Middot (Character Traits)
Character traits — the ethical qualities that Jewish tradition has long urged individuals to examine, cultivate, and refine.
Middot — character traits — refers to the ethical and temperamental qualities that shape how a person acts, speaks, and relates to others. Jewish tradition has engaged seriously with character from its earliest layers: the Bible praises humility, generosity, and justice; rabbinic literature discusses anger, pride, and envy as forces that can ruin a person's life and relationships.
The systematic study of character refinement developed especially in the medieval period. Works like Bachya ibn Paquda's Duties of the Heart (11th century) and later Moshe Chaim Luzzatto's Path of the Just (18th century) laid out detailed maps of the virtues and vices, explaining how to identify one's tendencies and work to improve them. This tradition of ethical self-examination — sometimes called mussar — became a discipline in its own right, particularly in 19th-century Lithuania, where the Mussar movement made character work the centerpiece of Jewish personal development.
Kabbalistic and Hasidic writers also engaged deeply with middot, often connecting character traits to the sefirot — the structure of divine emanations — and teaching that refining one's traits brings a person into alignment with divine qualities. In this reading, generosity mirrors divine lovingkindness, and proper boundaries reflect divine strength. But character refinement as a Jewish concern long predates mystical frameworks and runs as a continuous thread through philosophy, law, and ethical literature across all communities.
How it traveled
- ZoharGuadalajara · 1280redefines
- Recanati on the TorahRecanati · 1300redefines
- Avodat HaKodesh (Ibn Gabbai)Cairo · 1523redefines
- Ketem Paz on ZoharTzfat · 1561redefines
- Reshit ChokhmahTzfat · 1575redefines
- Ohr HaChammah on ZoharTzfat · 1620redefines
- Mesillat YesharimAmsterdam · 1738redefines
- Ben Porat YosefPolonne (Polnoye, Volhynia) · 1760redefines
- Kedushat LeviBerditchev (Ukraine) · 1772redefines
- Be'er Mayim ChaimCzernowitz (Chernivtsi) · 1775redefines
- Ketonet PasimPolonne (Polnoye, Volhynia) · 1777redefines
- Toldot Yaakov YosefPolonne (Polnoye, Volhynia) · 1780redefines
- Arvei NachalKrakow (Cracow) · 1780redefines
- Tzofnat PaneachPolonne (Polnoye, Volhynia) · 1782redefines
- Chayyim VaChesedAmdur · 1785redefines
- Noam ElimelekhLizhensk (Poland) · 1786redefines
- Yismach MosheSátoraljaújhely (Ujhel) · 1790redefines
- Mareh Yechezkel on TorahKarlsburg (Alba Iulia) · 1800redefines
- Agra DeKalaDinov (Dynów) · 1801redefines
- Likutei MoharanBreslov (Ukraine) · 1802redefines
- Sefer HaMiddotBreslov (Ukraine) · 1810explains
- Likkutei TorahLiadi · 1810redefines
- Zera KodeshRopshitz (Ropczyce) · 1810redefines
- Torah OhrLiadi · 1813redefines
- Maor VaShemeshKrakow (Cracow) · 1817redefines
- Bat AyinTzfat · 1820redefines
- Bnei YissascharDinov (Dynów) · 1820redefines
- The Gate of UnityLiadi · 1820redefines
- Sha'arei AvodahStrashelye · 1820redefines
- Likutei TefilotBreslov (Ukraine) · 1822redefines
- Tiferet ShlomoRadomsk · 1825redefines
- Beit AharonKarlin (Pinsk) · 1830redefines
- Beit Yaakov on TorahIzhbitz (Izbica) · 1830redefines
- Likutei HalakhotBreslov (Ukraine) · 1840redefines
- Peri TzadikLublin · 1845redefines
- Sod YesharimRadzin (Radzyń Podlaski) · 1859redefines
- Sefat EmetGer (Gora Kalwaria) · 1900redefines
- Shem MiShmuelSochaczew · 1925redefines
- Derekh HaMelekhPiaseczno · 1931redefines
- Sulam on ZoharJerusalem · 1945explains
Key passages(20)
Beit Yaakov on Torah · Yaakov Leiner of Izhbitz · 1830 CE
כי כל הענין מעלמין דאתחרבון היה שהיה משוללי התכללות, ומי שעמד במדת החסד לא היה יכול להתמשך ממנה ולהתהפך למדת הגבורה, וכן העומד במדת הגבורה לא היה יכול להטות למדת החסד. ויען שאין לשום מדה מצד עצמה כלום
Tap to expand
Maor VaShemesh · Kalonymus Kalman Epstein · 1817 CE
ואלה תולדת יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק הנה הדקדוק ידוע מה בעי ללמדינו שאברהם הוליד את יצחק גם יש לדקדק הוה לי' לומר אברהם הוליד יצחק מאי את ונראה לפרש בדרך הרמז דהענין הוא שהשי"ת ב"ה ברא כל העול
Tap to expand
Recanati on the Torah · Menachem Recanati · 1250 CE
ספר הבהיר לאברהם וליצחק וליעקב נתנו כחות אחד לכל אחד ואחד ובמדה שהלך כל אחד ואחד דוגמתה ניתן לו. אברהם גמל חסד בעולם שהיה מזמין לכל באי עולם ועוברי דרכים מזון וגומל חסד ויוצא לקראתם. וכתיב וירץ לקראתם
Tap to expand
Sha'arei Orah · Joseph Gikatilla · 1260 CE
ואם כן התבונן זה העיקר הגדול ותמצא כי שלושת האבות בכוונה שלימה באו לעולם, וכל אחד החזיק במידתו: אברהם במידת החסד, יצחק במידת הפחד, יעקב במידת אמת. ובדרשתן מקרא אחד דרשו: יהו"ה אלהינו יהו"ה אחד, זה החז
Tap to expand
האדם ראוי שיתדמה לקונו: הָאָדָם רָאוּי שֶׁיִּתְדַּמֶּה לְקוֹנוֹ וְאָז יִהְיֶה בְּסוֹד הַצּוּרָה הָעֶלְיוֹנָה צֶלֶם וּדְמוּת, שֶׁאִלּוּ יְדֻמֶּה בְּגוּפוֹ וְלֹא בִּפְעֻלּוֹת הֲרֵי הוּא מַכְזִיב הַצּוּר
Tap to expand
אַף מִדָּה זוֹ צָרִיךְ הָאָדָם לְהִתְנַהֵג בָּהּ שֶׁלֹּא יִכְבֹּשׁ טוֹבַת חֲבֵרוֹ וַיִּזְכּוֹר רָעָתוֹ שֶׁגְמָלָהוּ אֶלָּא אַדְּרַבָּה יִכְבֹּשׁ הֵרַע וַיִּשְׁכָּחֵהוּ וְיַזְנִיחֵהוּ וְלֹא יָגוּר בִּמ
Tap to expand
עַד כַּאן הִגִּיעַ שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁבָּהֶן יִהְיֶה הָאָדָם דּוֹמֶה אֶל קוֹנוֹ שֶׁהֵן מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים עֶלְיוֹנוֹת וּסְגֻלָּתָן כְּמוֹ שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם מִתְנַהֵג לְמַטָּה כָּךְ יִּזְ
Tap to expand
אָמְנָם שְׁאָר הַמִּדּוֹת עִם הֱיוֹת שֶׁהֵם צֹרֶךְ עֲבוֹדָה בִּשְׁעָתָן, אֵין עֵת עַתָּה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן, מִפְּנֵי שֶׁאוֹר הַכֶּתֶר מְבַטְּלָן. וְכָךְ הוּא לֹא יִשְׁתַּמֵּשׁ בְּאוֹתָן הַמִּדּוֹ
Tap to expand
לְכָךְ צָרִיךְ הָאָדָם בְּיָמִים טוֹבִים וּבַשַּׁבָּתוֹת וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים וּבִשְׁעַת הַתְּפִלָּה וּשְׁעוֹת עֵסֶק הַתּוֹרָה שֶׁאֵינָן שָׁעוֹת הַגְּבוּרוֹת, אֶלָּא שָׁעוֹת גִּלּוּי הָרָצוֹן הָעֶלְ
Tap to expand
הַשִּׁשִּׁית - בְּחֹטְמוֹ מֵעוֹלָם לֹא יִמָּצֵא בוֹ חֲרוֹן אַף כְּלָל, אֶלָּא תָמִיד בְּאַפּוֹ חַיִּים וְרָצוֹן טוֹב וַאֲרִיכוּת אַף, אֲפִלּוּ לְאוֹתָם שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים. וְתָמִיד רוֹצֶה לְמַלְּאוֹת
Tap to expand
כיצד ירגיל האדם עצמו במדת החסד: העקר - אהבת ה': עִיקָר כְּנִיסַת הָאָדָם אֶל סוֹד הַחֶסֶד הוּא לֶאֱהֹב אֶת ה' תַּכְלִית אַהֲבָה שֶׁלֹּא יַנִיחַ עֲבוֹדָתוֹ לְשׁוּם סִבָּה מִפְּנֵי שֶּׁאֵין דָּבָר נֶאֱה
Tap to expand
נמצא כי אבות כל המדות הרעות הם ארבעה, הגאווה והכעס הנכלל ומתדבק עמה, והשיחה בטילה, ותאוות התענוגים, והעצבון, וארבעתם נמשכות מארבע קליפות היצר הרע שבנפש היסודית. והפכם הם ארבע מדות טובות נמשכות מארבעה
Tap to expand
נמצא כי בהיות מדות הרעות קבועות באדם נמנע הוא מלקיים התורה והמצות, וגם אם יקיימם יהיה שלא לשם שמים ובטורח גדול, ועליו נאמר (משלי י"א כ"ב) נזם זהב באף חזיר וגו', כי עוד טומאתו בו מלובש תוך הקליפות, וכמ
Tap to expand
והנה ענין המדות הן מוטבעות באדם בנפש השפלה הנקראת יסודית הכלולה מארבע בחינות, הדומם והצומחת והבהמית והמדברת. כי גם הן מורכבות מטוב ורע, והנה בנפש הזה תלויות המדות הטובות והרעות והן כסא ויסוד ושורש אל
Tap to expand
א. ענין המדות היותר מגונות ויותר חמורות והמונעות דביקות האדם עם השם יתברך, הגאוה הכעס הקפדנות העצבות השנאה הקנאה התאוה בתענוגים החמדה השררה והכבוד והוראת מעשיו הטובים לבני אדם. והפכם הם השפלות עד קצה
Tap to expand
ב. מדות האסורות. והן לשון הרע, ורכילות, והלבנת פנים, וכנוי שם רע לחברו, וליצנות, והשקר, חנופה, ורמיה, שיחה בטילה, ספור גנות חבירו, מתכבד בקלון חבירו, משלח מדנים בין אחים, נהנה בכבוד תורה, הסתכלות בערי
Tap to expand
ויזהר מכל מדות בלתי הגונות כי הן מזהמות את הנפש היסודית, ובפרט מהגאוה עד קצה האחרון עד אשר יהיה כאסקופה התחתונה שהכל דשין עליה, ותהיה מוטבעת השפלות בלבו ממש, עד אשר לא ירגיש בשמחה מהמכבדו ובחרפה מהמגד
Tap to expand
Ohr HaChammah on Zohar · Abraham Azulai · 1599 CE
מאתן וחמשין עלמין הם ה' פעמים חמשים והיינו שכל א' מחסד גתנ"ה הם ה' מדות כל א' כלולה מחמשתן וכל א' מהחמשה עשר הם חמשים והיינו ה' פעמים חמשים וקול תפארת והכרוז יסוד וכללותם ודיכם הוא במדות הנזכרות וגזרת
Tap to expand
Ohr HaChammah on Zohar · Abraham Azulai · 1599 CE
א"ר יצחק מוסיף על דברי ר' אבא ואמר שצריך למצוק מגשמי לרוחני שאפילו הטוב להטיב יותר ולמצוק המדות הגשמיות לרוחניות והיינו סוד חלב לובן בשר ודם אודם ושניהם מוצקין במזבח ונהפכין לרוח דק רוחני וכן האדם צרי
Tap to expand
Sefer Baal Shem Tov al HaTorah · Ba'al Shem Tov · 1700 CE
כתב הקדוש מהר"י בעל שם טוב בענין המדות, גדלות וענוה, תוקפא וניחותא, נדיבות וכילות, וכיוצא, אלו בריאת המדות הגרועות, גדלות ותוקפא וכילות, לא היה בשביל הבחירה לבד ושכר ועונש, רק שצריך להשתמש בהם ולהביאם
Tap to expand