Pas Akum (Bread of Non-Jews)
A rabbinic rule about whether Jews can eat bread made by non-Jews—and when exceptions quietly became the norm.
In early rabbinic times, Jewish sages worried that eating bread baked by non-Jews might lead to forbidden social mixing or that the baker might have added non-kosher ingredients. So they created a rule: pas akum (literally 'bread of non-Jews') was off-limits. But here's where it gets interesting—this rule never quite worked in real life. Within a few centuries, rabbinic authorities started recognizing so many practical exceptions that the original prohibition became more like a theoretical principle than an everyday practice. A non-Jewish baker who was supervised, or who baked bread intended for sale rather than home consumption, or who operated in a place where most customers were Jewish—these situations gradually acquired their own names and permissions (like 'pas palter,' bread that slipped into commerce). The rule survived as a concept, but lived as a collection of workarounds.
How it traveled
- Teshuvot HaGeonim (Shaarei Teshuva)Sura (Babylonia) · 900explains
- Mishneh Torah, Forbidden FoodsFostat (Old Cairo) · 1180explains
- Sefer HaTerumah— · 1190explains
- Tosafot on Avodah ZarahTroyes (Champagne) · 1230explains
- Kol Bo— · 1250explains
- Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaArokhBarcelona · 1290explains
- Meiri on Avodah ZarahPerpignan · 1300explains
- Teshuvot HaRoshToledo (Castile) · 1325explains
- Ran on Avodah ZarahBarcelona · 1340explains
- Sefer HaTashbetzTunis · 1430applies
- Shulchan Arukh, Yoreh De'ahTzfat · 1565explains
- Shulchan Arukh, Orach ChayimTzfat · 1565explains
- Darkhei MosheKrakow (Cracow) · 1570explains
- DrishaLviv (Lemberg) · 1605explains
- BachKrakow (Cracow) · 1631explains
- Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ahVilna (Vilnius) · 1646explains
- Turei Zahav on Shulchan Arukh, Yoreh De'ahLviv (Lemberg) · 1646explains
- Turei Zahav on Shulchan Arukh, Orach ChayimLviv (Lemberg) · 1646explains
- Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ahPrague · 1700explains
- Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach ChayimPrague · 1712explains
- Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach ChayimPrague · 1742explains
- Beur HaGra on Shulchan Arukh, Yoreh De'ahVilna (Vilnius) · 1780explains
- Shulchan Arukh HaRav— · 1795explains
- Kitzur Shulchan ArukhOfen (Buda / Budapest) · 1864explains
- Arukh HaShulchanNovardok (Novogrudok) · 1884explains
- Ben Ish HaiBaghdad · 1894explains
- Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Yoreh De'ahJerusalem · 1900explains
- Mishnah BerurahRadin · 1907explains
- Shibbolei HaLeket—explains
Key passages(20)
פִּיתָּן. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן. פַּת מֵהֲלָכוֹת שֶׁלְּעִימְעוּם הִיא. כָּךְ אֲנִי אוֹמֵר. מְקוֹם שֶׁפַּת יִשְׂרָאֵל מְצוּיָה בְּדִין הוּא שֶׁתְּהָא פַת גּוֹיִם אֲסוּרָה. וִ
Tap to expand
והפת אמר רב כהנא אמר רבי יוחנן פת לא התירוה בבית דין מכלל דאיכא מאן דשרי אין דכי אתא רב דימי אמר פעם אחת יצא רבי לשדה והביא עובד כוכבים אחד לפניו פת פורני מאפה סאה אמר רבי כמה נאה פת זו מה ראו חכמים ל
Tap to expand
Mishneh Torah, Forbidden Foods · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
אַף עַל פִּי שֶׁאָסְרוּ פַּת עַכּוּ"ם. יֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁמְּקִלִּין בַּדָּבָר וְלוֹקְחִין פַּת הַנַּחְתּוֹם הָעַכּוּ"ם בְּמָקוֹם שֶׁאֵין שָׁם נַחְתּוֹם יִשְׂרָאֵל וּבַשָּׂדֶה מִפְּנֵי שֶׁהוּא שְׁעַת ה
Tap to expand
Mishneh Torah, Forbidden Foods · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
הִדְלִיק הָעַכּוּ"ם אֶת הַתַּנּוּר וְאָפָה בּוֹ יִשְׂרָאֵל. אוֹ שֶׁהִדְלִיק יִשְׂרָאֵל וְאָפָה עַכּוּ"ם. אוֹ שֶׁהִדְלִיק הָעַכּוּ"ם וְאָפָה הָעַכּוּ"ם וּבָא יִשְׂרָאֵל וְנִעֵר הָאֵשׁ מְעַט אוֹ כְּבָשׁ
Tap to expand
וה״ר אהרן הלוי כתב דכל מקום שאין פלטר מצוי כלל מותר אפילו פת של בעלי בתים ואפילו במקום שיש פלטר ישראל מותר ליטול מן העיר פת בעלי בתים ולילך לאכלו בשדה אלא שהוא דבר מכוער לתלמיד חכם. ופת בעל הבית ביד פ
Tap to expand
וה״ר גרשום ז״ל כתב אפילו פת פלטר גוי אסור דמה שאמר אין כאן פלטר וסבורין העולם לומר פלטר גוי והוא לא אמר אלא פלטר ישראל אבל פלטר גוי ודאי אסור ואפילו זבנה מניה דהא ודאי סתם פלטר גוי זבין ולא דיק באסור
Tap to expand
ופת של גוים אפילו בביתו של ישראל אסור משום בשולי גוים וכן כל שאר בשולי גוים אסורין אפילו בביתו של ישראל אבל אם סייע ישראל אפילו בביתו של גוי מותרים כל שאר בשולין חוץ מן הפת שהוא אסור בכל מקום אפילו א
Tap to expand
Meiri on Avodah Zarah · Menachem HaMeiri · 1280 CE
והפת עיקר איסורו משום חתנות ר"ל שחששו עליו שמא יבא לאכול עמו ויתחתן עמו מפני שהוא דבר שיש בו קרוב הדעת ואף זו הלכה אלא שהוציאו רוב ענינו להתר מפני צורך חיי נפש והשאירו אסורו במקצת ענינים כמו שיתבאר בג
Tap to expand
Meiri on Avodah Zarah · Menachem HaMeiri · 1280 CE
כבר בארנו שהפת עיקר איסורו משום חתנות ויש שואלים למה לא נאסר מחמת געול כליהם ואינה שאלה שאם של פלטר הוא סתמו מיחד כלים להחם בו את המים כדי לעשות בנקיות ואם של בעל הבית י"מ מפני שסתם קדרותיהם אינם בני
Tap to expand
Meiri on Avodah Zarah · Menachem HaMeiri · 1280 CE
אחר שנאסר הפת מן הטעם שהזכרנו במשנה ערערו ההמון באיסורו והתירוהו במקצת ואע"פ שהוא משמונה עשר דבר שאמרו עליהם שאין שום בית דין יכול לבטלם אפילו גדול שבגדולים וכל שכן על ידי קטן מהם מ"מ כעין גזרת טעות ה
Tap to expand
Meiri on Avodah Zarah · Menachem HaMeiri · 1280 CE
פת של בעלי בתים שהוא ביד הפלטר למכרו או פת של פלטר שכבר לקחו בעל הבית ונעשה פת שלו גדולי המפרשים כתבו שהכל הולך אחר עקרו ואם נאפה ביד בעל הבית אסור אף ביד פלטר ואם נאפה ביד פלטר מותר אף ביד בעל הבית ש
Tap to expand
Meiri on Avodah Zarah · Menachem HaMeiri · 1280 CE
כבר בארנו במשנה שהפת שלנו הנאפה בידי גוים בכלל שלקות הוא ואסור משום בשולי גוים צריך שתדע שהפת שלש מלאכות יש באפייתו היסק התנור והאפיה והפוך גחלים להפליג בחומם כדי להפליג באפיה כל שנעשית אחת מאלו על יד
Tap to expand
Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaArokh · Aharon HaLevi (Ra'ah) · 1293 CE
בבשולי נכרים גרסינן בע"א בפרק אין מעמידין אמר רב כהנא אמר ר' יוחנן פת לא הותרה בבית דין פירוש לא נמנו עליו בית דין להתירו מכלל דאיכא מאן דשרי פירוש מדקאמר לא התירוה בבית דין משמע בבית דין הוא דלא הותר
Tap to expand
Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaArokh · Aharon HaLevi (Ra'ah) · 1293 CE
ולענין פת של ישראל שנעשה על ידי עו"ג גרסינן בגמרא אמר ר' יוחנן שלש מלאכות יש בפת האי ריפתא דשגר נכרי ואפה נכרי אסור שגר ישראל ואפה עו"ג שרי שגר עו"ג ואפה ישראל שרי שגר עו"ג ואפה נכרי וישראל מחתה בגחלי
Tap to expand
Ran on Avodah Zarah · Nissim of Girona (Ran) · 1315 CE
ולענין מי שיש לו פת בסלו ולוקח מפלטר עובד כוכבים מפני חשיבותו של פת כמו שנוהגין עכשיו הרשב"א ז"ל התירו בשם רבו הרב ר' יונה דכיון שהותר פת של פלטר לגמרי הותרה כל היכא דליכא פלטר ישראל. שכיון שדעתו של א
Tap to expand
Ran on Avodah Zarah · Nissim of Girona (Ran) · 1315 CE
לא תשתעו מיניה דאיבו דאכיל נהמא דארמאי. מהא שמעינן שאיסורו של פת כיון שלא פשט איסורו ברוב ישראל והיא גזירה שאין רוב הצבור יכולין לעמוד בה כמו שיתבאר אין מלקין ולא משמתין לעובר עליו אלא שמוכיחין אותו ו
Tap to expand
Sefer HaTashbetz · Shimon ben Tzemach Duran · 1384 CE
שאלה יג: וז"ל פת שאפהו עכו"ם בשבת אם מותר לישראל לאכול ממנו רציתי ממעכ"ת שתעמידני על דעתך והסכמתך מהו האסור בזה ומהו המותר עכ"ל.
Tap to expand
Darkhei Moshe · Moses Isserles (Rema) · 1545 CE
בתשובת הרשב"א סימן רמ"ה יש טועים לומר דוקא בעו"ג דאית להו בנים ובנות אבל פת כומרים שרי וטעות גדול הוא בידם דלא חלקו חכמים בגזירתן בין העו"ג שיש לו בנים או אין לו עכ"ל כתב הר"ן פא"מ דף שנ"ח ע"ב האוכל
Tap to expand
Shulchan Arukh, Orach Chayim · Joseph Karo · 1563 CE
פת עכו"ם נקיה ופת קיבר של ישראל אם אינו נזהר מפת עכו"ם מברך על איזה מהם שירצה ואם הוא נזהר מפת עכו"ם מסלק פת נקי של עכו"ם מעל השלחן עד לאחר ברכת המוציא ואם ב"ה אינו נזהר מפת עכו"ם ואין דעתו לאכול כל ה
Tap to expand
Shulchan Arukh, Yoreh De'ah · Joseph Karo · 1563 CE
דיני פת של עובדי כוכבים. ובו ט"ז סעיפים:אסרו חכמים לאכול פת של עממים עובדי כוכבים משום חתנות (ואפילו במקום דליכא משום חתנות אסור) (רשב"א סימן רמ"ח) ולא אסרו אלא פת של חמשת מיני דגן אבל פת של קטנית ושל
Tap to expand