M'amer (Binding Sheaves)
One of the thirty-nine forbidden labors on Shabbat: bundling grain or other produce together.
M'amer is the act of gathering scattered grain, hay, or other agricultural produce into a bundle or sheaf at the place where it grows or lies. Think of it like raking leaves into a pile—the act of collecting and organizing loose material into a consolidated bundle. In Jewish law, this labor is forbidden on Shabbat because it's considered a primary form of work involved in harvesting and preparing food.
The prohibition comes from the earliest layers of rabbinic tradition, recorded in the Mishnah around the 2nd century CE. Rabbis observed that the thirty-nine forbidden labors on Shabbat were the same essential tasks needed to produce a tabernacle in the wilderness—and bundling was one of them. Over centuries, interpreters refined the exact boundaries: does it apply to any gathering, or only to agricultural produce? Does the size of the bundle matter? These careful distinctions show how Jewish law evolved by testing each rule against real-life questions.
Today, m'amer remains a technical term in discussions of Shabbat observance, helping people understand why certain everyday actions—like raking leaves or stacking objects—cross into creative work that Shabbat rest forbids.
How it traveled
- ShabbatSura (Babylonia) · 500explains
- Mishneh Torah, SabbathFostat (Old Cairo) · 1180explains
- Meiri on ShabbatPerpignan · 1300explains
- Shulchan Arukh, Orach ChayimTzfat · 1565explains
- Brit MosheAmsterdam · 1721explains
- Arukh HaShulchanNovardok (Novogrudok) · 1884explains
- Mishnah BerurahRadin · 1907explains
- Brief Commentary on Peah— · 1936explains
Key passages(20)
וְהַמְעַמֵּר. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר סֳסַרְטַאי בָעֵי. תּוֹלְדוֹת הָעִימּוּר אֵי זוֹ הִיא. רִבִּי יוּסֵי. שְׁמָעִית טַעַם מִן דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בְּשֵׁם רִבִּי אָחָא. וְלֵית אֲנָא יְדַע מַה שְׁמָעִת.
Tap to expand
Shabbat · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
מַתְנִי׳ אֲבוֹת מְלָאכוֹת אַרְבָּעִים חָסֵר אַחַת: הַזּוֹרֵעַ, וְהַחוֹרֵשׁ, וְהַקּוֹצֵר, וְהַמְעַמֵּר, וְהַדָּשׁ, וְהַזּוֹרֶה. הַבּוֹרֵר, הַטּוֹחֵן, וְהַמְרַקֵּד, וְהַלָּשׁ, וְהָאוֹפֶה.
Tap to expand
והמעמר (דף עג:) אמר רבא האי מאן דכניף מילחא ממלחתא מיחייב משום מעמר אמר אביי אין דרך עימור בכך אלא בגידולי קרקע:
Tap to expand
Sefer Yereim · R. Eliezer ben Shmuel of Metz (Re'em) · 1135 CE
המעמר. כל כינוס דבר גידולי קרקע נקרא מעמר כדאמרינן בפ' כלל גדול (שבת ע"ד ב') אמר אביי האי מאן דעבד חלתא חייב י"א חטאות וחדא מינייהו כינוס העצים הלכך יזהר האדם מלאסוף פירות ולקבצם ביחד דהוי כמעמר.
Tap to expand
Mishneh Torah, Sabbath · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
הַמְקַבֵּץ דְּבֵלָה וְעָשָׂה מִמֶּנָּה עִגּוּלָה אוֹ שֶׁנִּקֵּב תְּאֵנִים וְהִכְנִיס הַחֶבֶל בָּהֶן עַד שֶׁנִּתְקַבְּצוּ גּוּף אֶחָד. הֲרֵי זֶה תּוֹלֶדֶת מְעַמֵּר וְחַיָּב. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶ
Tap to expand
Sefer Mitzvot Gadol · Moshe of Coucy (Sefer Mitzvot Gadol) · 1243 CE
המעמר (יז) כל כינוס דבר גידולי קרקע נקרא מעמר כדאמר בשבת אמר אביי האי מאן דעביד חלתא חייב אחת עשרה חטאות חלתא פי' כוורת ואחד מן החטאות הוא מפני כינום העצים הילכך יזהר אדם שלא לאסוף פירות ולקבצם יחד דה
Tap to expand
Sefer Mitzvot Gadol · Moses of Coucy · 1243 CE
המעמר (יז) כל כינוס דבר גידולי קרקע נקרא מעמר כדאמר בשבת אמר אביי האי מאן דעביד חלתא חייב אחת עשרה חטאות חלתא פי' כוורת ואחד מן החטאות הוא מפני כינום העצים הילכך יזהר אדם שלא לאסוף פירות ולקבצם יחד דה
Tap to expand
Shulchan Arukh HaRav · Shneur Zalman of Liadi · 1795 CE
הַמְעַמֵּר הוּא מֵאֲבוֹת מְלָאכוֹת שֶׁהָיָה בַּמִּשְׁכָּן בְּסַמָּנִים הַזְּרוּעִים. וְאֵין עִמּוּר אֶלָּא כְּשֶׁמְּאַסְּפוֹ בִּמְקוֹם גִּדּוּלוֹ, כְּעֵין קָמָה קְצוּרָה שֶׁמְּגַבֵּב הַשִּׁבֳּלִים בִּ
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
מעמר הוי מאבות מלאכות, ופירושו שמקבץ תבואה תלושה אל מקום אחד, שזהו ממלאכת התבואה לאספם אל מקום אחד ולעשותם אגודות ועמרים וכריכות. ושיעורו, כתב הרמב"ם בפרק ח' דין ה': "המעמר אוכלין: אם לאכילה - שיעורו
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
תולדות מעמר כתב הרמב"ם שם: "המקבץ דבילה ועשה ממנה עגולה, או שנקב תאינים והכניס החבל בהן עד שנתקבצו גוף אחד - הרי זה תולדת מעמר וחייב, וכן כל כיוצא בזה" עכ"ל. ופשיטא דכשמקבץ בגינה איזה מין ירק למקום אח
Tap to expand
Mishnah Berurah · Israel Meir Kagan (Chafetz Chaim) · 1875 CE
(לז) כל דבר - היינו פירות וירקות ועצים ועשבים וכל דבר הגדל מן הקרקע ובזה חיובא נמי איכא כשמקבצן במקום גידולן דזהו מלאכת מעמר גופא והאי דנקט המחבר בלשון אסור להורות לנו דשלא במקום גידולן כגון שנתפזרו פ
Tap to expand
Tosefta Kifshutah on Shabbat · Saul Lieberman · 1949 CE
58-59. הדגין והגבינין המסודרין על גבי קנים ועל גבי עלין וכו'. בירושלמי פ"ז ה"ב, י' ע"א: ההן דשטח צלין, צימוקין, מסוסלה, בוקלטה, חייב משום מעמר. ומכאן שכל שהוא שוטח אוכלין והן נדבקין זה לזה יש בו משום
Tap to expand
Shabbat · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
וְהַמְעַמֵּר. אָמַר רָבָא: הַאי מַאן דְּכָנֵיף מִילְחָא מִמִּלְחֲתָא חַיָּיב מִשּׁוּם מְעַמֵּר. אַבָּיֵי אָמַר: אֵין עִימּוּר אֶלָּא בְּגִידּוּלֵי קַרְקַע.
Tap to expand
Mishneh Torah, Sabbath · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
הַמְדַבֵּק פֵּרוֹת עַד שֶׁיֵּעָשׂוּ גּוּף אֶחָד חַיָּב מִשּׁוּם מְעַמֵּר. לְפִיכָךְ מִי שֶׁנִּתְפַּזְּרוּ לוֹ פֵּרוֹת בַּחֲצֵרוֹ מְלַקֵּט עַל יָד עַל יָד וְאוֹכֵל. אֲבָל לֹא יִתֵּן לֹא לְתוֹךְ הַסַּל
Tap to expand
חריצים שהם סביב הים שממשיכין מי הים לתוכם והחמה שורפתם ונעשה מלח בתוך אותם החריצים ואח"כ מוציאים אותה מן החריצים ועושין ממנה תל סביב החריץ וחוזרין וממשיכי' מים לתוך החריצים המאסף אותו המלח בשבת ועושה
Tap to expand
Shulchan Arukh, Orach Chayim · Joseph Karo · 1563 CE
המקבץ דבילה ועשה ממנה עיגול או שנקב תאנים והכניס החבל בהם עד שנתקבצו גוף אחד הרי זה תולדות מעמר וחייב וכן כל כיוצא בזה:
Tap to expand
Penei Yehoshua on Beitzah · R. Yaakov Yehoshua Falk (Pnei Yehoshua) · 1702 CE
בתוס' בד"ה מן הקרפף אפי' מן המפוזר תימא דהא הוי מעמר דהוי אב מלאכה וכו' עכ"ל. כ' הר"ן ז"ל על זה אפי' אי הוי אב מלאכה אפ"ה שרי מדאורייתא כיון שהוא באוכל נפש אלא דאפ"ה כתב ליישב שיטת המפרשים דמיחזי כמעמ
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
ובירושלמי דכלל גדול איתא: "תולדות העימור איזו היא… ההן דשטח צלין צמוקים מסוסלה בקלטה - חייב משום מעמר, כל שהוא נוגע באוכל - חייב משום מעמר, בקליפה - חייב משום דש" ע"ש. ולמדנו מזה שכשמשטח פירות וכונתו
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
העצים שמסיקים אותן ביום טוב – צריכין להיות מוכנין, דאם לא כן הוי מוקצה. ואפילו מאן דלית ליה מוקצה, מכל מקום ללוקטן מעט מעט הוה כמעמר (ר"ן). אך יש אומרים דאין עימור אלא במקום גידולן (תוספות לא א). ולפי
Tap to expand
Mishnah Berurah · Israel Meir Kagan (Chafetz Chaim) · 1875 CE
(לה) שדומה וכו' - דמלאכת מעמר הוא לאסוף השבולין וגם הוא כעין זה ודוקא במקום המשרפות ששם הוא מקום גידולו של המלח דומיא דשבלין שבשדה אבל אם נתפזר במקום אחר מותר לקבצן למקום אחד:
Tap to expand