֗ים וַֽיִּמְשְׁכוּ֙ וַיַּֽעֲל֤וּ אֶת־יוֹסֵף֙ מִן־הַבּ֔וֹר וַיִּמְכְּר֧וּ אֶת־יוֹסֵ֛ף לַיִּשְׁמְעֵאלִ֖ים בְּעֶשְׂרִ֣ים כָּ֑סֶף וַיָּבִ֥יאוּ אֶת־יוֹסֵ֖ף מִצְ
Tap to expand
Pirkei DeRabbi Eliezer · Anonymous (Pirkei DeRabbi Eliezer redactor) · c. 630 CE
רַבִּי יַנַּאי אוֹמֵר: עָוֹן שֶׁעָשׂוּ הַשְּׁבָטִים בִּמְכִירַת יוֹסֵף לֹא נִתְכַּפֵּר לָהֶם עַד עֵת מִיתָתָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בְּאָזְנָי ה' צְבָאוֹת אִם יְכֻפַּר הֶעָוֹן הַזֶּה עַד תְּמֻתוּן״. וּבַעֲוֹ
Tap to expand
שעיר עיזים. לְכַפֵּר עַל מְכִירַת יוֹסֵף שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ "וַיִּשְׁחֲטוּ שְׂעִיר עִזִּים" (שם ל"ז):
Tap to expand
הָרָצִים יָצְאוּ דְחוּפִים בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ וגו' וְהַמֶּלֶךְ וְהָמָן יָשְׁבוּ לִשְׁתּוֹת (אסתר ג, טו), אָמַר רַבִּי חָנִין מַאן דְּאָמַר רַחֲמָנָא וַתְּרָן הוּא יִתְוַתְּרוּן מֵעוֹהִי, אֲבָל מַאֲרִי
Tap to expand
Yalkut Shimoni on Nach · Shimon HaDarshan of Frankfurt (attrib.) · c. 1100 CE
אמר ר' שמעון בן לקיש בתחלה מלך שלמה על העליונים שנאמר וישב שלמה על כסא ה' ולבסוף מלך על התחתונים שנאמר כי הוא רודה בכל עבר הנהר מתפסח ועד עזה, רב ושמואל חד אמר תפסח בסוף העולם ועזה בסוף העולם. וחד אמר
Tap to expand
Yalkut Shimoni on Torah · Shimon HaDarshan of Frankfurt (attrib.) · c. 1100 CE
פרשת וישב(בראשית לז א) כְּתִיב (ישעיה נז, יג) "בְּזַעֲקֵךְ יַצִּילֻךְ קִבּוּצַיִךְ וְאֶת כֻּלָּם יִשָּׂא רוּחַ יִקַּח הָבֶל וְהַחוֹסֶה בִי יִנְחַל אֶרֶץ וְיִירַשׁ הַר קָדְשִׁי" תָּנִי, כִּנּוּסוֹ וְכּ
Tap to expand
Yalkut Shimoni on Torah · Shimon HaDarshan of Frankfurt (attrib.) · c. 1100 CE
(במדבר כה א-ג) וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בַּשִּׁטִּים, אֲמַר רַבִּי יוֹחָנָן כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר "וַיֵּשֶׁב" אֵינוֹ אֶלָּא לְשׁוֹן צַעַר, וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בַּשִּׁטִּים, מַה כְּתִיב, וַיָּחֶל הָעָם
Tap to expand
Ramban on Genesis · Moses ben Nachman (Ramban) · c. 1246 CE
וַיְהִי עֵר בְּכוֹר יְהוּדָה רַע בְּעֵינֵי ה' לֹא הִזְכִּיר הַכָּתוּב פִּשְׁעוֹ כַּאֲשֶׁר עָשָׂה בְּאָחִיו, אֲבָל אָמַר כִּי בְּחֶטְאוֹ מֵת, לְהוֹדִיעַ שֶׁלֹּא הָיָה זֶה בְּעֹנֶשׁ יְהוּדָה עַל מְכִירַ
Tap to expand
ברכה ראשונה או אותיות כנגד ט״ו צדיקי׳ שהם מכפרים לישראל שנאמר ואכרה לי בחמשה עשר כסף אלו צדיקים וחסידים שדומין לאביהם שברכה ראשונה נתנה לאברהם. ברכה שניה עשרי׳ אותיות כנגד עשרים גרה שנותנין ישראל בכל
Tap to expand
Recanati on the Torah · Menachem Recanati · c. 1250 CE
ויאמר יעקב אל בניו האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים. רמז להם על מה שיקרה להם בעצמם על מכירת יוסף וזהו אשר יקרא אתכם. ואמר לראובן כי יש לו יתר שאת ויתר עז על אחיו כי לא פשע במכירתו של יוס
Tap to expand
Zohar Chadash · Anonymous (Zohar Chadash) · c. 1290 CE
חָמָא אַנְפּוֹי יְרוֹקֵי. אֲמַר לֵיהּ, אֵימָא מַה דְּתֵימָא, אוֹרַיְיתָא הוּא דְּלָא מְקַבְּלָה טוּמְאָה. שֶׁנֶּאֱמַר, (ירמיהו כ״ג:כ״ט) הֲלוֹא כֹה דְּבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם ה'. הִרְהוּרִים רְטִישָׁן בִּל
Tap to expand
Abarbanel on Torah · Don Isaac Abarbanel · c. 1483 CE
וראה שגם כן היתה סבה אחרת מביאה כל הצרות והוא ההקל בכבוד ההורים כמו שנראה מענין שמעון ולוי במעשה שכם שנגעה הצרה עד נפש ליעקב אביהם ולא שכחו עד יום מותו. וגם כן מכירת יוסף שעשו אחיו ולא חששו לכבוד הורי
Tap to expand
Maggid Meisharim · Joseph Karo · c. 1545 CE
אבל רזא דמלתא דכלא מכוון יאות ומאי דאמרת בההוא מאמר דוישב במאי דאמ' על ר"ע ומבני יששכר יודעי וכו' וכן בפנחס הוא אליהו יאות אמריתון וכן במאי דדקדקתון דמאי דאמור לאשלים גזרת וגונב איש וגו'. יאות איהו אב
Tap to expand
Maggid Meisharim · Joseph Karo · c. 1545 CE
אבל רזא דמילתא דהא ודאי שבטייא תבו מההוא חובאי' דהא צדיקי' גמורי' הוו דאי לאו דהוו צדיקים גמורים ותבו מחוביהון לא הוה שריי' שכינה עלייהו כד אמר יעקב הקבצו ושמעו וגו' ואוף לא הוה מטתו שלימה אבל רזא דמי
Tap to expand
Sha'ar HaPesukim · Chaim Vital · c. 1570 CE
הנה ר"ת של אלו התיבות, את"י יב"ש. כי ע"י מכירת יוסף, נהר העליון יחרב ויבש. בן י"ז, שנה כמנין טו"ב, לרמז כי יוסף הוא ביסוד העליון, צדיק, שנאמר עליו אמרו צדיק כי טוב:
Tap to expand
Sha'ar HaPesukim · Chaim Vital · c. 1570 CE
ואחר שנתבארו כל אלו ההקדמות דמוחין דגדלות ודקטנות, וענין יוסף בבחי' הקטנות והגדלות. נבאר עתה ענין הפסוקים, וענין מכירת יוסף למצרים, וענין חלומות שר המשקים ושר האופים, וענין שר הטבחים, וענין חלומות פרע
Tap to expand
Sha'ar HaPesukim · Chaim Vital · c. 1570 CE
ונבאר טעם מכירת יוסף ביד שר הטבחים, ולא לשאר שרים, או למלך, או לעם הארץ. והענין הוא, כי כיון שיוסף דבחי' הגדלות, אינו אלא במוח אמצעי הנקרא דעת, לכן נמכר ביד שר הטבחים, שהוא הקליפה הנאחזת במוח דעת דקטנ
Tap to expand
Sha'ar HaPesukim · Chaim Vital · c. 1570 CE
ולכן נבאר עתה ענין יששכר וקשה דהיה לו לומר קרא וישכב עמה בלילה ההוא אבל הענין הוא, כמ"ש ז"ל במדרש הנעלם של רות דף כ"ט ע"ב, בענין ר' עקיבא שהוא יששכר. כי יששכר נתלבש ונתעבר בר' עקיבא עצמו, כנודע שעשרת
Tap to expand
Sha'ar Ma'amarei Rashbi · Chaim Vital · c. 1570 CE
מאמר במדרש הנעלם של רות בדכ"ט ע"א וז"ל ר' יודאי הוה קאים קמיה דר' עזריה בר סימאי אמר ליה צדיקים דאזדמן להו חובה מאינון כרתות דאורייתא וחשבי תשובה ומיתו. מיתה מכפרת עלייהו או לא אמר ליה אין ולזמנין דאת
Tap to expand
Sha'ar Ma'amarei Rashbi · Chaim Vital · c. 1570 CE
הכונה כי ר' יודאי ע"ה בהיותו מחשב בענין עשרה הרוגי מלוכה היה סובר דכיון שהוצרכו השבטים להתגלגל בהם אעפ"י שעשו תשו' אם כן נראה שמי שמתחייב מיתות ב"ד כגון השבטים שעברו על וגונב איש ומכרו אין מועיל לו תש
Tap to expand